פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

        רוקסטאר: ז'וזה מוריניו, ההצגה הכי טובה בעיר

        הפאסון נשפך, ההומור חוגג ונעלי הספורט מסדרות את הדשא. ז'וזה מוריניו, סם אמת בצורת מאמן כדורגל, סיפק כצפוי את ההצגה הכי טובה בעיר. אורן יוסיפוביץ על השואו המיוחד, ועל מה היה קורה אם יוקאנוביץ' היה אומר את כל מה שהוא חושב

        רוקסטאר: ז'וזה מוריניו, ההצגה הכי טובה בעיר
        צילום ועריכת וידאו: קובי אליהו

        עיתונאי ישראלי, לבוש בז'קט של מנצ'סטר יונייטד: "מה דעתך המקצועית על דינמו קייב?"

        ז'וזה מוריניו: "רוצה שאקנה לך ז'קט חדש?"

        לעמוד הפייסבוק של יוסיפון


        ההילה סביב המנג'ר הכי מיוחד בייקום, כנראה שכרגיל, היתה נוצצת יותר מהכיפה המוזהבת שמקיפה את איצטדיון סמי עופר בחיפה. 30 אלף צהובים שילמו מאות שקלים על מנוי, ובשל העובדה שכ-70 אנשי תקשורת נכנסו בחינם למסיבת העיתונאים של המיוחד אפשר להפיק את מגש הכסף 4. בכל מקרה, ובלי מתחרים, גם אחרי 270 דקות בהן כוכבי היבשת רצו על הדשא המזוויע של סמי, ז'וזה הוא ההצגה הכי טובה בעיר. בארץ. באירופה.

        "אני צריך מחשבון, כי אני כבר לא יודע מה קורה", פתח, כשנשאל על המצב החדש בבית - זכר ל-0:4 שלו בחיפה ול-0:2 של קייב בפורטו. "אני יודע שאם ננצח נסיים ראשונים. אני יודע שאם נפסיד, נלך לליגה האירופית. אני יודע שאם נעשה תיקו אני לא יודע מה יקרה, ובדיוק בשביל תיקו אני צריך את המחשבון".

        "תיקו זה מקום שני", התפרץ עיתונאי ישראלי יקר.

        "מקום שני?", שאל המיוחד.

        "אלא אם קייב לא תנצח את מכבי", צעק עיתונאי ישראלי יקר אחר.

        ואז ז'וזה דפק פרצוף שגם הכלאה ספרותית בין ארנסט המינגוויי לדיימון ראניון לא היתה מצליחה לתאר באופן מספיק מושלם, מספיק ברור. ובגלל שמאוחר מדי לשכור מאייר, להלן ניסיון כושל לתאר את הפרצוף בעזרת מילים:

        ראשו זז אחורה, נחיריו התרחבו, עיניו התכווצו והתקרבו כל אחת לאוזן אחרת, והוא הוא דפק חיוך של נו-יא-אידיוטים-מה-אתם-מנסים-לעשות-פה-זה-ברור-ראיתם-את-קייב-וראיתם-את-מכבי-אין-סיכוי-שקבוצה-כמו-מכבי-תנצח-קבוצה-כמו-קייב-ועוד-בחוץ-מה-נפלתם-על-השכל-יש-להם-את-ירמולנקו-ודור-מיכה-בכלל-ביציע-זה-1-באנקר.

        זו היתה הפעם הראשונה מני רבות בערב זה, בו המיוחד פשוט שפך את החדר מצחוק.

        הפרצוף היה כל כך אמיתי, כל כך מלא זלזול ומתנצל בו-זמנית, שמוריניו מיד מיהר להחמיא למכבי תל אביב על הופעה איתנה. "מכבי היתה שווה יותר מ-4:0. במחצית השנייה הם התנגדו זמן רב, ובגוביץ', עם הידיים הנהדרות שלו, הדף בעיטה של זהבי".

        מנג'ר צ'לסי ז'וזה מוריניו (ברני ארדוב)
        דרוש מחשבון. ז'וזה מוריניו (צילום: ברני ארדוב)

        הרוקסטאר שבטעות הפך למאמן כדורגל שיגר קונצרט, וברור שתוצאת המשחק בחיפה עשתה את שלה. ההופעה החלה עוד במחצית הראשונה. כששחקני צ'לסי עוד חגגו את השער הקליל של קייהיל ליד דגל הקרן, הגנן מוריניו החל לסדר את בורות הדשא בסמוך לקו מחצית המגרש. הזיז ערימת עשב לתוך גומחת אדמה, ורק ברגלו. למזלו, הוא נעל נעלי ספורט נוחות הפעם - חקלאי קז'ואל.

        תאהבו אותו, תשנאו אותו (אם אתם חסרי מושג במה שטוב בחיים ובטח שונאים גם קוקה קולה, כלבים ואת ימי חמישי) - הוא אחד הפרפורמרים הכי גדולים שהגיעו לישראל. בדמו זורם סם אמת, והפאסון שצבר במהלך השנים גורם לכך שגם משפטים לקונים שלו יכולים לשגע חדר שלם. והוא מדבר, ועונה, לעניין. כל שאלה, תשובה. הוא מבין את חלקו בהצגה. הוא מבין מה זה קהל ומה זה תקשורת, ומספק את הסחורה - כמו גדול.

        עם השריקה למחצית הוא צעק על דייגו קוסטה, מרחוק. החלוץ המופרע הגיב בכעס, נפנף ידיים ודהר לעבר חדר ההלבשה ובמוחינו כבר התרחש דו-קרב, עד המוות. במהלך ההפסקה תהו כולם: האם דייגו קוסטה יעלה למחצית השנייה? עלה גם עלה. בסיום, מוריניו לא התחמק מתשובה. "רציתי שיעשה תנועה והוא לא עשה", נימק. "הייתי מאוכזב. הגבתי. והוא הגיב. ואז, במחצית - כמה נשיקות, כמה חיבוקים, וזהו". עזבו את זה שהוא יודע איך להתמודד עם פרא-מוכשר (קבוצות אחרות שמשחקות באותו איצטדיון לא יודעות…) - אבל הכנות, הפירוט. הבידור.

        על זירת האדמה שאמורה להיקרא מגרש כדורגל אמר: "יש כאן מתקן טוב, אנשים נהדרים, דשא נוראי". הוא האשים את המשטח בפציעה של ג'ון טרי ובכך שהבלוז לא כבשו יותר במחצית הראשונה. צודק.

        "הבחור ששיחק בצד שמאל הוא לא מגן שמאלי", אמר על אבי ריקן של אחרי ההרחקה של טב"ח1. "אז הפעלתי עליו לחץ. שיחקתי הרבה עם עשרה שחקנים", אמר, ואי אפשר שלא לחוש את הביקורת. "אני יודע איך זה לשחק עם עשרה שחקנים. יש לי יותר מדי ניסיון בכך". וכולם שוב צחקו.

        הוא נשאל על הדקות הטובות של מכבי, והחמיא, בין היתר לערן זהבי. הוא פרגן לאינטליגנציה, למציאת השטחים המתים. "לדעתך, הוא יכול לשחק בצ'לסי או במועדונים אחרים בפרמיירליג?", נשאל. "לא בצ'לסי", ענה סם האמת, "אבל אני בטוח שהוא יכול לשחק באנגליה".

        בריטי הפנה אותו לכך שהמשחק הבא של צ'לסי הוא ב-12:00 בצהריים, מול טוטנהאם. הוא שאל מה דעתו על כך. "הדעה שלי היא שאין לי דעה", ענה, "בגלל שבכל פעם שיש לי דעה, אני מסתבך".

        כשנשאל אם יש לו ביטחון שיישאר בתפקיד גם בתקופה קשה זו, חתם: "יש לי חוזה לארבע שנים. אין יותר ביטחון מזה, לא?".

        אין יותר מיוחד מזה.

        תבוא כל יום, ז'וזה. תבוא כל יום.


        אם יוקאנוביץ' היה מוריניו

        סלבישה יוקאנוביץ' נכנס כחצי שעה לפניו. בדרך כלל לאחר הפסדים כואבים הוא מגיע עם הטון הטעון, הקצר, הכעוס והמאשים; הפעם, אולי בגלל שבחדר היו עשרות עיתונאים בריטיים, הוא לבש את פני ראיון העבודה. הוא הרבה לחייך.
        אבל, מה לעשות, הוא לא מוריניו. יש לו פאסון ויש הילה ויש נוכחות. הוא לבטח מדבר חזק יותר משלושת קודמיו בקרית שלום, ועדיין, את רוב מה שהוא חושב אפשר רק להרגיש, לא לשמוע.

        ובגלל שחזינו בעוד תבוסה צפויה עד כדי שיעמום של מכבי תל אביב, בואו נשחק משחק: "אם יוקאנוביץ' היה מוריניו". אחרי כל תגובה אמיתית של יוקאנוביץ' - אתמול ממסיבת העיתונאים - תובא תגובתו [לכאורה].

        שאלה: "מהדקה ה-40 נשארתם בעשרה שחקנים. מה זה אומר שלא עשית חילוף עד הדקה ה-80? מה זה אומר על מה שאתה חושב על הסגל שלך?".

        יוקאנוביץ': "הסגל שלי טוב. שיחקנו טוב, ולא הרגשתי שאני צריך לעשות עוד הרבה שינויים".

        אם יוקאנוביץ' היה מוריניו: "מיכה ביציע, לדעתי הוא חלש מדי לרמות האלה. גם על ורמוט אני לא סומך אחרי מה שראיתי ממנו מול פורטו. אזולאי עדיין לא מוכן לדעתי, ואני לא מחזיק יותר מדי מברק יצחקי. איתן טיבי? הוא בתקופה רעה, ראיתם שאני אפילו מעדיף את בן הרוש לפניו, כבלם. בניגוד לסוזה, אני לא סומך גם על מיטרוביץ'. כמו פאקו, גם לא על עדן בן בסט. ליפשיץ בסדר, אבל ראיקוביץ' לא ביקש חילוף".

        שאלה: "מה התחום בו לא הצלחתם להתקדם מהמשחק הראשון ועד אתמול?"

        יוקאנוביץ': "אם אנחנו רוצים להתקדם, אנחנו צריכים להשקיע. השוק קצר, אנחנו יכולים לשחק רק עם חמישה זרים, ולקבוצה אירופית יש שווקים גדולים יותר. השתמשנו היום רק בשלושה זרים וב-11 ישראלים. כדי להשתפר צריך שוק גדול יותר".

        אם יוקאנוביץ' היה מוריניו: "את נבחרת ישראל ראיתם לאחרונה? הם הגיעו לאנשהו? אנחנו לא נוכל להצליח בצ'מפיונס עם ישראלים. ואפילו מתוך חמישה זרים, אין לי אחד שיותר טוב מישראלי. ההגנה שלי לא מספיק טובה, השחקנים שיודעים למסור לא מספיק פיזיים והשחקנים הפיזיים לא יודעים למסור, ואני תקוע עם אחד ערן זהבי למעלה ושאלוהים יעזור לו".

        שאלה: "אבל מבחינת כדורגל נטו - מה הכי דורש תיקון?"

        יוקאנוביץ': "אנחנו צריכים לעשות הגנה טובה יותר והתקפה טובה יותר. אנחנו צריכים לשפר את הכול".

        אם יוקאנוביץ' היה מוריניו: "שקבוצת פרמיירליג תפטר את המאמן שלה ותוציא אותי מהחור הזה".

        יוקאנוביץ' הוא המאמן הכי מעניין שנחת בקרית שלום. הוא נראה אדם לא צבוע, שכן נלחם על מה שבוער בו. אפשר לראות עליו את מה שהוא באמת חושב, גם אם הוא לא אומר הכול. הוא כנראה לא יהיה כאן בעונה הבאה, אבל אם תפקידו ההיסטורי יהיה להציב מראה מול קברניטי מכבי תל אביב - לשכנע שהעסק חייב להתקדם, לקפוץ כיתה, לעלות דרגה (מה שפאקו לא הצליח לעשות) - זה יהיה יופי של תפקיד.

        קורט זומה שחקן צ'לסי כובש לשערה של מכבי תל אביב (ברני ארדוב)
        תצוגת תכלית ראשונה בליגת האלופות. ראיקוביץ' סופג מזומה (צילום: ברני ארדוב)

        ומי בכל זאת הרוויח מהמשחק הזה?

        1. ערן זהבי: לא משנה כמה סוכנים מתחזקים אותו, אין דבר חזק יותר מז'וזה מוריניו אומר שאתה יכול לשחק בפרמיירליג.

        2. פרדראג ראיקוביץ': למרות הרביעייה - זו הפעם הראשונה שנתן תצוגת תכלית בליגת האלופות. משחק שהוא נורה בוהקת לסקאוטים.

        3. וויליאן: חיזק את תוארו הזמני והלא רשמי כגדול בועטי העונשין בעולם. 4 מ-5 בצ'מפיונס. יאוזה.

        4. ספר השיאים: הקבוצה בעלת הקמפיין הכי גרוע בתולדות ליגת האלופות: דינמו זאגרב. 0 נקודות, הפרש שערים של 19-. השנייה: ספרטק מוסקבה. 0 נקודות, 17-. במקום השלישי: לבסקי סופיה, ז'ילינה, 16-. קצת אחריהן: מכבי תל אביב, עם משחק חסר, 0 נקודות והפרש של 14-. בקור של קייב, זה יכול להיות רע מאוד, בואכה המקום השני בהיסטוריה.

        5.האינטרנט:

        orenjos@walla.co.il