"אפשר לקבל הרבה יותר מזהבי אם הוא ימוקם כשחקן חופשי מאחורי החלוץ"

בווידאו: מכבי תל אביב זוכה בגביע המדינה עם 2:6 על הפועל באר שבע

2:11.

רצה אל החלוצים השבדי, וגם המשחק הראשון וגם אקורד הסיום של ראדה פריצה בישראל, היו מול הפועל באר שבע. בראשון, נכנס כמחליף בדקה ה-64 והספיק לרשום בישול וחצי (איזה עקב!) בדרך ל-0:5; בשני, רשם את הופעת גמר הגביע הכי גדולה שנראתה כאן, וכנראה שלעולם לא תיראה כמותה - שלושער ושני בישולים, 2:6. פעמיים באר שבע, 2:11 בסיכום.

הצטרפו לעמוד הפייסבוק של יוסיפון

כל הטורים של הפודיום

פריצה, ארנשו, קרלוס, איגייבור: דירוג הזרים של ג'ורדי

יותר מחצי שנה עברה מ"המשחק הגדול בקריירה שלי", ופריצה כבר לא במכבי. הוא והמשפוחה בעיירה השבדית לומה, מתכוננים לכריסמס. בליגה פגרה, וקבוצתו הלסינבורג, עם הכינוי המחייב - "האדומים" - תחדש את העסק בינואר (פלוס תומר חנצ'ינסקי מיודענו). ביום שני משחק הסיבוב, כשהאלופה והאקסית תארח את היריבה המושבעת החדשה (סורי, מכבי חיפה; אל תתקשרי, הפועל תל אביב, אנחנו כבר נתקשר אלייך).

השבדים מספרים שהתקופה הזו בשנה היא דיכאון מתמשך - תמיד חשוך, וכו' - אבל המילים הראשונות שיוצאות לשבדי מהפה, בראיון לוואלה ספורט, הן:

"אושר. אושר גדול".

הוא נשאל על 20 במאי, על גמר הגביע. על הפרידה הכי טובה שיש. אפילו סיינפלד לא פרש בשיא כמו ראדה פריצה, שמאשר: "זה הזיכרון הכי טוב שלי ממגרש כדורגל. שלושער, שני בישולים, בגמר גביע? אין יותר טוב מזה".

הצטרפו לעמוד הפייסבוק של יוסיפון:

כל הטורים של הפודיום:

פריצה, ארנשו, קרלוס, איגייבור: דירוג הזרים של ג'ורדי

והוא בכלל לא חשב שיפתח במשחק הזה.

מדצמבר של אותה עונה לא ראה הרכב, ואז, פתאום, פתח וכבש שער במשחק האליפות מול קרית שמונה. במחשבותיו, זה עדיין לא הספיק. "לא ציפיתי לשחק בגמר", הוא אומר. "הייתי בטוח ב-100 אחוז שאפתח על הספסל. לרגע לא חשבתי שאפתח. שעה וחצי לפני המשחק פאקו פרסם את ההרכב, והופתעתי".

כנראה שגם וויליאם סוארס ואוסטין אג'ידה, שארגנו לחלוץ טקס חניכה קל בדמות החלקה ופנצ'ר בדקה ה-20. לאחר מכן, ההספק היה גרנדיוזי עם בישול בדקה ה-28 ליואב זיו, שער בדקה ה-47 (תודה, ראדי), עוד שער בדקה ה-52 (שוקראן, מיכה) ובישול לזהבי בדקה ה-58.

בדקה ה-73 הוחלף. יש שיגידו בשביל סטנדינג אוביישן על שנתיים וחצי, אבל פריצה יצא כי זה לא היה כוחות.

מתי הרגשת שזה הערב שלך?

"רק אחרי ה-0:2. אחרי שבישלתי ליואב, הכול קרה בדיוק כמו שרציתי".

כדורסלנים, למשל, מספרים על לילות שהם בזון. שהטבעת נהיית רחבה יותר, שהכול זז בהילוך איטי. זה המקרה?

"כן, כשכבשתי את הגול השלישי שלי. הכול זז לאט, ראיתי את הכדור שמיכה מוסר, נגעתי, והכול לאט. פשוט קשה לתאר את ההרגשה, קשה לי להסביר. זה הכי טוב שיש".

זכיתם בשלושה תארים באותה העונה, אבל נראה היה שהגביע היה הלילה הכי חגיגי.

"בליגה כבר זכינו לפני, ולא היה זמן לחגוג את האליפות הזו. גביע זה אחר, כשכל משחק זה נוקאאוט, ומכבי הרי לא זכתה בו הרבה שנים. זה אולי לא כמו האליפות הראשונה שלנו, אבל זה היה ענק".

אתה מוצא את עצמך יושב עם אנשים בשבדיה ומדבר על המשחק הזה?

"בטח. תמיד כשיש שיחות על ישראל, זה עולה. אני תמיד אומר שסיימתי שם ממש ממש ממש טוב. בכל פעם שאני מדבר על המשחק הזה מרוח לי חיוך ענק על הפנים. גם עכשיו".

כשבאר שבע משחקת מול מכבי במשחקים החשובים נראה שהיא לא מתפקדת. למה?

"אצלנו, יכולת להרגיש שזה משחק חשוב כשבאר שבע הגיעה, או בדרבי. הרחת שיש משהו באוויר. זה משחק שהיינו מחכים לו, ותמיד היינו ממש טובים במשחקים האלה, במיוחד בבית. ממה ששמעתי, בגמר הגביע בבאר שבע חשבו שינצחו אותנו בקלות, כי החסרנו הרבה שחקנים. זה תמיד מסוכן, לחשוב שאתה מנצח בקלות".

זה נתן לכם יותר מוטיבציה?

"לא היה צריך לתת לנו עוד מוטיבציה. תמיד היינו מלאי מוטיבציה. לא יודע מה בדיוק היה חסר לבאר שבע".

אתה משחק אותה נחמד מדי.

"אני בן אדם נחמד, זה נכון. יכול להיות שבגלל הניסיון שלנו במעמדים האלה ניצחנו כל הזמן. הם כל הזמן התקרבו, וחשבו 'אם ננצח נשים את כל הלחץ על מכבי'. אבל הם אף פעם לא הצליחו לעשות את זה. כנראה שהם אלה שהרגישו את הלחץ".

הגול הראשון - אתה מצפה לטעויות כאלה? הרגשת שזה יקרה? המשכת לרוץ.

"זה קרה לי מאות פעמים בקריירה, אתה אף פעם לא יודע מה יקרה. זה היה חוסר מזל שלהם ומזל גדול שלי, שהמשכתי לרוץ. אם הייתי עוצר לא הייתי מגיע בחיים".

יש משחקים שמוגדרים כמשחקי חוזה. שמפילים גורל, לפה או לשם. לפי ראדה פריצה, המשחק האדיר הזה לא היה כזה.

הוא מספר שהבין עוד לפני שהסוף במכבי קרב.

"הייתי במן דיאלוג עם ג'ורדי לאורך כל העונה, בטח בסופה. אף פעם לא דיברו איתי על שאמשיך. היו שיחות קטנות פה ושם, אבל לא על חוזה חדש".

וגם משחק כזה לא גורם לך לחשוב שאולי הדעה לגביך תשתנה?

"לא. יודע מה - אני לא יודע. היתה לי שנה קשה, עם פציעות, ובסך הכול היו לי שנתיים וחצי מדהימות במכבי. אם המועדון היה מציע לי חוזה, היה סיכוי גדול שהייתי נשאר".

כמה אתה מתגעגע?

"אני מתגעגע המון. גם אישתי אהבה כל כך את תל אביב. הלוואי ש… בוא נגיד ככה - אני מתגעגע".

עמדת להגיד 'הלוואי שאחזור'".

הוא צוחק. "נראה, אולי ג'ורדי יתקשר אליי…".

האמת, חסר להם חלוץ.

החל בגביע הטוטו של העונה שעברה, פאקו אייסטרן הנהיג את שיטת הערן-זהבי-חלוץ. סלבישה יוקאנוביץ' ממשיך בזרם, וברוב המשחקים לא פותח עם חלוץ טבעי בהרכב. פריצה לא חושב שזה הדבר הנכון לעשות.

"ערן הוא שחקן מדהים שכובש גולים מדהימים, אבל אתה יכול להרוויח הרבה יותר ממנו אם הוא ישחק בעמדה האמיתית שלו; אתה יכול להרוויח הרבה יותר אם יהיה לך חלוץ אמיתי בהרכב. גם מכבי וגם ערן ירוויחו מזה. זו דעתי. אולי הוא לא יכבוש כל כך הרבה שערים, אבל הוא שחקן שתמיד מגיע למצבים ותמיד כובש. הוא כל כך מדהים, שהוא יכבוש בכל עמדה. אני פשוט חושב שאפשר לקבל הרבה יותר ממנו אם הוא ימוקם כשחקן חופשי מאחורי החלוץ".

וכשהיית שם, וראית שהשיטה הזו נבחרה, חשבת להגיד משהו - או שמבחינתך זה משהו שלא עושים?

"בשבדיה נהוג לדבר הרבה עם המאמנים, המאמן שואל לדעתך. אבל במקומות אחרים ששיחקתי בהם המאמן לא מתעניין, ואם תגיד לו משהו זה עלול לפגוע בך. במכבי, אוסקר, פאולו ופאקו היו אנשים טובים אז זה כנראה לא היה פוגע בי, אבל התרגלתי שלא מדברים עם מאמנים".

באימונים, כשפאקו תרגל התקפה בלי חלוץ טבעי ועם חלוץ טבעי, מה היה טוב יותר?

"קשה לי לענות על זה. אתה צריך לשאול אותו".

צ'מפיונס ליג עם מכבי ראדה פריצה לא זכה לטעום. אבל לראות הוא ראה, ולנתח הוא ינתח.

"זו רמה אחרת. מכבי קיבלה בית קשה מאוד, צ'לסי, פורטו, דינמו קייב. אחרי שראיתי גם את המשחקים מול באזל, אולי היה קל יותר אם מכבי היתה משחקת בבלומפילד. זה המגרש האמיתי של מכבי. בחיפה אפשר למכור יותר כרטיסים, אבל זה לא הבית האמיתי, וזה משפיע".

כשראית את המשחקים בטלוויזיה, תמכת לגמרי או שהיתה קצת טינה על כך שאתה לא שם?

"אף פעם לא אהיה נגד מכבי. אני אוהב את מכבי. תמיד, לכל החיים, אהיה אוהד של מכבי. תמיד".

ועכשיו הוא במדים האדומים של הלסינבורג. כלומר, עכשיו-עכשיו הוא במדים של מכבי, רק בשביל התמונה. אבל בינואר הפגרה נגמרת, וראדה חוזר לעניינים.

"טוב לחזור הביתה", הוא מסכם. "חזרתי למשפחה, וזה נחמד. אני חייב להסתגל למה שקורה כאן, כי זה שונה ממה שהייתי רגיל. הלסינבורג לא בצמרת, המועדון נאבק מבחינה כלכלית. ידעתי לאן אני מגיע - כרגע אנחנו לא קבוצה שנלחמת על אליפות, וזה הבדל גדול בשבילי. במכבי הכדור כל הזמן היה אצלנו, היינו דומיננטיים, ובשבדיה, כחלוץ, זה הרבה יותר ישיר, הרבה מאבקים פיזיים על כדורים ארוכים. לוקח זמן להתרגל לכדורגל הזה, אחרי מה שהייתי רגיל במכבי".

וראיתי שקיבלת גם כרטיס אדום שם. גם על עצבים. כמו בדרבי.

"כן, והשעו אותי פה לשני משחקים. שני המשחקים הכי טובים של העונה".

יחסית, אתה בחור עדין מחוץ למגרש. פתאום אתה מתהפך?

"כן", הוא צוחק. "בדרך כלל אני בסדר, אבל לפעמים אני מקבל עיניים שחורות".

אחת התמונות הזכורות מהקדנציה של פריצה היא של הבן ליאם (קרדיט על צילום נהדר לקובי אליהו של וואלה). משפחת פריצה התאקלמה נהדר בישראל, והבנים שיחקו אף הם במכבי.

"עכשיו שניהם במאלמה", הוא אומר, "היריבה הכי גדולה של הלסינבורג. הם מתגעגעים לישראל, אהבו את הזמן במכבי. את המשחקים בצ'מפיונס ראינו ביחד בחדר של הבנים".

פריצה, כמו קרלוס גרסיה, היה זר שהפך לכמעט ישראלי. כשג'ורדי קרויף מדבר על הגדלת מספר הזרים בישראל, הוא מדבר גם על חדרי הלבשה טובים יותר, בזכות שחקנים כאלה. פריצה היה אחד שיכול ליהנות משינוי החוק בישראל, אבל הוא לא חושב שזה יהיה טוב לכדורגל הישראלי.

"ישראל זו מדינה קטנה ואני חושב שמה שיש עכשיו - חמישה זרים בקבוצה - זה טוב לכדורגלן הישראלי ולנבחרת ישראל. ככה, יותר שחקנים מישראל יוכלו להתפתח. אולי-אולי להעלות את זה לשישה זרים זה רעיון סביר. להכניס לכאן מנטליות חדשה, ושהישראלים יוכלו ללמוד משחקנים מנוסים מאירופה. אבל לבטל לגמרי את ההגבלה זה לא דבר טוב".

ואז הוא מתחיל להשוות בין הכדורגל הישראלי לשבדי ("יתרון לשבדיה"), ובין השבדי לדני ("יתרון לדנמרק, אבל לנו יש את זלאטן"). ומה ביורו? "זה בית קשה, אבל שבדיה יכולה לנצח כל נבחרת. 40-60% שנעלה לשלב הבא".

ואם כבר אחוזים, מה הסיכויים שתחזור לשחק בישראל?

"סיכויים? לא יודע", הוא צוחק. "זה לא תלוי בי".

שומעים בקול שלך שממש תרצה לחזור.

"בוא נגיד שאקשיב לכל הצעה. אם אתן לך תשובה אחרת, זה יהיה שקר".

חוסה אלדו לא הפסיד בקרב מזה עשור. 18 רצופים הוא קבר, ושלט במשקל הנוצה של ה-UFC. אבל בסוף השבוע האחרון הוא פגש את הפנומן האירי קונור מקגרגור. הפסיכי, השחצן, המיומן. אוי, סליחה, עברו 13 שניות.

נרחיב בעתיד.

לקטע על הרב עמי פייקובסקי, שפורסם אתמול

orenjos@walla.co.il