פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

        אם לא טוכל, איך תגדל? מרקו רויס מקווה לזכות בתארים ב-2016

        מרקו רויס פתח את 2016 ברגל ימין, עם הצגה מרהיבה במגרשה של האקסית. השיטה החדשה של תומאס טוכל בדורטמונד מועילה לו, ולנו רק נותר לבקש שלא ייפצע בשנה החדשה, אולי בדרך לתארים ראשונים בקריירה

        מרקו רויס שחקן בורוסיה דורטמונד (GettyImages)
        פורח. רויס (צילום: אימג’בנק, Gettyimages)

        "פתיחה מטאורית לשנה של אליפות אירופה. האם הזמן של מרקו רויס הגיע?", זעקה היום (ראשון) הכותרת של "בילד" אחרי התצוגה של כוכב בורוסיה דורטמונד עם חידוש משחקי הבונדסליגה. רויס אכן סיפק מופע מרהיב במגרשה של האקסית המיתולוגית אשר העניקה לו הזדמנות להוכיח את כישוריו על הבמה הגדולה וסללה את דרכו לצמרת. כל ביקור במנשנגלדבאך מרגש עבורו, והקהל של בורוסיה השניה לא הפסיק לאהוב אותו לרגע. אבל סנטימנטים לחוד, ועבודה לחוד. אחד המבחנים הקשים ביותר של דורטמונד בסיבוב השני עבר בהצלחה יתרה עם 1:3 מוחץ.

        רויס היה במצב רוח נהדר מהרגע הראשון. הוא ניסה להבקיע בבעיטה יצירתית בעקב שהלהיבה את היציעים, ודקות ספורות לאחר מכן מצא את הרשת בבעיטה אלכסונית מושלמת ממסירה של אילקאי גונדואן. היה זה שערו הראשון באיצטדיונה של גלדבאך במדים "הלא נכונים" מבחינת המארחת, וגם נצחונו הראשון עם דורטמונד במגרש זה. הדרך אליו נסללה בפתיחת המחצית השניה עם בישול אמנותי להנריך מחיטריאן. מבחינה סטטיסטית, אגב, היה זה הבישול השני שלו בלבד בבונדסליגה העונה. גם הראשון היה לארמני מול גלדבאך, ב-0:4 הביתי במחזור הראשון, וגם אז הבקיע רויס את השער הראשון במשחק.

        מאמן בורוסיה דורטמונד תומאס טוכל עם פייר אמריק אובמיאנג (AP)
        כולם מרגישים יותר בנוח. טוכל עם אובמיאנג (צילום: AP)

        עדיין נטול תארים

        "אני מאושר מהמשחק הראשון של רויס אחרי הפגרה. הוא חזר לעניינים ומרגיש משוחרר לחלוטין", אמר המאמן תומאס טוכל, וזה באמת נראה נהדר. רויס ניצל את הפגרה כדי להחלים לחלוטין מהפציעה במפשעה שהטרידה אותו מאז נובמבר, וגם למלא מצברים לקראת האתגרים העומדים בפניו. והאתגרים האלה רבים. קצת קשה להאמין, אבל לרויס עדיין אין תואר בקריירה. הוא שב לדורטמונד אהובתו בקיץ 2012, כאשר החבורה של יורגן קלופ היתה דאבליסטית, ומאז חווה שנים שחונות, אם לא סופרים את הסופר-קאפ. הוא הפסיד לבאיירן מינכן בגמר ליגת האלופות ב-2013, ואז הפסיד פעמיים ברציפות בגמר הגביע הגרמני. את המונדיאל בברזיל, בו היה אמור להיות הכוכב המרכזי של גרמניה, הוא החמיץ בגלל שנפצע במשחק ההכנה האחרון שבוע לפני פתיחת הטורניר, וכך נותר ללא מדליית הזהב.

        הפציעות השונות רודפות אותו מאז. בשנה וחצי מאז המונדיאל, נעדר רויס מ-28 משחקים של בורוסיה עם בעיות בריאותיות מגוונות. למעשה, כאשר לוקחים בחשבון את העיתוי המזעזע של הפציעה ההיא ביוני 2014, קשה לחשוב על הרבה שחקנים עם פחות מזל מאשר רויס בתקופה האחרונה. וזה הרי ממש לא מגיע לו, כי קשה לחשוב גם על הרבה שחקנים אהובים ונערצים יותר ממנו באירופה כולה. גם אם אתם מתעבים מסיבה כלשהי את דורטמונד וגרמניה, אי אפשר לא להתאהב בפני התינוק של רויס ובכריזמה הטבעית שלו.

        החיוך השובב שלו שובה את הלב, הסגנון האלגנטי והאסתטי שלו גורם הנאה צרופה לכל חובב כדורגל, וההחלטה להאריך לפני שנה את החוזה במועדון עד 2019 ללא סעיף יציאה שידרגה את מעמדו לגבהים חדשים. הנה לכם שחקן שיכול היה, באמת ובתמים, לבחור כל קבוצה בתבל, ובחר להישאר במקום לו הוא קורא בית. בזכות המעשה הנחרץ הזה הצליח טוכל להשאיר בקיץ גם את הכוכבים האחרים שהיו עם רגל וחצי מחוץ לדורטמונד, במיוחד מחיטריאן, גונדואן ומאטס הומלס. כעת הם מציגים כדורגל סוחף, ומסתבר שהשיטה של טוכל מתאימה לרויס אפילו יותר מזו של קלופ.

        מרקו רויס שחקן בורוסיה דורטמונד (GettyImages , Mika Volkmann)
        השיטה החדשה מיטיבה עמו. רויס (צילום: אימג’בנק, Gettyimages)

        יותר החזקת כדור – יותר שערים

        לא לחינם בחר דווקא בו העיתון "ולט" בשבוע שעבר לראיון העומק לקראת חידוש הליגה. "הסגנון שלנו השתנה לחלוטין, כי עכשיו אנחנו שולטים הרבה יותר בכדור. הגבנו טוב מאוד לשינוי הזה, גם אם לא שיחקנו כמו שצריך בכל המשחקים בסיבוב הראשון, כי אנחנו עדיין לומדים. הגישה של טוכל עוזרת לנו, ולכן הבקענו 84 שערים בשלוש מסגרות מאז תחילת העונה", הצהיר רויס, והרחיב גם על השינויים בשיטת השחרור אחרי אימונים ובתזונת השחקנים.

        בחלוף חצי שנה באמת ניתן לקבוע בזהירות שטוכל הפך את דורטמונד לקבוצה טובה יותר, והרעיון פשוט למדי. בעידן קלופ, התבססה דורטמונד על יציאה נהדרת להתקפות מתפרצות. זה היה אטרקטיבי וסוחף, אבל אם הכדור מבלה ברגליך זמן רב יותר, הרי שהוא עושה את הקילומטרז' במקום השחקנים. לפיכך, דורטמונד עדיין מציגה משחק מהיר וראוותני, אבל מגיעה למספר הזדמנויות רב יותר ליד השער וכובשת יותר, בעוד כוכביה רודפים פחות אחרי שחקני היריב ומתעייפים פחות. כך הצליח סוף כל סוף מחיטריאן למצות חלק ניכר מהפוטנציאל המופלא שלו, שינג'י קגאווה חזר לעצמו, גונדואן מפגין יכולת שמזכירה את העידן מלפני פציעת הגב הכרונית, ופייר-אמריק אובמיאנג הפך למכונת שערים אימתנית, על אף שהוא ממשיך לפרגן לחבריו בכל הזדמנות.

        ההעפלה לליגת האלופות הובטחה מעשית כבר אתמול, כאשר הפער מגלדבאך במקום הרביעי צמח ל-12 נקודות. כעת נותר לראות אם דורטמונד מסוגלת לאיים על באיירן מינכן, שתתארח בפברואר בלברקוזן ובוולפסבורג לפני משחק העונה בדורטמונד בתחילת מרץ. הסיכויים למהפך בצמרת קטנים, וגם רויס מודה בכך, אבל זה לא מפריע לו לחלום. מבחינתו, 2016 יכולה להוות פיצוי על כל האכזבות בשנים הקודמות.

        הנריך מחיטריאן שחקן בורוסיה דורטמונד (ימין) עם אילקאי גונדואן (GettyImages)
        שוב ממצים את הפוטנציאל. מחיטריאן וגונדואן (צילום: אימג’בנק, Gettyimages)

        "להראות ב-2016 את מה שנמנע ב-2014"

        "אני רוצה תואר. הפסדים בגמר דומים לפציעות – זה קורה לך, ואתה צריך לקבל אותם. עם הזמן, למדתי להתמודד עם הלחץ. היו זמנים בהם ביקורות בתקשורת עיצבנו אותי. היום הן גורמות לי לשחק טוב יותר ומוסיפות מוטיבציה", אמר רויס ל"ולט", והשאיפות שלו ברורות. גם אם האליפות לא תושג, הוא חולם על הגביע הגרמני ועל הליגה האירופית, במסגרתה הוגרלה דורטמונד מול פורטו בסיבוב הקרוב. ואז תגיע אליפות אירופה.

        "הפציעה לפני המונדיאל היתה חוויה טראומטית עבורי, אבל אני חושב שהצלחתי להתאושש ממנה היטב. אני רוצה לשחק כדורגל, לא להיפצע, ולהגיע לצרפת בכושר שיא. אז אוכל להראות לעולם את מה שנמנע ממני להראות ב-2014", הצהיר הכוכב. לעבור את חצי השנה הקרובה ללא פציעות זה המפתח המרכזי. בהיבט זה, ממש לא הכל תלוי בשחקן עצמו ובדורטמונד, למרות ששיטת טוכל אמורה בכל זאת להקטין במקצת את הסיכוי לפגיעה – כי הרי היקף העבודה ההגנתית של רויס ירד העונה, והוא משחק בתפקיד חופשי יותר. עם כל הרצון הטוב, בכל הקשור לשלמות השרירים, הרצועות והעצמות, למזל יש תפקיד מרכזי.

        על כן, אחת הבקשות החשובות מאלת הכדורגל לשנה החדשה היא לשמור על רויס. משחק הפתיחה שלו ב-2016 הותיר טעם של עוד. בגיל 26, הוא יכול להיות בשיא פריחתו, וזו בהחלט עשויה להיות השנה שלו בכל המובנים. הלוואי ונוכל ליהנות ממנו, הן במדי דורטמונד והן בנבחרת, ובדצמבר הקרוב הוא יהיה מועמד ראוי לכדור הזהב. זה מגיע לנו, ובעיקר מגיע לו.

        מרקו רויס שחקן נבחרת גרמניה (GettyImages)
        זו השנה שלך. גם בנבחרת. רויס (צילום: אימג’בנק, Gettyimages)