אכזבה גדולה בקליבלנד. למשך יותר מחודש נדמה היה שהיא מסוגלת לעמוד במשימה שהציבה לעצמה: לבצע סוויפ על המזרח בלי להתעורר בדרך. ההתקפה הזורמת, מבול השלשות וכמה דקות של התגייסות בהגנה במשחקים צמודים הספיקו לעשרה ניצחונות רצופים, עד שהגיעה טורונטו ועצרה את הרצף. הקנדים חזרו הביתה נחושים להימנע מהמטאטא, ונעזרו ביום נרפה במיוחד של הקאבס כדי להעיר את גמר המזרח.
דווין קייסי לא שבר את הכלים לאחר התבוסות במשחקים הראשונים, אך כן המשיך לחפש פתרונות. היה רגע אחד לא צפוי במשחק, בו כאשר קליבלנד התנהלה באיטיות בתרגיל הקבוע שבסופו לברון ג'יימס מקבל כדור בפוסט, טורונטו ביצעה חילוף ושלחה את ביסמאק ביומבו לשמור על לברון. זה הסתיים בסל של קינג ג'יימס מזריקה קשה, אך הפתיע מספיק את קליבלנד שכמעט לא השתמשה במהלך המנצח שלה בהמשך המחצית הראשונה, בה טורונטו ברחה.
אבל זה היוצא מן הכלל, כאשר הכלל הוא שההתאמות של טורונטו בהגנה היו קטנות ומדויקות. לאורך הפלייאוף טורונטו הוכיחה שהיא קבוצה שלומדת לאט ובנחישות את היריבות שלה, וזה בא לידי ביטוי גם במשחק השלישי מול הקאבס. בהגנה על בידודי הפוסט של לברון דמארי קארול כיוון את לברון לאזור קו הרוחב וביומבו הגיע לעזרה כשהוא קרוב לטבעת, כך ההגנה של הקנדים השתמשה בקרש כשומר נוסף שמגביל את יכולת המסירה של לברון. בפיק נ' רול עם שחקן שמתגלגל לקליעה החוצה טורונטו העדיפה לתת למוליך הכדור לבצע את המהלך, השחקנים של קייסי עברו מתחת לחסימות ללברון ונלחמו בחסימות לקיירי אירווינג.
כבר לא בלתי מנוצחת: קליבלנד הפסידה בטורונטו, שצימקה ל-2:1 בגמר המזרח
הפלופינג של לברון, ביומבו הוא רודמן, השופטים לא שורקים: סיכום הניצחון של טורונטו
דיוויד בלאט מצהיר: "לא אשב בבית. אם לא אאמן ב-NBA, אז במקום אחר"
עם זאת, הסיפור של המשחק הזה הוא לא בהתאמות המסוימות, אלא ברמת הביצוע שלהן. מול מהלכי הפוסט של לברון תזמון העזרה של ביומבו, ושל שחקני החוץ שאחריו, היה מושלם. מול הפיק נ' רול של הקאבס, שחקני החוץ עברו חסימות בנחישות ושחקני הפנים עבדו מאוד קשה כדי לעזור להם לרגע ולהספיק למנוע מהשחקנים שלהם שלשות חופשיות. כיף במיוחד היה לראות את לואיס סקולה מדמיין שהוא בן 25 ומכסה שטחים שהוא לא אמור להיות מסוגל כדי למנוע מקווין לאב זריקות נוחות. סקולה היה צריך לבצע עבירה לקראת סוף הרבע הראשון כי כבר בקושי עמד על הרגליים, ככה נראה שחקן משנה בקבוצה שנחושה לנצח משחק פלייאוף חשוב.
אמרנו נחישות, אמרנו ביומבו. הסנטר הקונגולזי הוכיח הלילה שניתן להיות השחקן המצטיין במשחק גמר איזורי בלי לזרוק לסל. השליטה שלו בצבע הייתה מוחלטת, הנתונים לא משקרים: 26 ריבאונדים ו-4 גגות בהחלט מעידים על דומיננטיות יוצאת דופן. הוא לקח אישית כל ריבאונד התקפה של קליבלנד והעלים לחלוטין את טריסטן תומפסון, אחד המומחים בתחום. סדרת פלייאוף ראויה זקוקה להצגה של שחקן די אלמוני. ביומבו היה סוד ליודעי דבר רוב העונה, אך בעקבות הפציעה של יונאס ולנצ'יונאס פרץ לתודעה על הבמה הגדולה ובזמן הטוב ביותר עבורו: רגע לפני שהוא יכול להשתחרר מהחוזה בקיץ בו לקבוצות יהיה הרבה מאוד כסף לבזבז וחלקן הגדול יחפשו עוגן הגנתי.
ההתקפה של קייסי לא עשתה דברים יוצאי דופן. היו קצת יותר חסימות רחוק מהכדור וניצול מוצלח של מיס-מאצ'ים בעקבות ניסיונות של קליבלנד לבצע חילופים אוטומטיים, אבל גם בצד הזה זו קודם כל רמת הביצוע שעשתה את ההבדל. דמאר דרוזן קלע את הזריקות שרוב הפלייאוף הוא מחטיא, קייל לאורי פגע מבחוץ, שחקני המשנה קלעו שלשות חופשיות. כל זה הכריח את ההגנה של קליבלנד לצאת מאיזור הנוחות שלה ולהיצמד יותר לשחקנים, מה שפתח נתיבים לטבעת שלא היו קיימים בשני המשחקים הראשונים.
מתחת לרדאר
מאחר שביומבו עבר הרבה מעל לרדאר הלילה, המשבצת הזאת שייכת לקורי ג'וזף, שבשקט האופייני לו היה אחד מכוכבי הניצחון. הרכז הקנדי מרגיש טוב בבית ובפלייאוף מקבל הרבה מאוד דקות גם לצד לאורי ודרוזן. הלילה הוא היה חד בהתקפה ומצוין בהגנה. בתחילת הרבע האחרון, לאחר שטיירון לו שינה את הרוטציה הרגילה, קיירי אירווינג נשאר עם המחליפים במקום לברון ג'יימס. ההגנה של ג'וזף עליו בדקות האלה הייתה יוצאת דופן באיכותה והיא עזרה לטורונטו לשרוד כמה דקות התקפיות איומות.
אך הרגע הגדול ביותר של ג'וזף הגיע בסוף הרבע השלישי. ביתרון שבע, טורונטו שמרה נהדר על המהלך האחרון של קליבלנד ברבע וכפתה זריקה קשה של ג'יי אר. הכדור נחת בידיים של ג'וזף עם שש שניות על השעון. שאר השחקנים של טורונטו נראו מוכנים לרדת לספסל, עד כדי כך שג'וזף נאלץ לבצע שינוי כיוון כדי לעבור את פטריק פטרסון שעמד בדרכו. למרות שרק שחקן אחד הצטרף איתו להתקפה הוא המשיך בנחישות, הגיע לאיזור קו השלוש, הזיז את לברון שלשם שינוי במשחק הזה ויתר על הפלופ וקבר שלשה עם הבאזר. הקהל בטורונטו התכונן לרדת לרבע בתחושה שהקבוצה שלו לא מצליחה לברוח, שעוד רגע קליבלנד תשתלט על העניינים, השלשה הזאת הייתה הצהרת כוונות: לא הפעם, זה היום שלנו.
נתון המשחק
10 מ-25: כמות הזריקות ואחוז הקליעה של קליבלנד בצבע הלילה. זה הגיע אחרי 28 מ-38 במשחק הראשון ו-25 מ-39 במשחק השני. לכאורה, אין בעיה: היכולת של קליבלנד להגיע לטבעת הכריחה את טורונטו לצופף ואפשרה לקאבס לזרוק 41 שלשות, ובעצם לחזור לסגנון שאפיין אותה בסדרה מול אטלנטה.
אבל זה לא מדויק. ההגנה האיכותית של טורונטו לא רק הקשתה על הכניסה לצבע, השחקנים של קייסי היו מוכנים גם על קו השלוש. 14 מ-41 השלושת שקליבלנד זרקה, יותר משליש, היו עם שמירה. אלה זריקות לא טובות גם כששחקנים כמו ג'יי אר סמית' וצ'אנינג פריי מסוגלים לקלוע אותן. במקרה הזה, חלק גדול מהשלשות היו פשרה שנבעה מהגנה מוצלחת.
לקראת המשחק הבא
הניתוח היה במעמד צד אחד, כי על קליבלנד אין הרבה מה להגיד במשחק הזה. היו רגעים שנדמה היה שגם ביום שחור של קיירי ולאב הם ימצאו דרך להישאר בעניינים בזכות יום קליעה מוצלח של סמית' ופריי, אבל ככל שנקפו הדקות התברר שמדובר ביום החלש ביותר של הקאבס בפלייאוף. מה שג'יי אר נתן בהתקפה הוא לקח עם ריבית בהגנה חלשה מהרגיל על דרוזן. מעט הניסיונות של טיירון לו לשנות משהו כללו חילופים אוטומטיים שטורונטו ניצלה והתעלמות מביומבו שעלתה בשלושה סלים קלים שלו ברבע האחרון.
בתמונה הגדולה: קליבלנד יכולה להרשות לעצמה יום כזה, בטח כשהיא ביתרון 2:0. אבל זה אומר שעכשיו זה הזמן להתעורר, אחרת הסדרה יכולה להסתבך. זו תהיה הפעם הראשונה בפלייאוף בה קליבלנד תגיע למשחק בו היא נדרשת לפתרונות טקטיים ולעליית מדרגה בנחישות. זו הזדמנות עבור טיירון לו לגוון את האופציות ההתקפיות שלו. בעוד שקיירי כנראה לא יתפוס יום כזה פעם נוספת, כדי שקווין לאב יחזור לעניינים הוא צריך שיפעילו אותו, בעיקר כששומר עליו שחקן כמו סקולה. במקום להתגלגל באופן קבוע החוצה לאב יכול להפתיע ולהתגלגל פנימה בפיק נ' רול, ניתן גם לתת לו כדור בפוסט כדי שיסתובב ויתקוף את סקולה עם הפנים, ינצל את האיטיות של הארגנטינאי. אולי טוב לקליבלנד שהיא קיבלה הזדמנות להגיב להפסד לפני הגמר.
