הפספוס הגדול של ואן חאל: ג'ורג'יניו ויינאלדום הופך לכוכב גם בפרמיירליג

בווידאו: תקציר ה-0:2 של ניוקאסל על ליברפול אתמול

בעת משבר, קל להפוך את השחקנים לשקי חבטות. זה מה שחוו על בשרם שחקני ניוקאסל בתקופה האחרונה, ואפילו קווין קיגן הצטרף למקהלה עם אמירות חסרות טאקט כמו: "אני לא חושב שסטיב מקלארן הבין עד כמה גרוע הסגל שלו. השחקנים הנוכחיים מזכירים לי את אלה שקיבלתי בליגה השניה כשמינו אותי ב-1992. הבעיה המרכזית היתה שהמועדון היה גדול עליהם. האיצטדיון של ניוקאסל עצום. השחקנים הנכונים יכולים לצמוח בו, אבל השחקנים האלה מצטמקים בו", אמר המנג'ר הפופולרי ביותר בתולדות המועדון. ככה זה בכדורגל (ובחיים בכלל) – כשאתה על הרצפה, יבוא מישהו ויבעט בך.

לג'ורג'יניו ויינאלדום יש ניסיון לא מבוטל במצבים כאלה. אחרי הכל, הוא היה על המגרש בתבוסה המשפילה ביותר בהיסטוריה של פיינורד, 10:0 מול איינדהובן באוקטובר 2010. התקשורת ההולנדית קרעה אז את החבורה האומללה מרוטרדאם לגזרים, והנייר לא סובל את מה שנאמר על שחקני ההגנה. אבל הנה לכם – חצי שנה בלבד אחרי הפיאסקו הגיעה הנקמה המתוקה, כאשר ויינאלדום הבקיע צמד בניצחון 1:3 על איינדהובן בסיבוב השני והרס לה את תקוות האליפות. "המכה שלנו להם היתה חזקה יותר ממה שהם החטיפו לנו", הוא אמר אז.

חשוב מכך, פחות מארבע שנים אחרי העשירייה ההיא, שלושה משחקני פיינורד שספגו את העשיריה היו בהרכב הולנד במונדיאל בברזיל. לא רק ויינאלדום היה שם, אלא גם שני הבלמים – סטפן דה פריי וברונו מרטינס אינדי. ובעוד מרטינס אינדי לא בדיוק בכושר בפורטו בזמן האחרון, דה פריי הפך למעוז העורף של לאציו. תרומתו היתה קריטית לעונה הנהדרת אשתקד, והפציעה שלו היא הגורם המשמעותי ביותר לקריסת הנשרים מבחינה הגנתית העונה. נסיקתם עשויה ללמד אותנו כי ביקורת בלתי מרוסנת על סמך תוצאות בתקופה מסוימת עלולה להיות שגויה מהיסוד. ויינאלדום, שניער מעצמו את ה-10:0 ועבר לאיינדהובן בקיץ 2011 על תקן כוכב על בפוטנציה, מבין זאת מצוין.

גם באיינדהובן, אגב, ספג ויינאלדום ביקורת לא מעטה בשלוש השנים הראשונות. המעבר שלו מפיינורד הזכיר לאוהדי הקבוצה את עסקת רוד חוליט שעשה את אותה הדרך ב-1985, וההשוואות לא היו חסרות בסיס, מה גם שהקשר התפאר בראסטות בסגנון כוכב העבר. ואולם, הקבוצה הוגדרה בתקשורת כלוזרית, ולא הצליחה לתת פייט לאייאקס שליקטה אליפות אחרי אליפות. זה לא הפריע לכוכב הצעיר להאמין בעצמו, להשתפר מקצועית, וגם להפוך למנהיג ולקבל את סרט הקפטן. על אף שהחמיץ כמעט את כל 2013/14 בשל פציעה בגבו, סמך עליו לואי ואן חאל, וזרק אותו למים העמוקים בגביע העולם עם תוצאות פנומנליות.

לא היה ראוי מויינאלדום להתכבד בשער האחרון של הכתומים בברזיל, בניצחון 0:3 על המארחת במשחק על המקום השלישי, וההקבלות לחוליט לא איחרו לבוא גם הפעם. קנט בוטר, מאמנו בקבוצת הנערים של ספרטה רוטרדאם, נזכר ביולי 2014: "ג'ורג'יניו שיחק אצלנו כחלוץ מרכזי וכקיצוני ימני, וראיתי בו ניצוצות של חוליט הצעיר. יש לו אתלטיות יוצאת דופן וחוש נפלא לשערים. אני מאושר שהוא הגיע לגבהים האלה. היה לו תפקיד מפתח במונדיאל למרות שהוא סחב פציעה, וזו רק ההתחלה. הוא ימשיך להמריא".

באופן טבעי, הצעות ממש לא חסרו לקפטן איינדהובן אחרי ההצגות במונדיאל, וגם ממפיס דפאי היה מבוקש, אך השניים הצהירו בצוותא שהם מתכוונים להישאר בהולנד לעונה נוספת כדי להגשים חלום, לסיים את המלאכה ולזכות באליפות. הבטיחו ועשו. לאייאקס לא היה סיכוי אשתקד מול הדהירה של איינדהובן שניצחה ב-29 משחקים מתוך 34, כבשה 92 שערים והקדימה את היריבה בלא פחות מ-17 נקודות. ממפיס גרף את רוב הכותרות והיה מלך השערים, אך אי אפשר להגזים גם בתרומתו הכבירה של ויינאלדום, שביסס את מעמדו כקשר האולטימטיבי שמסוגל לעשות כל דבר במרכז המגרש – גם פיזי מאוד עם נוכחות עצומה ותיקולים מצוינים, גם טכני עם ראיית משחק פנטסטית, גם מתמחה במשחק ראש משובח, וגם לא שכח איך שמים את הכדור ברשת מימיו כחלוץ. יעידו על כך 14 הכיבושים בעונה שעברה, והיתה זו הפעם השלישית שהשיג מאזן זה במהלך הקריירה.

אחרי שהמשימה הושלמה, שני הכוכבים היו חייבים לעזוב את הקן. מנצ'סטר יונייטד החתימה את ממפיס כבר במאי, וזה המקום לתהות מדוע לא הלך ויינאלדום בעקבותיו. לפי הדיווחים בתקשורת הבריטית, הקשר היה אחד השמות הראשונים ברשימה המצומצמת של ואן חאל, והשחקן עצמו היה נלהב מהאפשרות: "ברור שאני רוצה לעבוד עם לואי. הוא אדם גדול ומאמן מצוין שגורם לשחקנים להשתפר. הוא נתן לי להשתתף במונדיאל אחרי שבעה חודשי פציעה, ואני אסיר תודה על כך".

היחסים העסקיים בין השדים האדומים לאיינדהובן נהדרים, ועל הנייר לא היתה כל בעיה לצרף את ויינאלדום. אלא שיונייטד החליטה בשלב מסוים להתמקד בקשרים אחרים, הלכה בכל הכוח על בסטיאן שוויינשטייגר ומורגן שניידרלין, ופינתה את השטח להצעות אחרות. גם ארסנל היתה בתמונה, אבל ניוקאסל פעלה מהר מכולן, והחתימה את ויינאלדום תמורת סכום שיא בעידן הבעלים מייק אשלי, 14.5 מיליון ליש"ט. הקשר הסביר את החלטתו: "ניוקאסל רצתה אותי יותר מכולן, ויש בסנט ג'יימס פארק הרבה הולנדים שיאפשרו לי להרגיש בבית".

בשלב זה של העונה כבר אפשר לקבוע שהבחירה של יונייטד לא בדיוק השתלמה. אין עוררין על האיכות של שוויינשטייגר ושניידרלין, אך ויינאלדום היה מביא מימד אחר לגמרי לקישור באולד טראפורד – הרבה יותר אנרגיה והרבה יותר סכנה לשער היריבה. גם היום, למרות מצבה הבעייתי של ניוקאסל, ההולנדי הוא הקשר הפורה ביותר בפרמיירליג.

זה התחיל כבר במחזור הראשון כאשר שערו כמעט הביא ניצחון על סאות'המפטון. בספטמבר היה ויינאלדום דומיננטי מאוד נגד צ'לסי וקבע 0:2 לפני שהכחולים חזרו ל-2:2 בקאמבק מאוחר. ההופעה הביאה לו שבחים מפליגים מחוליט עצמו. באוקטובר הפך ההולנדי לקשר השני בתולדות הפרמיירליג אחרי פרנק למפארד שהבקיע רביעייה, ב-2:6 על נוריץ', והיחיד שעשה זאת מבלי להזדקק לפנדלים. אתמול, כשמשרתו של מקלארן עמדה בסכנה גדולה, הוא לקח את העניינים לידיו בקרב מול ליברפול, היה אחראי לשער היתרון שנרשם לחובתו של מרטין שקרטל, והבטיח את הנקודות בדהירה אופיניית לשטח מת ברחבה בהתקפה מתפרצת.

תוסיפו לכך שני בישולים, כולל בניצחון 0:1 בבורנמות', ותקבלו מאזן מדהים – ויינאלדום תרם ישירות ל-10 מתוך 16 השערים של ניוקאסל. הוא אחראי לבדו על יותר כיבושים מאשר הקישור של מנצ'סטר יונייטד כולה, ובינתיים אפילו מוכיח את עצמו באנגליה הרבה יותר בהשוואה לממפיס. הנה לכם מישהו שממש לא מצטמק בסנט ג'יימס פארק, אלא צומח ומקבע את מעמדו כסופרסטאר אמיתי. מדהים לחשוב שמקלארן שקל ברצינות להושיב אותו על הספסל בעקבות התבוסה לקריסטל פאלאס בשבוע שעבר. למזלו של המנג'ר, הוא עשה את הבחירה הנבונה, וגם חבריו של ויינאלדום עשו את העבודה לא רע בכלל. עובדה – ניוקאסל רצה אתמול יותר מאשר ליברפול, וזה לא דבר של מה בכך מול קבוצה של יורגן קלופ.

לא ברור כיצד תתפקד ניוקאסל עד לסיום העונה, אך מבחינת ויינאלדום הדרך למעלה סלולה. מגוון הכישורים על הדשא והחוסן המנטלי שלו הופכים את הקשר שחגג לא מכבר את יום הולדתו ה-25 לרכש פוטנציאלי מופלא בקיץ הקרוב. אולי עד אז גם יונייטד תכיר בטעות הגדולה, במיוחד אם ואן חאל ישמור על משרתו.