הטוב: גליינור פלט
למכבי חיפה לא קרו הרבה דברים טובים השנה. במשימה המרכזית שלה העונה היא כשלה: הסגל לא התייצב. עוגנים אמיתיים לא באמת נמצאו. במקום להתחיל את העונה הבאה עם שלד חזק ועליו להרכיב עוד כמה שחקני רכש טובים, מכבי חיפה צריכה לבנות את עצמה כמעט מחדש גם בעונה הבאה ביותר מדי מקומות. כן, שוב. אז כמובן יש את נטע לביא. המון נטע לביא. אבל בעמדה לא פחות קריטית למכבי חיפה יש שחקן שאפשר להיות רגועים לגביו: עמדת החלוץ.
פלט הוא לא חלוץ מושלם. אבל בליגה שלנו המאסה שלו היא ערך ששווה המון. הוא מכיר את הליגה. הוא מכיר את הקבוצות. הוא מכיר את המגרשים. והוא לא מאלה שהיום הם כאן ומחר הם שם. הוא התאקלם מצוין. ובעונה הבאה הוא נותן למכבי חיפה שקט בעמדה שלא תמיד היה לה שם שקט. בחצי הגמר פלט הדגים בדיוק למה: פעולה אחת של כוח ומאסה. פעולה שנייה של טאץ' ויומרה. בול. בעונה הבאה מכבי חיפה צריכה להיות בעונה לביא, פלט ועוד תשעה.
הרע: אליניב ברדה
אתה מצפה, אתה בטוח, אתה מחכה, אתה מאמין שהנה, אוטוטו זה קורה. אליניב ברדה יחזור לעצמו. השחקן הכי טוב בליגה הסדירה אחרי ערן זהבי חייב לתת כבר גול. או איזה פס. משהו שיזכיר. עבר יותר מדי זמן. אבל זה עדיין לא קורה. פשוט לא קורה. באר שבע מנצחת, באר שבע לא מנצחת, ברדה הופך פחות רלוונטי ממשחק למשחק. חשבנו שההורדה שלו לספסל במשחק האחרון תעשה משהו. תחזיר את הניצוץ. נאדה. בינתיים נאדה.
ברדה הוא שחקן מופלא, אבל קשה שלא לתהות האם החוזה החדש שקיבל לא פגע לו בבלוטות הרעב. שפתאום אין לו מה להוכיח. שהוא השיג את החוזה, ואפשר להוריד הילוך. אולי שניים. ברור, זו לא הסיבה המרכזית. ברדה בעיקר שחוק. ועייף. וצריך למצוא את הכוחות שלו מחדש. ואת הביטחון. ואת השער שיראה לו שוב את הדרך למעיין היצירה ממנו הוא שאב כל כך הרבה הישגים. אבל תהיו בטוחים שאם ברדה עדיין היה צריך להילחם בשביל החוזה שלו, הניצוץ שלו בעיניים היה הרבה יותר בוהק.
המכוער: טאלב טואטחה
זה היה אולי המשחק הכי טוב של טואטחה במכבי חיפה. זה היה אולי המשחק שהזכיר איזה כדורגלן גדול טואטחה יכול היה להיות. מהירות. מסירה. דריבל. בישול. השפעה. לא, לא שכחנו את טואטחה הישן והמבולבל. ממש לא. אבל דווקא במשחק הזה אפשר היה לתהות שוב: יכול להיות שאם טואטחה היה משחק בקבוצה שיודעת להתגונן ויודעת לסגור, ולא כל שבוע יש פסטיבל או סקנדל, ולא היו מקללים אותו, והכל מסביבו היה מקצועי ורציני, הוא היה מגשים את הפוטנציאל שלו הרבה יותר טוב.
נכון, טואטחה גם משחק על החוזה הבא שלו. במכבי תל אביב. אולי באירופה. הוא עובד כרגע על הקלטת. הוא מרוכז בקלטת. וכשטואטחה מרוכז, ויש מסביבו קבוצה שעובדת נכון ולא מתבזה כמעט בכל שבוע, הוא לא נראה כמו חור בהגנה. יותר כמו המגן הכי מבטיח מבחינת נתונים שצמח כאן מזה הרבה מאוד זמן.
אז למה מכוער? כי לא מגיע לנו שכל הסיפורים שעוסקים בו יהיו כל הזמן שליליים. למה אתה לא יכול לשחק כך כל הזמן?
