ממשיך לעשות את ההבדל: סיכום משחק העונה

הכי טוב: טוני וואקמה

פחות טוב: האריס מדוניאנין

על שולחן מסיבות העיתונאים בבלומפילד, שאתמול מוקם מתחת לשער 1, הונחו פרחים צהובים. כך סתם, עלי כותרת זרוקים על מפה. אולי זו היתה התגרות, אולי אלרגיה, ואולי זו אכן מטאפורה מושלמת - אבל הדבר הראשון שעשה ברק בכר בעת שהתיישב שם היה להעיף את הפרחים הצהובים מהשולחן ומהעיניים. בשתיים-שלוש אבחות יד הוא סילק אותם, והם נשרו לרצפה כאילו היו מצב קורץ של אורלנדו סה.

לאורך העונה, בכר לא התבייש לטפל בנוקשות גם בפרחיו שלו. כך, אמש, ספסל את אליניב ברדה ומאור בוזגלו, אלה שבכלל הפכו את באר שבע לקונטנדרית וסללו את הדרך בה כוכב אחר כוכב ינחת בנגב. בכר לא היסס גם להעלות את ברדה כחילוף אחרון, ואת בוזי כלל לא. זה היה הימור, כי תוצאה לא טובה אמש וכמה טלפונים לאנשים מסוימים היו מוציאים כותרות שיוציאו את באר שבע מהמרוץ ואפילו מהמסלול. "זה מה שהרגשתי באותו רגע, מבחינת אופי של השחקנים ואיך שהתפתח המשחק", הסביר. ואל תתפלאו אם ברדה או בוזי, או שניהם, יפתחו נגד בית"ר ירושלים.

בכר היה אחראי על תצוגה טקטית ומבוקרת של שחקניו, ולמרות שהצהיר לפני המשחק שהוא לא חפץ בתיקו, פיו ופניו הודו שלאור אירועי אמש - ה-0:0 מתיישב אצלו לא רע בתוך הבטן. באר שבע לא שיחקה טוב מדי אתמול. היא פעלה נכון, היא סגרה באופן יעיל והיא בעיקר לא הפסידה. עדיין, גם אם תזכה בצלחת, אפשר לראות שחסר לה המישהו הזה שייקח עליו משחקים. שיעמיס את הכתפיים. שיביא ניצחון ברגעים שאין אף אחד אחר שיביא. שיהיה לא נחמד ליריבה. קילר, זבל, מניאק, ווינר.

בקיץ הבא אפשר לצפות שאלונה ברקת תחתים שחקן כזה.

בקיץ שעבר היא החתימה מאמן כזה.

שלא דופק חשבון לכוכבים. שלא מפסיד למכבי תל אביב בבלומפילד, פעמיים. שקרוב שלושה משחקים מצלחת ראשונה לתושבי הנגב מאז 1976.

"אני עוד לא מרשה לעצמי לחלום", הקפטן אליניב ברדה כמעט וצבט את עצמו בסיום. ואז עלה לאוטובוס הקבוצה, והתיישב מאחורי ההגה. אחד מקווי הנסיעה המייגעים ביותר בעולם הזה - מסע מאסף של ארבעים שנה - מגיע לשלוש התחנות האחרונות. כמה דקות לאחר מכן זכתה לסטר באליפות הכי מדהימה אי פעם. אבל אל תטעו - אליפות של הפועל באר שבע, אם וכאשר, זה חתיכת סיפור.

0:0 בין מכבי ת"א לבאר שבע, ששמרה על פער שלוש נקודות בפסגה

אליניב ברדה זהיר: "אין מקום לחגוג, לא מרשה לעצמי לחלום על אליפות"

זהבי תוקף: "היתה קבוצה אחת שבאה לנצח ואחת שבאה להתגונן"

הטעויות של פטר בוס: לא רק במערך, אלא גם בהכנה המנטלית

אוגו בהופעה גדולה, זהבי אכזב, יפת הצטיין: ציוני משחק העונה

הטמפלט כבר היה מוכן. תמונה שאומרת "גול! 0:1, זהבי" כבר היתה טעונה במחשב של אנשי האונליין של מכבי תל אביב, עוד במחצית הראשונה. שם לא מאמינים בנאחס (אפשר להאשים אותם?), והרי שבאינטרנט כל שנייה חשובה. אבל הגול של זהבי לא בא, ובפעם השלישית ברציפות בליגה, גם הגול של מכבי לא הגיע. שלוש תוצאות 0:0 רצופות זה משהו שלא ראו בצהוב כמעט מאז הפעם האחרונה בה טעמו בנגב אליפות. המערך ההתחלתי של פטר בוס לא עבד, ועדיין, לא בו האשמה למה שקרה אמש.

הוא ניסה הכול. זרק את כל הארסנל. היה מאוד אגרסיבי עם כלי הספסל. הקבוצה שלו פשוט היתה OFF. שליטה היתה, אגרסיביות גם, ועדיין, זה היה אחד המשחקים החשובים הבודדים של מכבי בשנות קרויף שלא הסתיימו בתוצאה הרצויה. יותר מדי החמצות, יותר מדי לרוחב, ובעיקר - 90 דקות, בבית, באווירה נהדרת, שחלפו מבעד לרגלי הצהובים. "באתי לכאן כמספר 2 ואם אסיים כמספר 2 אהיה מאוד מאוכזב", אמר בוס, שנראה בסיום כבוי כמו שרוב שחקניו נראו על הדשא. "מאז שאני כאן לא הפסדנו פעם אחת. זה חוסר מזל שלנו שיש עוד קבוצה - שקוראים לה הפועל באר שבע".

עד עכשיו, אף קבוצה ישראלית לא זכתה באליפות בעונת צ'מפיונס, אבל אולי צריך להסתכל על עוד פריט היסטורי. בעונה בה קבע את שיא השערים, ניסים אלמליח סיים עם בית"ר תל אביב שלו במקום החמישי. במקום השני, אגב, סיימה מכבי תל אביב - עם הפרש שערים טוב יותר מהאלופה (הפועל פתח תקוה), אבל עם ניצחון אחד פחות. לא ידוע האם אלמליח מתעקש לגרום לשחזור, אבל מאז שזהבי שבר את שיאו - מכבי תל אביב כולה שבקה מלהבקיע.

"זה לא נגמר", הצהיר איתן טיבי, אחד האנשים הכי לא הצהרתיים בתולדות האנושות. "אין לי בכלל ספק שזה לא נגמר".

אבל זה יהיה מאוד קשה, וזה כבר ממש לא תלוי במכבי תל אביב. אפילו לא בצהוב היחיד שסיפק את הסחורה אתמול - עורך הדין מורן מאירי.

עד שריקת הפתיחה, כולם בכלל דיברו על השופט. לא על אלון יפת, שהיה פשוט פנטסטי - כל כך זרם המשחק ויפת כל כך שלט בו, שהוא בכלל לא היה צריך משרוקית; הכוונה כמובן לג'אדג' אורנשטיין.

אחר הצהריים, בבית המשפט המחוזי בתל אביב. בקומת הקרקע רפרשו את המחשבים בקצב של תקלה. אחת הפקידות ספרה 80 לחיצות על F5 בפחות מחצי שעה. אחת סיפרה שהבן שלה מכביסט, ומאוד ישמח אם ראיקו ישחק. אז הוסיפה שמכר אחר אוהד באר שבע, והקונפליקט חזר.

רבים מהם לא יודעים איך נראה ראיקוביץ' ומי זה אבוקסיס, אבל לזמן קצר כולם פתאום התעניינו בכדורגל. בכל כמה דקות הם עבדו האחד על השנייה - "יש החלטה". ואז כל אחד רץ למחשבו, כדי לגלות שאין כזו. עובדי הקומה ניסו לנחש מה יחליט השופט. חלקם אפילו ניסה להמר לאיזו תוכנית ספורט מאזין מר אורנשטיין בלייב. אחד טען שההחלטה תשפיע עמוקות על יחס הקרנות בווינר. "ראיקוביץ' הודף הרבה", נימק.

והזמן עבר ועבר, והחלטה לא יצאה. ואז צלצל הטלפון. ואז התעדכן הקובץ במחשב.

ראיקוביץ' מורשה לשחק.

"הוא משחק?", הרים המבין בהימורים טלפון לחבר. "שים, שים קרנות!".

בין רגע התרוקן החדר - יש החלטה, אפשר סוף סוף ללכת הביתה. וביציאה, עובדת אחת שאלה את חברתה: "תגידי, נגד מי מכבי בכלל?".

תכירי, גבירתי - הפועל באר שבע. בעוד שלושה שבועות כנראה שכולם יכירו.

orenjos@walla.co.il