באחת הסצנות המפורסמות בסרט הפולחן "טיסה נעימה", ניגשת שורה ארוכה של אנשים לנוסעת היסטרית. תחילה מגיעה הדיילת שדורשת ממנה להירגע, לאחר מכן מצטרפים נוסעים אחרים, כאלה שבעצמם נטרפה עליהם דעתם, וכל אחד מהם בתורו מתעלל בה. הם מטלטלים אותה, מרביצים לה ודורשים "Calm down, get a hold of yourself".
השנה שכרה הפועל באר שבע את שירותיו של היועץ המנטאלי איתן עזריה. מבלי לנסות, חלילה, לפגוע בפרנסתם של עזריה וקולגות במקצוע שלו, קשה להבין כיצד יכול יועץ מנטאלי להשיג את המטרה. האם נוכחותו בחדר ההלבשה באמת מסייעת להקטנת המתחים, שנראה שרק הולכים וגוברים ככל שהשבועות חולפים? האם ניסיונות ההרגעה שלו לשחקנים, ובהם גם ג'ון אוגו הטמפרמנטי, אכן משיגים את מטרתם? וברק בכר, שנראה כל כך קר רוח עד לפני חודש, מדוע הוא לא מסוגל כבר להכיל עוד ועומד להתפוצץ בכל דקה על הקווים?
יש להניח שעזריה עושה מתחילת העונה את מלאכתו נאמנה ובהשקעה מרובה, ובכל מקרה לא הוא הבעיה של הפועל באר שבע. יש לה שלל צרות, פסיכולוגיות לצד מקצועיות, אבל החשיפה התקשורתית לנוכחות שלו בחדר ההלבשה לא תורמת. כי כשאנחנו שומעים, לאחרונה יותר ויותר בהדגשה מרובה, על כך שהפועל באר שבע מעסיקה יועץ מנטאלי, אנחנו מבינים שהיא בלחץ. כשאנחנו קוראים על כך שהשחקנים אומרים שהם לא בלחץ (ורק השבוע הם עברו סופית את שלב ההכחשה), די ברור שהטמפרטורה שם מגיעה לנקודת רתיחה. כשאנחנו רואים את ההתכתשויות החוזרות של אוגו ודוידזאדה בכל פעם שקצת לא הולך, יש תחושה ששום דבר לא באמת עוזר, שהמדרון החלקלק כבר מתחת לרגליהם.
מטאפורית, הפועל באר שבע היא אותה בחורה אומללה והיסטרית במטוס. כל אנשיה מההנהלה דרך המאמן ועד אחרון השחקנים מתרוצצים חסרי אונים, משחקים אותה שהכול רגוע, מנסים לשדר שאין לחץ אבל במקביל מטלטלים אותה כשיש להם רק דבר אחד להגיד: Calm down, get a hold of yourself.
המשחק מול בית"ר ירושלים היה אמור לסמן את השינוי. זה היה מסוג הניצחונות שבמבט לאחור רואים בהם אבן דרך במרוץ לאליפות. מוליכה במשבר מגיעה לטדי אחרי שלוש תוצאות תיקו רצופות ומפרקת בנקל את ההגנה של השלישית בטבלה. לרוע מזלה של באר שבע, בשבת היא שיחקה מול הנמסיס הקבוע שלה, מכבי חיפה. הנחיתה לקרקע הייתה כואבת ובעיקר מהירה. לו הגיע ה-1:1 הזה בעוד שבוע, אחרי ניצחון נוסף, הכול היה, אולי, מתקבל בשלוות נפש יחסית, אבל ארבע תוצאות תיקו בארבעה משחקי בית? זה כבר הרבה פחות מבסדר.
בבאר שבע לא מחכים יותר מדי עד שמוצאים את האשמים. המטרות העיקריות הן מכבי תל אביב והסובבות אותה. פעם זו בית"ר ירושלים ש"מענק האליפות" לאלי טביב יגרום לה לפתוח רגליים (אלונה ברקת, את באמת מתכוונת לפעול נגד השטות הזו?) ופעם זו מכבי חיפה, שאולי תעלה למשחק מול הצהובים בהרכב חסר בגלל הסמיכות לחצי גמר הגביע. מהצד נראה שבבאר שבע מכינים את הקרקע לכישלון במקום להתרכז בדרך להצלחה, וכשאתה מצפה לרע ביותר, התכונן לקבל אותו במלוא הדרו.
למרות הכול, יהיה זה לא אחראי לתלות את התוצאות האחרונות של הפועל באר שבע רק בלחץ, יש גם לא מעט סיבות מקצועיות. אובידיו הובאן נעלם לחלוטין מהרגע שהפועל תל אביב נכנסה למו"מ על צירופו. מהראן ראדי דעך והתפוגג לחלוטין. אנתוני וואקמה רק חזר מפציעה ומאור מליקסון, שכבר יותר משלושה שבועות אמור להיות כשיר, לא יכול לתת יותר מחצי שעה על המגרש. למרבה המזל, בן שהר התעורר בזמן, אבל השערים שלו הספיקו עד כה רק לחמש נקודות מתוך 12 (שתיים מול סכנין ומכבי חיפה, שלוש נגד בית"ר).
מעל לכל, הבעיה של באר שבע כרגע היא אליניב ברדה. עד לא מזמן הוזכר הקפטן כמועמד ל-MVP של העונה. על אף תפוקת שערים נמוכה בהרבה מזו של ערן זהבי, בנקודת הזמן ההיא, בחירה בו הייתה מוצדקת ביותר. ברדה היה המנוע של הפועל באר שבע, ידע לתת את הצ'יפ ברגע הנכון, פורץ הבונקרים האולטימטיבי. כל זה נעלם, כנראה בגלל העומס. ברדה, כמו כל הקבוצה, לקח צעד לאחור, רק שבמקרה שלו זה קריטי מכל. החדות, הדאבל פסים והנגיעות הקטנות שעושות הבדל עצום נעלמו. גם המזל כבר לא ממש שם. בזמנים אחרים, לא כל כך רחוקים, הכדור שפגע בו וניתז החוצה בדקות הסיום מול מכבי חיפה היה שווה שלוש נקודות. בזמן הזה הוא שווה מינוס שתיים.
ניצחון של מכבי תל אביב על בית"ר ירושלים אינו עניין טריוויאלי. ממש כשם שבאר שבע איבדה נקודות מול בית"ר אבל התקשתה נגד מכבי חיפה, אצל האלופה העסק עבד הפוך עד כה. תיקו ומטה של הצהובים יותיר את באר שבע בפסגה ואולי לא יוריד את מפלס הלחץ, אבל לפחות ייתן הרגשה שהנזק שנעשה בשבועות האחרונים בר תיקון. העפלה תל אביבית לראש הטבלה, לעומת זאת, תדיח משם את באר שבע לראשונה מאז המחזור ה-14, ולזה כבר יש השפעות פסיכולוגיות לא פשוטות.
המוליכה יוצאת עכשיו לשלושה משחקי חוץ רצופים. על פניו, ובהתחשב בכך שהניצחון היחיד שלה בחמשת המשחקים האחרונים הושג בטדי, התרופה המידית מבחינתה היא לשחק רחוק ככל האפשר מטרנר. הצרה היא שתפגוש במשחקים הללו את סכנין שנראית מצוין, את רעננה שתמיד עושה לה צרות ו... ובכן, את מכבי תל אביב. הדבר האחרון שרוצים בכר ושחקניו הוא להגיע לבלומפילד בסיטואציה שתסגור את סיפור האליפות, ולא מהכיוון שלהם.