נושאים חמים

שיאי מבוכה חדשים: על הבושות של מכבי תל אביב והפועל ירושלים

הבלוף של רוצ'סטי, הניסוי ההזוי של סימונס, הפחד של דני פרנקו משחקניו המפונקים. שי האוזמן מנתח את הקשיים של שתי הישראליות ביורוקאפ, לא מבין למה הצהובים עדיין חושבים שיש להם זמן לניסויים, ואיך האלופה מעזה לשחק כדורסל של פנסיונרים

הניסיון לייצר דיון מקצועי, בכוח, בהמשך לעוד הפסד משפיל של מכבי, מוביל אותנו לסוגיית טיילור רוצ'סטי. אין ספק, והמספרים מגבים זאת, שמשהו רע במיוחד קורה לאיש מאז נחיתתו של בעל הבית החדש והבלתי מעורער מקל. בשלושת המשחקים הראשונים של מכבי תל אביב ביורוקאפ העונה עמד ממוצע הנקודות של הגארד שגילה השנה את היהדות על 16 למשחק. וגם מדד היעילות. בשני המשחקים האחרונים זה כבר 5.5 נקודות בממוצע ומדד יעילות – ממוצע ומצטבר, של 0 אחד גדול ויפה. ונכון, גם ממוצע הדקות ירד מסדר גודל של 33 למשחק לאזור ה-23, אבל מדובר בנתון משקר, אם זוכרים שמכבי שיחקה למעשה עם רכז יחיד (בהיעדרו של יוגב אוחיון הפצוע).

רגע רגע, אז אתם רוצים לומר לי שרוצ'סטי עדיף כשאין לו מחליף? כשהוא רכז יחיד? אהההה – כן, זה בדיוק מה שאנחנו רוצים להגיד. עם תוספת קלה, והיא שכל זה נכון ובתנאי שמדובר בקבוצה מדרג בינוני ומטה. ולמי שצריך חיזוקים, שילך לביוגרפיה של המונטנגרי, דרך אי הצלחה בגלאטסראיי, סיום עונה מאכזב באלבה ברלין, ועוד חוזים שלא הגיעו לסיומם המתוכנן בקאחה לבוראל וסיינה מנוחתה עדן. ומי שרוצה להמשיך להתבשם ממלכות הסלים שהשיג רוצ'סטי בעונה האחרונה בניז'ני, שיהיה לו לבריאות. חרף העפלתה המקרית לטופ 16 בעונה שעברה, הייתה ניז'ני קבוצת יורוקאפ שהשתחלה למפעל הבכיר בטעות, וניצחה כמה משחקים בטעות. ולא יותר מכך.

טיילור רוצ'סטי מכבי תל אביב (יוסי ציפקיס)
עדיף כשאין לו מחליף. טיילור רוצ'סטי (צילום: יוסי ציפקיס)

כאשר עמדה מכבי על סף החתמתו של גל מקל בקיץ, או כך לפחות היא חשבה, דיברו ראשיה על המשך שיתוף הפעולה של הקו האחורי תוצרת ניז'ני. הזוי ככל שזה נשמע, מישהו בצהוב חשב שזה דווקא אחלה רעיון. ונכון, הרעיון לייצר המשכיות עם שחקנים שמכירים האחד את השני נחמד, אבל ספק אם מישהו בדק כמו שצריך מה קורה כששני אלה משחקים ביחד. או כמה ניצחונות השיגה הקבוצה כששני אלה שיחקו יחדיו. רמז? לא יותר מדי. לא ברמת היורוליג (נצחון אחד והביתה) וגם לא ב VTB. ובכל זאת קיים הבדל אחד משמעותי. עד שמקל נחת בערבות נובוגרוד, הייתה זו הקבוצה של טיילור רוצ'סטי. העונה, עם נחיתתו של מקל במדבר, הקבוצה נרשמה על שמו בטאבו. היא שייכת לו. ורוצ'סטי, עד שלא יוכח אחרת, הופך ללא רלוונטי.

אבל יכול להיות שאחרי שאמרנו את כל זה, עדיין עשינו עם רוצ'סטי חסד. מבט על דפי הסטטיסטיקה מספר וואחד סיפור, אבל לא את כולו. הוא לא מציג בפנינו את מכלול המקרים בהם הוא הזיק לקבוצה שלו אתמול. את המקרים בהם התחזה לאחד שסוגר לריבאונד הגנה, אבל נוטש את האיש שלו בדיוק בזמן כדי לאפשר עוד כדור לקבוצה יריבה נחותה כמו אולימפיה לובליאנה. את המקרים בהם החליט לעצור ולהתרשם מיופיו של האולם בדיוק כשהיא אמור להתייצב במצב עזרה הגנתי או לנסות ולהצר צעדיו של האיש עליו הופקד.

מצד שני, תמיד יש יותר גרוע. הרבה, הרבה יותר גרוע. צפיתי, כמו כולם, ב-11 הדקות פלוס ששיחק אמש סדריק סימונס. אוקיי, לא באמת שיחק. דידה. ותהיתי, כמו הרוב המוחלט של הצופים, מה לעזאזל קורה כאן. האם יתכן שמזג האוויר המשתפר בימים האחרונים גרם לראשי מכבי לחשוב שמא הגיע הקיץ, וזהו בדיוק הזמן לניסויים? לא, לא יכול להיות שזו התשובה. כי גם אם היינו עכשיו באוגוסט, לא סביר שמכבי תנחית כאן שחקן שלא כשיר, גופנית, לדרוך על מגרש כדורסל. ועכשיו לא אוגוסט. עכשיו פברואר. ומכבי ממשיכה לדרדר עצמה לשיאי מבוכה חדשים.

ועוד משפט אחרון. אם לא היינו יודעים אחרת, היינו עוד עלולים לחשוב שמכבי תל אביב, כמו ספקולנט מושחת בעולם המניות, שם מלוא כספו, ועכשיו מרוויח כסף כששווי המניה מגיע לריצפה.

שחקני הפועל ירושלים ליאור אליהו, מאט ג'נינג (ברני ארדוב)
כדורסל של פנסיונרים. ליאור אליהו (צלום: ברני ארדוב)

ומצד שני, הפועל ירושלים. אם יש דבר קונסיסטנטי בכדורסל שלנו בשבועות האחרונים, זה היכולת של ירושלים להמשיך ולא להשפיע על המשחקים בהם היא נוטלת חלק. כתבנו פעם, כתבנו פעמיים – ואז נכתוב בשלישית: סגנון וקצב המשחק, כשירושלים משחקת, מעולם ולעולם איננו תלוי בה. אם היריבה רוצה להאט – היא תאט. ואם לרוץ, אז שתרוץ. ירושלים תנסה לחקות אותה, ולרוב לא תצליח. אז סראטוב הרוסית, קבוצה בינונית ששיחקה אמש בלי האיש המרכזי שלה (ג'ף ברוקס), וכששניים משחקניה המשמעותיים בינוניים ומטה אמש (שאפל ו-וויליאמס), ביצעה שחזור די מדויק של הקרב (נניח) שניהלו שתי הקבוצות הללו בסיבוב הקודם. אחלה מור"ק, בינינו. עם מאמן שלא ידע שהוא כזה, שיחקה הקבוצה של פול סטול כדורסל מתואם, מהיר ותזזיתי, שילוב שירושלים סייעה לו להפוך הגיוני.

ואם כבר מור"ק, אז בואו נקרא לילד בשמו. אלופת המדינה מציגה לראווה חבורת וטרנים, או נכון יותר לומר שמשחקת כדורסל של פנסיונרים. כולל מאמן שחושש להתפוצץ ולקרוע את המפונקים שלו לגזרים מהלך פסקי הזמן (או בחדר ההלבשה), שמא יעלבו. בכל זאת, לא נעים, הרי הם כן טרחו והגיעו לשחק, בזמנם הפנוי. אם יצעקו עליהם, או חלילה ידברו אליהם לא יפה, הם פשוט יפסיקו לשחק. רגע, הם הרי לא באמת משחקים. אז ננסח זאת אחרת: אם בטעות יעצבנו אותם בכלל ואת דונטה סמית' וליאור אליהו בפרט, הם יקבלו עבירה טכנית בכוח כדי שלא יכריחו אותם להמשיך ולשוטט על המגרש.

בית י"ג

קבוצהסלים
1יוניקס קאזאן660449-49512
2ניז'ני נובגורוד633482-4909
3מכבי ת"א624494-4698
4לובליאנה615469-4407

בית ח'

קבוצהסלים
1גראן קנאריה651440-53111
2שטרסבורג642456-46410
3אוטודור סראטוב633540-5319
4הפועל י-ם606545-4556

האזינו: הפודיום, פרק 7. עם יואב כץ, על בנין, רוקי וקמצנות, ועסקת הענק למכירת הפועל חיפה