פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

        צומת מילר: מי צריך להיות הפאוור הפורוורד הבכיר של מכבי תל אביב?

        הפציעה של קווינסי מילר מותירה את מכבי תל אביב בדילמה עקרונית: מצד אחד, היא צריכה לזנוח את הרעיון שתמצא שכפול שלו, שממילא נדיר באירופה. מצד שני, אסור לה ללכת לבחירה הקלה בדונטה סמית'. שי האוזמן מנתח את האופציות ומציע לצהובים להתפשר

        צומת מילר: מי צריך להיות הפאוור הפורוורד הבכיר של מכבי תל אביב?
        צילום ועריכה: יוסי ציפקיס

        סבתא טובה ז"ל, פולניה בזהות ובהגדרה, נהגה לומר על דבר שהוצע לה שהוא "יותר מדי טוב", כאות לך שסביר שהוא רע (ובנוסף, לכך שאסור שיהיה לה טוב, אבל זה כבר שייך לסיפור אחר). מרבית מקבלי ההחלטות בפגרה שבין עונות הכדורסל, קרי מאמנים או עסקנים, יכולים ודאי לאשר שיש טעם בדבריה. אין דבר מלחיץ ומרתיע יותר מאשר לקבל שם של מועמד לקבוצתך מהשלולית, שאוחז על הדרך בכל הנתונים הנכונים (גובה, אתלטיות, קולג', סטטיסטיקות) ובתרגיל שמפיל את מרבית החובבנים בשוק: וואחד סרטון היילייטס מרשים ביוטיוב – שגם מוצע על ידי הסוכן במחיר שווה לכל נפש. אם זה יותר מדי טוב – זה כנראה לא טוב מספיק. ועכשיו צריך לשכור שירותיו של ארכיאולוג מוסמך שיעזור בחפירות שיובילו לשלדים שיצדיקו את המשוואה הפולנית.

        אבל לא רק בשלולית. ישנם סוגי שחקנים שכמעט ולא ניתן למצוא ביבשת הישנה, כולל בשפיץ של היורוליג. פורוורדים גבוהים, אתלטיים, שמסוגלים לשחק בכמה עמדות בהתקפה ובהגנה, שיכולים לייצר לעצמם מכדרור, להרים קרן ולנגוח, שייכים אוטומטית ל-NBA. עד כמה נדיר שילוב מכלול התכונות הללו? תשאלו את פיניקס, ששמה את הצ'יפים שלה בדראפט האחרון על הילד של ניקולה וויצ'יץ'. שלא תתפלאו, אגב, אם בסופו של יום הבחירה הזו תתגלה כשיחוק.

        עוד בנושא:
        ארטיום פרחוסקי ודונטה סמית' מועמדים למכבי תל אביב
        יקבל אזרחות? ריצ'רד האוול סיכם לשנתיים במכבי תל אביב
        דיווח: דניאל תייס קרוב לחתימה במכבי תל אביב

        קווינסי מילר מכבי תל אביב (יוסי ציפקיס)
        נדיר לראות שחקן מסוגו במחוזותינו. עכשיו לכו תמצאו לו מחליף. מילר (צילום: ברני ארדוב)

        באוקטובר האחרון, כאשר הצטרף קווינסי מילר לשורותיה של הכוכב האדום בלגרד, היו מספיק סיבות שיכולות להסביר את פשר המהלך. כי נכון שבוגר אוניברסיטת ביילור (טוב נו, זה שביקר שם שנה אחת ברוטו) הוא אתלט על בגובה 2.08, שמסוגל לתרום התקפית בכמעט כל פרמטר ושהושווה בזמן לימודיו בבית הספר התיכון בשיקגו לקווין דוראנט, אבל אפשר להבין למה הדברים לא עובדים אצלו. מילר, עד שלא נחת בסרביה, נחשב לשחקן של ליד. אחד שמחזיק באמתחתו הכול, אבל לא מצטיין באף פרמטר. ורך. ופריך. משום כך, ברור והגיוני היה למצוא את מילר נדחק מהליגה הטובה בעולם, כשלא נותר היה אלא לרחם עליו נוכח בחירת תחנתו הראשונה באירופה, כי סרביה לא נחשבת כמקום הידידותי ביותר עבור חבילות שכמותו.

        העניין הוא שבשלב מוקדם למדי התחלפו הרחמים בהשתאות. הדברים החלו להסתדר ולהידבק וקווינסי מילר סיפק בבלגרד את עונתו הטובה בקריירה. זו שאמורה להוביל אותו בחזרה אל הליגה אליו הוא שייך. ובמכבי תל אביב שיחקו אותה כשהצליחו לשים עליו את ידיהם. שוב, כי שחקנים כאלו אין ביבשת. תחפשו מימין ומשמאל, מלמעלה ומלמטה ותתקשו לאתר. יש את אנתוני רנדולף, שיושב על עמדות אחרות (4-5, להבדיל מה-3-4 של מילר), שבחר בכסף הממש ממש גדול של ריאל מדריד. שם, פחות או יותר, זה נגמר. כי טיילר האניקאט, הרכש החדש של אנדולו אפס, עם כל הכבוד, לא עונה על הפרמטרים שציינו לפני כן. תלכו לסגלים של העשירות והמוצלחות ביותר ביבשת, בין אם זו צסק"א, פנרבחצ'ה והאחרות. לא תמצאו בקלות אבטיפוס שכזה.

        ועכשיו גם לא במכבי. לכן הדבר הראשון והחשוב ביותר מבחינתה של מכבי תל אביב, בעודה תרה אחר מחליף לקווינסי מילר, הוא לא לחפש קווינסי מילר אחר.

        אנתוני רנדולף לוקומוטיב קובאן מול אנטה טומיץ' ברצלונה (GettyImages)
        היחיד שנשאר מהזן הזה. אנתוני רנדולף (צילום: GettyImages)

        רגע, שלא יובן מכל מה שנכתב עד כה שקווינסי מילר הוא שחקן היורוליג המושלם. ממש לא. גם אם היה מוצא עצמו מתרוצץ על הפרקט ביד אליהו העונה, לא בהכרח מדובר בשחקן שהוא שובר שיוויון. אנחנו מדברים כאן בעיקר על סוג, סיווג וסגנון.

        עכשיו, כאשר מביטים הפדרמנים ימינה ושמאלה, כשמצד אחד ההתחמשות המפחידה של 6-8 הקבוצות המובילות ביבשת ומצד שני הסגל שלהם שנראה לפתע נוצץ הרבה פחות, הם צריכים לזנוח את החזון ולהתמקד בכסף. עוד לפני שמחפשים אחר פתרונות לעמדת הסנטר המחליף או מייצרים אזרחים כשרים שיוכלו להיאבק בחוקי הליגה של בני הרצליה, הם צריכים פאוור פורוורד פותח. לא בטוח שיצליחו לאתר מישהו שיכול גם להיכנס לעמדה 3. לא בטוח שיוכלו להחתים אחד שיכול לשחק גם ב-5. מצד שני, יש דברים לגביהם לא יוכלו להתפשר. הקליעה מבחוץ, למשל. היכולת לשים גוף ולשמור על יריבים כמו דולמן, אנטיץ' ו-וורונצביץ' (כי צריכים לזכור שכרגע המחליף בעמדה הוא ג'ו אלכסנדר, שלא).

        קראנו בימים האחרונים לא מעט ספקולציות אודות המחליף האפשרי. קשה להאמין שמישהו שם, למרות שכבר למדנו שבמכבי הכל אפשרי, שוקל ברצינות את דונטה סמית' לתפקיד. כולל מהסיבה הפשוטה שהוא לא 4. וגם בגלל שהוא דונטה סמית'. דניאל תייס, להבדיל, הוא אופציה מסקרנת ברמה התיאורטית, למעט העניין שמדובר בקפיצת מדרגה עצומה עבור השחקן – והימור גדול מבחינתה של הקבוצה אם היא אמנם מכוונת בחזרה למאבקי הפיינל פור. ויקטור ראד אף הוא יכול להתברר כחלופה מעניינת, גם לנוכח התאמות העמדה שלו בעונות האחרונות ובתנאי שמצליחים להתעלם משפת הגוף הנוראית שהפגין במשחקים ששודרו העונה מול הקבוצות הישראליות. כלל לא בטוח שניתן להתעלם מכך, אגב, כאשר שוקלים החתמה משמעותית ומרכזית שכזו.

        שחקן הפועל ירושלים דונטה סמית' (יוסי ציפקיס)
        הוא בטח לא התשובה. דונטה סמית' (צילום: ברני ארדוב)

        כשהיא עומדת בפני החלטה מרכזית ובלתי צפויה בכל הנוגע לאיוש עמדה מספר 4, מסתמן שמכבי תל אביב תצטרך להתפשר. היא תצטרך לוותר על מידת הגיוון/הגובה/האתלטיות/הרקורד/ההתאמה לסגל הקיים או פילוסופיית המשחק של מאמנה החדש – ופשוט להחתים שחקן טוב ואיכותי. אופציה אחרת, ומוכרת הרבה יותר, היא להתפשר בנושא הכסף, ולהחתים תחת מילר היקר פוטנציאלי בלתי מוכח וזול. או את ויטור פבראני, שיכול לתרום באותה המידה גם בעמדה 4.