תרגשו אותנו, תצילו את הליגה: מכבי תל אביב והפועל באר שבע צריכות לייצר אשליה חדשה

בווידאו: צפו במשדר המיוחד באולפן וואלה! NEWS לקראת המשחק

כ-7,500 צופים נכחו בשבת שעברה בהצגה הראשונה בבלומפילד ולא ידעו איך להתמודד עם כל הטוב שנחת עליהם בן רגע. בין נפילה אחת לאחרת של שחקני בני יהודה התגלה לפתע הרבה זמן פנוי, וכשאין כדורגל בבית מחפשים אותו במקומות אחרים. בזמן שהמשחק עמד והכדור שוב נבעט אל מחוץ למגרש, הילדים ממחלקת הנוער של בני יהודה החלו לעסוק ביציע במשמעות התיקו של אברטון ובחזרה של אלמוג כהן להרכבה של אינגולשטאדט. לאחר עוד התפתלות מייגעת של שחקן על כר הדשא, דור העתיד כבר דן במצבה המדאיג של שטוטגרט.

והעיסוק הזה רק מסמל מצב מדאיג הרבה יותר. זה של הכדורגל הישראלי.

20:55, ערוץ 1: מכבי תל אביב מול הפועל באר שבע

מהראן ראדי יוכיח למכבי תל אביב שטעתה בגדול כשוויתרה עליו?

סלבישה יוקאנוביץ' מאתגר: "הפועל באר שבע הכי טובה? שתוכיח"

כולם מתגאים בעליית כמות הצופים במגרשים, אבל מסרבים להשלים עם העובדה שזה בעיקר בזכות המתקנים החדשים. מתקנים מעולים ומסבירי פנים, שמשווקים מוצר פג תוקף. במקרה הנ"ל, עדיף להישאר בחוץ ולהתפעל מהקנקן מאשר לגלות מה מסתתר בתוכו.

ובזמנים של ייאוש אין ברירה אלא לנקוט צעדי ייאוש. הרמה נמוכה - את זה כבר הבנו. מגמת הירידה נמשכת והעיסוק באלימות (שהייתה כאן תמיד) גובר בעיקר כי אין טעם לדבר על מה שקורה על הדשא. התקווה היחידה שנותרה לעונה הזו היא מאבק אליפות ראוי בין מכבי תל אביב להפועל באר שבע. שתי הקבוצות היחידות מהן מותר לצפות לכדורגל קצת יותר טוב, עם הכוכב הגדול היחיד בליגה והסגלים העמוקים והמוכשרים מכולם, חייבות לספק את הסחורה. כמו בשלושער של ברדה, כמו בגמר הגביע האחרון. תנו לנו הרבה מתח, תחרותיות ואם אפשר גם כמה מהלכי כדורגל ראויים. תרגשו אותנו.

2015 זו השנה שניפצה את כל האשליות. אם תרצו, השנה שהעמידה את הכדורגל הישראלי במקום. מישל פלאטיני עשה עוד ג'סטה, הגדיל את כמות הנבחרות ביורו ל-24 וממש הכריח אותנו להצטרף? תסמכו על נבחרת ישראל שתמלא את הדלי ותבעט בו בוולה בדיוק ברגע האמת. ליגת האלופות? השליטה הבלתי מעורערת של ליגת העל מגשימה את ייעודה, רק כדי להפוך לאחת הקבוצות הגרועות שידע המפעל. על יתר הנציגות שלנו באירופה חבל להרחיב את השיח, וכך גם על הנסיגה המתמשכת בדירוג אופ"א.

אז נשארה לנו הליגה המקומית. חזרנו אליה אחרי שהבלון התפוצץ, וגילינו שיכול להיות יותר גרוע. או כפי שהגדיר זאת מועדון כדורגל ישראלי שפיטר מאמן בשבועות האחרונים: "אין הלימה בין הציפיות להישגים". שוב, הרמה פה מעולם לא הייתה מהמשובחות, אבל היה עניין. והעניין היה בשבת, על כר הדשא, ולא בנעשה בישיבות הנהלה ליליות של בני יהודה, הפועל חיפה או בני סכנין. עכשיו יש לנו מאמנים שמפחדים על משרתם ולכן משחקים קודם כל כדי לא להפסיד. כי מעליהם יש בוסים שכל מטרתם הוא לסיים ראשונים בטבלת משחקי הכבוד (ניתן למצוא אותה תלויה בכל משרד של כל יו"ר) ולהתראיין ברדיו בערב. ותחת ניהולם יש שחקנים שחלקם כוכבים בעיני עצמם וחלקם הגיע לליגת העל במקרה.

אחרי שני מחזורים שסיפקו שבע תוצאות תיקו מאופסות, הגיעה שבת סוערת במיוחד. מה זה סוערת. שמונה שערים, שלוש קבוצות שלא מסוגלות לשים כדור גם ברשת דייגים, שתי קבוצות בלי מאמן קבוע ואפס עניין. שבת בסימן המתנה ליום שני.

הכדורגל הישראלי זקוק למבצע הצלה, אבל אין לנו זמן. כרגע, אנחנו צריכים אשליה חדשה. מכבי תל אביב והפועל באר שבע - כל אחת לחוד, אבל בעיקר יחד - חייבות לספק אותה. החל מהערב, ואם אפשר אז עד תום העונה.