צ'ילה בלי קרנה: האם נבחרת צ'ילה עומדת לפספס את המונדיאל?

כשכלום לא הולך, כל דבר קטן יכול להוביל לפיצוץ גדול. ב-21 בספטמבר, לפני כמה שבועות, הודיעה ההתאחדות לכדורגל של צ'ילה על מינויו של שחקן הנבחרת לשעבר, רודריגו גומס, לתפקיד מנהל הנבחרת החדש. גומס אמור היה להחליף בתפקיד את פליפה קוראה בן ה-33, שמחזיק בג'וב כבר שש שנים ונחשב להצלחה גדולה ולחבר של שחקני הסגל.

אלא שהפלא ופלא, במסיבת העיתונאים שפתחה את ההכנות לצמד המשחקים הנוכחי של צ'ילה במוקדמות המונדיאל, המשחק שהתקיים באקוודור ביום חמישי והמפגש הביתי המתכונן מול פרו בלילה שבין שלישי לרביעי, מאמן הנבחרת, חואן אנטוניו פיצי, פשוט התעלם לחלוטין מקיומו של גומס. למי שלא היה ברור עדיין, טרח פיצי להבהיר: "המנהל של הנבחרת היה, ויישאר, פליפה קוראה".

על הסיבות לעימות בין המאמן והשחקנים שהתייצבו מאחוריו לבין ההתאחדות לא היה קשה לעלות. בתחילת החודש שעבר, צ'ילה התארחה בפרגוואי ואירחה את בוליביה לשני משחקי מוקדמות כושלים במיוחד, שהסתיימו עם נקודה אחת בלבד. השוער קלאודיו בראבו בדיוק עבר מברצלונה למנצ'סטר סיטי בעסקת בזק מפתיעה ולא התייצב למשחקי הנבחרת, לטענתו, בגלל פציעה. גומס תקף אותו בחשבון הטוויטר שלו: "הוא אולי הקפטן, אבל לא המנהיג של הנבחרת שלנו", צייץ המנהל החדש, תלוי את מי שואלים, "הוא לא הפסד גדול, יש לו תחליפים טובים. הוא שוער מצוין, אבל תמיד ברח מאחריות ואף פעם לא הוביל".

וכשמתעסקים בכל מה שמסביב, שוכחים להתרכז בעיקר והעיקר הזה הוא הניסיון של אלופת דרום אמריקה ב-2015 וב-2016 להעפיל למונדיאל שייערך בעוד כשנה וחצי ברוסיה. לפחות כרגע, נראה שהניסיון הזה נועד לכישלון וצ'ילה, עם כל הציפיות, החלומות והתקוות, בדרך להישאר בבית בהפתעה ענקית.

קולומביה - אורוגוואי (23:30), צ'ילה - פרו (2:30), ארגנטינה פרגוואי (2:30), ונצואלה - ברזיל (3:30)

עוד לפני צמד המשחקים ההוא נגד פרגוואי ובוליביה, שהתחיל את כל הבלגן, פיצי הזהיר: "אסור להיות רגועים מדי במוקדמות ורק להיתלות בהצלחה מהקופה סנטנריו. יהיה קשה להעפיל למונדיאל". אמר, ולא ידע אפילו עד כמה הוא צודק.

עד לפני שנה וחצי, הישג השיא של צ'ילה היה המקום השלישי במונדיאל הביתי והמפוקפק של 1962, אלא שבשני הקיצים האחרונים, דור הזהב של הנבחרת שינה הכול. אלכסיס סאנצ'ס, ארתורו וידאל, בראבו, אדוארדו ורגאס ושאר החבר'ה לקחו בק-טו-בק את הקופה אמריקה בבית ואת הקופה סנטנריו בארצות הברית, כשהם מנצחים בגמר פעמיים את ארגנטינה בפנדלים ואפילו גורמים לליאו מסי לפרוש מהנבחרת לרבע שעה.

אלו היו שני התארים הראשונים בתולדות צ'ילה והם הציבו אותה על גג העולם, או לכל הפחות על גג היבשת, אלא שאחרי העפלה לשמינית הגמר במונדיאלים ב-2010 וב-2014 והפסדים דרמטיים לארגנטינה וברזיל, "לה רוחה" מתקשה מאוד במוקדמות הפעם ואחרי חצי דרך, היא רק במקום השביעי, עם 11 נקודות מ-27 אפשריות ובמרחק חמש נקודות מארגנטינה, שכרגע נמצאת חמישית ומחזיקה בכרטיס לפלייאוף.

הבעיה של צ'ילה היא שמשהו גדול מאוד השתבש בדרך ועכשיו אף אחד לא מבין איך יוצאים מהמצב. אלופת היבשת דווקא פתחה את המוקדמות נהדר, עם 0:2 בסנטיאגו על ברזיל ו-3:4 משוגע בפרו. היא אומנם חטפה 3:0 באורוגוואי, אבל כולם היו משוכנעים שמדובר במעידה חד פעמית ולא בסנונית שתבשר על בוא ההתרסקות. אלא שאז, באמצע ינואר האחרון, היחסים בין ראשי ההתאחדות למאמן הארגנטינאי חורחה סמפאולי, שהוציא את הנבחרת מחושך לאור ובנה יחידה ססגונית ומרגשת, עלו על שרטון. סמפאולי, האיש שהיה חתום על הזכייה בקופה, התפטר בזעם וטען לחוסר כבוד מצד העסקנים, לאחר שפרטי החוזה עליו היה במשא ומתן, דלפו לתקשורת.

האוהדים בצ'ילה זעמו ובהתאחדות ניסו לרכך את המכה. אחרי מרסלו ביילסה, קלאודיו בורגי וסמפאולי, הם הלכו בפעם הרביעית ברציפות על קונספט "מאמן שנולד בארגנטינה" והביאו את פיצי, שבכלל העביר את רוב חייו בספרד ושיחק במדי "לה רוחה" האחרת, זו של אירופה. פיצי נתפס כתחליף זול, אבל בקופה סנטנריו, אולי נישאת על אדי ההצלחה, החיבור עבד היטב וצ'ילה לקחה עוד תואר, כשבדרך היא רושמת את אחד המשחקים הגדולים בתולדותיה, ה-0:7 על מקסיקו ברבע הגמר.

לצערו של פיצי ולצערם של כל המעורבים בדבר, בשאר הזמן זה פשוט לא עובד והנבחרת מתפרקת. ב-13 משחקים תחת המאמן עם רעמת השיער המרשימה, צ'ילה ניצחה רק חמש פעמים, לצד שתי תוצאות תיקו ולא פחות משישה הפסדים. במוקדמות המצב עוד יותר חמור: הפסד ביתי 2:1 לארגנטינה, ניצחון בודד 1:4 בוונצואלה ואז הפסד 2:1 בפרגוואי, 0:0 ביתי ועלוב מול בוליביה החלשה ושיא ההשפלה אולי, ה-3:0 בקיטו נגד אקוודור בשבוע שעבר, במשחק בו צ'ילה נראתה אבודה לחלוטין מהרגע הראשון. מאז פדרו גרסיה, שכשל בניסיונו להביא את צ'ילה למונדיאל 2002, לא היה לנבחרת מאמן עם אחוזי הצלחה גרועים יותר במוקדמות.

השיא השלילי, הזמני לפחות, הגיע כאמור מול אקוודור. הצרות החלו עוד לפני הפתיחה, כאשר בכניסה לאצטדיון, אוטובוס הנבחרת התנגש בשער מברזל וכמה חלונות התנפצו, ממש ליד חורחה ולדיביה, שנכנס ללחץ גדול. משם, המצב רק הלך והידרדר. "אסון בקיטו", כינו את המשחק באתר הצ'ילאני "EMOL", "זה היה המשחק הכי גרוע של הנבחרת במוקדמות. כל השבוע דיברנו על חשיבות המשחק, אבל זה לא עזר והנבחרת לא הופיעה. זה היה משחק מזעזע, בלי אף נקודת אור, אף שחקן שראוי לאזכור. זה נראה כאילו הנבחרת בכלל לא הגיעה לאצטדיון". באתר אף ערכו סקר בין הגולשים ושאלו מי אשם בהפסד, כאשר פיצי דווקא יצא בזול, עם 37 אחוז בלבד מהקולות, לעומת 63 אחוז שהאשימו את שחקני הנבחרת. גם בהתאחדות ממשיכים להביע תמיכה במאמן, אבל סגן הנשיא אנדרס פאציו לא היסס לומר: "אנחנו במצב עדין מאוד כרגע".

קלאודיו אז'אלה, שליח האתר למשחק, סיפר על מה שהתחולל מאחורי הקלעים של הנבחרת לאחר שריקת הסיום: "אחד אחרי השני, שחקני הנבחרת עלו לאוטובוס בדרכם לשדה התעופה, כולם בשקט מוחלט ועם הפנים נפולות. אף אחד לא פצה פה על האוטובוס, רובם היו שקועים בטלפונים שלהם ומדי פעם, מישהו הגניב מבט לעבר התקשורת, שחיכתה לשווא לתגובה. העצב היה עצום, האווירה הייתה של הלוויה".

המשחק היה כל כך חד צדדי, עד שבתקשורת האקוודוריאנית אפילו נותרו קצת מתוסכלים: "היינו יכולים להשיג תוצאה היסטורית, לנצח גם 0:6 או 0:7", נכתב, "אלופת היבשת פעמיים ברציפות הייתה פשוט עלובה. אין מילה אחרת לתאר זאת". גם פיצי הודה: "אם היה צדק בכדורגל, היינו מפסידים בפער הרבה יותר גדול מ-3:0" והשוער בראבו הוסיף: "לרגע אחד לא הרגשנו בנוח על המגרש. ניסינו, אבל זה היה רע מאוד".

התקשורת בצ'ילה ממש לא ריחמה. בעיתון "לה טרסרה" ביקרו את המאמן: "אם הייתה לו תכנית משחק בכלל, הרי שהיא הלכה לפח מהר מאוד, אחרי שהנבחרת נקלעה לפיגור 2:0 כבר בדקה ה-23. פבלו הרננדס, שפיצי בנה עליו למשחק הזה, לא הבין מה הוא אמור לעשות על המגרש והנבחרת, שזכתה בשני תארים רצופים, נראית אבודה לגמרי כיום". גם מהשחקנים העיתון לא חסך ביקורת: "המאמץ של אדוארדו ורגאס היה כמעט אפסי, הוא לא זז על המגרש. עבור אלכסיס, זה היה אחד המשחקים הגרועים בקריירה, בנבחרת וכנראה בכלל. הוא לא הפסיד לכדרר ולאבד את הכדור".

גם וידאל סופג אש ואוהדים צ'ילאנים מתוסכלים אפילו יצרו סרטון שהורכב מכל מיני ציטוטים שלו לקראת המשחק, על כמה צ'ילה מפחידה ובמקביל, מהשערים של אקוודור מהמשחק עצמו. הסרטון מסתיים בכוכב באיירן מינכן בוכה במסיבת העיתונאים שלו לאחר אותה תקרית מהקופה אמריקה, בה נהג בשכרות וריסק את מכוניתו באמצע הלילה.

לצ'ילה יש משחק קל על הנייר עכשיו, בבית מול פרו, אבל הפרואנים, שהוציאו 2:2 מארגנטינה, ראו איך "לה רוחה" נראית ומגיעים מלאי ביטחון לסנטיאגו. וידאל יודע: "אנחנו חייבים לשחק עם לב הפעם. זה משחק קריטי. אנחנו עצובים, אבל מאוחדים מאי פעם ונצליח להתרומם מזה". פיצי מתכנן הרכב של שלושה חלוצים וצפוי לפתוח עם ולדיביה, שלא שותף כלל מול אקוודור למרות שהתחמם דקות ארוכות. "אל מאגו" הורחק בתבוסה באורוגוואי בנובמבר שעבר, במה שהיה המשחק האחרון של סמפאולי. כעת, הוא רשאי לחזור לשחק לאחר שריצה את ההשעייה שלו ובשעה ספורטאים ואנשי כדורגל בכל רחבי צ'ילה דורשים לראות אותו מקבל את הדקות, גם המאמן הנוכחי מבין שחייבים לבצע מהפכה כדי לצאת מהסלאמפ.

הבעיה היא שהכנסתו של ולדיביה ושינוי המערך לצדה הם שלב בחוסר היציבות שמלווה את צ'ילה לאורך השנה האחרונה. חוסר היציבות הזה פוגע בנבחרת והיא כבר שיתפה לא פחות מ-29 שחקנים בתשעת משחקי המוקדמות הללו, כאשר רק אלכסיס סאנצ'ס ומאוריסיו איסלה משלימים את כל 810 הדקות. הבלגן הזה מוביל לכך שב-469 הדקות האחרונות שלה, צ'ילה כבשה רק שער אחד, של וידאל בהפסד בפרגוואי. לעומת זאת, היא ספגה בכל תשעת משחקי החוץ האחרונים שלה במוקדמות המונדיאלים בדרום אמריקה, מה ה-0:2 בוונצואלה ביוני 2012.

כעת, הבעיה של צ'ילה היא שגם אם היא תעבור את פרו, עוד נשארו לה משחקי חוץ בקולומביה, בארגנטינה, בגבהים של בוליביה ובברזיל ואם לא די בצרות, בשבוע שעבר הנבחרת ספגה עונש מפיפ"א בגלל קריאות הומופוביות של אוהדיה ותשחק את משחק הבית שלה נגד ונצואלה ללא קהל, כך שהמצב לא נראה מבטיח בכלל. על פי פול קאר, הסטטיסטיקאי של ESPN, הסיכויים של צ'ילה לסיים בין ארבע הראשונות ולזכות בכרטיס הישיר למונדיאל עומדים על 21 אחוזים בלבד והסיכוי שלה לסיים במקום החמישי וללכת לפלייאוף לא הרבה יותר גבוה, 23 אחוזים. זה לא נורא, 44 אחוזים בסך הכול, אבל זה בטח לא איפה שצ'ילה קיוותה או אמורה להיות עם הסגל הנוכחי.

אם לפני הקופה סנטנריו ובעיקר אחריו, החלומות בצ'ילה היו ענקיים וארתורו וידאל אפילו אמר: "אנחנו יכולים ללכת רחוק, מאוד רחוק במונדיאל, אולי אפילו כל הדרך", כעת נראה שהנבחרת עלולה בכלל לא להיות שם ואז, למרות ההצלחה המסחררת בשנתיים האחרונות, באמת יצטרכו לעשות מהפכה בכדורגל הצ'ילאני.