פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      • סיכום
      • טבלאות

      בולט מאוד בהיעדרו: סיכום המחזור בליגת העל על הטעות של אלי גוטמן

      לפני שגוטמן נעדר מהאימון שאחרי הדרבי, מישהו היה צריך להסביר לו שיש מקרים בהם האגו שלו פחות חשוב מהאגו של המועדון. חמי אוזן סוגר מחזור עם האנשים שחושבים רק על עצמם בהפועל תל אביב, הניצחון הגדול של קרויף והברברת של ברקוביץ'

      בולט מאוד בהיעדרו: סיכום המחזור בליגת העל על הטעות של אלי גוטמן
      צילום: מור שאולי עריכה: מרום שפיצר

      בווידאו: אוהדי הפועל תל אביב מוחים באימון אחרי הדרבי

      Like

      ההשפלה בדרבי יכולה היתה לעשות להפועל תל אביב גם טוב. כן. אחרי הכל, זה עתה חזינו במשחק היסטורי, ומשחקים היסטוריים משנים לרוב את התנועה הכללית. נכון, כפי שהסבירו כמה פרשנים מצוינים, אין מה להשוות בין הפועל תל אביב ההיא של 1970, אלופת המדינה, לבין הקבוצה הזו. אבל כן היה כאן רגע מכונן שהשתקף במשחק מכונן. רגע שזיקק שני תהליכים מקבילים בין שני מועדונים שכל הזמן עוקבים אחד אחרי השני.

      מצד אחד מועדון שהולך עם האמת שלו מתחילת העשור, מצד שני מועדון שלא מפסיק לשקר לעצמו מתחילת העשור. 0:5 זה אפילו פער קטן כשבאים לנסות לייצג את שני התהליכים האלה שהתנגשו באצטדיון בנתניה, אבל עבור הפועל תל אביב המכה הזו אמורה היתה לתת לכולם את הסטירה שעברה יותר מדי שנים מעל הראש: זהו. אי אפשר יותר להמשיך. זו תוצאה שמגמדת כל אינטרס ומנפצת כל ספין.

      אלא שאז הגיע האימון ביום שאחרי והבנת שכלום, בינתיים, לא הולך להשתנות. לא יכולה להיות דוגמה כואבת יותר לכך מאשר ההיעדרות של אלי גוטמן מאותו אימון. גוטמן היה חייב להיות באותו אימון. כועס, נעלב, עצבני – לא משנה מה הטיעון הילדותי שלו הפעם, מנהיג של מועדון שמתיימר להוביל את הפועל תל אביב מקצועית צריך להיות שם. להרגיש את האש על קבוצה שהוא בנה. לספוג את הצעקות על סגל שהוא שרטט. מישהו היה חייב מזמן להסביר לאלי גוטמן שביום כזה לא האגו שלו חשוב, אלא האגו של הפועל תל אביב. גם אם יש צדק בכעס שלך, שמור אותו ליום אחר.

      אלא שזו הפועל תל אביב של גוטמן ושל כבירי. כל כך הרבה בעלי אחריות, ואיש לא לוקח אותה באמת. כבירי מאשים את טביב והראל ומנהליו הישנים. מני ויצמן רק מנסה לא להשאיר טביעות אצבע. מה הפלא שגיא לוזון, המאמן החדש, קלט את הטריק מהר מאוד, ובסיום הדרבי תקף השחקנים המסכנים. במה הם אשמים? הם אלו שעזבו את עמדת המאמן כמה ימים לפני דרבי? הם אלו שלא משלמים משכורות בזמן? הם אלה שמכניסים את המועדון לסחרור אחרי סחרור? הם אלה שבנו את הסגל? מילא האוהדים שמחכים להם בכניסה לאימון. אבל במה אתם שונים מהם?

      כשכולם רק חושבים על עצמם, כולל השחקנים על המגרש בסופו של יום, לפחות שאלה אחת מהשבוע האחרון באה על פתרונה: זו בהחלט הקבוצה של אלי גוטמן.

      עוד בנושא

      כל התגובות, הניתוחים והפרשנויות ל-0:5 ההיסטורי בדרבי
      מתיחות בין גוטמן להנהלה, המנהל הספורטיבי נעדר מהאימון
      במכבי חיפה מסמנים את המנהיג הבא, ואת הזר שייחתך
      זעם במכבי פתח תקוה אחרי התיקו: "איך פספסנו את זה?"
      מאמן גרנאדה מסביר את החילוף המשפיל של עומר אצילי

      מאמן הפועל תל אביב אלי גוטמן (ברני ארדוב)
      כל כך הרבה בעלי אחריות, ואיש לא לוקח אותה באמת. כל כך הרבה בעלי אחריות, ואיש לא לוקח אותה באמת. אלי גוטמן (צילום: ברני ארדוב)

      Share

      האריס מדוניאנין הוא אולי הניצחון הכי גדול של ג'ורדי קרויף במכבי תל אביב. למנג'ר של מכבי תל אביב היו אולי מהלכים גדולים יותר במהלך כהונתו בארץ, אבל כשרוצים להסביר למה המועדון הזה ממשיך להיות חזק גם בימים חלשים – צריך פשוט לספר את הסיפור של הבוסני.

      מדוניאנין היה חיה בלתי ניתנת לאילוף לא רק בקדנציה הקודמת שלו במכבי תל אביב, אלא גם ברוב הקבוצות שלו בקריירה. לפני ששב לישראל, סגנון המשחק שלו הרתיע, אבל יותר מכל האישיות שלו. קרויף, לפני כולם, יצר עבורו תנאים שגם בקבוצות אירופיות הוא לא קיבל. הוא יצר עבורו תנאים שגורמים לו להתרכז בדבר עצמו – כדורגל.

      ולא שקרויף שינה לחלוטין את המשחק של הבוסני. גם במכבי תל אביב הנוכחית, כמו בזו הקודמת בה שיחק, הקשר הבוסני דומיננטי, משפיע. כל כדור עובר דרכו. לא בטוח שעם לחץ נכון אי אפשר יהיה להקשות עליו, אבל זו לא הנקודה. הנקודה היא שקרויף נתן למדוניאנין את כל הבמה כמו שהוא אוהב, מבלי לקבל ממנו הצגות אחר כך.

      את כוחו המאגי של קרויף על השחקנים ניתן לזהות גם אצל טל בן חיים, השחקן הכי טוב בליגה, אבל במקרה של מדוניאנין רמת הקושי היא גדולה יותר. הבוסני הגיע לכאן אחרי ירידה בקריירה. זה אף פעם לא טוב להחזיר שחקן בעייתי לביקור שני במועדון. אלא שאצל ג'ורדי קרויף אין עבר בעייתי, יש רק הווה מזהיר. היכולת שלו לעשות זאת גורמת לנו להאמין שבקרוב נאמר זאת גם על המקרה של יוסי בניון.

      האריס מדוניאנין שחקן מכבי תל אביב (ברני ארדוב)
      אין עבר בעייתי, יש רק הווה מזהיר. האריס מדוניאנין (צילום: ברני ארדוב)

      Comment

      הגרסה החדשה של שירים ושערים ברדיו האזורי התקיפה את המאזין הישן עם חלק מהרעות החולות של תקשורת הספורט. יותר מדי ברברת, יותר מדי קשקשת, יותר מדי תיאוריות ומעט מדי עדכון בסיסי.

      וכי מה אוהד כדורגל בתוך מכונית רוצה בעצם? שיתארו לו מה קורה במגרש. כולו ציפיה שיעברו למשחק שמעניין אותו באמת, רק כדי להרגיש דרך השדר מתי הקבוצה שלו תוקפת, מתי היא מתגוננת, מתי היא מחמיצה ומתי היא שולטת. הוא רוצה תיאור משחק פשוט, חדשות עדכניות, ועליהן פרשנות מחכימה.

      בגרסת שירים ושערים החדשה של השבת האחרונה אותו אוהד כדורגל סיים את השידור עם ראש נפוח. תחת שרביטו של האיש שיש לו להגיד כל דבר בכל מצב, הלוא הוא איל ברקוביץ', כמעט על מה שקיבלת בשידור היה פרשנות, על פרשנות, על פרשנות. לכל דבר תיאוריה, לכל שטות ניתוח. עוברים למגרש ובעיקר שומעים הערות, הסברים, עקיצות. מהלך המשחק? תיאור האירועים בשידור ישיר? אולי כשנסיים להסביר לך את היתרונות והחסרונות של כמות הקהל ברעננה.

      וכשפיגורה כמו ברקוביץ' כל הזמן מובילה את השידור, לצוותים בשטח אין הרבה ברירה אלא להצטרף לברברת. האנשים שמרכיבים את התכנית, שחלקם אגב בעלי יכולות שבוודאי לא נופלות משירים ושערים המקורית, חייבים להיזהר מזה בעתיד. עליהם לזכור: לרדיו בשידור ישיר יש כוח מעדכן שלא נפגע כמעט מהאינטרנט. יכולת התיאור שלהם והדיווח החי בקולם הם בעל ערך עליון. בטח כשמדובר באוהד סקרן במכונית. ספרו לנו מה קורה במשחקים, אל תסבירו לנו כל הזמן. בשביל ברברת יש לנו את הטלוויזיה.

      איל ברקוביץ' המנהל המקצועי של הפועל תל אביב (ברני ארדוב)
      פרשנות, על פרשנות, על פרשנות. איל ברקוביץ' (צילום: ברני ארדוב)

      המחזור הבא: מ.ס אשדוד – בני יהודה

      תמרור האזהרה הכי חשוב של עולה חדשה בליגת העל קשור תמיד לשאלה: האם למדת משהו מקודמיך. האם הלקחים של העולות הכושלות מהעבר הופקו. במקרה של אשדוד השאלה הזו חשובה שבעתיים, כי באמת אחרי עונה טובה בליגה הלאומית אתה מצפה לראות את חממת הכישרונות הזו לומדת מהשטויות שהובילה אותה למטה בפעם הקודמת.

      אלא שנכון לעכשיו אשדוד לא נראית כמו קבוצה שבאמת רוצה להתקדם. יש לה בוס, ג'קי בן זקן, שחייב להוכיח שהוא יותר חכם מכולם, וגם הפעם הוא רוצה לשרוד עם מאמן חסר ניסיון וסגל בלי עוגנים ותיקים. בלי אנשים בעלי ניסיון שיעצרו את המפולת בדרך להיות אחת המועמדות הכי רציניות לרדת ליגה.

      לרדת ליגה פעם אחת – זה מקרי. לרדת שוב אחר עונה – זו כבר בעיה. בטח שהבוס הגדול עומד להיכנס לכלא.

      האזינו לפודקאסט "הפודיום": עם טוכמן, סיכום החמישייה בדרבי

      סטטיסטיקות ליגת העל 2016/17

      קבוצה שערים
      1 הפועל באר שבע 26 18 5 3 13-54 59
      2 מכבי תל אביב 26 17 5 4 19-45 56
      3 מכבי פתח תקוה 26 13 9 4 23-36 48
      4 בית"ר ירושלים 26 10 10 6 27-34 40
      5 בני סכנין 26 10 9 7 26-26 39
      6 מכבי חיפה 26 10 8 8 25-30 38
      7 עירוני קרית שמונה 26 9 8 9 33-35 35
      8 הפועל חיפה 26 8 4 14 36-29 28
      9 מ.ס. אשדוד 26 6 10 10 26-15 28
      10 הפועל רעננה 26 7 7 12 29-14 28
      11 בני יהודה תל-אביב 26 5 10 11 32-20 25
      12 הפועל כפר-סבא 26 4 9 13 34-17 21
      13 הפועל אשקלון 26 3 9 14 39-15 18
      14 הפועל תל אביב 26 5 11 10 26-18 17*

      להפועל תל אביב הופחתו 9 נקודות בשל כניסה להליך פירוק