בווידאו: 'משחק מקדים' מתכוננת למשחק העונה הערב
כשמכבי תל אביב הודיעה על החתמתו של אלייז'ה מילסאפ, מהלך שנראה על פניו ככזה שנדון לכישלון, הופרח לחלל האוויר הסבר לפיו במכבי חושבים על המאצ'אפ מול דונטה סמית' בגמר הפיינל פור. מילסאפ, גארד פיזי ואתלטי, יוכל לשים גוף על דונטה האיום, כך הסבירו המסבירים. יוכל למנוע ממנו מצבי פוסטאפ קרובים לטבעת. יוכל להסתדר עם מהלכי האחד על אחד. נו, אז מבלי שנכתוב שוב מה אנחנו חושבים על תזה מופרכת זאת, אפשר בשלב זה להגיד בוודאות שדונטה סמית' יכול להירגע. סביר להניח שהאח המרשים פחות לבית מילסאפ כבר לא יהיה הבעיה שלו בהתמודדויות מול הקבוצה של ז'אן טבק העונה. השאלה היא מי כן, אם בכלל.
אין טעם למנות שוב את מספר התצוגות שסיפק הפרנצ'ייז פלייר של דני פרנקו מול מכבי תל אביב בשנותיו בארץ הקודש. מידת ההצטיינות של דונטה סמית' נגד מכבי תל אביב כבר מזמן איננה טעונה הוכחה. במיוחד במשחקי הבית נגדה, אגב. בעונה שעברה מדד יעילות 35 (24 נקודות, 8 ריבאונדים ו-5 אסיסטים) ב 63:93 המשפיל. העונה מדד 45 (22 נקודות, 14 ריבאונדים ו-9 אסיסטים) בניצחון הביתי 85:94. אז אם כך, הרי שהמפתח הראשון במעלה מבחינת מכבי תל אביב, בכל הקשור לרצון שלה להימנע ממשחק פוטנציאלי נוסף מול דונטה סמית' והפועל ירושלים במשחק שייערך בארנה, הוא לנצח הערב באותה הארנה, כדי לנסות ולשנות את מיקומו של הפיינל פור בסיום העונה.
כשהם מודעים לבעיות המאצ'אפ מול דונטה, ראינו בשנים עברו את דיוויד בלאט וגיא גודס הולכים לא מעט לפתרונות הגנתיים מולו שאינם במסגרת האישית הקלאסית. טוב, זה גם היה חלק מרכזי מעקרונות ההגנה של הקדנציות שקדמו לטבק. אתם יודעים, הגנות מתחלפות, אלמנטים של מאצ'אפ שמתחיל בהגנה אזורית ושאר ירקות. למרות שאי אפשר לומר שאצל טבק הדברים הללו נמחקו לחלוטין, הרי שכלים הגנתיים טקטיים אלו מקבלים אצלו במה קטנה מעט יותר, כשהאני מאמין שלו מוביל במרבית הזמן להגנה אישית שמרנית יותר.
ובהגנה כזו, עם כל הכבוד לאלמנטים קבוצתיים ולעקרונות עזרה שונים ומשונים, הסיפור מתחיל בהצבת שומר מול מתקיף. גם אם זה מגיע לאחר חילופים הגנתיים. מתוך הפול הפוטנציאלי של שחקנים שיכולים, אולי, להפריע לדונטה, אפשר הערב להחסיר את דווין סמית' הפצוע. ולא שדווין מצליח בדרך כלל להסתדר הגנתית עם דונטה, כי הוא לא.
אז מי בעצם כן? במשחק הליגה האחרון מול נס ציונה פתחה מכבי תל אביב עם סילבן לנדסברג בעמדה מספר 3. בדרבי שנערך לפני שני מחזורים וגם מול הפועל אילת עלה גיא פניני כסמול פורוורד הפותח. ועמדה 3, מטבע הדברים, היא זו שאמורה להצטלב מול המקבילה שלה בפנים. בסגל השחקנים הנוכחי של דני פרנקו, כשעמדות הפנים מאוישות על ידי פישר, הולמן, דאנקן, גפני ואליהו, סביר להניח שהרכב סמולבול ובו דונטה בעמדה 4 יגיע רק בעיתות משבר. ולכן, אם הולכים סמול (פורוורד) מול סמול, אז אלה יהיו פניני או לנדסברג. ואלא אם יקרה כאן הבלתי צפוי, קשה לראות את אחד משניהם מחזיק מעמד בהצטלבות שכזו. שניהם וכל אחד לחוד יוכלו לנסות (וינסו) טקטיקות שונות של לוחמה בשטח בנוי, כולל ובעיקר האלמנטים הפסיכולוגיים, אבל ההיסטוריה מוכיחה שמשם לא תבוא הישועה מול שחקן שניזון מבלאגן. ובכדורסל נטו פניני איטי ולא חזק מספיק כדי להחזיק מעמד מול דונטה. ולנדסברג? עוד לא הוכיח שהוא מסוגל לשתק שחקנים מאיימים הרבה פחות מהסמית' של ירושלים.
אפשרויות אחרות יכולות והגיעו בעבר בציוות הגנתי של בריאן רנדל או איתי שגב. או דראגן בנדר. או אייק אופוייבו. התאמות אלו דורשות, מטבע הדברים, מציאת פתרון הגנתי מול ליאור אליהו (פניני?) או מעבר להרכב של שלושה גבוהים, על כל המשמעויות ההתקפיות שנובעות מכך. ובכל מקרה, העניין הוא שרנדל, גם כשהוא בכשירות מלאה (לא שזה אי פעם קרה), מוצא עצמו מנופנף לכל עבר עם תלישת הכדור הראשונה של דונטה. ואם לא אז במהלך פיזי בתוך הצבע, כשבתוך התהליך הוא מצליח גם להיכנס לבעיית עבירות מוקדמת ובעייתית.
בנדר, כשהוא לא דופק חסימות על ג'נטילה במשחקי טרום עונה בארה"ב, הוא בדרך כלל עול הגנתי עבור הקבוצה שלו העונה. לא שאין כאן פוטנציאל לשיחוק, בטח ובטח אם נזכרים בכמה מהלכים הגנתיים גדולים שכן ראינו מהכשרון הקרואטי בתקופתו בלבנט, אבל זה עניין שיכול להחזיק מעמד, ככל הנראה, כמה דקות ולא יותר. במיוחד כשנזכרים שדקות הגנתיות של בנדר שוות, בהגדרה, גם דקות מקבילות בהתקפה, כולל לא מעט בינדורים (שם גנרי לשחקן שמעיף לסל כל כדור שמגיע אליו). אז אולי איתי שגב, ממנו ראינו כבר כמה דקות לא רעות מול דונטה סמית'. גופנית, סביר להניח שזהו המאצ'אפ הטוב ביותר שאפשר להפיק מהרוסטר הנוכחי של מכבי. שילוב בין אתלטיות, כוח וזריזות, אליהם ניתן להוסיף גם חוכמת משחק ונכונות לפוצץ. ויש גם את אופייבו כמובן. שחקן שמצויד בהיכרות המתאימה מול האיש המאיים שממול ושבניגוד לאחרים שצוינו כאן לפני, יכול לשחק בכמה תצורות ליינאפ הגיוניות (לצד הנדריקס או רנדל למשל) ולהוות איזשהו איום התקפי.
בכל מקרה, סביר שהפתרון יגיע משילוב של כל אלה (או מרביתם) בדקות שונות במשחק.
ואחרי שאמרנו את כל זה, יכול להיות שהשאלה המרכזית נוגעת לתפקוד של דונטה סמית' בהתקפה של ירושלים. אנחנו מכירים שני תפקודים מרכזיים. את ירושלים שמורידה את סמית' עם הגב לסל ומתחילה משם את ההתקפות. ואת זו שמאפשרת לו לא מעט מצבי פנים אל הסל. כשאיליי הולמן בהרכב, קשה לראות את הקבוצה של פרנקו הולכת באלימות פנימה אל הסמול פורוורד שלה. יותר מדי בעיות ריווח וקצב בהתקפה. זאת, להבדיל ממצב שבו דאנקן או פישר נמצאים ב-5. ובכל זאת, מעניין אילו החלטות הגנתיות ילקחו במכבי תל אביב לקראת שני המצבים השונים הללו.
כשהוא עם הגב לסל, האם תזרוק מכבי אל דונטה עזרות אגרסיביות ומלכודות, כדי לנסות לגרום לו עוד יום של איבודי כדור רבים? האם תיקח את הצ'אנס מול הקליעה הלא יציבה של ירושלים מבחוץ? האם תחשוש מהתנועה ללא כדור של אליהו או הולמן? או לחילופין, האם תנסה להחזיק מולו מעמד באחד על אחד? התשובה לשאלה זו אמורה להכריע את זהותו של השומר המרכזי של מכבי על סמית'. במצבי דאבל אפ, למשל, אפשר לנסות להחזיק מעמד עם שומר נמוך או חלש מדונטה (כשיש מאמנים שאפילו היו לוקחים הימור ומציבים עליו גארד פיזי).
ומה לגבי פנים לסל? המחשבות של מכבי תל אביב להמר על הזריקה של סמית' מבחוץ עלו לה ביוקר בשני המשחקים האחרונים בארנה. ועדיין, סביר להניח שהתמקדות בחדירה + כיוונון קל לכיוון שמאל (בלי אופציה לחזור ימינה) ועזרה מתאימה תהיה אופציה שעליה ניתן יהיה להמר מבחינתה. בטח ובטח בתחילת המשחק.
כל מה שכתבנו עד כה יכול להיות נחמד ויפה, כל עוד משחקים כדורסל של 5 מול 5. כשהפועל ירושלים מרגישה בנוח על המגרש, כלי הנשק המועדף עליה הוא המגרש הפתוח. וגם שם, פעם אחר פעם, מצא דונטה את הדרך להעניש את מכבי תל אביב. ובכל הקשור לפתרונות הגנתיים במשחק המעבר, לא די בהחלטה מהבית מי ישמור את מי. כאן, מבחינת מכבי תל אביב, צריכים לראות עדות ברורה לקבוצה מאומנת ומתורגלת, שמבינה שהכלל הראשון בירידה להגנה מגיע דווקא ממשחק ההתקפה. והכללים האחרים דורשים רמה גבוהה של ריכוז ומיומנות קבוצתית.
לתחושתי, בין אם שגב, אופייבו, בנדר וכן הלאה (או כל אחד מהם בעיתו) ייבחרו לתפקיד ההוא ששומר על דונטה הערב, היכולת של הצהובים לשמור על האיש הכי דומיננטי בכדורסל הישראלי מגיעה בראש ובראשונה מהיכולת לעצור אותו ואת הקבוצה שלו במצבים של יתרון מספרי במגרש הפתוח. שם, יותר מכל החלטה בעניין טיפול בחסימות, בחדירות או בפוסטאפים, עשוי להיות מוכרע משחק העונה הנוכחי.
ליגת העל 2015/16
קבוצה משחקים נצחונות הפסדים סלים נקודות 1 הפועל ירושלים 33 27 6 2572-2886 60 2 מכבי תל אביב 33 24 9 2521-2825 57 3 מכבי חיפה 33 19 14 2481-2565 52 4 עירוני נהריה 33 18 15 2611-2548 51 5 הפועל אילת 33 17 16 2677-2636 50 6 מכבי ראשון לציון 33 16 17 2644-2659 49 7 בני הרצליה 33 15 18 2733-2690 48 8 הפועל תל-אביב 33 15 18 2678-2698 48 9 מכבי אשדוד 33 14 19 2814-2719 47 10 הפועל חולון 33 12 21 2715-2567 45 11 מכבי קרית גת 33 11 22 2785-2627 44 12 עירוני נס ציונה 33 10 23 2780-2591 43