בווידאו: תקציר ההפסד האחרון של אלעד חסין בחולון
לפני שבועיים, כשנדב זילברשטיין ואלעד חסין פוטרו בזה אחר זה והעלו את מספר המאמנים המפוטרים בליגת העל לחמישה בתום שמונה מחזורים, ניגשו אנשי הכדורסל לפשפש בהיסטוריה ולבדוק האם מדובר בשיא שלילי. בדיקה קלה גילתה שלפני שבע שנים מצב המאמנים היה קשה עוד יותר עם שבעה מפוטרים בסיבוב הראשון, אבל כמובן שזו לא נחמה. הרי רק בקיץ התהדרו בענף בכך ש-11 מתוך 12 הקבוצות לא החליפו מאמן בתום העונה, והנה לפתע כמעט ממחצית כבר נשלחו הביתה.
אחד שממש לא חשב שזה יקרה לו בקיץ, וגם לא בתחילת העונה, הוא אלעד חסין. "אני לא יודע לגבי קבוצות אחרות, מה היחס שבין המאמן לשחקנים ובין המאמן להנהלה, אבל במקרה שלי יחסי העבודה היו מדהימים, ולכן זה לא היה פשוט", אומר המאמן היוצא של הפועל חולון בראיון ראשון. "כשאין אופציות של שחקנים בשוק, אז המטרות הקלות הם המאמנים", הוא מסביר. "אני לא אתן הרצאה על מעמד המאמן בארץ, יש מאמנים בכירים ממני שיכולים לדבר על זה. זה אף פעם לא נעים כשזה קורה. כל המאמנים שנמצאים היום בעסק הזה מבינים שזה יכול לקרות. האם הפיטורים עוזרים לקבוצות בסוף או לא? בסוף השנה נהיה יותר חכמים. המאמנים בארץ מצוינים, משקיעים וטובים ויסודיים. זו סיטואציה לא נעימה לאף אחד, אבל אין לנו ברירה אלא פשוט להשלים איתה".
זאת הייתה אמורה להיות עונה מיוחדת עבור הפועל חולון. הקבוצה השלימה עונה טובה מאוד, עם מקום שלישי בעונה הסדירה, הגבוה ביותר מאז עונת האליפות, והכניסה לאולם החדש העלתה את רף הציפיות, אולי לרמה גבוהה מדי. "עשינו עונה נהדרת, ולפעמים צריך מזל", מנתח חסין, שהביא לחולון אשתקד את טוני קרוקר וג'ורדן טיילור, מהזרים הטובים בליגה,"עברנו פציעה שפגעה בנו מאוד, כשאיבדנו את טוני קרוקר - שהוא מלך הסלים של טורקיה העונה - וזה גרם לנו לשנות את הקבוצה, כי הבאנו את באוורס והוא שחקן בעמדה אחרת. פציעות זה אולי הדבר הכי אכזרי שיכול לקרות למאמן ולקבוצה. המקום השלישי וההישגים של העונה שעברה יצרו ציפיות, בטח אחרי שהבאנו את בן רייס ובנינו קאדר שיכול להגיע גבוה".
"לצערי הפציעות העונה פשוט פגעו בנו מאוד", הוא ממשיך. "אי אפשר לנסוע בלי מנוע, והמנוע היה כריס רייט. גם בן רייס היה חלק חשוב מהקבוצה. האולם החדש נתן ציפיות של משהו חדש, אבל הוא לא נתן נקודות. ברגע שהקבוצה נפגעה, אז האולם החדש לא יכול היה לתת את האפקט שהיה נותן אם היינו בריאים במאה אחוז פיזית. הפציעות פגעו בי ובקבוצה, וזה הביא אותנו למצב הזה. מבחינתי זאת היתה רק תחילת הליגה".
ובכל זאת, פתחתם טוב את העונה, שני ניצחונות בשלושה מחזורים, הפסדתם רק לירושלים. מה קרה אז?
"ההכנה היא אחד הדברים היותר חשובים. קודם כל בניית קבוצה, זה 60-70 אחוז מהעבודה. קבוצות מחליפות 2-3 שחקנים, אבל המרקם של השחקנים הבכירים מכתיב את איכות הקבוצה שתהיה לך. היה לנו מרקם נהדר, גם כשעזבתי נשאר חדר הלבשה חזק ומחובר, אני מאוד מתגאה בקשר שלי עם השחקנים ושלהם אחד עם השני. העובדה הקשה ביותר זה שאיבדנו את בן רייס שבניתי עליו כחלק מרכזי, אחת הסיבות שהבאנו את וויל קלייבורן, שהוא שונה מטוני קרוקר, הייתה כי רצינו להביא מישהו שמשלים את בן, וברגע שהוא נפצע זה פגע באיזון של הקבוצה.
"ברגע שגם כריס רייט נפצע היינו צריכים לעשות דברים אחרת ממה שעשינו בתקופת ההכנה. כדורסל אחר, פחות לרוץ, לשחק יותר מבוקר, תרגילים אחרים, פחות יכולות אישיות, כי הוא היה היוצר העיקרי שלנו, בנינו את הקבוצה עליו. כשהחזרנו אותו, זה היה אחרי שהוא לא עשה איתנו הכנה. כשאתה חודש וחצי בחוץ, במיוחד בתחילת העונה, זה לעשות הכנה מחדש, אז גם החיבור איתו, וגם להתאים תרגילים אליו, זה לוקח זמן. אם אנשים חושבים שבניית קבוצה זה כמה אימונים והקבוצה מוכנה. זה לא נכון, גם לקבוצות טובות לוקח כמה חודשים טובים עד שמתחברים. ראו את זה בשנה שעברה עם אילת, לפני כמה שנים עם מכבי. גם ירושלים עברו בשנה שעברה הרבה חבלי לידה, וברגע שזה התחבר, זה עף למעלה".
ועדיין, המאמן היוצא של חולון לא מתחרט על ההתחמה של רייס, קרע את הרצועה הצולבת בפעם השלישית בקריירה. "בדיעבד קל להגיד, אבל כשאתה בא לקיץ ומחפש שחקנים ישראלים, אז מבלי לפגוע באף אחד, זה לא שעומדים עשרה שחקנים בעמדה 3 עם קליעה, ובחרתי את בן רייס. זאת לא הייתה החלטה בלית ברירה, אבל כולם יודעים שיש היום ארבע קבוצות שמחזיקות בישראלים הבכירים בכדורסל - מכבי תל אביב, הפועל ירושלים, אילת וראשון לציון מהעונה. אתה צריך למצוא את הכי טוב ממה שאתה יכול לשלם, כי הפועל חולון לא יכולה לשלם 120 או 130 אלף דולר לישראלי, אין אפילו 100 אלף דולר. השוק הוא קטן, ובן רייס יכל להיות גניבה גדולה בסכום שהבאנו אותו. לקחנו הימור, אבל דברים לא מסתדרים לפעמים. לפני כמה שנים חיפה לקחה אותו הימור, והגיעה לגמר כשהוא עושה עונה מדהימה".
הפציעה התרחשה שבועיים לפני פתיחת הליגה, עשרה ימים לפני ההדחה בגביע נגד רמת גן/גבעתיים. למה לא עשיתם שינוי?
"כשישבנו אחרי הפציעה של בן ההנהלה אמרה שזו ההזדמנות לטפח שחקנים צעירים כמו אלון ספיר ודודו שמריז, כשלשניהם לדעתי יש עתיד מעניין והלוואי שגדול בכדורסל הישראלי, והחליטו שנשאר עם הישראלים האלה. נלך אולי לשנה פחות הישגית אבל לטווח הארוך זה יכול לעזור לנו כי שניהם חתומים לשלוש שנים, ואני אוהב לפתח שחקנים צעירים, אם זה אלון ספיר בשנה שעברה, ולפני שנתיים נתתי לרם אליאספור מקום בחמישייה. זה יכול לפגוע באיכות הקבוצה, אבל טובת המערכת אמרה שגם כלכלית לא יכלנו לחפש שחקנים ישראלים בכירים, וגם לא היו בשוק, והסכמתי עם זה".
על חסין הייתה לא מעט ביקורת בנושא בחירת הזרים העונה. אנשי חולון הגדירו כנפילה גם את מייק מוסר וגם את ג'רמיס סמית', אבל המאמן לא מסכים. "יש שני סוגים של שחקנים, שחקנים שתלויים בעצמם, וכאלה שתלויים באחרים. יוצרים וכאלה שיוצרים להם. גם מייק וגם ג'רמיס הם שחקנים שתלויים ברכז שלהם וביוצר העיקרי. אם אין מישהו שימשוך אש ויכווץ את ההגנה, מייק לא יהיה לבד לקליעות בשלוש, או לקליעות מתחת לסל. רכז זו העמדה הכי חשובה בכדורסל, בטח רכז סקורר, אחד הכלים הכי חשובים בכדורסל המודרני. זה מה שרצינו מכריס רייט. מי שנפגע מהסיטואציה הזו הם דווקא השחקנים שלא תלויים בעצמם. לג'רמיס היו משחקים יותר טובים נגד הרצליה ונס ציונה, שהוא יצר לעצמו עם הגב לסל, אבל נגד קבוצות חזקות יותר אתה צריך מישהו שיכול למשוך אש, ובמיוחד מייק שחי מאחרים. בשנה שעברה היה לנו את ג'ורדן טיילור שטוני קרוקר ושון אוואנס חיו ממנו".
אחרי שהנהלת חולון החליטה לסיים את דרכו של המאמן, פנו מספר שחקנים, ברשות אייזיק רוזפלט, למיקי דורסמן וביקשו ממנו לשנות את ההחלטה. אחד השחקנים סיפר השבוע: "זה היה זעזוע שלא באמת היינו צריכים. הקבוצה הזאת הייתה מצליחה לקום על הרגליים גם עם אלעד. יותר מדי פציעות, חוסר מזל וטעויות של שחקנים לא אמורים לעלות למאמן בעבודה". מאז שפוטר שחקניו לשעבר מציפים את המאמן בשיחות טלפון ומודים לו על מה שנתן עבורם מתחילת העונה.
חלק משמעותי מהקהל היה מאוכזב ורצה את הפיטורים האלה. לא התאכזבת שההנהלה לא הלכה איתך?
"התפקיד של הקהל זה לראות את ההצגה הכי טובה, הוא צריך לדעת שלפעמים יש תקופות פחות טובות, אבל אני לא בא בטענות אליו. הוא בא לראות הצגה, ומי שמנהל את ההצגה הם ההנהלה והצוות. מאוכזב? כן, כי הפועל חולון חשובה לי, והשינוי הזה בשחקנים היה מוסיף ומשנה הרבה מאוד, אבל זה המצב. אני חי עם זה, זאת המציאות ואני לא יכול להגיד שמשהו לא בסדר. אין לי ספק שאם היה מנוע לקבוצה הזאת, היא הייתה יכולה להגיע רחוק. קבוצות משנות את פניהן תוך כדי העונה ויכולות להביא שחקנים שלא היו בשוק בתחילת העונה, ראינו את זה כל כך הרבה שנים, שקבוצות מביאות שחקנים ברמה גבוהה, ובמקום לסיים במקומות 10-11, הן מסיימות 5-6. בעונה שעברה הגבנו יפה, הבאנו שחקנים שלא הצליחו בקבוצה שלהם, את מגוויר, ואוואנס, אם הקבוצה בריאה השינויים מרימים את הקבוצה. הפועל חולון היום היא קבוצה בריאה ומחוייבת. נהניתי בכל רגע לעבוד, ובאתי בכל יום עם חיוך ואנרגיות, חבל שזה לא יצא".
עשרה ימים עברו מאז הפיטורים, וחסין בן ה-35 מוצא את עצמו בסיטואציה לא פשוטה. הוא עבד בחולון תחת דן שמיר כעוזר מאמן ולאחר מכן תחת ליאור ליובין, ובשנתיים האחרונית אימן את הקבוצה. "זה אף פעם לא נעים להיות בסיטואציה הזו, אבל מצד שני אלו חייו של מאמן. צריך לדעת לעבור גם את זה. הקושי הכי גדול בשבילי היתה העובדה שאני חמש שנים במערכת, והייתי מחובר אליה, והייתי בצד המערכת בימים הקשים שלא שילמו ושהיה בלאגן, עוד מהבעלות הקודמת, וגם בימים היותר טובים וגם כשהיו לי הצעות אחרות הייתי מאוד לויאלי ונשארתי עם המערכת הזאת, כי אני מאוד אוהב את חולון. יש לי ילדה בת שבע שיודעת שאבא שלה זה הפועל חולון, וילדה בת שלוש שנולדה לתוך העובדה שאני הפועל חולון. זה מין קושי כזה, במיוחד האנשים שאני עובד איתם כל כך הרבה שנים, שנורא התחברנו אחד לשני".
בתקופה הקרובה ימריא חסין לארצות הברית לצפות באימוני סן אנטוניו ספרס. את האפשרות של חזרה לאימון כבר העונה הוא לא פוסל: "לא קיבלתי שום החלטה של מה קורה, אני חי עם מה שמוביל אותי, אם תהיה סיטואציה אני אשקול אותה. אני כל הזמן רוצה ללמוד ולהשתפר, אנצל את הזמן לחוות ולראות כדורסל שונה וללמוד ממאמנים אחרים".
אתה עדיין מאוד צעיר, עכשיו כשאתה לא נמצא במועדון מסוים, יש איזשהו פסגת שאיפות שאתה מסמן?
"לכל אחד יש את החלומות הפרטיים שלו. אני רוצה להגיע הכי רחוק שאני יכול מבחינת הקריירה שלי. אם היית שואל אותי לפני עשר שנים, הייתי אומר שאני רוצה להיות מאמן בליגת העל, ולשם הגעתי. אני שואף לעשות את הצעד הנוסף, לאמן בקבוצות יותר בכירות, במקומות אחרים, אולי באירופה. מבחינתי לאמן בליגת העל זה סוג של לחיות את החלום, נהניתי מכל רגע, אני נהנה מהעבודה, בא בכיף, אני חי עם הלחצים ועם ההצלחות ועם הכישלונות בצורה הטובה ביותר, בעיניי לאמן כדורסל ולהרוויח מזה כסף זה סוג של לחיות את החלום".
