שוק ללא סחורה: על הבעיות של שוק הישראלים בכדורסל הישראלי

בשבוע שעבר קרה משהו כמעט דמיוני בעולם הכדורסל הישראלי: קבוצה ויתרה במהלך העונה על שחקן רוטציה לטובת קבוצה אחרת, ולא קיבלה שום דבר בתמורה. הייתה זאת מכבי חיפה, שנתנה לשחקן בית שלה יפתח זיו לעזוב לבני הרצליה שחיפשה שחקן במקומו של תום מעיין שקרע את הרצועה הצולבת. בשנים האחרונות עיקר השינויים בסגלי הישראלים בתוך קבוצות ליגת העל היו קשורים לשחקנים שהתייבשו על הספסל במכבי תל אביב והפועל ירושלים, לגיונרים שחזרו מחו"ל, או שחקנים שלא פתחו את העונה בשל פציעה. ניב ברקוביץ', שעזב את הפועל עפולה לטובת הפועל חולון בעונת 2008/09 למרות שקיבל דקות, היה האחרון שעשה מעבר כזה במהלך עונה.

את המהלך יזם מיקי גורקה, שאימן אותו בתיכונים. לפני כן נתקלו בהרצליה בסירוב נחרץ. גל איתן, מהישראלים היחידים בליגה השנייה שמחזיק באופציית יציאה לליגת העל, לא השיב לפנייה להחליף את מעיין. יועד בית יוסף, הישראלי הטוב בליגה הלאומית, מחזיק בחוזה ללא אפשרות יציאה מהפועל רמת גן/גבעתיים ומריוס מטלון הישראלי-יווני, לא יכול להיכנס לישראל בלי שייעצר על ידי שלטונות הצבא. בהרצליה הבינו שאם לא ישלפו שפן מהכובע, ישארו בסגל חסר מאוד עד לסיום העונה.

אלעד חסין, מאמנה המפוטר של הפועל חולון, סיפר לוואלה! ספורט לפני מספר שבועות כי אחרי הפציעה של בן רייס ישב עם הנהלת הקבוצה והתקבלה החלטה שלא לצרף שחקנים. "אני מאוד מאמין בקידום שחקנים צעירים, מגיע להם לקבל במה. החלטנו להישאר עם מה שיש. זה יכול לפגוע באיכות הקבוצה, אבל טובת המערכת אמרה שגם כלכלית לא היינו יכולים לחפש שחקנים ישראלים בכירים, וגם לא היה בשוק, והסכמתי עם זה". יו"ר הפועל תל אביב רמי כהן סיפר השבוע על אפשרויות החיזוק של קבוצתו: "אין שוק שחקנים ישראלי, אז מסתכלים על שוק הזרים. אם לא נמצא משהו מיוחד, לא נעשה כלום". גם הפועל אילת, שמחפשת רכז ישראלי די הרבה זמן, התייאשה מהאפשרות לצרף שחקן, וכעת שוקדת על טרייד שינחית אצלה רכז. אז האם אין באמת ישראלים בשוק?

בשבוע שעבר התכנסה ועדת מנהלת הליגה, בה חברים שמעון מזרחי, רמי כהן, גיא הראל, אלדד אקוניס ושמואל פרנקל ודנה על נושא המתאזרחים. אחת הטענות שעלו נגד נושא צמצום המתאזרחים הוא חוסר בשחקנים ישראלים. אנשי מנהלת הליגה נקבו בשמות של לפחות עשרה שחקנים ישראלים בליגה הלאומית שיכולים לקבל דקות בליגת העל, אלא שבימים אלה, כשקבוצות מהליגה הראשונה שוקלות לחזק את הסגל ומתעניינות באותם שחקנים, הן מקבלות תשובות שליליות בשל חוסר עניין או חוסר רצון של הקבוצות לשחררם. אז מה גורם לשחקנים לוותר על ליגת העל?
"בקיץ האחרון שוחחו איתי שלושה מאמנים מליגת העל על אפשרות שאהיה חלק מהסגל של הקבוצה", מספר אחד השחקנים המובילים בליגה הלאומית, "בשניים מהמקרים כשהגעתי לדבר עם המאמנים על המעמד שלי בקבוצה גיליתי שמייעדים לי להיות הישראלי הרביעי-חמישי בסגל - שזה אומר במקרה הטוב 10 דקות למשחק. בקבוצה אחרת אמרו שאני אהיה הישראלי הראשון שעולה מהספסל, אבל כשהגיעו לדבר איתי על כסף, הציעו 9,500 שקל נטו בנוסף להוצאות דלק. לא היה לי בכלל ספק שאשאר בליגה הלאומית, גם אם השכר לא גבוה בהרבה, אבל מדובר בסיטואציה נוחה הרבה יותר והמעמד שלי טוב בהרבה".

בשל סיבות כלכליות ומקצועיות בכירי השחקנים הישראלים בליגה הלאומית ביניהם מוצאים את עצמם מחוץ לליגת העל. טמיר אריאלי, אלעד הופמן, גל איתן, שון דניאל ותומר גינת הם רק חלק מהשמות. אחד מיושבי הראש בליגת העל שנתקל בתופעה הזאת לאחר שחיפש שחקנים ישראלים בלאומית בקיץ וגם עכשיו, מגיב בפליאה. "זה נראה כאילו שחקנים ישראלים מפחדים מתחרות. הם מעדיפים לשחק נגד ישראלים אחרים בליגה השנייה, ליגה שהחשיפה שלה מסתכמת במשחק משודר אחד בשבוע ובידיעה זניחה בעיתונים, מאשר לקבל במה בליגת העל".

ניר אלון, יו"ר ארגון השחקנים, נשמע קצת מופתע כשמשוחחים איתו על העובדה שיש שחקנים שמעדיפים את הליגה הלאומית: "המטרה של כל השחקנים היא לשחק בחלון הראווה של הכדורסל הישראלי, שזה הליגה הראשונה. הספורטאים שואפים למקסימום, ולשחק במקום הכי גבוה. אני מניח שכולם רוצים להיות בליגת העל, אבל במקרים ספציפיים יש סיטואציות מסוימות שמכריעות. אני חושב שמדובר בתופעה נקודתית, שחקנים שהתאכזבו מאוד בליגה הראשונה, המגמה של כולם היא לקבל כמה שיותר דקות משחק. זה המצרך הכי מבוקש. שחקנים רוצים להרגיש שייכים יותר ונהנים יותר שיש להם תפקיד מכריע בקבוצה ולא תפקיד של שחקן שמיני או עשירי. כולם רוצים להיות שחקנים דומיננטיים. מעדיפים לרדת ליגה בשביל הסיטואציה הזאת. הצורך הטבעי של כל שחקן הוא לקבל דקות".

אם יש דבר שעליו כמעט כל אנשי הכדורסל הישראלי מסכימים עליו זה שפציעות של שחקנים ישראלים בעידן החוק הרוסי חורצות גורלות. בעונה שעברה מכבי תל אביב איבדה לפני הפלייאוף את סילבן לנדסברג ובמהלכו את דווין סמית', אך אין ספק שבשל הסגל הישראלי הקצר שלה, הפציעה של המתאזרח הייתה משמעותית יותר, ועלתה לצהובים בעלייה לגמר. העונה הפועל חולון איבדה את בן רייס והתרסקה אל המקום האחרון בטבלה, הפועל תל אביב ללא רביב לימונד צנחה לתחתית, הפועל ירושלים רשמה את הפסדיה היחידים בליגה ללא ליאור אליהו, הפועל אילת הודחה מהגביע והובסה בלי אלישי כדיר, וגם בני הרצליה מתקשה להתרגל לשחק ללא תום מעיין.

העובדות עליהן מצביעות הקבוצות, איתן תצטרכנה להתמודד בצורה אחרת לאחר שמספר המתאזרחים בליגת העל יצומצם בשנתיים הבאות, הוא שהחוק הרוסי הוא האחראי לכל הבעיה הזאת. "בעידן החוק הרוסי משכורות הישראלים עלו, אבל התקציבים של הקבוצות לא עלו באותם אחוזים", אומר חבר דירקטוריון מנהלת ליגת העל, "כיום רוב הקבוצות, להוציא את העשירות - מכבי, ירושלים, ראשון ואילת, מוציאות בערך 70 אחוזים משכר הישראלים שלהן על שני ישראלים מקסימום, ושאר הישראלים מרוויחים פחות. זה יוצר מצב שאם אחד הבכירים שלך נפצע, אין לך מאיפה להביא לו מחליף, כי הם התפזרו בין יתר הקבוצות, ואם אחד השחקנים האחרים נפצע, זה אפילו יותר קשה, כי אתה צריך שחקן מספיק איכותי שיהיה מוכן לבוא בכסף קטן. ברגע שיורידו את מספר המתאזרחים יקטעו גם את האפשרות הזאת, ומה שיקרה זה שנשלם הרבה כסף לשחקנים שלא שווים את זה".

להוציא את ארבע הקבוצות המובילות בליגה מבחינת ישראלים - שמחזיקות בין 5 ל-6 ישראלים שיכולים לשחק דקות משמעותיות, שאר הקבוצות בנויות על 4-5 מקומיים, כשהשאר הם זרים ושחקנים שעונים על קריטריון חוק הצעירים. כידוע, החוק מחייב את הקבוצות להחזיק שני ישראלים מתחת לגיל 22, וישראלי נוסף מתחת לגיל 25. רוב הקבוצות מביאות בעמדות הללו שחקנים לא משמעותיים, או שחקנים שסיימו את מחלקת הנוער שלהם, כדי לחסוך בעלויות. חלקן אף לא ממלאות את החוק, ומופיעות עם פחות מ-12 שחקנים בסגל. העובדה הזאת מצמצמת את האפשרויות של המאמנים למצוא בתוך הקבוצה עצמה פתרונות לפציעות.
בקיץ הקרוב יפוג תוקפו של חוק הצעירים, שמטרתו הייתה להגביל את כוחה של מכבי תל אביב. הדעות לגבי החוק חלוקות.

"אנחנו לא בעד כל הדברים המלאכותיים האלה לגבי הגבלות גיל", אומר ניר אלון, "צריך לתת לשחקנים לשחק בזמן אמת, וגם החוק הרוסי הוא מלאכותי, ואם היינו יכולים לצמצם את מספר הזרים בליגה לשניים עד שלושה זרים, זה היה עדיף, אבל זאת הייתה פשרה שהגענו אליה במסגרת ההסכמות עם הקבוצות. פשרה שנותנת איזון מסוים בין ליגת העל להשתתפות באירופה. חוק הצעירים יורד בסיום השנה, לפי ההסכם שעשינו לחמש שנים עם המנהלת, קבענו שיש חוק צעירים ל-3 שנים, וזאת השנה האחרונה. אם תהיה דרישה מהמנהלת להמשיך איתו, ננהל איתם מגעים. החוק הרוסי ימשיך לעוד שתי עונות".

בימים אלה עוסקים בארגון השחקנים בפרויקט שיעזור לשחקנים בימים שאחרי הפרישה, נושא שמטריד לא מעט שחקנים בליגת העל ואף גורמים לשחקנים לרדת לליגה הלאומית. "קיבלתי העונה בליגה הלאומית שכר זהה לזה שהוצע לי בליגת העל, ולזה שקיבלתי בעבר בליגה הראשונה", מספר שחקן בכיר נוסף בליגת המשנה. "הגעתי לשלב בחיים שלי שהבנתי שעשיר אני לא אהיה מהכדורסל הישראלי, גם אם הוא עוזר לי לחיות בצורה טובה בתקופה הזאת. אם לוקחים את המשתנים הללו, בתוספת העובדה שבליגה הלאומית מתאמנים חמישה אימונים בשבוע, כשכולם אחרי צהריים, זה מאפשר לי לדאוג ליום שאחרי הפרישה. ללמוד, לפתוח עסק נוסף. אני לא צריך להשקיע את כל כולי בכדורסל, מה שאני חייב לעשות היום".

ניר אלון, שבימיו כשחקן בהפועל גבת בליגת העל סיים תואר שני מאוניברסיטת חיפה, מבין את הסיטואציה כפי שהיא משתקפת אצל חלק מהשחקנים. "כל קבוצה נשענת על שמונה או תשעה שחקנים מרכזיים, והיתר הם שחקנים צעירים, שנמצאים שם בעיקר בשביל אימונים בסגל מלא. כשאתה בונה סגל של קבוצה, אתה לא בונה כמו בכדורגל עם 25 שחקנים, אלא סגל מצומצם, המשמעות של ישראלי בכיר בחוק הרוסי היא אדירה לשחקן, שחקן שמקבל 3-5 דקות לא יכול להיות שחקן, אבל שחקן שמקבל בין 15 ל-30 דקות יכול להתפתח. השאיפה שלנו, ואנחנו לא שבעים ממנה, היא לרכוש עוד דקות לטובת השחקנים. אני לא חושב ששחקנים פוחדים מתחרות ויורדים לליגה השנייה, השחקנים רואים שהקבוצות נשענות על כמות זרים גדולה, וכש-60 עד 80 אחוז מהקבוצה נלקחים על ידי הזרים, אז ברור הם יעדיפו לקבל את הדקות במקום אחר".