ועדת ביקורת
הכי טוב: נמניה ניקוליץ'
פחות טוב: פרדראג ראיקוביץ'
במספרים: מכבי והפסגה, אחרי מחזור 22
2012/13 8+
2013/14 6+
2014/15 2+
2015/16 5-
ציוץ המשחק:
מעשה שהיה, כך היה
1. "איך אתה מרגיש?", נשאל אלי גוטמן לאחר המשחק, וענה: "רטוב". הבוקר הוא גם יירטב מכמה מחמאות - בעיקר כאלה שמתוך המועדון שלו. תשאלו כל גורם בהפועל תל אביב. בשביל זה הביאו את גוטמן. כן, בשביל 1:1. תיקו. בשביל זה. הרי כדורגל גדול לא היה שם. למעשה, הפועל היתה רחוקה דיוק של דור פרץ מהפסד מכובד וכואב. אבל הפועל תל אביב סוף סוף הצליחה להרוס משחק. להבין שבכדורגל היא תפסיד 4:0, ובמלחמה מכוערת זה איכשהו ייגמר בנקודות.
היתרון בכך שהפועל קיבלה את גוטמן של אחרי הנבחרת נמצא בכך שהוא הבין בקלות לאן הגיע. הוא הרי התנסה במצבים כאלה. כמו, למשל, בקרדיף. עד כמה זה הזכיר? שאלתי, והוא השיב: "זה ממש קרוב. גם בקרדיף היתה אווירה כאילו ברור שהם עולים על הראש שלנו".
מאיזה תיקו אתה יוצא מרוצה יותר? "אני יוצא מרוצה מניצחונות, לא מתיקו", אמר, ובגלל שלא היה פוליגרף באיזור ניקח את המילה שלו. כולם המשיכו לשאול על המגננה, ושייע פייגנבוים שנכח במקום התפרץ: "עזבו אותו, הוא שיחק נכון. הקבוצה נעה, כל העשרה, כולם זזו, שני שחקנים סגרו את זהבי ולא נתנו לו דקה של חיים".
גוטמן חייך. "סוף סוף מישהו שמבין בכדורגל", צחק, ואמר לכולם: "אל תדאגו. גם הימים של התעוזה יגיעו להפועל תל אביב".
במכבי מאשימים אתכם שהרסתם את הדרבי, מישהו זרק.
גוטמן לא מצמץ.
"נכון".
עבורו, בטח שכרגע - זו בהחלט המחמאה האולטימטיבית.
2. ג'רי סיינפלד פתח את התוכניות שלו בקטע סטנד-אפ, אבל אהרון שוינפלד העדיף להתחיל עם כדור ברשת. במראה הוא מזכיר את פרייבט ג'קסון הצלף מ"להציל את טוראי ריאן", ואמש, בדקה השנייה, גם הוא היה צריך רק כדור אחד. האוקשן מנתניה לא התקשה מול איתן טיבי (איפה הבלם שלא בא בחלון?) ומול עוד טעות של ראיקוביץ' (שגגותיו כבר האפילו על תג המחיר?) - בדרך לגול החוץ הראשון של הפועל בדרבי מאז נובמבר 2011. "ב-MLS יש הרבה אתלטים, כל הבלמים נושקים ל-1.90 מטר ומעבר לכך", סיפר הבלונדי, 1.93 מטר מהרצפה. "הם ענקיים, וזה ההבדל. וזה עזר. באמריקה תמיד היו מכסחים אותי". מזל שהוא בישראל.
אחד הטובים במשחק, עד כמה שאפשר לפאר כזה, היה נמניה ניקוליץ'. "הוא יוסיף המון להפועל תל אביב", אמר גוטמן, ועשה פרצוף של גאה שהבאתי אותו. "הוא לא שיחק יותר מחודשיים, קבעתי איתו שישחק 60 דקות, אבל האווירה באיצטדיון גרמה לו להמשיך".
פטר בוס, חליפתו הגווארדיולית ספוגה מים, החמיא בין דבריו להאריס מדוניאנין. אכן משחק קאמבק-למכבי ראוי מצד הבוסני.
מדוניאנין שיחק שני משחקים בדצמבר, ומאז נאדה. ניקוליץ' כנ"ל. שוינפלד נתן כמה דקות בנתניה, ולפני כן שיחק רק באוקטובר.
הדרבי אתמול לימד אותנו כמה דברים, אבל בעיקר המחיש שוב עד כמה מיותר להתייחס לרזומה וללו"ז של שחקנים שהגיעו מחוץ לארץ. מעט משחקים? "לא בכושר משחק?", נתונים דלים? הלו, כאן זה ישראל, וכאן קל יותר לשחק. ניקוליץ' לא צריך כושר של 100%, מדוניאנין לא צריך להכיר את חבריו עד תום, שוינפלד יכול לפתוח את הדרבי כמו סיינפלד.
דיס איז פוטבול. דיס איז ישראל.
3. טל בן חיים2 הוא גן עדן תקשורתי. הוא מרואיין נהדר ומרתק, תמיד יספק עניין, וכך עשה גם אתמול. "הפועל הרסה את הדרבי", "מביך איך שהמשחק התנהל, וזה בטח לא בגללנו", "לא היה פה שום ניסיון לשחק כדורגל מצד היריבה", "זה המועדון הכי אלים בארץ, עם הקהל הכי אלים בארץ". ואז פתאום דיבר על פואד ועל מה היה קורה אם זה היה אוהד בית"ר או מכבי, וכו' וכו' וכו'.
בקיצור - טב"ח2 לא התרכז בכדורגל. לפני המשחק - אינסטגרם. אחרי המשחק - נאום תוכחה. במהלך המשחק - כלום, פרט להוצאת הכדור של מיכה מהרשת. וזו הבעיה. כבר אתמול כתבתי שעשו מהתמונה שהעלה לרשת יותר מדי, לא שם הבעיה. הבעיה של טב"ח2 היא שהוא הבליט השבוע כמה הוא יותר רועש מחוץ למגרש מאשר עליו. התבטאויות כמו אמש היו זוכות ליחס אוהד יותר ורציני יותר אם היו נאמרות לאחר שכבש צמד, לאחר שהצטיין, לאחר שפירק את היריבה.
ואם בכל זאת רוצים להתייחס לגופם של ציטוטים - הפועל לא הרסה את הדרבי, היא קבוצה מרוסקת שעשתה את הדבר היחיד שהיא יכולה לעשות, והצטיינה בו. את הדרבי הרסה לעצמה מכבי, שהיתה צריכה אותו יותר אבל בקושי איימה על השער ונגררה לרמה של יריבתה. אגב, גם מאמן הצהובים פטר בוס הודה שהאדומים שיחקו "כדורגל קומפקטי, בצורה נהדרת". את טב"ח2 זה לא הרשים.
לגבי "המועדון הכי אלים בארץ": אולי, ואולי לא. בנושאים האלה, הטבלה תמיד משקרת כי אין בכלל טבלה. אבל לא התפקיד של טב"ח2 להגיד דבר כזה. לא מתפקידו לחזור לדרבי של פואד - דרבי בו הוא עצמו נכנס באופן פראי בשחקן יריב, ולא הרגיע את האש אלא הצית אותה עוד יותר. לא מתפקידו של בן חיים, שהיה בעצמו שחקן הפועל תל אביב - ואז התבטא באופן חיובי מאוד לגבי אותם אוהדים שרק אתמול גינה.
תפקידו של טל בן חיים לכבוש שערים. לבשל. לסחוט פנדלים. לעזור לקבוצה שלו לנצח בדרבי ולזכות באליפות. הוא יודע לדבר, הוא יודע לעניין, הוא נראה כאנטי-הפועל הכי גדול במכבי כיום. אבל בשלושת הימים האחרונים הוא שיחק לטובת האדומים יותר מאשר בימים בהם היה חולק עמם את אותה החולצה.
4. שחקני מכבי תל אביב עלו במהרה על האוטובוס, ונסעו לקרית שלום. זו לא היתה תחושת בושה; פשוט נגמרו המים חמים במקלחות של בלומפילד. זו לא היתה הפעם היחידה בה הרגישו חסרי אונים אתמול. גם דור מיכה (איזה ארטיסט - גם כשהוא מנסה לבשל זה נכנס, ותודה להרוש) קיטר על הסגנון של הפועל תל אביב. זו הוכחה שמכבי לא באמת היתה מוכנה. לא ידעה עד כמה הפועל בבעיה, עד כמה תשתמש בכל אמצעי - כולל אוטובוס - כדי לשרוד את הדרבי הזה.
אם רק היו שמים לב לעצמם, היו מנצחים.
המכביסטים שכן הסתכלו על עצמם, ביכו אתמול את היעדר המחץ, ואפילו התגעגעו כבר לאורלנדו סה - החלוץ הפצוע והחדש. להגיד הכול-זה-זהבי זו באמת קלישאה, אבל העובדה היא שמכבי, לאחרונה, הרבה פחות מגוונת, מסוכנות, מפחידה. בראשון לציון. בטדי. בבלומפילד. ב-2015/16. וכשזהבי חווה את אחד הדרבים החלשים שלו בצהוב, מכבי תל אביב מפחידה אפילו פחות.
5. נקודות הפרש להפועל באר שבע בראש הטבלה. אם ממש מתעקשים להסתכל הבוקר על הטבלה דרך עיניים צהובות, זה הולך ככה: או שהאליפות הלכה, או שזו תהיה אליפות הרבה יותר מרגשת משל סוזה ושל פאקו. גם מתנגדי הנאחס הגדולים ביותר בבירת הנגב יודעים: הבוקר, האפשרות הראשונה הפכה להיות הרבה יותר ריאלית.
orenjos@walla.co.il