בווידאו: מסיבת העיתונאים של מכבי תל אביב לקראת זניט
אלישע לוי בחר דווקא לחזק את בן ביטון. מאמן הנבחרת שמע את הטענות על כך שמגן הפועל באר שבע לא עמד באתגר שנקרא נבחרת איטליה ויצר חורים שעלו בשערים, אבל בסיום המשחק הלך למקום אחר לגמרי. השער שהגיע מהאגף שלך היה קודם כל תוצאה של חוסר עזרה מהקישור, נאמר לביטון הן מהמאמן והן מהצוות המקצועי.
גם התגובה של ביטון עצמו לאותו משחק רע מול איטליה הייתה לא שגרתית. ביטון חזר לשורות הפועל באר שבע רעב, חד, נחוש, הכי רחוק ממצב הרוח האופייני לשחקן אחרי מעידה במשחק כזה יוקרתי. "זה מסוג המשחקים שיכולים לרסק שחקן, במיוחד שנבחרת אצלנו וטעויות זאת הרמה להנחתה לשרוף שחקנים. מזל שבן בחור חזק ולא נתן לזה להוריד אותו", אמרו בבאר שבע.
ובאמת, אולי זו הסיבה לסיפור ההצלחה המפתיע שנקרא בן ביטון. הסיבה לכך ששחקן שלא טופח ולא קיבל במה במועדון האם שלו הפועל תל אביב, וירד עד לליגות הנמוכות כדי לקבל הכרה, הפך תוך מספר שנים למגן הראשון של נבחרת ישראל. אחד שמשאיר את אלי דסה על הספסל. אלא שאינטר, אפילו אינטר ב' שתעלה בהרכב חסר בליגה האירופית, היא בדיוק מבחן הפקת הלקחים של ביטון. כי אלישע לוי יכול לחזק, באר שבע יכולה להתפעל אין כמו משחק מול יריבה מאיטליה כדי לתת עוד תשובה למי שעדיין מטיל ספק: ביטון הוא מגן נבחרת ראוי וסיפור הצלחה על מלא.
עוד בנושא:
22:05, ספורט 5: הפועל באר שבע אצל אינטר בליגה האירופית
20:00, ספורט1: מכבי תל אביב מארחת את זניט בליגה האירופית
כאשר מנסים לברר כיצד פספסה הפועל תל אביב את בן ביטון ונתנה לו ללכת די בקלות להפועל באר שבע, מבינים אולי את כל מה שקורה במועדון האדום בשנים האחרונות. ביטון, שגדל בהפועל תל אביב ועלה להתאמן עם הבוגרים כבר לקראת עונת 2010/11, העביר את מרבית הקיץ בוולפסון עד אשר יצא להשאלה לליגה הלאומית כך במשך שלוש שנים ברציפות. מי שעסק אז בניהול השוטף של המועדון זוכר במעומעם את ביטון כשורה תחתונה אחת: שחקן שהכניס קצת כסף כשהיו זקוקים לו באמצעות מכירה לבאר שבע.
ביטון אמנם לא היה כוכב גדול במחלקת הנוער האדומה, אך כבר ב-2009 אלי אוחנה זימן אותו לנבחרת הנוער והוא רשם שתי הופעות, כך שפוטנציאל אכן היה. תומר קשטן, שאימן את המגן בנוער של הפועל תל אביב, מסביר כי "כבר אז הוא היה שורף את הקו, מהיר עם המון מוטיבציה, אבל צריך להודות שהוא לא היה מהשחקנים שסומנו כעתיד של הפועל במחזור הזה כמו רועי גורדנה, סער בנבנישתי ואריק ינקו. הוא היה בתהליך התפתחות כשחקן, אבל אני ראיתי אותו כבר אז כאחד שהכיוון שלו זה להצטרף לבוגרים. הבעיה הייתה שהיו שם תמיד שני מגנים שהועדפו על פניו, לכן לא היה טעם להשאיר אותו".
אז ביטון יצא להשאלות. שנתיים בנס ציונה ועונה שלישית בנצרת עילית. למען האמת, בנס ציונה ביטון החל להתפתח, אבל עוד לא התעצב כשחקן ראוי לליגת העל, או כמו שאומרים בסקציה: "הוא היה בדאון הטבעי של אחד שגדל בהפועל תל אביב ולא הצליח להגיע לבוגרים, ולא אחד שמתחיל סדרת השאלות לחפש בית".
בשנת ההשאלה השלישית הוא הגיע להפועל נצרת עילית. הקבוצה נאבקה אז על העלייה לליגת העל, כאשר ביטון מימין ובן תורג'מן משמאל היו הבולטים בקבוצה. בבאר שבע בדיוק החלו לחפש עתודות לאביתר אילוז ואופיר דוידזאדה שסבל מפציעות, וצירפו את השניים כחבילה אחת. ביטון נרכש לאחר משא ומתן קצר יחסית עם הפועל תל אביב, שחשבה בעיקר על הכסף ופחות על האפשרות להרוויח שחקן בית. למעשה, אף אחד במועדון אפילו לא עקב אחר הפריצה של ביטון בלאומית, אז איך אפשר לצפות שיזהו את ההזדמנות?
ביטון התמיד. הוא החליט לנסוע כל יום מהמרכז לנצרת עילית כדי לשחק, וזה משהו שמאמנו דני גולן אהב מאוד. גולן סיפר השבוע: "היו לו כמה הצעות מהמרכז ואחד שמחליט לנסוע כל יום עד לנצרת עילית זה אחד שמציב לעצמו מטרות. כמעט לא הרגישו אותו בחדר הלבשה. הוא היה שקט - בא, מתרכז באימונים ובמשחקים ולא מעבר לזה. הוא נתן עונה מצוינת, אבל היה לו עוד הרבה מה לשפר והוא עושה את זה משנה לשנה בבאר שבע. כשמשחקים לידך שחקנים טובים הרבה יותר קל לשפר אלמנטים במשחק".
בגיל 22, אחרי עונת הפריצה בלאומית, ביטון החל את הקריירה בהפועל באר שבע. לראשונה, הוא חלק מליגת העל. באותה תקופה חתמו במועדון גם אליניב ברדה ומאור בוזגלו, וביטון הבין שהגיע למועדון שמכוון למעלה. הוא היה אמור להיות מגן מחליף בשלב ראשון, אך רשם בעונתו הראשונה 19 הופעות. היו לו עליות וירידות, אבל כבר בסיום העונה הראשונה מאמנו אלישע לוי נשמע אומר: "את היכולות יש לו, הוא עובר תהליך כדי לחבר לזה ניסיון והבנת משחק טובה יותר".
בעונה השנייה הגיע השדרוג. ביטון נכנס לתודעה עם שער וחמישה בישולים, והשתלט על המקום בהרכב. במקביל, הצד הפחות יפה של אותה עונה הייתה העובדה שלא הצליח לרסן עצמו וסיים אותה עם שלושה כרטיסים אדומים. אחד מהם על עבירה גסה מאחור ואחד נוסף לאחר שאמר לשופט: "אין לך מושג".
ואז הגיע ברק בכר לבאר שבע. כבר בתחילת דרכו התבטא בכר כי דוידזאדה וביטון מבחינתו הם המגנים הטובים בארץ, אך במקביל החל הצוות המקצועי בבאר שבע לעבוד על ריסון של המגן. אחת התובנות של הצוות הייתה כי מבחינת כדורגל ומה שמצפים ממנו על המגרש, ביטון מבין את הדרישות. אבל כדי לייצב אותו ולשפר דברים, הוא צריך לעבור תהליך.
מאמנים שעבדו עם ביטון לאורך השנים ידעו לספר כי הוא "לא פראייר ויודע לבחון גבולות של מאמנים". ביטון לאו דווקא עשה זאת מההיבט הרעיל של המלה, אלא יותר בקטע שידע להוריד רגל מהגז, לא לבוא באותה רמת מחויבות ואהב יותר לצחוק ולפטפט תוך כדי אימון. הוא היה זקוק לשינוי הרגלים. התהליך של ביטון לקח זמן ואת החלק הגדול שלו עשה בשנה שעברה, בה למעשה הפנים מה נדרש ממנו כדי באמת להיות מגן בכיר בכדורגל הישראלי. אם בתחילת העונה הקודמת עוד דיברו בצוות המקצועי בבאר שבע על תהליך שצריך לעבור עם ביטון, בסוף העונה כבר ציינו אותו כמי שעושה את דרכו הבטוחה למעמד המקצועי אליו הגיע אופיר דוידזאדה לפני שעזב לסלטיק.
ביטון ידע להצטרף להתקפה ולשרוף את הקו, אבל השיפור הגדול שלו בעונה האחרונה היה בכל הנוגע לאחריות בהגנה. היכולת לא להפקיר, לשפר את המיקום ולהיות מרוכז - שלושה אלמנטים שמגיל צעיר היו בעייתיים מבחינתו וגם הוא הדגיש אותם כטעוני שיפור. ובקיצור, להיות מגן קצת פחות ישראלי וקצת יותר אירופי.
המגן זכה להערכה רבה במהלך עונת האליפות ובתחילת הקמפיין האירופי, עד שחווה את צדו השני של אור הזרקורים. וזה קרה על הבמה המרכזית מכולן - במשחק של נבחרת ישראל נגד איטליה. צריך להדגיש שלאלישע לוי היו לא מעט התלבטויות באשר לעמדת המגן הימני, אך היכולת של אלי דסה בתחילת העונה גרמה למאמן הלאומי לבחור בכמה שיותר שחקנים מהגנת הפועל באר שבע. לצערו זה לא צלח. הגיבנת מהמפגש הטראומטי עם האיטלקים תלווה את ביטון בתקופה הקרובה ולפני סן סירו ודאי כל התסריטים רצים בראש, אבל הדרך להרוויח בחזרה את נקודות הזכות מתחילה באיטליה.
חמש שאלות לקראת הערב
1. טל בן חיים איך יגיב על המגרש לביקורות שהופנו אליו מכל כיוון בעקבות המהלכים האנוכיים בסיום המשחק נגד בית"ר ירושלים?
2. הגנת מכבי תל אביב נכון, זה לעוס, אבל חייבים. אחרי שראינו אותם סובלים מול ההתקפה הבינונית של בית"ר ירושלים, לשחקני ההגנה הצהובה מצפה התמודדות עם התקפה מהירה ואגרסיבית הרבה יותר. שער נקי כנראה לא נראה, אך האם יהיה שינוי? והאם ההתקפה מסוגלת לחפות עליה?
3. דודו גורש האם הוא מתאים לרמות הללו? בניגוד לשחקנים צעירים, לשוער הוותיק אין את הפריבילגיה של תהליך התחשלות ולכן הקמפיין הנוכחי מהווה עבורו מבחן ללא מועד ב'. אם לא יהיה מספיק טוב, הפועל באר שבע תחפש פתרונות אחרים בעונה הבאה, אכזרי ככל שזה יהיה.
4. המגן השמאלי של הפועל באר שבע - ההתלבטות היחידה של ברק בכר היא בין מיהאי קורהוט לבן תורג'מן בעמדה הפנויה שהותיר אופיר דוידזאדה. האם עדיף ללכת על המגן עם הניסיון האירופי, גם במחיר של בכורה שיכולה להותיר רושם ראשוני שיתקשה למחוק בהמשך, או לבחור במגן סולידי שמתואם עם ההגנה הקיימת?
5. מיגל ויטור הפועל באר שבע עדיין לא ספגה שער כשהוא על המגרש, המשחקים הגדולים שלה הסתיימו עם התלהבות גדולה מהופעות מרשימות שלו. האם המאזן של בלם הרכש הפורטוגלי ישרוד גם את סן סירו?