הפספוס של ברצלונה, החלום של פפ: סקירת דרכו של אנדרה גומש

בדקה האחרונה של תוספת הזמן אמש (ראשון) קיבל אנדרה גומש הזדמנות להבקיע את שער הניצחון של ולנסיה על ריאל מדריד. קיילור נבאס חסם את הבעיטה של אלברו נגרדו בהתקפה מתפרצת, והכדור הגיע לרגליו של הקשר הפורטוגלי. הרשת היתה חשופה, אך הוא לא דייק, והתוצאה נותרה 2:2 עם שריקת הסיום. קצת חבל, כי הגיע לגומש להיות הגיבור הגדול של הערב, בו היה השחקן המצטיין על המגרש ללא עוררין. הוא שלט בקישור מול לוקה מודריץ' וטוני קרוס, ניהל ביד רמה את המשחק של העטלפים, ואף הוכשל על ידי פפה המגושם כדי להרוויח פנדל שקבע 1:1 בשלהי המחצית הראשונה. הקרב הזה היה שלו, בדיוק כמו לפני שנה, כאשר ולנסיה גברה על ריאל במשחק הראשון של 2015 וקטעה את רצף 22 הניצחונות של קרלו אנצ'לוטי.

ההופעה הנהדרת הזו הדגישה היטב מדוע הקשר בן ה-22 נמצא בראש רשימת הרכש המועדף שהעביר פפ גווארדיולה למנצ'סטר סיטי לקראת העונה הבאה. אם להאמין לתקשורת הפורטוגלית, סגנית אלופת אנגליה כבר פתחה במגעים עם הסוכן ז'ורז'ה מנדש, ואם אכן יגיע גומש לסיטי, לפחות שניים משחקניה מכירים את יכולתו מקרוב, ואלה לא בדיוק זיכרונות נעימים עבורים. באפריל 2014 התארחה פורטו אצל בנפיקה בגומלין חצי גמר הגביע הפורטוגלי אחרי שניצחה 0:1 בביתה. 10 דקות לסיום, הובילו הנשרים 1:2 והיו זקוקים לשער נוסף, כאשר גומש קיבל את הכדור ברחבה, הקפיץ בנגיעה גאונית מעל פרננדו ושלח טיל לרשת לפני שאליקים מנגלה הספיק לחסום אותו בגלישה חסרת סיכוי.

החגיגה היתה אדירה. אוהדי בנפיקה קפצו לדשא, והקשר עצמו הוריד את החולצה ורץ להתחבק עם כל חבריו בהתרגשות שלא ידעה גבול. אפשר להבין אותו – הרי היתה זו נקמה מתוקה בקבוצה שזרקה אותו. לא רבים יודעים זאת כיום, אבל גומש נולד בעיירה גריז'ו בצפון פורטוגל, אהד את פורטו כמו כל משפחתו והתקדם נהדר באקדמיה של המועדון. במשך מספר שנים הוא היה הקפטן בקבוצות הגיל השונות, אך כאשר היה בן 15 התבשר לפתע על כך שהוחלט לשחררו. ההלם היה עצום, והנער כמעט נכנס לדיכאון. בחלוף שנה, הוא הצטרף לבואבישטה, הקבוצה השניה של העיר, ושם אותר על ידי הסקאוטים של בנפיקה בזכות הופעות טובות בנבחרת הנוער. 40 אלף יורו בלבד שולמו תמורתו, וכך, בגיל 18, הפך גומש מדרקון כחול-לבן לנשר אדום.

ואולם גם בליסבון החיים כלל לא היו פשוטים עבור הקשר הצעיר. המאמן ז'ורז'ה ז'סוס סבר כי הוא איטי מדי, חלש מדי פיזית ולא מרוכז מספיק כדי להתמודד ברצינות על מקום בהרכב בסגל הבכיר. גומש בילה זמן רב בקבוצת המילואים בליגה השנייה, אבל לפחות זכה להתאמן לצד פאבלו איימאר, שהפך עבורו למודל לחיקוי. האליל השני, מאז שהוא זוכר את עצמו, היה זינדין זידאן. משניהם לקח גומש את הנטייה לשחק עם הראש למעלה, לחשוב מספר מהלכים קדימה, ולקבל החלטות על הדרך להמשיך התקפות עוד לפני שהוא מקבל את הכדור. התכונות האלה באו לידי ביטוי ברוב ההזדמנויות המעטות שקיבל ממאמן בנפיקה, והכל התפרץ במשחק הגדול ההוא מול פורטו, שהיה קריטי בדרך לזכייה בטרבל מקומי בפורטוגל.

אחרי השער המרהיב ההוא, הבין ז'ורז'ה ז'סוס כי טעה – היהלום שלו היה מוכן לזהור על הבמה הגדולה. גומש סיים את עונת 2013/14 בהרכב, היה מצוין בניצחון על יובנטוס בחצי גמר הליגה האירופית ובילה 120 דקות על המגרש כאשר בנפיקה הפסידה בגמר לסביליה בפנדלים. אלא שזה היה קצת מאוחר מדי. עד אז כבר העבירה בנפיקה את הזכויות על השחקן לאיש העסקים פיטר לים, ומנדס אירגן את ההשאלה לוולנסיה לפני שהסינגפורי השלים את השתלטותו על המועדון. בתום עונת 2014/15, ניתנה לעטלפים אופציה להשלים את הרכישה תמורת 15 מיליון יורו. כאשר הגיע הזמן לממש אותה בקיץ, המחיר הזה כבר נראה מצחיק למדי.

עבור גומש, היה המעבר לוולנסיה חלום שהתגשם. הרי את השנים הגדולות בקריירה בילה איימאר באיצטדיון מסטאייה, והדחף ללכת בדרכו היה גדול. לא לחינם ביקש גומש את החולצה מספר 21 אותה לבש הליצן הארגנטינאי. אז גם סיפרו לו שיש למספר משמעות מיוחדת אפילו יותר, כי גם דויד סילבה שיחק איתו בוולנסיה, כך שהרף הוצב גבוה. גומש עצמו לא היסס להזכיר כי גם זיזו שיחק עם 21 על הגב ביובנטוס. בקיצור, זו היתה דרך מצוינת להעלות את הציפיות, הכוכב הצעיר בהחלט עמד בהן בכבוד. כבר אחרי חודשיים בספרד, כתב הפרשן המקומי ססאר איסקרדו: "אנדרה הוא תגלית אדירה. אף אחד לא ציפה ממנו להפגין יכולת כה מרשימה בשלב כה מוקדם. היצירתיות, השליטה בקצב המשחק והתבונה הטקטית שלו מרשימות מאוד".

עם סגנון אלגנטי ושליטה אבסולוטית בכדור בשתי הרגליים, היה גומש אחד האחראים הבכירים ביותר לכך שהעטפלים סיימו אשתקד במקום הרביעי וחזרו לליגת האלופות כבר בעונתו הראשונה של לים כבעלים. צ'לסי רצתה להחתימו כבר בינואר 2015, אך נענתה בשלילה. כאשר מימשה ולנסיה בקיץ את האופציה, היא שינתה את תנאי החוזה המקוריים ושיפרה את שכרו בתמורה להגדלת סעיף השחרור לסכום דמיוני של 150 מיליון יורו. מיותר לציין כי זה לא המחיר המינימלי שיידרש כדי לרכוש את הפורטוגלי, אך הוא נועד להעלות מאוד את כוחה של ולנסיה במשא ומתן. מגעים מסוג זה התקיימו כבר בקיץ האחרון, כאשר ז'ואן לאפורטה הגיע לפי הדיווחים לסיכום עם מנדש במטרה להביא את גומש לברצלונה, לפני הבחירות לנשיאות המועדון הקטלאני. לאפורטה הפסיד בקלפי, והאפשרות הזו הפכה ללא רלוונטית.

גומש נותר בינתיים בוולנסיה, אך תחילת העונה לא היתה מוצלחת עבורו. הוא התקשה להחלים מפציעה בירכו, החמיץ את תחילת העונה ובקושי שיחק עד תחילת אוקטובר. בלעדיו, ולנסיה כלל לא הזכירה את הקבוצה מהעונה שעברה, והאוהדים הפגינו תסכול ביציעים. אפשר להבין מדוע הם שמחו לקבל את הפורטוגלי בחזרה. כאשר גומש הבקיע שער מרהיב לרשת מלאגה באמצע אוקטובר, בסלאלום בתוך הרחבה שהזכיר את הכיבוש לרשת אתלטיקו מדריד אשתקד, כל המסטאייה שר את שמו במשך דקות ארוכות. הוא קיבע את מעמדו כשחקן האוהב ביותר של היציעים. הם יודעים להעריך לא רק את התרומה ההתקפית הגדולה שלו, אלא גם את הנכונות לבצע עבודה שחורה. כאשר נשאל גומש על התכונה החשובה ביותר שלו, הוא השיב: "לקיחת אחריות". הוא משחק תמיד למען הקבוצה, והמעמד החדש לא שינה את המנטליות שלו.

כעת נותר לראות אם כל זה יספיק כדי לשכנע את פרננדו סנטוס להפוך את גומש לשחקן הרכב בנבחרת פורטוגל ביורו 2016. את הבכורה במשחק רשמי ערך הקשר, לצערו הרב, בהפסד ביתי לאלבניה בתחילת קמפיין המוקדמות, בעקבותיה התפטר פאולו בנטו, ומאז הסתפק בישיבה על הספסל אצל הבוס הנוכחי. לאור הפריחה בוולנסיה, דורשים פרשנים רבים בפורטוגל לתת לו הזדמנות לקראת אליפות אירופה, ולמשחק אתמול, במהלכו השפיל לא פעם את פפה, עשויה להיות השפעה בנושא. כריסטיאנו רונאלדו, שעזב את המסטאייה מתוסכל בפעם השניה ברציפות, עשוי אולי לקבל את גומש כשותף מצוין בקיץ.

עד הקיץ עשויה להיפתר גם סוגיית עתידו המקצועי של הקשר. קל להאמין לרצונו של גווארדיולה להחתים אותו בסיטי, והמחיר לא צפוי להוות מכשול במקרה כזה. יש רק "בעיה" קטנה אחת – מספר 21 תפוס באיצטדיון איתיחאד על ידי דויד סילבה בכבודו ובעצמו. אבל זה לא נורא. אם וכאשר יקבל את ההצעה, יסתפק גומש גם בחולצה אחרת.