מספרי הלילה
* קובי סיים עם 26 נקודות ב-68.8 אחוז מהשדה. מאז פברואר 2011 הממבה לא סיים משחק עם 25 נקודות ומעלה עם אחוזי קליעה כל כך גבוהים.
* המאזן במפגשים בין לברון לקובי בעונה הרגילה 6:16 לטובת ג'יימס.
* סן אנטוניו עלתה למאזן של 40 ניצחונות רצופים במשחקים ביתיים, שווה לרצף השלישי בטיבו בהיסטוריה, בו החזיקה עד היום אורלנדו של אמצע שנות ה-90.
* אם תהיתם עד כמה סן אנטוניו דומיננטית במשחקי בית, הנה השוואה עם התצוגות של גולדן סטייט באורקל ארינה: הספרס עומדים על מאזן 0:31 לעומת 0:28 של הווריירס. ההפרש הממוצע של הספרס הוא 15.6, לעומת 15.1 של האלופה. לספרס יש 20 ניצחנות ב-20 הפרש ומעלה, לעומת שישה בלבד של הווריירס.
קובי בריאנט עושה הכל כדי להתעלות ברגעים החשובים של מסע הפרידה הממושך שלו מה-NBA. אחרי שבשבוע שעבר רשם משחק טוב במפגשו האחרון מול טים דאנקן, הלילה (בין חמישי לשישי) הוא ניהל דו קרב אחרון בהחלט מול לברון ג'יימס, והראה שגם עכשיו יש לו עוד הרבה מה ללמד את יריבו הוותיק. זה אמנם הסתיים בהפסד 120:108, אבל לפחות במצ' אפ הפרטי מול לברון קובי יצא כשידו על העליונה, לא רק בזכות 26 הנקודות שקלע, אלא גם בזכות כמה מהלכים שהזכירו נשכחות, כולל הטעייה מחוכמת שתעתעה בג'יימס כהוגן ברבע הראשון.
שתי דקות לסיום, כל יושבי הסטייפלס סנטר נעמדו והריעו לממבה, כולל כמה שחקנים מקליבלנד. כשהמשחק הסתיים, קובי ולברון רשמו חיבוק רפה, שקצת סמלי ליריבות החלבית משהו שהתפתחה ביניהם במשך השנים, על רקע העובדה שמעולם לא נפגשו בסדרת גמר. "אין ולא הייתה בינינו מעולם יריבות, אבל לא הייתי אומר שזה בגלל שאנחנו מחבבים אחד את השני יותר מדי. אני לא מחבב אף אחד יותר מדי", אמר קובי בסיום, ספק בציניות ספק ברצינות. "כשהוא הגיע לליגה קליבלנד עדיין ניסתה לפענח היכן היא נמצאת ולא ממש נפגשנו בשנים הללו, כך שאף פעם לא התפתחה בינינו יריבות אמיתית. לא מפתחים יריבות בעונה הרגילה. הלילה היה כיף. אני תמיד נהנה לשחק מול לברון כי זה מוציא ממני אלמנטיים פיזיים שלא תמיד אפשר להוציא מול שחקנים אחרים. כיף לשחק מולו בגלל שהוא כל כך גדול, כיף להטעות אותו, לקחת אותו לפוסט אפ, לחדור עליו. נהניתי".
בסיום היו לבריאנט טיפים ללברון, בעיקר בכל הנוגע לאלופה המכהנת, וזו שאולי תגן על תארה גם בפלייאוף הקרוב. "אם הייתי במקומו, הייתי אובססיבי כלפי גולדן סטייט", אמר קובי. "מבחינת מנהיגות, איך בונים קבוצה, האופי של הקבוצה, אתה חייב לוודא שאתה מוכן לצאת לקרב, אם יתמזל מזלך להגיע לגמר, וגם גולדן סטייט תגיע אליו. אתה חייב ללמוד אותם, ואני מקווה שהוא ממוקד על זה, אתה חייב להיות ממוקד על הבעיה".
כמו כן, השמיע קובי דברים מעניינים מאוד לגבי האופי של לברון: "לא אכפת לי מה אנשים אומרים על איך שקבוצה צריכה להיראות, אתה חייב שיהיה קונפליקט פנימי. אתה חייב שיהיה לך את האדם האחד הזה שמניע דברים. מבחינת קליבלנד, קשה לי להגיד מרחוק מי האדם הזה צריך להיות. זה לא לברון. לברון מאחד אנשים יחד, זה מה שהוא עושה מטבעו. הוא פנומנלי בזה. אבל יהיה מישהו אחר שיצטרך ליצור את המתח הזה. אולי זה קיירי".
לברון, שלאורך הקריירה גבר פעמים רבות על הממבה, אמר בסיום ש"הלוואי שהייתי יכול לשחק מולו בכל לילה. משהו בתחרותיות הזאת, בתחושה של לשחק מול אחד הגדולים, זה יחסר לי. זה לא משהו מובן מאליו. עבורי, כשחקן תחרותי, אין דבר גדול יותר מזה. ברור לי שהוא לא עשה לי הנחות במשחק הזה, וגם אני לא עשיתי לו".
קיירי אירווינג, ששיתף פעולה עם קובי בנבחרת ארצות הברית, היה קצת יותר סנטימנטלי. "היחסים בינינו הם הרבה יותר חזקים מסתם משחק רגיל. אנחנו חברים טובים, ותמיד הערצתי אותו על מה שעשה על ומחוץ למגרש. לשחק מולו בפעם האחרונה בסטייפלס סנטר זו חוויה שאזכור לכל החיים".
גם טיירון לו, ששיתף פעולה עם קובי במשך שלוש עונות בלייקרס, נפרד. "מוסר העבודה שלו, הנחישות, הרצון לנצח - אלה תכונות נדירות. אני זוכר שבאחת הפגרות רציתי להתאמן איתו, אבל ויתרתי כשהבנתי שהוא מתחיל את האימונים בחמש וחצי בבוקר. בזמן שהעונה התנהלה, הוא היה מגיע לאימונים שעתיים או שלוש לפני כולם".
