עיתונאים רבים ביוון העריכו כי אלחנדרו "צ'ורי" דומינגס יעזוב את אולימפיאקוס בקיץ. הקשר הארגנטיני כבר חגג את יום הולדתו ה-35, מספר ההופעות שלו ירד באופן דרמטי בעונה שעברה, הוא פתח ב-11 משחקים בלבד, ולא השלים 90 דקות אפילו פעם אחת. תרומתו של דומינגס לאליפות היתה צנועה יחסית, קוסטאס פורטוניס תפס בבטחה את המשבצת שלו בעמדת הפליימייקר, ונדמה היה ששלוש שנותיו בפיראוס הגיעו לסיומן.
ואולם, האוהדים ממש לא רצו להיפרד מאלילם, וגם הבעלים אבאנגלוס מרינאקיס המשיך להעריץ אותו. אז הארגנטיני נשאר. "נותרה לי עונה נוספת בחוזה, ואכבד אותה. אנחנו משחקים במוקדמות ליגת האלופות, וזו מחוייבות שלנו כמועדון גדול להעפיל למפעל", הסביר דומינגס.
ביציעים נותרו מתוסכלים בשבוע שעבר כאשר הפועל באר שבע סחטה תיקו מאופס במשחק הראשון, ולכן החימום שערך צ'ורי לקראת כניסתו בדקה ה-60 היה באופן קצת ביזארי האירוע המרגש ביותר מבחינת אולימפיאקוס. האולטראס הריעו לו, אך החילוף לא הניב את התוצאה המיוחלת. מחר הוא כבר יהיה בהרכב באיצטדיון טרנר, בנסיון להשאיר לעצמו סיכוי לזהור בפעם האחרונה בקריירה על הבמה הגדולה.
עוד בנושא:
חשש באולימפיאקוס ממזג האוויר: "האצטדיון במדבר, חצי שעה מרצועת עזה"
ג'ימי דורמאז לא ישחק מול הפועל באר שבע, אלאן פולידו כשיר
ויקטור תרגל 4:3:2:1 לקראת הפועל באר שבע, התלבטות לגבי דה קוסטה
ברכה ממראדונה
הקריירה הזו היתה ייחודית למדי - מוצלחת במובנים מסוימים, אך מפוספסת מהיבטים רבים. העובדה כי דומינגס לא זומן אפילו פעם אחת לסגל הנבחרת אומרת המון, וזו החמצה לא רק עבורו אלא גם עבור ארגנטינה. בימי הזוהר שלו, צ'ורי בהחלט היה ראוי להזדמנות הוגנת, והוא לא ויתר על החלום עד לפני שנים ספורות. הרי הוא זכה באליפות העולם עד גיל 20 לצד חבייר סביולה ומקסי רודריגס, וגם קיבל את הברכה מדייגו מראדונה בכבודו ובעצמו.
פעם, בתחילת דרכו בריבר פלייט, כאשר התאושש משבר קשה שהצריך שני ניתוחים, נדהם דומינגס לקבל שיחת טלפון מעודדת מגדול השחקנים במדינתו. לאחר מכן הם אף נפגשו, ומראדונה, המזוהה עם בוקה ג'וניורס, העניק לו את חולצת הפסים תכלת-לבן ואיחל לו ללבוש אותה על הדשא כמה שיותר מהר. בסופו של דבר, הרגע הזה מעולם לא הגיע, אבל זה לא אומר שלא היה לדומינגס פוטנציאל. ועוד איך היה. לעומת זאת, האופי לא היה מושלם, וגם בחירת הקבוצות לא תמיד היתה נכונה, בלשון המעטה.
שש שנים בילה דומינגס בליגה הרוסית, שלא מסוקרת יתר על המידה בארגנטינה, וזה לא פעל לטובתו. קורבן ברדייב, בעל העין החדה שעדיין לא היה מפורסם אז כמו היום, הביא אותו לרובין קאזאן ב-2004, והתמודד בסבלנות אין קץ עם הבעיות האישיות של השחקן שלא סיפק את הסחורה במשך שנתיים. הוא בא על שכרו ב-2006, כאשר הקשר התאפס על עצמו, סיפק עונה פנטסטית ונבחר לזר הטוב בליגה.
ההצלה ההיסטורית על קו השער
"אלחנדרו הוא הכוכב המבריק והיציב ביותר ברוסיה, והוא רב גוני יותר אפילו מאנדריי ארשבין. אפשר להשתמש בו בכל עמדה בחלק הקדמי, יש לו שליטה מושלמת בכדור בשתי הרגליים, הוא מסוגל לחלק מסירות לכל הטווחים, ויכולת הכדרור שלו תוך כדי ריצה מפעימה. הוא גורם עונג לאוהדים", אמר אז ברדייב, והוסיף: "רק משחק הראש שלו לא משהו".
אירוני מאוד, אם כך, שאת הנגיעה החשובה בחייו ביצע דומינגס דווקא בראשו. היה זה ב-2007, אחרי שזניט המתעשרת רכשה אותו תמורת שיא רוסי של 7 מיליון יורו. במחזור האחרון של העונה, היתה הקבוצה של דיק אדבוקאט זקוקה לניצחון על סאטורן על מנת לזכות באליפות ראשונה, הובילה 0:1 בדקה ה-90 והתגוננה. כדור הקרן הוגבה לעברו של באפור ג'אן, והנגיחה שלו שלחה אותו פנימה. מילימטרים הפרידו בין זניט לאובדן התואר ההיסטורי, אבל דומינגס - שחקן נמוך יחסית - עמד על קו השער, ניתר והצליח להסיט את הכדור למשקוף. אוהדי זניט זוכרים את השניה הזו עד היום, ומבחינתם צ'ורי הוא שחקן ששווה זהב.
הבישול המיתולוגי בקאמפ נואו
אלא שזה לא ממש עזר לו, ובסיכום המצטבר היו השנתיים של הארגנטיני בזניט מתסכלות. אדבוקאט ביקר אותו על היעדר משמעת וסגנון חיים לא ראוי, ודומינגס מצא את עצמו מחוץ להרכב במשחקים רבים מדי. כך, למשל, כיכב צ'ורי ב-0:4 הענק על באיירן מינכן בחצי גמר גביע אופ"א ב-2008, אך את הניצחון בגמר על ריינג'רס הוא ראה מהספסל. הוא הבין אז עד כמה שגה כאשר נטש את ברדייב, ושב לקאזאן כדי לחוות את העונה הגדולה בחייו.
רובין זכתה באליפות סנסציונית בלעדיו ב-2008, אבל דומינגס בכל זאת שידרג אותה. הוא היה השחקן המצטיין ברוסיה עם 16 שערים, סייע לקבוצה לשמור על התואר, וגם כיכב בליגת האלופות. ב-1:2 המיתולוגי על ברצלונה של פפ גווארדיולה בקאמפ נואו, בישל הארגנטיני את שער הניצחון לגוקדניז קראדניז, והותיר רושם חזק מאוד. לא לחינם עמדו קבוצות רבות בתור כדי להחתימו, ודומינגס התפתה שוב להתנסות בקבוצה גדולה יותר. הוא שוב בחר לא נכון, העדיף את ולנסיה על פני לאציו, וההרפתקה התבררה כאסון של ממש.
במקום להשתדרג לשחקן משמעותי בליגה הספרדית, הסתכסך דומינגס באופן כמעט מיידי עם המאמן אונאי אמרי, ובקושי קיבל הזדמנויות. המועדון האשים אותו בגישה לא מקצועית, ואחת מנקודות השפל נרשמה כאשר המצלמה תפסה את הארגנטיני צוחק על הבוס, בהיותו יושב על הספסל לצד המגן הפורטוגלי מיגל. זה נגמר עוד לפני שהתחיל, וכך ירדה לטמיון הזדמנות גדולה.
החגיגה מול יונייטד
חבל ההצלה הגיע מריבר פלייט שירדה לליגה השנייה והיתה זקוקה לשחקני חיזוק מנוסים על מנת לחזור למקומה הטבעי. דומינגס היה מאושר לחזור הביתה, הגיע בהשאלה ועשה את חלקו, אבל הנשיא דניאל פסארלה סירב לעמוד במילתו ולרכוש את הכרטיסו. "פסארלה בגד בי", הצהיר הקשר, אך סירב להאשים את המועדון ואפילו בחר לחתום בראיו וייקאנו כי מדיה דומים לאלה של ריבר. זה דווקא התברר כמהלך נבון, ואחרי עונה מוצלחת הגיע דומינגס לאולימפיאקוס בקיץ 2013 לבקשתו של המאמן הספרדי מיצ'ל.
ההמולה התקשורתית ביוון היתה בעיקר סביב רכש ארגנטיני אחר, חבייר סביולה, אבל האוהדים התאהבו דווקא בכישוריו של דומינגס - והוא גם הרשים יותר. בעונתו הראשונה, הוא היה שחקן מפתח כאשר אולימפיאקוס העפילה לשמינית גמר ליגת האלופות, ואז נתן הצגה גדולה מול מנצ'סטר יונייטד, עם שער בניצחון הביתי 0:2 על החבורה של דייויד מויס - אם כי השדים האדומים השיגו קאמבק עם 0:3 בגומלין באולד טראפורד.
2014/15 היתה מרשימה אפילו יותר, עם 15 שערי ליגה ונצחונות מפוארים על אתלטיקו מדריד ויובנטוס בשלב הבתים בליגת האלופות. מאמן הגברת הזקנה מקסימיליאנו אלגרי שיבח במיוחד את הארגנטיני, ובתקשורת האיטלקית הזכירו שיובה שקלה פעם להחתימו, גם זה היה סוג של פספוס.
להתעלות שוב ברגע האמת
מיצ'ל היה המאמן הנכון עבור דומינגס, ופיטוריו בינואר 2015 השפיעו על מעמדו של הארגנטיני. בעונה שעברה הוא איבד את המקום עם מרקו סילבה הפורטוגלי על הקווים, וגם המאמן הנוכחי ויקטור סאנצ'ס רואה בו בעיקר מחליף. "דומינגס הפך בהדרגה לשחקן שיכול להיכנס לקראת הסיום על מנת להביא למפנה. אין לו כוח לשחק באופן קבוע בהרכב", אומר העיתונאי קוסטאס בראצוס, "אבל האוהדים עדיין מאוהבים בו".
האהבה הזו גרמה לארגנטיני להישאר במשך ארבע שנים באותו מקום, לראשונה בקריירה. "השתניתי עם הזמן, והיום אני מקפיד הרבה יותר לשמור על הגוף ולנהל אורח חיים בריא", הוא טוען, וחש שהוא עדיין מסוגל להתעלות ברגעים החשובים ולסחוב את הקבוצה על גבו כאשר היא זקוקה לו.
עבור שחקן שזכה באליפויות עם ארבע קבוצות שונות, ויכול להתפאר בתרומה מכרעת לנצחונות על באיירן, ברצלונה, מנצ'סטר יונייטד, אתלטיקו ויובנטוס ברזומה העשיר, נראית הפועל באר שבע כמו אתגר אפשרי בהחלט. כאשר הנשיא מרינאקיס איים לזרוק את כל השחקנים במקרה של כשלון, הוא לא התכוון לבן טיפוחיו. כעת זה הזמן של צ'ורי להציל את כל חבריו. הרגליים לא מהירות כמו בעבר, אך מהירות המחשבה ממש לא נפגמה.