האם ישראל נהנית מיתרון לא הוגן בתחרויות הג'ודו בסבב? האם אתם מעלים על דעתכם שאביו של שחקן בנבחרת ישראל בכדורסל, לצורך העניין דיאור פישר, יכול היה לשפוט את הנבחרת במשחק בינלאומי? סביר להניח שלא. מצב כזה היה נמנע במשחקי כדורגל בגלל הזיקה הברורה בין השופט לאחד השחקנים. כעת מתברר שבג'ודו הנוהג הזה דווקא לא ממש תופס.
ביום שבת האחרון ניהל אדיסון מינקאווה את הקרב על מדליית הארד של לינדה בולדר, המתאזרחת ממוצא הולנדי שמייצגת את נבחרת ישראל. אדיסון הוא אביה של חברתה של בולדר לנבחרת, קמילה מינקאווה, ג'ודוקא ברזילאית שעשתה עלייה לישראל לפני פחות משנתיים. מינקאווה היא בת לאב ממוצא יפני ובשנים האחרונות היא מייצגת את ישראל.
ועוד לפני שיעלו סברות בנוגע לאפשרות שהזיקה הזו משפיעה לטובת ג'ודוקא ישראלים שונים שעוברים תחת ידיו של מינקאווה האב, יש להדגיש כי בחלק נכבד מהמקרים דווקא הג'ודוקא הישראלים יורדים מנוצחים. ולמרות זאת, האם חוקי השיפוט בג'ודו לא היו צריכים להגדיר בצורה טובה יותר את החשש לניגוד עניינים, כמו במקרה הזה?
בחלק א' של הבלוג האולימפי, גל נבו סיפר בראיון: "אנשים הביטו עליי מהצד, ולא ניסו לעזור לי"
בהקשר הזה חשוב להבהיר כי כוחו של שופט ג'ודו הוא רב, ומעבר למקרים ברורים של הכרעה לטובת ג'ודוקא מסוים, קיים לא מעט שטח אפור שנתון להכרעתו של השופט, בין השאר בהכרעה על ניקוד גבולי או בהחלטה על שידו, עונש שניתן לג'ודוקא בין השאר על פאסיביות, וכידוע בלא מעט קרבות שבהן יש ניקוד שווה או שלא מושג כלל ניקוד, השידו הוא זה שמכריע מי מהשניים עולה לשלב הבא.
בהקשר הזה מעניין לחזור לקרב על מדליית הארד של בולדר מהשבת האחרונה. בולדר פגשה יריבה יפנית בשם ארינה איקה (70 ק"ג). הקרב עצמו היה שקול ולא הושג בו ניקוד, אך מינקאווה האב החליט לפסוק על שידו לחובתה של איקה במה שהכריע בסופו של דבר את הקרב לטובתה של בולדר. בקרב הזה, אגב, היה גם רגע שנוי במחלוקת כאשר איקה הייתה אולי זכאית לקבל יוקו באמצע הקרב, כשגם השדרים הביעו פליאה כיצד היא לא קיבלה את הניקוד הזה. ועדיין צריכים להיות הוגנים ולהדגיש כי קרבות ג'ודו מתנהלים תחת עיניהם המפקחות של אנשי מזכירות שצופים בקרב בשידור ובסמכותם לתקן טעויות של השופטים שמנהלים את הקרב.
מעבר לקרב הזה של בולדר, יש לא מעט קרבות שבהם אדיסון מינקאווה שפט ישראלים, חלקם הפסידו ואחרים ניצחו. כך קרה למשל לליאור וילדיקן בקרב השני שלה בשבוע שעבר ביפן שבו היא הפסידה ליריבה ממרוקו. שבוע קודם לכן שפט האב גם את גולן פולק במסגרת בית הניחומים בתחרות בקוריאה בקרב אחד לפני ההכרעה על מדליית הארד שהלכה בסופו של דבר לטובתו של פולק. אז האם בכל זאת אין מקום להגדיר מחדש בצורה מהודקת יותר איזה שופטים לא יכולים לשפוט קרבות מסוימים?
שני הרשקו, מאמן נבחרת הנשים, נדרש לסוגיה, ואומר: "לא אנחנו קובעים את החוקים, ובאותה מידה גם את אליס שלזינגר יכול לשפוט שופט ישראלי. יש עם זה בעיה? זה לא בית משפט, אלא ספורט, ויש בו חוקים ברורים. אי אפשר ששופטים יפסלו את עצמם על כל דבר. מינקאווה מנהל את הקרב עם שני שופטים נוספים שרואים את הקרב בווידאו ומתקנים אלף ואחת החלטות כל הזמן. ההגדרה היא שלא ניתן לשפוט ג'ודוקא מקרבה ראשונה או מישהו מאותה מדינה, וזה לא המקרה".
הרשקו ממשיך: "אני מבטיח לך שהחבר'ה שלנו לא מנצחים או מפסידים בגללו. אין לזה סוף מבחינת הטענה לניגוד עניינים, כי אם היו מתחילים להיכנס לעובי הקורה ברזולוציות שאתה מדבר עליהן, זה היה דבר מייגע. לקחת את הכדורגל כדוגמה? יש מצב ששופט פורטוגלי לא ישפוט את ריאל מדריד, נגיד? אין כזה דבר. בכל מקרה, מדובר בשופט בכיר, אחד מהעשרה הטובים ביותר בעולם. יש שופטים שאין לי שום קשר אליהם והם מחבבים את ישראל, וכאלה שהם שונאים, אבל אני תמיד יודע שהשיפוט יהיה הוגן ומקצועי.
"צריך לזכור שוב ששופט שמנהל את הקרב הוא בעל האוטוריטה הנמוכה ביותר, כי מעליו יש את אנשי הווידאו שמתקנים אותו אם הוא עושה טעויות, ומעליהם יש עוד ועדת שיפוט שמתערבת במקרה הצורך".