דרמה קווין: קווין לאב הוא החוליה החלשה של קליבלנד קאבלירס

ומה אנשי משחק מקדים חושבים על המשחק? צפו בקטע מתוך התכנית שתשודר מחר

זה בלוג על קליבלנד, אבל אי אפשר בלי כמה מילים על האלופה. למי שלא הבין עד עכשיו – זאת גולדן סטייט, זה מה שהיא מסוגלת לעשות. השנה היא תופסת יום כזה פחות או יותר פעם בשבועיים. כאשר סטף קרי לא מחטיא, כולם מסביב קולעים שלשות באחוזים טובים, הנעת הכדור מושלמת, התנועה ללא כדור נעשית בתיאום והבנה נדירים, הרוטציות בהגנה עובדות והקשיחות היא ברמה של הקבוצות הגדולות מהניינטיז, מדובר בקבוצה בלתי ניתנת לעצירה.

גולדן סטייט השנה היא גרסא משופרת של הקבוצה שזכתה באליפות. קרי ודריימונד גרין טובים יותר באופן משמעותי, גם האריסון בארנס ופסטוס אזילי, הקבוצה הדי צעירה הזאת צברה שנה נוספת של ניסיון ומשחקת עם ביטחון של אלופה ועם רעב של קבוצה שעוד יש לה מה להוכיח. היו לווריירס כמה הצגות יוצאות דופן השנה, הם ניצחו את ממפיס ב-50 הפרש, למשל, אבל השחיטה בקליבלנד הייתה רגע השיא של העונה הזאת עד כה. היא הגיעה בתקופה בה נדמה היה שגולדן סטייט מורידה את הרגל מהדוושה, היא הגיעה בשחזור של הגמר והיא הגיעה מול יריבה שנדמה היה שיש לה פתרונות הגנתיים ראויים מולה, גם בפלייאוף וגם במשחק שנערך באוקלנד. הלילה גולדן סטייט דרסה מהשנייה הראשונה ושברה מנטאלית, בקלות יוצאת דופן, את אחת היריבות הגדולות שלה.

מה שמוביל אותנו לבעיה הכי גדולה של דיוויד בלאט אחרי הלילה – המשחק הזה שינה לגמרי את התחושה של הקבוצה שלו לגבי עצמה ולגבי יחסי הכוחות מול גולדן סטייט, ולא תהיה אפשרות לתקן את התחושה הזאת. אם הקבוצות האלה ייפגשו שוב זה יהיה רק בגמר ביוני, עוד כמעט חצי שנה. עד אז הזיכרון האחרון ממפגש בין שתי הקבוצות יהיה המשחק מהלילה, ואם הן אכן ייפגשו בגמר זו תהיה נקודת המוצא של הגמר הזה.

השפלה: קליבלנד הובסה 132:98 בידי גולדן סטייט

בלאט: "התפרקנו, אבל זה היה קורה לנו הלילה מול כל קבוצה"

לעמוד הפייסבוק של וואלה! ספורט NBA

קליבלנד לא הגיעה מוכנה למפגש השני שלה העונה מול האלופה, בטח לא מוכנה כפי שהגיעה למפגש הראשון, אליו בלאט התכונן כמו אל משחק פלייאוף. הפעם המשחק הגיע לאחר מסע חוץ מפרך, כולל משחק מול סן אנטוניו רק ארבעה ימים לפני גולדן סטייט וניצחון מאוד מרשים ביוסטון לילה לאחר מכן. האיחורים של ג'יי אר סמית' ומו וויליאמס מעידים על קבוצה שלא סימנה את המשחק הזה בתור רגע מכונן פוטנציאלי בעונה. זו הייתה טעות, כי זה הפך לרגע כזה.

בלאט טעה לא רק כשלא דאג להכנה מנטאלית שהוא הוכיח בכמה הזדמנות שהוא יודע לבצע, גם ההחלטה המקצועית המרכזית שלו הייתה כזו שחושבת על התמונה הגדולה יותר מאשר על המשחק הזה. ההחלטה הזו היא לפתוח עם טימופיי מוזגוב לצד קווין לאב. מוזגוב ירד לספסל לאחר ההפסד הקודם לגולדן סטייט, לאחר משחק בו הוא נראה כבד, גמלוני ולא שייך לסוג הזה של כדורסל. הוא חזר לחמישייה ביוסטון, כשהתירוץ של בלאט היה שהרוקטס פותחים עם שני סנטרים והוא צריך גוף גדול על דוויט הווארד.

ההחלטה להשאיר את מוזגוב בחמישייה מול גולדן סטייט הבהירה שזה מעבר למאץ'-אפ מסוים. קליבלנד כרגע בודקת את הכושר של מוזגוב ואת ההתאמה שלו, אולי כדי לקבל החלטה לקראת הטרייד דדליין. השבוע האחרון הפך את אופציית הטרייד ליותר מוחשית. טריסטן תומפסון היה הרבה יותר אפקטיבי ממנו בסן אנטוניו, אנדרסון ורז'או היה עדיף עליו ביוסטון ומול גולדן סטייט. הברזילאי הזכיר שהשילוב שלו בין ניסיון ללחימה מחפה על הגיל והברכיים שנשארו מהן מעט מאוד. לאחר הלילה הצורך בשינוי כלשהו, בתוספת של שחקן פנים מגוון יותר, הפך למשמעותי יותר. תהיה ציפייה מדיוויד גריפין לפעול, מוזגוב הוא הכלי המרכזי שלו להשיג משהו בדדליין (הטרייד אקספשן הגדול יהיה יותר אפקטיבי בקיץ, כשקבוצות אולי יחפשו להיפטר מחוזים כדי לפנות מקום להחתמת שחקנים בכירים).

להחלטה של בלאט לפתוח עם מוזגוב הייתה השלכה חשובה יותר, אולי החשובה ביותר: היא השאירה את קווין לאב על דריימונד גרין. כאשר לאב פתח לצד טריסטן תומפסון, פעמים רבות זה היה טריסטן הזריז יותר ששמר על הפאוור פורוורדים של היריבה. זה מה שהיה קורה גם הלילה אם הוא היה פותח. התחושה שלי היא שבלאט רצה לבדוק את היכולת של לאב לשמור על גרין, ובעיקר על הפיק נ' רול שלו עם קרי. בגמר, כזכור, לאב לא שיחק, ושם לקליבלנד הייתה תוכנית שעבדה יפה. במשחק בגולדן סטייט בכריסמס לאב בסך הכל השתלב יפה בהגנה הקבוצתית, הלילה הוא קרס מול המהלך הכי קטלני בליגה.

אם בלאט אכן רצה לבחון את ההתמודדות של לאב בהגנה על הפיק נ' רול של קרי ודריימונד, הוא קיבל תשובה חד משמעית. אני מאמין שבפלייאוף, אם וכאשר, לאב לא ישמור על דריימונד אפילו לדקה, אלא יקבל את הסנטר של גולדן סטייט ומול הרכבים נמוכים ישמור על איגודלה או האריסון בארנס (מה שבלאט עשה עם מוזגוב בגמר). זאת הנקודה המקצועית היחידה שניתן לקחת ממשחק שהסיפור שלו הוא של הצגה נדירה מצד אחד ושבירה מנטאלית מוקדמת מהצד השני, וזאת נקודה חשובה. אבל המחיר שלה כבד, לא רק ברמה הקבוצתית, אלא גם בהשפעה שלה על לאב.

כאשר קורה אירוע קיצוני שיש לו תפוצה רחבה במרחב הציבורי, האירוע הזה יקבל פנים של מישהו מסוים. המרחב הציבורי זקוק למישהו להפנות כלפיו אצבע, לאשם. בתבוסה הביתית של קליבלנד הלילה, קווין לאב נכנס לתפקיד האשם. הוא הרוויח אותו ביושר עם כמה פוזשנים הגנתיים רעים במיוחד, וזה התחבר גם לכך שבדקות האחרונות בסן אנטוניו הספרס כל הזמן תקפו דרך השחקן שלו והשיגו סל אחרי סל.

לאב הולך להיות בעין הסערה בתקופה הקרובה. הנרטיב יהיה כזה: קליבלנד הגיעה בעונה שעברה לגמר ונתנה כל מה שיש לה ללא לאב וקיירי אירווינג. בשלושת המשחקים מול שתי הגדולות של המערב השנה לאב וקיירי לא נתנו כלום והפריעו בהגנה. בעוד שבמקרה של קיירי התחושה היא שהוא רק מתחיל לחזור לעצמו אחרי פציעה קשה ושהוא עוד רחוק מאוד משיאו ויגיע לשם, במקרה של לאב המשחקים האלה מבהירים שאין לקליבלנד מה לצפות לתרומה שלו בסדרות חשובות. הוא לא טוב כפי שחשבו שהוא, ההגנה שלו מזעזעת וחסרה לו הקשיחות, הפיזית והמנטאלית, כדי להתמודד מול היריבות החזקות באמת.

כמו כל נרטיב, גם בזה יש הרבה אמת, אך הוא משאיר בחוץ חלקים מורכבים. לאחר שנה וחצי של צפייה אינטנסיבית בקווין לאב שומר, אני יכול להגיד שהוא לא גרוע כפי שנדמה שהוא. הוא רע מאוד בתחומים מסוימים, בעיקר בהגנת הפיק נ' רול, אבל ככל שמשאירים אותו קרוב יותר לצבע הוא אפקטיבי יותר. הוא לא שומר פוסט טוב אבל גם לא רע, טים דאנקן קלע עליו במאני טיים כמה סלים יפים מהסוג שהוא קולע כמעט מול כל שומר, אבל במחצית הראשונה לאב גם עצר אותו כמה פעמים. הוא מגיע לעזרה בתזמון טוב, ואם היה מתגבר על האינסטינקט להשאיר ידיים למטה ההגנה שלו על הצבע הייתה יכולה להיות אפילו טובה. התרומה שלו בריבאונד ההגנה נלקחת כמובנת מאליה.

הנקודה שבאמת צריכה להטריד את בלאט והנהלת קליבלנד לגבי לאב היא העוצמה המנטאלית שלו. הוא התחיל את העונה הזאת עם תחושה של שינוי אבל הולך ודועך ככל שהיא מתקדמת. ככל שהמשחק חשוב יותר נדמה שקשה לו יותר – הוא פחות מרוכז בהגנה, הקליעה שלו נעלמת, הוא לא מצליח להשיג נקודות בפוסט גם מול שחקנים נמוכים (ג'יימס הארדן עצר אותו פעמיים ביוסטון). קשה לי לראות את הנהלת קליבלנד, שהוכיחה בעונה שעברה רוגע יוצא דופן, מוותרת על לאב בלי לבדוק איך הוא נראה בפלייאוף שלם ובסדרות גדולות. אבל זה אומר שהפציעה שלו בעונה שעברה גרמה לכך שרק בסיום העונה השנייה של הפרויקט תוכל להיות תמונה ברורה יותר לגבי הצלע השלישית של שלישיית הכוכבים ויכול להיות שיתברר שהוא לא מתאים לרמות הגבוהות ביותר של הליגה. אחרי השבוע האחרון, לאב יתקשה לשרוד פלייאוף רע ויהפוך למועמד בכיר לטרייד (החוזה שלו ייחשב יחסית לנוח כי הוא נחתם לפני הקפיצה בתקרת השכר).

בלאט עשוי להיות האיש הכי רגוע בקליבלנד כרגע. לפני שהגיע ל-NBA, הוא לקח אליפות אירופה תוך ניצחונות בפיינל פור על קבוצות שהביסו אותו במהלך העונה, כולל ביותר מ-30 הפרש. בפלייאוף שעבר הוא הוכיח שהוא יודע להביא את השחקנים לשיא בזמן ולהתכונן טקטית לסדרה לא פחות טוב מאף אחד אחר. התפקיד שלו עכשיו הוא להעביר את הרוגע הלאה.

הוא צריך לשכנע את ההנהלה שהוא יודע מה לא עבד מול הגדולות ושיש לו קלפים שהוא לא חשף במשחקים האלה, הוא צריך לשכנע את לאב שהוא מאמין בו ויודע איך להשתמש בו. את העבודה מול לברון ג'יימס אולי הוא ישאיר לטיירון לו, שכבר נכנס איתו לשיחה מעמיקה על הספסל במהלך המשחק. חשוב לבלאט ולצוות שלו לשים לב שלברון לא נכנס לסוג של מרה שחורה לאחר התבוסה הזאת, זה הדבר היחיד שבאמת יכול להפוך את העונה שעד הלילה התנהלה על מי מנוחות.

בינתיים, קליבלנד תצטרך לעשות מה שעד כה עשתה יפה העונה: להתאושש מהפסדים קשים מול יריבות נוחות. מחר הם בברוקלין. זו אמורה להיות התחלה של משהו.