הקיץ המושלם של דורטמונד: האם זו מועמדת רצינית לאליפות גרמניה?

איך שלא תסתכלו על זה, הקיץ הנוכחי היה המוצלח ביותר מבחינת דורטמונד בשנים האחרונות. כאשר יורגן קלופ הודיע על סיום הקדנציה באפריל, הנחת העבודה הייתה כי הוא לא מעוניין לבנות את בורוסיה מחדש לאור גל המכירות הצפוי. הדיווחים היו מגוונים – מאטס הומלס היה לכאורה בדרך למנצ'סטר יונייטד, וכמוהו גם אילקאי גונדואן שביקש מפורשות לעזוב. מרקו רויס חוזר במרץ על ידי ריאל מדריד, מנצ'סטר סיטי וליברפול. הנריך מחיטריאן, שעבר עונה מאכזבת במיוחד, הלך ודעך, והעניין הרב מצד יובנטוס גרם לחשוב כי המעבר לאיטליה יהיה הפתרון האופטימלי מצד כל הצדדים.

ואולם, המאמן החדש תומאס טוכל והמנהל הספורטיבי הנהדר מיכאל צורק, שכנעו את כל הכוכבים להישאר. דורטמונד הייתה רגילה לאבד שחקן קריטי אחד בכל קיץ – נורי שאהין ב-2011, שינג'י קגאווה ב-2012, מריו גצה ב-2013 ורוברט לבנדובסקי ב-2014. הפעם, בניגוד מוחלט לתחזיות המוקדמות, היא שמרה על הסגל הקיים.

התהליך התחיל במאי עם מחיטריאן. טוכל הודיע לארמני המתוסכל כי לא ישוחרר בשום פנים ואופן, ובאותה הזדמנות גם הבטיח לשבץ אותו בעמדה בה פרח עד לפני שנתיים בשחטאר דונצק. בתחילת יולי, אחרי שבועות של התלבטות, האריך גונדואן את חוזהו עד 2017, וצורק הצהיר: "אין לי ספק שיהיה לאילקאי חלק חשוב מאוד בהשגת המטרות שלנו". שבוע נוסף חלף, וגם הומלס אכזב מאוד את אוהדי השדים האדומים והודיע על הישארותו. "זה מחמיא כאשר קבוצה כמו מנצ'סטר יונייטד מגלה בך עניין, אבל החלטתי לשחק בדורטמונד בעונה הקרובה", אמר הקפטן.

לבסוף, גם רויס הכריז שהוא לא עובר לשום מקום. כאשר האריך הכוכב הגדול של בורוסיה בתחילת השנה את חוזהו עד 2019 תוך ביטול סעיף השחרור, היו שסברו כי עשה זאת כדי לאפשר למועדון להרוויח הרבה יותר ממכירתו. בפועל, התברר שהוא מאושר במדים הצהובים-שחורים. "אנחנו קוראים על הדיווחים על מעבר אפשרי של מרקו, אבל מתכבדים לומר שהשחקן מאושר בדורטמונד. עניין הקבוצות האחרות מחמיא לו, אבל הוא החליט לאחרונה להישאר בבורוסיה", נמסר בהודעה מטעם סוכנו.

מסתבר שחילופי המאמנים הועילו מאוד לקבוצה. אחרי שבע שנים בתפקיד, הרגיש קלופ לא רק שמיצה את עצמו, אלא גם שהשחקנים מיצו את הקשר איתו. כולם הרגישו צורך בשינוי, וטוכל אכן הביא את השינוי המיוחל. לו לא היה יוצר קשר מצוין עם כוכביו מהרגע הראשון, הם היו נוהרים בדרכם החוצה ומכריחים את דורטמונד לארגן סגל חדש. המאמן הצעיר, שיחגוג 42 בעוד שבועיים, עשה עבודה מופלאה עוד לפני המשחק הראשון, ניהל שיחות אישיות עם המתנדנדים, הסביר להם את מהות הפרויקט ושכנע את כולם שהם רוצים להיות חלק ממנו. כך עמד במשימה החשובה מכולן.

כאשר המשחקים הראשונים הגיעו, ניתן היה לראות כי כולם מאושרים עד הגג, וגם סגנון המשחק עבר תמורות לא מבוטלות. הצורך ליטול חלק במוקדמות הליגה האירופית מול וולפסברגר האוסטרית הקטנה סייע לצהובים-שחורים להתגבש בשלב מוקדם יותר, גם משחק הגביע מול קמניץ שימש הכנה ראויה, ואתמול הם נתנו הצגה אדירה. 0:4 על מנשנגלדבאך, אלופת הסיבוב השני בעונה שעברה, עוד עשה חסד עם האורחת – זה יכול היה להסתיים בתוצאה גבוהה בהרבה.

הומלס, שחווה בעונה שעברה את התקופה החלשה ביותר בקריירה אחרי המונדיאל, חזר לעצמו, רזה מאוד וניווט את המשחק מאחור כמו בימים הטובים. הוא החל את המהלכים שהובילו לשני השערים הראשונים במסירות אמן, שלט ביד רמה בקצב המשחק, והנהיג את העורף ללא דופי. רויס, כשיר לחלוטין בפתיחת העונה בניגוד לתקופה האומללה לפני שנה כאשר החמיץ את המונדיאל, פיזר חיוכים, התכבד לכבוש את השער הראשון, בישל באמנות את הרביעי, והיה בכל מקום בחלק הקדמי של המגרש. גונדואן, שהוסט לעמדה קדמית מעט יותר בשל שילובו של יוליאן וייגל, הרכש הצעיר ממינכן 1860 שהתאקלם באופן חלק להפליא, הזכיר גם הוא את השחקן הנהדר מלפני הפציעה הממושכת בגבו. הכדור הארוך שלו לעברו של פייר אמריק אובמיאנג בדרך לשער השלישי היה פנומנלי.

ומחיטריאן? הארמני עבר הקיץ שינוי של 180 מעלות. ארבעה שערים ושבעה בישולים היו לו ב-41 משחקים בכל המסגרות בעונה שעברה. העונה, בארבעה משחקים בלבד, כבר יש לו שישה כיבושים ושלושה אסיסטים. הצמד אתמול היה אדיר, והדבר הדגיש שהמאמן אכן עמד בהבטחתו. "תומאס טוכל מצא את התפקיד המושלם עבורי", סיפר הקשר לפני מספר ימים בראיון לעיתון "דר וסטן". כעת הוא נהנה מחופש פעולה מוחלט, בניגוד לתפקיד מוגדר יותר באגף אשתקד, וכך גם פורח שיתוף הפעולה שלו עם קגאווה. עד לא מכבר, סברו אוהדי דורטמונד שהיפני והארמני לא מסוגלים לשחק היטב ביחד, בערך כמו סטיבן ג'רארד ופרנק למפארד בנבחרת אנגליה. והנה לכם – הגיע טוכל, והכל הסתדר לפתע. גם קגאווה היה נהדר אתמול מול גלדבאך, בישל בנגיעה רכה את השער של רויס, והיה צריך להשלים מהלך אדיר עם שער חמישי – חבל שהכדור שלו שרק ליד העמוד.

דורטמונד של טוכל שונה מזו של קלופ בכך שהיא מגוונת יותר. היא לוחצת קצת פחות בחלק הקדמי, שומרת את הכוחות ושמה דגש משמעותי הרבה יותר על אחזקת כדור. זה לא מונע ממנה לצאת למתפרצות קטלניות כמו בימים של קלופו. השער השלישי, למשל, הובקע בזכות יציאה פנטסטית קדימה אחרי קרן של גלדבאך, תוך ניצול מהירותו המסחררת של אובמיאנג. מנגד, השער הראשון הגיע אחרי מבצע קבוצתי סבלני, והשני הובקע דווקא אחרי הגבהה של המגן מרסל שמלצר, שקיבל הוראה מפורשת להצטרף להתקפות רבות ככל הניתן. כל זה קרה כאשר רכש נוצץ בדמותו של גונסאלו קסטרו בכלל נותר על הספסל.

תוסיפו לכך את ההגנה שעדיין לא ספגה שער במשחקים הרשמיים עד כה, ותקבלו פתיחה חלומית בכל פרמטר. טוכל בחר לספסל את רומן ויידנפלר הוותיק, שסבל מחוסר יציבות בעונה שעברה, ולתת את האפודה הראשונה לרומן בורקי השוויצרי שהגיע מפרייבורג. נראה כי ההגנה מרגישה בנוח עם השוער החדש, אך הוא לא עמד במבחנים קשים במיוחד עד כה, וזה הזמן למתן קצת את ההתלהבות. דורטמונד נראתה אתמול נהדר, קל וחומר במשחק בכורה של המאמן החדש בבונדסליגה, אך היריבה שעמדה מולה לא הזכירה את גלדבאך של העונה שעברה.

מבחינת אוהדי בורוסיה השנייה, קשה למצוא סיבות לאופטימיות. הקבוצה איבדה את החלוץ מקס קרוזה שעבר לוולפסבורג, ואת קשר הנבחרת כריסטוף קרמר שחזר ללברקוזן אחרי השאלה בת שנתיים. הראשון הוחלף על ידי יוסיפ דרמיץ' שאכזב בלברקוזן, השני על ידי לארס שטינדל המשקיען שהגיע מהאנובר – ושניהם הלכו אתמול לאיבוד.

הבעיות בהגנה חמורות עוד יותר. בהיעדרם של מרטין שטרנצל ואלבארו דומינגס הפצועים, הימר אתמול המאמן לוסיאן פאברה על שני צעירים בהופעות בכורה כצמד בלמים, על אף שעדיף היה (בוודאי בדיעבד) לשמור על המערך מהעונה שעברה עם טוני יאנטשקה וראול בראוברס. אנדראס כריסטנסן, הדני בן ה-19 שהושאל מצ'לסי, ומרווין שולץ בן ה-20 שקודם זה עתה מקבוצת המילואים, ממש לא הסתדרו עם האתגר מול דורטמונד, וקשה להאשים אותם. במשך דקות ארוכות, נדמה היה כי החבורה של טוכל מתמודדת מול קבוצת תחתית.

אפרופו קבוצות תחתית, לוח המשחקים מאיר פנים לדורטמונד בתחילת העונה. בשבועות הקרובים היא תתמודד מול אינגולשטאדט, הרטה ברליו והאנובר, ואם תצבור 12 נקודות אחרי ארבעה מחזורים הביטחון העצמי יהיה בשמיים לקראת מפגשים קשים יותר. אם זה אכן יקרה, דורטמונד תהיה מועמדת רצינית לאליפות. כפי שאפשר לראות, שימור הסגל חשוב לעתים הרבה יותר מרכישות חדשות.