אתגר חייו: על הבחירה של פפ גווארדיולה במנצ'סטר סיטי כיעדו הבא

באוגוסט 2005 פורסמה באנגליה ידיעה שנראית בדיעבד משעשעת במיוחד. סטוארט פירס, מנג'ר מנצ'סטר סיטי שהיתה אז קבוצה צנועה במרכז הטבלה, הזמין למבחנים את פפ גווארדיולה שעזב את אל-אהלי הקטארית. הקשר בן ה-34 אכן הגיע, וכפי שסיפר לאחר מכן המגן דני מילס, פירס החליט שהוא לא מתאים. בסופו של דבר, נדד פפ למקסיקו, שם סיים את הקריירה בהדרכתו של חואן מנואל ליו, מושא הערצתו אשר שימש לו השראה במעבר לאימון. 11 שנה מאוחר יותר, המעגל הולך להיסגר. גווארדיולה, שלא היה רצוי בסיטי הקטנה על הדשא יתקבל על תקן האביר על הסוס הלבן.

הגעתו של הקטלוני למנצ'סטר היתה צפויה מזמן, במיוחד אחרי ההודעה הרשמית על עזיבתו את באיירן מינכן בדצמבר, אולם עיתוי ההכרזה תפס את כולם בהפתעה מוחלטת. דווקא ביומו האחרון של חלון ההעברות, כאשר כל האוהדים עסוקים בדיווחים האינסופיים על רכישות, הוסטה תשומת הלב לנושא חשוב הרבה יותר. מנואל פלגריני סיפר שיסיים את הקדנציה כמעט בדרך אגב, בדקה האחרונה של מסיבת עיתונאים שגרתית, ומיד לאחר מכן פרסם המועדון הודעה מסודרת על מינויו של גווארדיולה.

למה הם היו צריכים לעשות זאת דווקא עכשיו? ובכן, יש שלוש סיבות מרכזיות למהלך, ואף אחת מהן לא קשורה ישירות לגווארדיולה. סביר להניח שהקטלוני דווקא היה מעדיף להמתין עם גילוי היעד הסופי – לא כדי לשמור את הקלפים קרוב לחזה, אלא בעיקר כדי להימנע מהאפשרות לפגוש בגלוי את קבוצתו לעתיד בליגת האלופות. אם סיטי תוגרל מול באיירן ברבע הגמר, בחצי הגמר, או חמור מכל השתיים תעפלנה בצוותא לגמר, המצב החדש לא יהיה נעים מבחינת המאמן. העניין סביב ההתמודדויות יתרכז בסיפור השולי ולא במשחקים עצמם. מבחינת גווארדיולה, היה קשה לפגוש את ברצלונה בעונה שעברה ולהפסיד לה. נגד סיטי, הוא לא ייצא כעת טוב במיוחד אפילו במקרה של ניצחון. ומה אם פלגריני יגבר עליו? זה כבר תסריט בלהות של ממש.

גם באיירן מינכן הכריזה על מינויו של גווארדיולה מראש בינואר 2013, אבל אז המצב היה שונה לחלוטין. פפ היה בחופש אחרי שעזב את ברצלונה ולא היתה לו בעיה להצהיר על היעד החדש. הנהלת המועדון הבווארי לא הייתה צריכה ללחוץ עליו יתר על המידה, גם אם ההודעה גרמה עוגמת נפש ליופ היינקס. בסופו של דבר, המאמן המכהן הצליח מעבר לכל הציפיות ופרש עם טרבל, תוך שהוא מותיר לפפ אתגר כביר, בו לא הצליח לעמוד עד היום.

היינקס, שלא התכוון לצאת לגמלאות דווקא ב-2013, היה הקורבן לפני שלוש שנים, אולם הפעם הכל הפוך ופלגריני הוא הסיבה הראשונה לעיתוי ההודעה. הצ'יליאני בן ה-62 עדיין לא מוכן לפנסיה והחל לחשוב על עתידו כאשר הבין כי גווארדיולה יחליף אותו. כדי לעשות זאת ביעילות, הוא צריך להיות משוחרר מהתחייבויות לעונה הבאה, והארכת החוזה עליה חתם לא אפשרה זאת.

בקיץ הקרוב מסתמנות שתי משרות מרתקות בפרמיירליג – צ'לסי מחפשת מאמן כבר עכשיו ומנצ'סטר יונייטד עשויה לעשות זאת בקרוב. שתי האופציות רלוונטיות מאוד מבחינת הצ'יליאני והוא רוצה להילקח בחשבון כבר עכשיו. עבור צ'לסי הוא מהווה אלטרנטיבה נהדרת – מאמן שקט ונעים הליכות שיודע לשלוט בכוכבים ולא עושה כותרות כלל. בקיצור, ההפך המוחלט מז'וזה מוריניו ודומה מאוד למחליפו הזמני חוס הידינק. גם עבור השדים האדומים עשוי פלגריני, עם סגנון הכדורגל הראוותני, להיות תרופה טובה אחרי עידן לואי ואן חאל. מי יודע, אולי פליטת הפה המשעשעת אחרי משחק הגביע של סיטי ("אני אוהב לחץ מהסוג שיש במנצ'סטר יונייטד") עוד תהפוך לנבואה. בניגוד להיינקס, פלגריני ממש לא הקורבן כאן, אלא יוזם ההודעה.

הסיבה השנייה זהה נובעת מכך שהסיטואציה של סיטי זהה לזו של באיירן ב-2013. רצונו של גווארדיולה לחדש את שיתוף הפעולה עם עמיתיו הקרובים ושותפיו לדרך בברצלונה, צ'יקי בגיריסטיין ופראן סוריאנו שמנהלים כעת את סיטי, הייתה ברורה וידועה. ובכל זאת, לפני ארבע ושלוש שנים זה לא הצליח להם והמאמן העדיף לעבוד בבונדסליגה. כעת, גם כאשר כל הפרטים סוכמו מאחורי הקלעים, חוסר הוודאות לא נתן לראשי המועדון האנגלי מנוח. השמועות התכופות על מגעים לכאורה עם מנצ'סטר יונייטד הפריעו, והן היו עלולות להתגבר עוד ועוד בחודשים הקרובים. מכאן נובע הדחף לחתוך באופן מידי ולהפסיק את הפסטיבל, בו פפ כה מאוהב. לגווארדיולה לא נותרה ברירה אלא לשתף פעולה עם המהלך, בין היתר בשל הסיבה השלישית.

הסיבה הזו ברורה כשמש – שמו של גווארדיולה מושך כוכבים רבים שישמחו לעבוד תחת שרביטו. לפיכך, מינויו מראש מאפשר למנצ'סטר סיטי לנהל משא ומתן מוקדם עם שחקני הרכש הפוטנציאליים בקיץ. הרשימות של פפ לא יימסרו בסתר, אלא ניתן יהיה לפנות לסוכנים כאשר זהות המאמן בעונה הבאה ידועה. יהיה קל הרבה יותר להקדים מתחרים במרדף אחרי השחקנים בהם חושק גווארדיולה, ובהתחשב בסגל המבוגר של סיטי הפעילות בשוק צפויה להיות ענפה במיוחד.

השינויים בסגל סיטי יהיו משמעותיים בכל המערכים. יאיא טורה, שעזב את ברצלונה בטונים צורמים בקיץ 2010 ומאז הזכיר לא פעם את המשקעים שנותרו ביחסיו עם המאמן, היה צפוי לעזוב בכל מקרה וכעת זה נראה כמו עובדה כמעט מוגמרת. רק פרננדיניו, שמזכיר את סרג'יו בוסקטס (וגם זה בערבון מוגבל מאוד) נראה כמו באנקר ולכן גווארדיולה יהיה חייב לרכוש קשרים נוספים. יידרש גם חלוץ שמסוגל לתפקד כמספר תשע מדומה, כי סרחיו אגוארו לבדו לא יספיק, בעוד ווילפריד בוני פשוט לא מתאים לגווארדיולה. לא יזיק לו בלם שיודע לפתח התקפות לצידו של וינסנט קומפני. דרושים מגנים צעירים, כי בקארי סאניה, פאבלו סבאלטה ואלכסנדר קולארוב כבר חצו את גיל 30, גם אם חלקם לפחות יישארו. עבודת ההכנה מתחילה כבר עכשיו, ויהיה מעניין לראות אם הדיווחים על רצונו של פפ לראות את אנדרה גומש הפורטוגלי בסיטי אכן נכונים.

מבחינת המאמן עצמו, המעבר לאנגליה מהווה אתגר דומה בגודלו לזה שקיבל לידיו בברצלונה ב-2008, ואולי אף גדול יותר. בליגה הספרדית התחרה גווארדיולה מול ריאל מדריד בלבד, בעוד דייגו סימאונה הגיע למזלו לאתלטיקו חצי שנה בלבד לפני שהקטלוני עזב את קאמפ נואו. בבונדסליגה אין לבאיירן מתחרים מבחינה כלכלית ורק דורטמונד מנסה לתת פייט בעוד הבווארים מנסים – ואף מצליחים לא פעם – לגנוב את שחקניה. בפרמיירליג המצב שונה לגמרי. מנצ'סטר יונייטד, ארסנל וצ'לסי יהיו מועמדות טבעיות לאליפות בעונה הבאה וגם טוטנהאם וליברפול מהוות איום ממשי. אין משחקים קלים, אין תוצאות אסטרונומיות והקרב פתוח לחלוטין.

הסגנון הייחודי של גווארדיולה מתאים כמו כפפה ליד לספרד ויעיל מאוד גם בגרמניה, אך כלל לא בטוח שיהיה כה טבעי באנגליה. פפ יידרש להמציא פתרונות חדשים מבחינה טקטית וזה מה שהוא אוהב יותר מכל. זו הסיבה המרכזית בגללה הוא מגיע לפרמיירליג, בנוסף לחידוש שיתוף הפעולה עם בגיריסטיין וסוריאנו. העקיצה של מוריניו לפיה "גם אפסנאי יכול לזכות באליפות גרמניה", זכורה היטב. מנצ'סטר סיטי עדיין לא התבססה כמעצמה באנגליה, וכלל לא השיגה תוצאות ראויות בליגת האלופות. גווארדיולה גויס על מנת להפוך אותה למותג גדול יותר וחשוב יותר, והוא בהחלט מסכן את האמונה האוניברסלית במגע הזהב שלו. הצלחתו לא מובטחת והכישלון עלול להיות צורם, לפחות בשלבים הראשונים.

מבחינת האוהדים הנייטרלים, זוהי בהחלט בשורה מעניינת ומרתקת. טיקי טאקה משודרג בפרמיירליג עשוי להצית את הדמיון, הקרבות של סיטי מול השדים האדומים והתותחנים יהיו צבעוניים אפילו יותר בהשוואה להיום ותגובת היריבות למינוי מסקרנת אף היא. לדעתי, הפרסום הרשמי מקטין עוד יותר את האפשרות הקלושה ממילא לראות את מוריניו באולד טראפורד, כי חידוש היריבות עם המון דם רע מימי הקלאסיקו ממש לא נחוץ להנהלת יונייטד. העונה הבאה החלה כאשר העונה הנוכחית נמצאת רק בחצי הדרך. לנו יש עוד סיבה להתלהב.