קטן עליו: הדרך הארוכה שעבר ווס מורגן לצמרת הפרמיירליג עם לסטר

בווידאו: תקציר ה-0:1 של לסטר על סאות'המפטון, כולל שער הניצחון של מורגן

מרכז ההגנה נחשב לחוליה הבעייתית של נבחרת אנגליה לקראת יורו 2016. לאוהדים אין בטחון בשותפים הפוטנציאליים של כריס סמולינג, כי ג'ון סטונס לא ממש מצדיק העונה את ההייפ העצום סביבו, וגם גארי קייהיל ופיל ג'אגיילקה לא מלהיבים יתר על המידה. לאור זאת, משעשע במיוחד שרוי הודג'סון לא יכול לזמן את הבלם האנגלי הטוב ביותר בפרמיירליג. הסיבה פשוטה - ווס מורגן מייצג את נבחרת ג'מייקה.

והרי אי אפשר להאשים אותו בבחירה, על אף שהוא הרבה פחות ג'מייקני מהכוכבים המוכרים כאנגלים - ראחים סטרלינג וגם ג'ון בארנס נולדו בקינגסטון והיגרו ללונדון כילדים - אצל מורגן הקשר לאי הקאריבי מסתכם בסבא וסבתא, והוא התרגש מאוד לקבל את ההצעה כאשר ההתאחדות הג'מייקנית שמה לב להופעותיו בליגת המשנה. היה זה לפני שנתיים וחצי, ומורגן כבר היה בן 29. "תמיד ידעתי שיש אפשרות כזו, אבל רק עכשיו היא הפכה למוחשית", הוא אמר ונסע להגשים חלום."זו ההזדמנות שלי לנסות לשחק במונדיאל, ולטעום כדורגל בינלאומי באופן כללי".

על זימון לנבחרת אנגליה מורגן לא העז, כמובן, אפילו לחלום ב-2013. לו היה עושה זאת, היו ממליצים לאשפז אותו בבית חולים פסיכיאטרי. פסגת שאיפותיו היתה לטפס מתישהו לפרמיירליג, וגם זה היה בספק גדול מאוד. למעשה, עצם העובדה שהבלם הפך בזמנו לכדורגלן מקצועני היתה סוג של נס. כאשר היה בן 15 נזרק מורגן מהאקדמיה של נוטס קאונטי, והמסלול הטבעי ביותר עבורו היה להידרדר לפשע, כפי שהוא מעיד בעצמו. "גדלתי בשכונה אלימה מאוד בנוטינגהאם בתקופה הגרועה ביותר שלה. יש לי חברים שנכנסו לכלא באשמת רצח. אנשים רבים מאוד שהכרתי הסתבכו קשות, כי כולם היו מסתובבים עם נשקים וסמים. הייתי בקשר טוב איתם, כי בסביבה כזו בלתי אפשרי להימנע מכך".

לאור זאת, מרשים ניסיונו של מורגן הצעיר לא ליפול לתהום. אחרי שנפלט מהכדורגל, הוא נרשם ללימודים במכללה ותיכנן להיות רואה חשבון. "זה כסף טוב, ויש לי כישרון למספרים", הוא אמר. שם, במסגרת שיעורי הספורט, זיהה מאמן הכדורגל שיש לו פוטנציאל מסוים והמליץ עליו למנהל האקדמיה של נוטינגהאם פורסט, ג'ון פמברטון. היתה רק בעיה אחת בולטת בשבוע המבחנים – מורגן סבל מעודף משקל משמעותי. החולצה בקושי עלתה עליו, והוא לא הותיר רושם של ספורטאי.

"מי הבחור הזה? אני לא צריך נבחנים שנראים כך", קבע מנג'ר פורסט דאז, פול הארט. אז פמברטון פשוט החביא את מורגן. הוא הורה לו להתאמן על הכושר בסתר, מבלי שהמנג'ר יראה אותו. לקח לו חודשים ארוכים להגיע למשקל סביר. "כאשר יתר השחקנים היו על הדשא, אני התמקדתי בריצות", סיפר בדיעבד מורגן. זה השתלם לו. בסופו של דבר, כאשר התאפשר לו להופיע שוב בפני הארט, המנג'ר כבר לא גירש אותו. "ווס ידע להכיר את התכונות החזקות והחלשות שלו, וזה דבר קריטי כדי שיהיה לך סיכוי להתפתח", אמר הארט. בזכות התבונה הזו, הפך מורגן במהרה לשחקן הרכב של פורסט ונותר שם במשך יותר משמונה שנים.

האוהדים העריצו אותו, השחקנים הלכו אחריו, הוא קיבל את סרט הקפטן, ובקושי החמיץ משחקים. הוא ירד עם הקבוצה לליגה השלישית ובילה בה שלוש שנים, וביציעים חוברו שירים מיוחדים אודותיו. רבים סברו שלא יעזוב לעולם. בתוך תוכו, קיווה מורגן שמישהו בפרמיירליג ישים אליו לב, אך זה ממש לא קרה. הוא לא נתפס כשחקן טוב מספיק – חזק פיזית, אך לא מתוחכם כדי לשחק ברמה הגבוהה באמת. עם הזמן, אפילו בפורסט היתה תחושה שהתפתחותו נעצרה. הוא היה זקוק לאתגר חדש שלא הגיע – עד שלסטר שמה על השולחן צ'ק של מיליון ליש"ט בינואר 2012. אוהדי השועלים דווקא ממש לא התלהבו מהעסקה, עד שראו את מורגן בפעולה.

אוהדי לסטר לא התלהבו מהחתמתו. ווס מורגן (צילום: AP)

עבור הבלם היתה זו קפיצת מדרגה. בעונתו המלאה הראשונה בלסטר הוא הגיע לפלייאוף העליה וכשל. בעונתו השניה, הוא נבחר לקפטן וגם קיבל את הזימון מג'מייקה, בעוד השועלים עלו לפרמיירליג מהמקום הראשון. כך, בגיל 30, הוא הגשים את החלום הקסום, אבל רוב פרשנים סברו שלסטר תצטרך להחליף אותו במישהו מנוסה ואיכותי יותר. המנג'ר נייג'ל פירסון סמך עליו, וזה לא תמיד השתלם – הגנת השועלים החדירה היוותה את הסיבה המרכזית לכך שהשועלים היו קרובים מאוד לירידה אשתקד. רק כאשר רוברט הות הגרמני הוחתם מסטוק, העורף התייצב, והקפטן השתדרג.

מורגן עצמו לא מהסס לקבוע: "לקח לי זמן להבין כיצד לשחק בעמדה שלי. במקום להתבסס על כוח בלבד, למדתי לקרוא את המשחק ולמקם את עצמי נכון כדי למנוע התקפות". לכן הוא גם נשאר כמעוז ההגנה לצד הוט על אף שפירסון הוחלף בקלאודיו ראניירי בקיץ. האיטלקי עצמו נדהם מהשיפור שחל העונה. "ראיתי מספר משחקים בעונה שעברה, והקפטן שלי מפתיע אותי לטובה. הוא פשוט נהדר, אחד הבלמים הטובים בליגה", אומר ראניירי.

הוא צודק בהחלט, והסטטיסטיקה מוכיחה זאת. בתחילת העונה הציתו השועלים את הדמיון עם המתפרצות הקטלניות, אך הירבו גם לספוג, והיו שותפים למותחנים מרתקים כמו נצחונות 2:3 על אסטון וילה ועל ווסט ברומיץ', שלא לדבר על התבוסה 5:2 מול ארסנל. הם התקשו מאוד לשמור על רשת נקיה, וראניירי אפילו הבטיח לשחקניו פיצה אם וכאשר יעמדו במשימה. לו היה ממשיך במסורת, הפיצריות בלסטר היו עובדות כעת מסביב לשעון. ב-14 המשחקים האחרונים ספגה המובילה שישה שערים בלבד. קספר שמייכל לא הוציא אף כדור מהרשת ב-10 מהם, ושישה מהם הסתיימו ב-0:1 קטן. תחילת הדהירה לתואר הסנסציוני ביותר בתולדות אנגליה החלה בזכות ריאד מחרז וג'יימי ורדי, אך אם תובטח האליפות, יהיה זה בעיקר בזכות מורגן והות, שלא נותנים ליריבות לחדור לרחבה.

לצד שמייכל, צמד הבלמים גם פתחו בכל המשחקים ולא החמיצו דקה. טוב, כמעט. הגרמני נאלץ להיעדר ממשחק אחד בשל השעיה, והספיק לצבור עד כה שבעה כרטיסים צהובים. לחובתו של האנגלי שני צהובים בלבד, והוא אולי הבלם ההוגן בפרמיירליג כולה. גם בעונה שעברה, כאשר העורף של לסטר קרס תחת עומסים לא שפויים, ספג מורגן אדום אחד וצהוב אחד בלבד. הוא אולי בריון וטוב במאבקים פיזיים, אבל באמת מבסס את משחקו על מיקום, וזו תכונה נפלאה. כתוצאה מכך, הוא גם לא נוטה להיפצע, ומשחק על בסיס שבועי.

מבחינת הכושר הגופני, אין שני לו. הנכונות לשחק בנבחרת ג'מייקה גרמה לכך שבתום העונה המתישה אשתקד כמעט ולא היה למורגן חופש. ביוני הוא שיחק בקופה אמריקה, ונהנה עד הגג להתמודד מול ליאו מסי, גונסאלו היגואין ואדינסון קבאני. הג'מייקנים הפסידו לארגנטינה, פרגוואי ואורוגוואי בתוצאה הזהה 1:0, וזו תעודת כבוד עבור הבלם. משם המשיכה החבורה של המאמן הגרמני וינפריד שפר לאליפות צפון אמריקה, המכונה גולד קאפ, וסיפקה טורניר נהדר עם ניצחון על ארצות הברית בחצי הגמר והעפלה לגמר. המשמעות – שישה משחקים עבור מורגן עד סוף יולי. למעשה, הוא חזר הישר לתוך מחנה האימונים של השועלים, וראניירי העניק לו טיפול מיוחד על מנת שיצבור כוחות מחדש.

גם בפגרת הנבחרות האחרונה טס מורגן לצמד משחקים מול קוסטה ריקה במוקדמות המונדיאל. בעוד שחקני ברצלונה חזרו מותשים לקראת הקלאסיקו, קפטן לסטר הבריק גם אתמול נגד סאותהמפטון, ללא בעיות. ואם זה לא מספיק, התכבד מורגן גם בשער בכורה העונה, שהפך לשער ניצחון שאיפשר לפתוח פער שבע נקודות מטוטנהאם. סיפורו של מורגן הוא סיפורה של לסטר כולה – חבורה של שחקנים אלמונים שעלו ממעמקים הישר לתהילה. ורדי, אנגולו קאנטה, ואולי גם דני דרינקווטר יזכו לככב באליפות אירופה בעקבות ההצלחה. באנגליה היו נותנים לא מעט כדי לראות שם גם את מורגן – נער עם עודף משקל משכונת פשע שהפך לכוכב בגיל 32.