לקראת סוף דצמבר 2013 עשה חואן מרטין דל פוטרו את הטיול הקצר מארגנטינה לאורוגוואי לכבוד אירוע חגיגי שארגן איגוד הטניס המקומי. באותו מעמד, הוא הצהיר: "כדי להיות במקום הראשון בעולם, צריך לזכות בטורנירי גרנד סלאם. זו המטרה שלי בכל עונה, אני יודע כמה זה מסובך וזה מה שמניע אותי". פחות מחודש חלף ודלפו נכנס כמדורג 5 לאליפות אוסטרליה, רק כדי לעוף בסיבוב השני. הגרנד סלאם הבא בו השתתף הגיע בקיץ הנוכחי, בווימבלדון, אחרי שנתיים וחצי של הפסקה.
פציעה חוזרת בפרק כף היד כמעט חיסלה את הקריירה של הארגנטינאי הענק (1.98 מטר). הוא שקל ברצינות פרישה אחרי ששוב ושוב לא הצליח להשתקם מהניתוחים הבלתי נגמרים, אבל בסוף, בגיל 27, החליט לתת לטניס צ'אנס אחרון. בינתיים זה הולך בכיוון הנכון ואם זה ייגמר בזכייה בגרנד סלאם כלשהו, שני בקריירה, ב-2017, הקאמבק הזה עוד ייכנס לספרי ההיסטוריה של הספורט.
עוד בנושא:
הפתעת השנה הבאה: בוסטון סלטיקס אלופת ה-NBA
הפתעת השנה הבאה: הפועל תל אביב יורדת ליגה
לפני כמה שנים, אחרי שניצח בסיבוב הראשון באליפות אוסטרליה, הוא אמר: "אני יודע איך לזכות בגרנד סלאם, כבר עשיתי את זה". אמר, וצדק. בתום גמר אפי בן חמש מערכות מול רוג'ר פדרר, אז בשיא של השיא שלו, זכה דל פוטרו באליפות ארצות הברית ב-2009 והפך לגיבור ארגנטינאי. מאז, בין פציעה לפציעה ובין ניתוח לניתוח, במקרים המועטים בהם הצליח להישאר בריא, הוא רק העצים את האגדה.
ב-2011, קצת אחרי שחזר מהפציעה הקשה הראשונה, שהורידה אותו עוד ועוד בדירוג העולמי, לקח את ארגנטינה לגמר גביע דייויס, אבל הפסיד את שני המשחקים שלו שם מול ספרד. שנה לאחר מכן הביא מדליה אולימפית ראשונה, אחרי הפסד 19:17 במערכה המכרעת בחצי הגמר מול פדרר וניצחון על דג'וקוביץ' בקרב על הארד. הקיץ הוא שוב ניצח את נולה באולימפיאדה, הפעם כבר בסיבוב הראשון, במשחק נהדר. בחצי הגמר עבר את נדאל בתום עוד קרב גדול ורק בגמר עצר אותו אנדי מארי.
דלפו חזר לארגנטינה והתקבל כמו מלך, כאשר אלפים מגיעים לשדה התעופה להריע לו. אף ספורטאי ארגנטינאי אחר שחזר מריו לא זכה לקבלת פנים שמתקרבת לכך אפילו. רק תדמיינו מה יקרה אם הוא ישוב הביתה עם תואר גרנד סלאם.
זה לא יהיה קל. בווימבלדון השנה הוא הודח בסיבוב השלישי, אבל בניו יורק, כמה חודשים לאחר מכן, כבר הגיע לחצי הגמר, שם הפסיד לאלוף שבדרך סטן ואוורינקה. לפני הטורניר, גאסטון גאודיו, טניסאי העבר הארגנטינאי, הצהיר: "אין לו שום סיכוי לזכות בארצות הברית. אם הוא זוכה, אני עובר לגור בדוחא. באולימפיאדה הוא הפתיע את כולם, כי לא היו ציפיות ממנו. עכשיו יש וכולם ישימו לב אליו הרבה יותר והוא לא אוהב את זה. הוא תמיד העדיף להגיע בשקט".
ואכן, יש מדל פוטרו הרבה יותר ציפיות כעת, לקראת העונה החדשה המתקרבת. אבל עוד קודם לכן, הוא ינסה לזכות ב"גרנד סלאם החמישי", כפי שרבים מכנים אותו: גביע דייויס. בחצי הגמר, ניצחון שלו בחמש מערכות במשחק הראשון על נדאל, עזר לארגנטינה להעפיל לגמר חמישי בתולדותיה. היא הפסידה בכל ארבעת הקודמים. למעשה, מאז 2002 היא הגיעה 12 פעמים לחצי גמר המפעל ומעולם לא זכתה בו. אם דלפו ישבור את הקללה, בסוף נובמבר בחוץ מול קרואטיה, הוא יגיע במומנטום נהדר לאליפות אוסטרליה, שלאורך השנים ידעה לא מעט הפתעות.
זכייה של דלפו, בשנים בהן נבחרת הכדורגל של ארגנטינה בראשות ליאו מסי לא מפסיקה להגיע לבאר ולהישאר צמאה, יהווה מהפכה כפולה: בתחושות של הציבור הארגנטינאי ובעולם הטניס. לא עוד תסכולים ברחובות בואנוס איירס ורוסאריו, ולא עוד "ארבעת הגדולים". נכון, גם ואוורינקה ואפילו צ'יליץ' זכו לאחרונה בגרנד סלאמים, בעוד פדרר וגם נדאל עושים צעד לאחור, אבל אצל דלפו, הדרום אמריקאי, עם המזג החם, הכול הרבה יותר סוער. הוא עלה בבום, ירד בבום ועכשיו חוזר בבום. הוא ישנה את המחשבה אצל כל טניסאי, אצל כל ספורטאי שחווה פציעה קשה וחושב שהכול נגמר עבורו.
"הטניס שלי מתחיל לחזור למקום שאני רוצה, אבל פיזית אני עוד לא שם. זו המטרה הבאה", אמר אחרי שהודח מאליפות ארצות הברית. הוא זכה לעידוד אדיר מהקהל בתפוח הגדול והגיב בדמעות התרגשות, אחרי שהפך למדורג הנמוך ביותר מאז 1991 (ג'ימי קונורס) שמעפיל לרבע גמר הגרנד סלאם האחרון של העונה. הוא עשה זאת כל הדרך מהמקום ה-142, אחרי שבכלל נכנס לטורניר בעזרת כרטיס ווילד קארד: "זהו. עכשיו אני בטופ 100 וסיימתי לבקש כרטיסי ווילד קארד", הודיע, "לא חלמתי שאנצח כל כך הרבה משחקים כבר העונה. אני בטוח שהשנה הבאה תהיה עוד יותר טובה".
הלוואי.