מחיסור לחיבור: האם הפועל ירושלים תצא לדרך חדשה באירופה?

פתיחת העונה של הפועל ירושלים נתנה טעם של עוד: היא זכתה בגביע ווינר עם ניצחון על מכבי תל אביב, רשמה שני ניצחונות ליגה קלים באופן יחסי והשאירה את התחושה שגם העונה היא תדבר חזק מאוד. לא שזה מפתיע: מאז הגיע אורי אלון האדומים מדברים ומקיימים עם אליפות, גמר פיינל פור, גמר גביע, וכל זה רק בשנתיים האחרונות. והשנה? הקבוצה מרשימה מתמיד עם כוכב NBA, ישראלים מובילים וזרים עם ניסיון ברמה האירופית. כל זה לא כדי להצליח שוב להגיע לגמר בליגת העל, אלא בעיקר כדי למחוק את הכתם של השנתיים האחרונות – הכישלון באירופה.

ירושלים רשמה שבעה ניצחונות מתוך 26 משחקים באירופה בשנתיים הללו, כולל שני ניצחונות מתוך 13 משחקי חוץ. ולא שהשנה הדרך ביורוקאפ החדשה והמצומצמת הולכת להיות קלה יותר. ירושלים לא נחשבת מועמדת ריאלית לזכייה במפעל, הגעה לפיינל פור אפילו תיחשב להפתעה כשממול עומדות ניצבות קבוצות כמו ולנסיה, אותה תפגוש הערב (רביעי, 21:30, שידור ישיר בערוץ 20), חימקי מוסקבה, באיירן מינכן, לוקומוטיב קובאן ועוד. כדי שירושלים בכלל תוכל לראות את עצמה כמישהי שעושה משהו באירופה, היא הייתה צריכה להתמודד הקיץ עם הבעיות שהובילו אותה לקריסה באירופה, ונראה שלפחות בתחום תיקון התקלות, אפשר לסמן הצלחה ראשונה.

עוד בנושא:
21:30, ישיר בערוץ 20: ולנסיה - הפועל ירושלים

כשירושלים יצאה במחזור הראשון של העונה שעברה למשחק החוץ נגד ניז'ני נובגורוד הרגישה התקשורת בארץ כי האדומים לא נופלים מהיריבה הרוסית שרק שנה קודם לכן שיחקה בטופ 16 של היורוליג. "ניז'ני איבדה הרבה מאוד מכוחה", נכתב אז באחד האתרים. בפועל הקבוצה של איינרס בגאצקיס פירקה את האדומים עם ניצחון ב-21 הפרש, כששחקנה הנוכחי של מכבי תל אביב, ויקטור ראד, מסיים רק עם 8 נקודות. "ידענו מה החולשות של ירושלים, ידענו שהיא קבוצה קצת איטית", סיפר בגאצקיס. התבוסה ברוסיה הייתה רק ההתחלה של מה שהפך לעונה אירופית שנייה לא טובה של האדומים.

הערב תעלה הקבוצה של סימונה פיאניג'אני לפרקט בוולנסיה כשהיא נמצאת במעמד אחר ממה שהיה אשתקד. "אני לא זוכר מתי היה דיבור ובאזז מסוים סביב הפועל ירושלים כשהגיעה לספרד, אבל לקראת המשחק הזה יש", אומר העיתונאי הספרדי מנואל קוסטנס. "די ברור גם למה, אמארה סטודמאייר הפך אותם לקבוצה מעניינת, ואולי גם קצת מאיימת. ההרגשה היא שוולנסיה צריכה לנצח אותה פעמיים, אבל אם בעונה שעברה הפסד של גראן קנאריה בישראל היה מפתיע, העונה מסתכלים על ירושלים אחרת".

הפועל ירושלים של העונה היא כבר לא רק ניפוח של התקשורת הישראלית. כדי לקדם את המשחק הערב דחפה ולנסיה ברשתות החברתיות קטעי הייליטס של סטודמאייר מגביע ווינר, וההערכות הן שהאולם יהיה יחסית מלא למשחקי היורוקאפ בספרד. ובכל זאת, מבחינה מקצועית, שאף אחד לא יבנה על זכייה של ירושלים במפעל. "המטרה הריאלית היא לנסות להגיע לטופ 8", סיפר אחד מאנשי המועדון במהלך גביע ווינר. "אם לא נעבור את השלב הראשון זה קטסטרופה, אין סרט כזה. אחר כך זה תלוי הגרלה, אבל אנחנו רוצים לחזור לטופ 8, ושם כבר זה תלוי את מי נפגוש".

אין ספק שאחת הבעיות הבולטות של ירושלים בעונת 2014/15 הייתה חוסר הניסיון של השחקנים הזרים שלה במפעלים האירופאיים. ברייסי רייט, שהגיע במהלך העונה המוצלחת של האדומים עונה לפני כן, עונה שגם בה לא היו שחקנים מלאי ניסיון, היה העוגן המנוסה לצד זרים ששיחקו עונה אחת או שתיים, ולא ברמות הגבוהות - טוני גפני, דרווין קיצ'ן, ג'וזף ג'ונס ודונטה סמית'. כשהחלה הנפילה, גם הניסיון של ליאור אליהו ויותם הלפרין ברמות הגבוהות לא עזרו. עברה עונה, וברמת הניסיון ירושלים השתדרגה עם אי ג'יי רולנד ודיאור פישר, אלא שזה לא צלח.

"אין ספק שבבנייה של ירושלים הקיץ שמו דגש בצורה משמעותית על הניסיון של השחקנים הזרים באירופה", אומר אחד ממאמני הליגה לוואלה! ספורט. "בשנים שעברו התמקדו שם בעיקר בליגה והביאו זרים כמו טוני גפני, ג'וש דאנקן. השנה הלכו על קו אחר, מפיטרסון ועד קינזי וג'רלס". ואכן, שישה שחקנים זרים חדשים נחתו הקיץ בירושלים - שניים ללא ניסיון במפעלים האירופיים בלבד - שון ג'ונס הצעיר ואמארה סטודמאייר, לו ניסיון מסוג אחר. ג'רום דייסון וטראוויס פיטרסון אמנם מנוסים ברמה האירופית, אך את עיקר הניסיון ייתנו קרטיס ג'רלס, ששיחק חמש עונות ביורוליג וטרנס קינזי שבילה בה שבע עונות.

אלא שעיקר ההבדל הוא בגזרת המאמנים. דני פרנקו אימן לפני כן את מכבי חיפה ביורוקאפ, אבל רק לעונה אחת, ועוזר המאמן מתן חרוש מחזיק ברקורד לא מבוטל באירופה שם אפילו זכה ביורוקאפ, אבל זה לא מתקרב לצמד סימונה פיאניג'אני ומרסלו ניקולה. האיטלקי אימן שש עונות ביורוליג, כולל הגעה לפיינל פור, ואילו ניקולה בתור שחקן היה מהשחקנים המנוסים ביבשת, וגם הספיק לאמן ביורוקאפ את ריטאס וילנה בעונה שעברה. "שניהם היו בכל כך הרבה סרטים שאפשר להאמין שהקבוצה תיראה טוב ברמה האירופית גם", סיפרו בירושלים, "איך זה יתבטא ברמת התוצאות? מוקדם לדעת".

אם יש בעיה כרונית בה נתקלו אנשי הפועל ירושלים בשנתיים האחרונות היא נושא הקליעה מבחוץ. האדומים דורגו במקום האחרון במספר הניסיונות מחוץ לקשת בעונה שעברה, ובמקום האחד לפני אחרון במספר הקליעות לשלוש, מה שגרם ליריבות לשמור לא מעט סוגים של הגנות אזוריות כדי לעצור את האדומים, שפשוט לא ידעו להגיב. גם הקלעים הטובים של ירושלים - יותם הלפרין, בר טימור, ג'וש דאנקן, טוני גפני ואי ג'יי רולנד, שבליגה דייקו באחוזים גבוהים מחוץ לקשת, פשוט לא תפקדו באירופה.

לא במקרה החליטה סגנית האלופה להחתים כמה קלעים, או לפחות שחקנים שהקליעה מבחוץ לא זרה להם. ג'רום דייסון לא שומר על אחוזים גבוהים לאורך הקריירה, אבל לוקח יותר מ-4 שלשות למשחק ביותר מ-33 אחוזים. קרטיס ג'רלס רשם עונה אחת לא טובה אשתקד בכל נושא הקליעה, אך לפני כן היה ידוע כשחקן שלא מפסיק לזרוק, וטראוויס פיטרסון? הוא בעיקר זורק מבחוץ (בעונה שעברה זרק שבע שלשות למשחק וקלע ב-41 אחוזים בסראטוב). "הנשקים של ירושלים ידועים, בוולנסיה מודעים לזה שפיטרסון, ג'רלס, דייסון והלפרין הם שחקנים שאתה לא עוזב מחוץ לקשת", אומר קוסטנס, "אלה קלעים ברמה גבוהה מאוד".

עוד ריטואל שחזר על עצמו בירושלים בשנתיים המאכזבות היה החיזוק מתחת לסל. עד שדיון תומפסון הצטרף לפני שנתיים חיפשו בבירה שחקן שישלים את משחק הפנים במקומו של ג'וזף ג'ונס המאכזב. איליי הולמן הגיע בשלהי העונה שעברה כדי להוביל את הקבוצה לגמר הפיינל פור, ובבירה לא הצליחו לשמור עליו. מה היה שם לפני כן? טוני גפני עם 6.5 נקודות למשחק והרבה רצון, ג'וש דאנקן המאכזב עם 8.9 נקודות, ליאור אליהו שנעדר לתקופה משמעותית בשלב הבתים הראשון עם 10.5 נקודות ודיאור פישר שנטש באמצע עם סיבוב ראשון נהדר. אף אחד מהם לא היה נשק רציני.

העונה ירושלים מחזיקה בשני שחקני פנים סופר יעילים וסופר מעניינים. "את שון ג'ונס אנחנו מכירים מצוין, הוא שחקן נהדר, שחקן שיכול להיות בקרוב אחד הגבוהים היעילים באירופה", אומר קוסטנס, "הוא עשה הרבה בעיות להרבה קבוצות כששיחק באנדורה. ואמארה? מאוד מעניין לראות אם הוא יזכיר את מה שעשה ב-NBA". לפחות ברמה תאורטית, הפועל ירושלים הפכה לקבוצה מאיימת מתחת לסלים. נשמע מבטיח.