בראדלי כופר: מדור המניות החמות והקרות על ההצלחה של אייברי בראדלי

בווידאו: בלאט מסכם עוד ניצחון

קייל לאורי (טורונטו)

המספרים: 22.6 נקודות, 4.8 ריבאונדים, 5.7 אסיסטים, 43.5% מהשדה, 41.1% לשלוש, 90.9% מהקו, 2.3 חטיפות, 0.8 חסימות, 3.1 איבודים.

זה לא מקרי שטורונטו נמצאת במקום השני במזרח. זה הרבה בזכות הרכז התזזיתי שלה. לאורי שיפר משמעותית את הקליעה משלוש, ומנצל את זה על ידי זה שהוא זורק יותר. בעונה שעברה הוא זרק 5.6 שלשות למשחק, וקלע 1.9 (33.8%), העונה הוא זורק 7.2 פעמים מהטווח, וקולע 2.9 מתוכן (40.9% עונתי). הוא מגיע יותר לקו ובסך הכל, ממוצע הנקודות שלו עלה ב-3.5 נקודות מהעונה שעברה. הוא מוסר פחות אסיסטים, וכנראה שזה גם חלק מהאגרסיביות שלו ביצירת נקודות. ביחד עם דרוזן וקארול הם מרכיבים קו אחורי מצוין בשני צידי המגרש. צריך לזכור שגם את העונה שעברה לאורי וטורונטו פתחו מצוין, ואחרי זה חוו הידרדרות עד היעלמות מוחלטת בפלייאוף. נקווה שהשנה נראה מהם משהו אחר.

דריימונד גרין (גולדן סטייט)

המספרים: 15.3 נקודות, 9.4 ריבאונדים, 7.3 אסיסטים, 47.4% מהשדה, 31.5% לשלוש, 69.2% מהקו, 1.0 חטיפות, 1.7 חסימות, 3.3 איבודים

קשה לבלוט ליד סטף קרי, אבל דריימונד גרין מוצא את הדרך. גרין לא קלע גדול, ולרוב לא תמצאו אותו בין מובילי הנקודות, אבל הוא עושה את כל היתר. הוא ריבאונדר אדיר, ומנהל משחק טוב מאוד לעמדה שלו. זה הופך אותו לאיום טריפל דאבל תמידי. תוסיפו לזה את יכולת החטיפה והחסימה, וקיבלתם גם איום 5X5. ביום שישי נגד בוסטון האיום הזה התממש (אחרי שתי הארכות, אבל התממש) כשגרין מסיים את המשחק עם 24 נקודות, 11 ריבאונדים, 8 אסיסטים, 5 חטיפות ו-5 חסימות. הוא הראשון מאז האקים אולג'וואן ב-1990 שמסיים משחק עם 5X5 עם למעלה מ-20 נקודות ו-10 ריבאונדים.

גרין עלה לכותרות כשג'רי ווסט, שמייעץ עבור הבעלים של הווריירס, אמר שהדב המרקד הוא אחד מעשרת השחקנים הטובים בליגה. מיד כולם התחילו לחשוב על 10 שחקנים טובים יותר, ואת מי מדרגים איפה. אני חושב שקצת פספסו את האמירה של הלוגו. במהות, גרין שם. כמו שאמר השבוע זאק לואו, פרשן ESPN, בפודקאסט משותף עם ג'ף ואן גנדי: אם הוא צריך לבחור חמישה שחקנים, הוא בוחר את גרין חמישי בתור האיש שמחבר בין כולם. גרין עושה את כל הדברים הקטנים שלא רואים בסטטיסטיקה (או שכן רואים בסטטיסטיקות מתקדמות). הרבה פעמים מדלגים עליו, כמו למשל בבחירה לשחקן ההגנה בעונה שעברה. קוואי לאונרד זוכה ראוי, אבל העובדה שאצל לא מעט עיתונאים גרין כלל לא דורג בשלישייה היא בושה. גרין רגיל להיות השחקן שמתעלמים ממנו. זה המקום שמוציא ממנו את הטוב ביותר. עם החוזה שהווריירס נתנו לו בקיץ, ופתיחת העונה, זה כבר הרבה יותר קשה.

הקו האחורי של בוסטון

המספרים של איזיאה תומאס: 20.8 נקודות, 2.9 ריבאונדים, 7 אסיסטים, 44.5% מהשדה, 36.1% לשלוש, 89.2% מהקו, 1.4 חטיפות, , 2.4 איבודים.

המספרים של אייברי בראדלי: 18.4 נקודות, 2.2 ריבאונדים, 2.1 אסיסטים, 48.3% מהשדה, 45.6% לשלוש, 75% מהקו, 1.8 חטיפות, 1.6 איבודים.
(המספרים לא כוללים את המשחק האחרון מול קליבלנד)

מאזן של 11:14 מעניק לבוסטון רק את המקום השביעי במזרח הצפוף. עדיין ניכר לכל שבוסטון השתפרה משמעותית מעונה שעברה, וזה הרבה בזכות צמד הגארדים המסחרר בקו האחורי שלה. אני לא הצלחתי להחליט מי טוב יותר, ולכן הכנסתי אותם ביחד. תומאס משחק יותר בגלל הפציעה של מרכוס סמארט, אבל גם כשסמארט בריא, הוא היה משחק דקות של שחקן חמישייה. תומאס הוא סקורר אדיר עם קליעה מצוינת מבחוץ, ויכולת להגיע לטבעת ולקו. אייברי בראדלי שמשחק בבוסטון רחוק שנות אור מהשחקן שהיה אורח לרגע בהפועל ירושלים. בראדלי ידוע היום בעיקר בגלל ההגנה שלו, אבל שימו לב גם להספק ההתקפי. הוא קולע כמעט שלוש שלשות למשחק באחוזים מצוינים ועושה הכל בהתקפה. בשישי הוא התמודד מול השחקן הטוב בליגה כרגע (סטף קרי, כמובן), והצליח לכפות עליו 33% מהשדה, ו-8 איבודי כדור. קרי אמנם קלע 6 מ-13 משלוש, אבל 4 מתוך 6 השלשות שלו הגיעו כשבראדלי היה על הספסל. בשבת הווריירס נפלו מהרגליים והצפי היה שגם בוסטון יפלו. בפועל, הם ניצחו את השנייה במזרח כשתומאס תורם 21 נקודות ו-13 אסיסטים, ובראדלי קולע 23 נקודות. גם בהפסד לקליבלנד בראדלי הצטיין עם 19.

ויקטור אולדיפו (אורלנדו)

המספרים: 13.2 נקודות, 4.7 ריבאונדים, 3.6 אסיסטים, 40.4% מהשדה, 23.8% משלוש, 76.5% מהקו, חטיפה, חסימה, 1.9 איבודים.

הצפי היה שאולדיפו יהיה השחקן המוביל של אורלנדו הצעירה. מה שקורה בפועל זה שאולדיפו מוצא את עצמו עולה מהספסל. קשה להאשים את סקוט סקיילס. בליגה שמבוססת על קליעה, אולדיפו ופייטון זה קו אחורי לא מספיק טוב. זו הסיבה שהוא מעדיף להציב את פורנייה בחמישיה ואת אולדיפו בספסל. כשהוא עולה מהספסל הוא מביא איתו את כל האיכויות של שחקן שלישי קלאסי. סקורר, מוביל כדור ויוצר. בחמישייה, ליד פייטון, האיכויות האלה הולכות לאיבוד. המספרים נותנים גיבוי להחלטה של סקיילס. מעבר לעובדה שהמאזן של אורלנדו מאז שאולדיפו ירד לספסל הוא 3:7, היעילות ההתקפית זינקה מ-96.7 ל-104.6, וגם בהגנה יש שיפור ניכר. אורלנדו קבוצה טובה יותר דווקא כשהשחקן הכי טוב שלה עולה מהספסל. מבולבלים? גם אנחנו. מישהו כבר מיהר לתחום את אולדיפו כשחקן שישי, ולדעתי עוד מוקדם מדי בשביל להחליט. אולדיפו נבחר גבוה בדראפט בזכות יכולותיו ההגנתיות, שעדיין קיימות. הוא חייב לשפר את הקליעה כדי להמשיך להתקדם.

טיי לוסון (יוסטון)

המספרים: 4.5 נקודות, 0.9 ריבאונדים, 3.3 אסיסטים, 36.7% מהשדה, 36.8% לשלוש, 68.4% מהקו, 0.8 חטיפות, 1.7 איבודים.

כולם דיברו על כמה דריל מורי סוחר ממולח, ואיך הוא עשה עסקה מצויינת עם דנבר כשהביא את טיי לוסון. נראה שלמרות התמורה המועטה שקיבלו בחזרה, דנבר ידעו בדיוק ממה הם נפטרים. חודש בתוך העונה לוסון איבד את מקומו בחמישייה וכרגע יותר מזיק ממועיל. מורי דאג לבטח את עצמו כשהוסיף לעונה השניה בחוזה של לוסון אופציית קבוצה, וכרגע נראה שהרכז התזזיתי יהפוך לשחקן חופשי בקיץ, אלא אם כן מורי ירקום טרייד שישלח אותו למקום אחר. כל התסריטים הרעים עליהם דיברו הפרשנים בתחילת העונה התממשו, ועדיין אף אחד לא חזה פתיחת עונה כזאת רעה של הרוקטס. לוסון לא האשם הבלעדי, אבל הוא לא עזר. השילוב שלו ושל הארדן יצר חור עצום בהגנה, ושניהם ביחד לא הצליחו להיות יעילים בהתקפה. הארדן הוא הכוכב הגדול, וזה רק הפך את החיים של לוסון לקשים יותר. האם תהיה קבוצה שמוכנה להמר עליו בטרייד? בקיץ? צריך לזכור שבינואר הוא אמור לקבל פסק דין על הנהיגה בשכרות ועלול להישלח לכלא.

טייסון צ'נדלר (פיניקס)

המספרים: 3 נקודות, 6.5 ריבאונדים, 0.4 אסיסטים, 43.5% מהשדה, 66.7% מהקו, 0.6 חטיפות, 0.8 חסימות, איבוד.

צ'נדלר אמנם היה פצוע חלק מהחודש הזה ושותף רק בשמונה משחקים, אבל הסנטר שהוחתם על חוזה של 52 מיליון דולר בקיץ נראה מיותר בפיניקס. השחקן שבשיאו היה עוגן הגנתי של כל קבוצה בה שיחק לא מצליח לעשות את זה עבור השמשות. חשוב מזה, הוא לוקח דקות מאלכס לן, שאמור להיות סנטר העתיד של המועדון ונמצא בעונתו השלישית בליגה (היה פצוע חצי מעונת הרוקי). לן עשה פריצה נאה בעונה הקודמת, אבל כעת נאלץ לחזור לספסל ולחלוק דקות עם צ'נדלר. הוא משחק פחות דקות מעונה שעברה, וזו נראית כמו טעות של פיניקס. גם כשצ'נדלר היה פצוע, הדקות של לן היו מוגבלות, ונראה כאילו בפיניקס איבדו קצת כיוון. פיניקס הימרו על צ'נדלר כיוון שחשבו שזה יכול להטות את הכף ולהביא את למרכוס אולדריג' לפיניקס. זה לא עבד, וכעת פיניקס משלמת את המחיר.