בווידאו: ההפסד המביך של מכבי תל אביב לעירוני נהריה
מכבי תל אביב תתארח מחר (חמישי, 20:00, שידור חי בוואלה! ספורט) בססארי למשחק שאין ממנו דרך חזרה, אבל יותר מכל היא תקווה שזה יהיה משחק שלא ייזכר לעתיד. ככה זה כשאתה פוגש את הנמושה התורנית של היורוליג: אם תנצח, זה יתקבל כמובן מאליו ויישכח במהרה, ואם תפסיד, יזכרו לך את זה גם בפרספקטיבה של 20 ו-30 שנה.
הרי הצהובים כבר הגיעו ב-1992 לאיטליה, כדי לפגוש יריבה שעומדת במאזן 7:0, והפסידו; ב-1997 הם התארחו במחזור הלפני אחרון אצל קבוצה נטולת ניצחונות - ושוב הפסידו; ב-1986 "תרמו" למועדון אחר את ניצחונו היחיד באותה עונה, הודות לשלשת שוויון בשנייה האחרונה מחצי מגרש; וב-1985 אף איבדו את הכרטיס לגמר גביע אירופה לאלופות בגלל הפסד מיותר לנועלת הטבלה (שוב באיטליה).
לפניכם מצעד האיוולת: שבעת ההפסדים המביכים ביותר שידעה מכבי תל אביב בזירה האירופית. היו תבוסות קשות לקבוצות גדולות, היו משחקים אחרים שנכנסו לפנתיאון ולא במובן החיובי, אבל בכתבה הזו נתמקד בקבוצות החלשות ביותר שחוללו סנסציות על חשבונה של היריבה הישראלית.
דבר אחד בטוח: גם אם מכבי תפסיד מחר, זו לא תהיה סנסציה ענקית וספק אם היא תיכנס למצעד דומה בעתיד. הרי אין שום הפתעה גדולה בקבוצה עם מאזן 7:0 שגוברת בביתה על קבוצה במאזן 6:1. ססארי היא אחת הקבוצות החלשות ששיחקו ביורוליג, אבל הצהובים של העונה הנוכחית לא טובים ממנה בהרבה. צריך יותר מזה כדי להמחיש עד כמה עגום מצבם?
1985: גרנארולו בולוניה - מכבי תל אביב 86:94
בית הגמר, מחזור עשירי ואחרון
התנאים שלפני: זה היה אמור להיות יום חג עבור צביקה שרף ושחקניו. הם הגיעו למחזור הנעילה במאזן מרשים של 2:7, כולל ניצחון חוץ היסטורי ברומא - הראשון לקבוצה ישראלית על אדמת איטליה - וידעו כי ניצחון נוסף בארץ המגף, הפעם נגד יריבה קלה בהרבה, יעלה אותם לגמר בפעם הראשונה מאז 1982.
וירטוס בולוניה, שנשאה אז את שם הספונסר גרנארולו (ואחר כך הגיעה לגדולה בתור קינדר בולוניה), עמדה על מאזן 8:1 במקום האחרון. שעה קלה לפני פתיחת המשחק הגיעו חדשות טובות ממוסקבה: האחים דראז'ן ואלכסנדר פטרוביץ' הוליכו את ציבונה זאגרב לניצחון על צסק"א ועלו לגמר, כך שהכרטיס השני תלוי לחלוטין בתוצאה שישיגו הצהובים. ניצחון והם בפנים, הפסד וריאל מדריד עולה על חשבונם.
המשחק: הבולונזים, משוחררים מכל לחץ, איימו לברוח ולפתוח פער מפתיע, ורק 18 נקודות של לי ג'ונסון במחצית הראשונה מנעו זאת מהם. להפסקה ירדה מכבי בפיגור זעום, 45:43, וכשעל השעון 15 דקות הורה לוח התוצאות על שוויון 53:53. אלא שאז יצאה גרנארולו לריצת 2:10 ופתחה פער מבטיח. הצהובים הלכו לג'ונסון, אך ההפרש רק עלה בזכות 27 נקודות של יאן ואן ברדה. מיקי ברקוביץ' קלע שלוש שלשות בדקה האחרונה, אבל זה היה מעט מדי ומאוחר מדי. החלום נגוז, ומכבי המתינה שנתיים נוספות עד שחזרה למעמד הגמר, ב-1987.
למה מביך כל כך? משחק קובע על העלייה נגד האחרונה בבית, שניצחה רק פעם אחת בתשעה משחקים. זהו ללא ספק ההפסד המיותר ביותר בתולדות המועדון.
1986: לימוז' - מכבי תל אביב 85:88 (בהארכה)
בית הגמר, מחזור שלישי
התנאים שלפני: אולי בהשפעת ההפסד במחזור הנעילה ההוא בבולוניה, מכבי תל אביב פתחה בצורה רעה גם את העונה הבאה. במחזור הראשון הם הפסידו לאלופה ציבונה, אחר כך נכנעו בבית לסגניתה ריאל, והם נחתו בצרפת בתחושה שרק ניצחון יוכל עוד להציל את העונה. גם לימוז', בהופעתה השנייה בבית הגמר, פתחה ב-2:0.
המשחק: לי ג'ונסון וקווין מגי המשיכו לתפוס את משבצות הזרים, והסגל הישראלי קיבל חיזוק משמעותי בדמותו של דורון ג'מצ'י (שכעבור חמש שנים יקבע שיא לאומי באותו אולם בלימוז', ויקלע 49 נקודות). הכל התנהל על מי מנוחות במחצית הראשונה, שהסתיימה ב-35:42 צהוב, ומגי המנוח קבע 63:68 למכבי, שלוש דקות לסיום המשחק. אבל בילי נייט הוביל קאמבק צרפתי והוליך את המקומיים ליתרון 73:74, דקה וחצי לפני הבאזר.
מגי קלע ארבע נקודות שאמורות היו להספיק לניצחון, אבל עם הבאזר, בזריקת התאבדות מחצי מגרש, קבר ז'אן מישל סנגל את הסל היחיד שלו במשחק והישווה ל-77:77. הארכה. בתוספת הזמן עלתה לימוז' ליתרון 83:86, 15 שניות לסיום, אלא שסל של ג'מצ'י נחשב לשתי נקודות בלבד, והצרפתים יצאו עם הניצחון.
למה מביך כל כך? הניצחון הזה היה היחיד של לימוז' באותה עונה, והיא סיימה במאזן 9:1. בעקבותיו, מכבי איבדה את האמונה שניתן לעלות לגמר כבר במחזור השלישי.
1991: קינגסטון - מכבי תל אביב 62:64
בית חצי הגמר, מחזור עשירי
התנאים שלפני: עונה מוזרה, אפילו הזויה, עברה על מכבי תל אביב, ובכלל לא בגלל העובדה שזו הייתה עונתה הראשונה ללא צמד הזרים מגי וקן בארלו. זו הייתה השנה שבה פרצה מלחמת המפרץ, כשעשרות טילי סקאד שוגרו מעיראק לעבר תל אביב. אז לשחק בישראל לא היה אפשר, ומכבי נאלצה לנדוד ברחבי אירופה, אבל שמעון מזרחי הצליח להחליף ביתיות כמעט עם כל היריבות, ולמעשה רק המשחק הביתי מול סקבוליני פזארו הועתק לבלגיה בשל המצב.
ה-28 בפברואר היה יום מרגש עבור אזרחי ישראל, מאחר שזה היה היום שבו נכנסה הפסקת האש לתוקפה והמלחמה הסתיימה. מכבי הייתה אז בלונדון, כשלמאזנה ארבעה ניצחונות וחמישה הפסדים, והיא ידעה שניצחון על קינגסטון יציב אותה בעמדה מצוינת לקראת המשך המאבק על הפיינל פור, כשלאחר מכן צפויים לה ארבעה משחקי בית רצופים ביד אליהו. הבריטים, שהדיחו את צסק"א במפגש כפול במוקדמות, עמדו על מאזן 7:2.
המשחק: האווירה באולם בלונדון הייתה ביתית מאוד דווקא עבור מכבי, כשמאות יהודים הגיעו צבועים בצהוב כחול וחמושים בדגלי ישראל. העובדה הזאת לא מנעה מקינגסטון לשלוט במחצית הראשונה, להוביל בפער שהתקרב לעשר נקודות ולרדת להפסקה ביתרון 29:33. מוטי דניאל עוד העלה את הצהובים ליתרון 55:56, פחות משלוש דקות לסיום, אלא שאז קפאה מכבי, וראתה את הבריטים משתלטים על מספר כדורים חוזרים בהתקפה כדי לעלות ליתרון 58:62, 20 שניות לסיום.
ג'מצ'י צימק בשלשה גדולה ל-62:61, אולם שתי קליעות עונשין של לורנזו דאנקן החזירו את קינגסטון למרווח בטוח. מהלך נכון של הצהובים אפשר להם להגיע להזדמנות אחרונה לכפות הארכה, אבל אותו ג'מצ'י החטיא שלשה פנויה ונתן את האות לחגיגות בריטיות על הפרקט.
למה מביך כל כך? ההפסד היחיד של מכבי תל אביב ליריבה בריטית אי פעם. לכאורה, לא הייתה לו משמעות מרחיקת לכת, מאחר שהצהובים סיימו את בית הגמר בארבעה ניצחונות ביתיים רצופים והעפילו לפיינל פור מהמקום הרביעי. אלא ששם הם פגשו בחצי הגמר את ברצלונה והושפלו 101:67; ניצחון על קינגסטון היה מעלה אותם למקום השני, ומי יודע לאן הדברים היו מתגלגלים.
1992: קאזרטה - מכבי תל אביב 83:84
בית חצי הגמר, מחזור שמיני
התנאים שלפני: מה שקרה אז דומה מדי למה שקורה היום, לפחות בצד של היריבה. שוב קבוצה איטלקית המתינה למכבי תל אביב במחזור השמיני, כשבמאזנה אפס ניצחונות ושבעה הפסדים. הצהובים, איך נאמר בעדינות, היו במצב מעט טוב יותר: הם פתחו בחמישה ניצחונות והגיעו למפגש עם נמושת המפעל אחרי שני הפסדים רצופים - בבית לברצלונה ובחוץ לבאקלר בולוניה.
בקאזרטה שיחק אז אנתוני אייבנט, וזה לא היה הקשר האחרון שלו למכבי. שבע וחצי שנים מאוחר יותר, שבמהלכן מכבי לא תגיע אפילו פעם אחת לפיינל פור, הוא ינחת בתל אביב יחד עם אנדראס גיבר, אבל פיני גרשון ודיוויד בלאט יחתכו את שניהם עוד לפני הופעתם הראשונה במדים הצהובים. הם יוחלפו בדאלאס קומג'יס ובנייט האפמן, והשאר היסטוריה.
גם הכוכב הגדול של המשחק, פרדיננדו ג'נטילה, יהיה קשור למכבי בעונת 1999/2000, אבל דווקא בסיומה. הוא ישתף פעולה עם עודד קטש ויביא לפנאתינייקוס ניצחון על הצהובים בגמר היורוליג של פיב"א.
המשחק: מייק מיצ'ל וג'מצ'י קלעו באותה עונה 22.6 ו-22.1 נקודות למשחק, אבל בכדורסל של הימים ההם זה לא הספיק לאף אחד מהם אפילו להיכנס לחמישיית הקלעים הטובים במפעל (מלך הסלים היה ניקי גאליס מאריס סלוניקי עם 32.3 לערב).
ג'נטילה הטיס את האיטלקים ל-0:17 בשלהי המחצית הראשונה ובתחילת המחצית השנייה, והעלה אותם ליתרון דו ספרתי. מיצ'ל וג'מצ'י החזירו את מכבי למשחק והעלו אותה ליתרון של נקודה, דקה וחצי לסיום, אלא שווינצ'נזו אספוזיטו החזיר את ההובלה לקאזרטה. האיטלקים שלחו את ווילי סימס לקו, והמתאזרח לא התבלבל וקלע פעמיים. קאזרטה יצאה להתקפה מכריעה, וג'נטילה בחדירה גדולה קבע 83:84, ארבע שניות מהבאזר, וסיים עם 28 נקודות. מכבי שלחה כדור ארוך למיצ'ל, שפיספס הזדמנות לסל ניצחון מעמדה נוחה.
למה מביך כל כך? מכבי נחשבה לקבוצה השנייה בטיבה בבית חצי הגמר, אחרי ברצלונה, וקאזרטה הייתה אחת החלשות, במיוחד אחרי סיבוב נטול ניצחונות. זה היה הפסד שלישי ברציפות לצהובים.
1997: שרלרואה - מכבי תל אביב 82:90
שלב הבתים השני, מחזור חמישי
התנאים שלפני: השיטה המוזרה שהייתה נהוגה אז כללה ערבוב בתים בתום שלב אחד, וכך קיבלה מכבי תל אביב אפשרות די נוחה לעלות להצלבה אחרי שסיימה את השלב הראשון במאזן 4:6. הם הגיעו למחזור ה-15 והלפני אחרון לבלגיה, בידיעה שניצחון על הקבוצה החלשה במפעל יבטיח להם באופן סופי את הכרטיס לשמינית הגמר, ויאפשר לה להילחם עם אולימפיאקוס ואלבה ברלין על יתרון הביתיות. שרלרואה, מצידה, רק רצתה שהסיוט ייגמר, אחרי שעמדה על מאזן 14:0.
המשחק: הבלגים, במשחקם הביתי האחרון, נראו משוחררים ושלטו בהתמודדות מהפתיחה, כשרון אליס ודיוויד דסי צולפים ומעניקים להם יתרון 42:46 במחצית. ההפסקה לא עצרה אותם, ולחגיגה הצטרף אדם וויצ'יק הפולני. שרלרואה ברחה כבר ל-12 הפרש, כשעל השעון פחות מעשר דקות, אלא שבאק ג'ונסון ודריק שארפ החזירו את מכבי למשחק וצימקו ל-73:71, חמש דקות לסיום. דווקא כשנראה היה שהמבוכה תימנע התעורר דסי עם השלשה היחידה שלו במשחק, והבטיח את הניצחון היחיד.
למה מביך כל כך? שרלרואה עוד המשיכה למחזור האחרון והפסידה שוב, כך שאת העונה היא סיימה במאזן 15:1. ניצחון בודד, והוא על מכבי. צריך לומר יותר מזה? הצהובים שילמו את המחיר, לא זכו בביתיות והודחו בשמינית הגמר על ידי אפס פילזן.
1998: מנרסה - מכבי תל אביב 65:72
שלב ראשון, מחזור שלישי
התנאים שלפני: מכבי נפרדה בקיץ מווינקו ילובאץ ומינתה במקומו את יורם חרוש, שנאלץ להתמודד עם אתגר קשה במיוחד: להסתדר בלי הכוכב הגדול עודד קטש, שהשיג חוזה בניו יורק ניקס. זה התחיל בתבוסה ביתי כואבת לפנאתינייקוס, נמשך בהפסד ביתי לאפס פילזן על חודו של סל, ואז קיוו הצהובים לעלות על דרך המלך בעזרתה של מנרסה הקטנה מספרד, בעונתה היחידה במפעל הבכיר.
המשחק: עם כל הלחץ שיש עליהם, הציגו הצהובים מחצית ראשונה מאוזנת וטובה, שמרו את הספרדים בצורה מצוינת, ודקות טובות של ווילי אנדרסון נתנו לחרוש יתרון 27:38 במחצית. גיא גודס קלע שלשה חשובה והביא את קבוצתו לעשר הדקות האחרונות ביתרון נוח 43:54.
צ'יצ'י קראוס, בן 41 ועשרה חודשים בעת המשחק, הוביל את מנרסה לקאמבק מרשים ואיזן ל-60:60, פחות משתי דקות לסיום. בשלב הזה החל המופע של שרון מילס, עד אז עם שתי נקודות בלבד, שניצל סדרת טעויות מביכה של מכבי כדי לקלוע שבע נוספות ולהוביל את מנרסה לניצחון.
למה מביך כל כך? מנרסה ניצחה רק פעם נוספת בשלב הבתים הראשון, ומכבי נקלעה ל-3:0 - מה שלא קרה לה אפילו העונה. שבוע אחר כך כבר פינה גודס את הגופייה מספר 10 לקטש, שהוזעק בחזרה מניו יורק, וכעבור חודש התייצב על הקווים בהיכל מאמן חדש, פיני גרשון.
2014: מכבי תל אביב - צדביטה זאגרב 83:73
שלב ראשון, מחזור רביעי
התנאים שלפני: אלופת אירופה המכהנת פתחה את העונה שעברה בצורה לא רעה, ולמעט תבוסה במוסקבה ניצחה בכל משחקיה בליגה וביורוליג. את השבוע הזה הם החלו עם השפלה ב-30 הפרש בידי הפועל ירושלים, והתחושה הייתה שצדביטה זאגרב, שעמדה על מאזן 3:0 ושמעולם לא ניצחה במשחק חוץ ביורוליג, היא היריבה שתעזור לצהובים להוציא את העצבים ולחזור למוטב.
המשחק: הקרואטים רצו ל-0:11 במהלך הרבע הראשון וסיימו אותו ביתרון 22:26, וזו הייתה הסנונית. סופוקליס שחורצאניטיס, שהיטיב לשחק ביד אליהו, החזיר את מכבי ליתרון, וברבע השני הגיעה ריצה נוספת של צדביטה - 1:11. ברבע השלישי נרשמה הריצה השלישית, 2:13, ונמאניה גורדיץ' נתן לאורחים יתרון מבטיח 57:68 אחרי 30 דקות. ביד אליהו התרגלו לקאמבקים הרואיים לאורך השנים, והפער הצטמק לשלוש בלבד, אבל מירו בילאן ורוקו אוקיץ' סימנו וי על ניצחון חוץ היסטורי לצדביטה, בערב שבו פגעה קבוצתם ב-14 מ-39 לשלוש.
למה מביך כל כך? זה היה ההפסד הביתי הראשון של גודס כמאמן מכבי, והוא סיים את העונה הזו עם הפסד ביתי קריטי יותר - להפועל אילת בחצי גמר הפלייאוף. בראייה לאחור, זה אולי ההפסד המביך ביותר שספגו הצהובים באולמם ביורוליג. אי אפשר להתעלם מנקונטקסט שלו, כי הוא הגיע מיד אחרי התבוסה ב-30 הפרש בירושלים, ומיד אחריו הגיעה תבוסה משפילה נוספת ביד אליהו, ב-20 הפרש להפועל תל אביב.