מהלך אימים: מצעד הגיבורים הטרגיים שפישלו מול מכבי תל אביב

בווידאו: העבירה המפורסמת של ניקולו מלי על טייריס רייס

המשחק: פאף בולוניה – מכבי תל אביב, משחק 2 בסדרת ההצלבה

הפאשלה: ההתפוצצות של נייט האפמן והפעולות הגדולות של אריאל מקדונלד לקראת הסיום האפילו על ההחטאה שהייתה יכולה לשנות את כל התמונה מקצה לקצה. כמה שניות לפני כן מרקו יאריץ' חטף, הטביע וצימק לנקודה בלבד לזכות מכבי תל אביב. ההפסד הצפוי מול היריבה החזקה היה באוויר. שפר החטיא בצד אחד, והאיטלקים יצאו למתפרצת. יאריץ' מצא את פוצ'קה לקרש סל, וכל מה שנדרש מהאטריה האיטלקית על 215 סנטימטריה הוא לגלגל את הכדור בעדינות פנימה ולהשלים מהפך. לא ברור איך ולמה, אבל פוצ'קה, גבוה עם יד רכה במיוחד, רשם החטאה מסמרת שיער. מכאן המומנטום שוב התחלף. מכבי תל אביב לקחה אוויר, מקדונלד קלע סל גדול בצד השני וזו הייתה האות לחגוג את מה שייזכר בדברי הימים כניצחון החוץ הגדול בתולדות המועדון.

התגובות: בדיעבד, ההחטאה ההיא שינתה את פני הסדרה. מכאן מכבי תל אביב נישאה על גבי המומנטום שניתן לה חינם אין כסף באדיבות הגבוה האיטלקי, מינפה את הטירוף של האוהדים וניצחה גם את המשחק השלישי והמכריע, רק כדי שפוצ'קה ירד מהפרקט אכול מאשמה. "הוא לא סלח לעצמו אחרי ההפסד במשחק השני", מספר העיתונאי האיטלקי ג'וזפה ניגרו. "אני זוכר שבירידה לחדר ההלבשה הוא תפס את הראש ולא האמין שזה קרה לו. אם הוא היה חוזר על המהלך הזה אלף פעמים הוא לא היה מחטיא. אבל דווקא ברגע הכי חשוב יצא לו מהלך של אחד לאלף".

ההשלכות: בניגוד לאחרים ברשימה, הפאשלה של פוצ'קה לא באה במשחק שאין ממנו דרך חזרה. אולי זה מה שעזר לו לספוג פחות אש ולהתעשת בקלות יתרה. הוא המשיך לשתי עונות שיא באותה בולוניה, זכה ביורוליג עם ברצלונה ואפילו השיג נקמה פרטית במכבי תל אביב עם סל ניצחון מולה בשלב הבתים בעונת 2004/05. איך יודעים שבכל זאת נשארו שרידי טראומה? בשלוש הפעמים שביקר בהיכל מאז ההחטאה ההיא, פוצ'קה חטף שלוש תבוסות בהפרש של 18 נקודות בממוצע.

מכבי תל אביב מתארחת אצל באמברג (20:00, חי בוואלה ספורט)

משחק מקדים שמה את פארמר ורוצ'סטי על שולחן הניתוחים שלה

שי האוזמן על הקשיים של ג'ורדן פארמר בקדנציה השנייה שלו בצהוב

המשחק: מכבי תל אביב – סיינה, חצי גמר 2008

הפאשלה: מישהו הרי היה צריך לשלם על ההתרסקות המפוארת של סיינה בחצי הגמר ההוא, לא? דרייק דינר אמנם היה אז על תקן שחקן שולי, ובסך הכל חתםלחוזה זמני כדי למלא את מקומו של רימאס קאוקינאס הפצוע, אך באופן מפתיע רוב האש הוסטה לכיוונו. האיטלקים הגיעו למשחק כפייבוריטים, למרות שמכבי תל אביב נחשבה לשועל קרבות ותיק יותר במשחקים מהסוג הזה. במחצית הראשונה כולם הבינו גם למה: המכונה של סימונה פיאניג'אני עבדה בדיוק כמו בשלבי מוקדמים יותר העונה, הסגל החלש יחסית של מכבי תל אביב לא מצא תשובה, ובשיא היתרון האיטלקי עמד על 18. אלא שאז, בחסותו של אלכס גרסיה, דרק שארפ ודרייק דינר, שהתגייס לשורות הצהובים מבלי שהודיע לאף אחד, הובילו מהפך הירואי. דינר אמנם שותף לעשר דקות בלבד, אך הספיק לעשות בהן נזק בל יתואר. הוא השליך שש שלשות, פגע רק פעם אחת, והיה שותף בכיר להשלכה הכי חסרת אחריות בתולדות היורוליג – 45 זריקות מחוץ לקשת, שיא כל הזמנים.

התגובות: דינר הגן על עצמו בסיום המשחק ואמר ש"החטאנו זריקות פנויות שבדרך כלל אנחנו קולעים", אבל לא ידע שבמגף העטים כבר השחיזו את העטים. "פיאניג'אני ושאר השחקנים שהיו אז בסגל הספיקו לעשות דבר או שניים בסיינה לפני המשחק הזה, אז נטו להם חסד. אם שואלים אותי, שון סטונרוק היה אחראי לא פחות לכישלון הזה. אבל דינר היה המטרה הכי קלה, אז כולם נטפלו אליו", אומר ג'וזפה ניגרו.

ההשלכות: דינר וודאי לא יכול היה לנחש כיצד עשר הדקות התמימות הללו יתנקמו בו בשאר הקריירה, אבל כך היה: מאז אותו משחק הודבקה לו תווית של שחקן לקבוצות קטנות, ובכל אירופה – גם בקבוצות הגדולות – התיישרו לפי הקו הזה. "לא חשוב מה דינר עשה וכמה היה טוב בשנים שלאחר מכן, זה לא שינה לקבוצות הגדולות", אומר ניגרו. "לפני שתי עונות דינר נתן אולי את העונה האישית הכי טובה מבין כל השחקנים בליגות הבכירות (סיים כמלך הסלים של הליגה האיטלקית וזכה ב-MVP, י.א), אבל לא קיבל הצעה ראויה אחת".

המשחק: מכבי תל אביב – צסק"א מוסקבה, חצי גמר היורוליג 2014

הפאשלה: אין דרך עדינה להגיד את זה: אם חריאפה היה קצת פחות חנון מחוץ לפרקט, היו אומרים שיש כאן חשד סביר למעורבות בעניינים מפוקפקים. מאחר שהוא יותר חנון מחנון, לא נותר אלא לשפשף את העיניים ולהסתפק בקביעה שזו הייתה בסך הכל אי שפיות זמנית. זה החל חצי דקה לסיום, כשצסק"א ביתרון ארבע והכדור בידיים צהובות. חריאפה, ילדון נאיבי שמתחזה לווטרן, עוזב על קו השלוש את דייויד בלו. בהתקפה הבאה הוא יוצא מטיים אאוט עם ידיים רועדות, ומאבד את הכדור לאותו בלו ברשלנות פושעת. צסק"א עם עוד השתנקות ברגעי האמת, שהפעם, לשם שינוי, רשומה כל כולה על שחקן אחד ויחיד.

התגובות: "בניגוד לשאר השחקנים שהתרחצו בזריזות, חריאפה נשאר במקלחת קרוב לעשרים דקות. כשיצא אחרון מחדר ההלבשה בפנים נפולות, לא הסכים לדבר עם העיתונאים", נכתב ב'ספורט אקספרס' ביום שאחרי ההפסד. בחלוף 24 שעות חריאפה ניאות להתראיין, וסיפק אולי לראשונה בקריירה ציטוטים בעלי משמעות. "לא אני אשם בהפסד. כולנו עשינו טעויות ברבע האחרון. סוני ווימס היה יכול להכריע את המשחק בשניה האחרונה. יהיה מטופש לשים הכל עלי", אמר.

ההשלכות: בימים שאחרי ההפסד, דווח ברוסיה כי השבר של חריאפה כה עמוק, עד שהוא שוקל פרישה בתום העונה. הפורוורד הכחיש את הפרסומים ולא תלה את הנעליים, אבל את הפיינל פור האחרון המשיך מהיכן שהפסיק, וסיים עם 2 נקודות בלבד בחצי הגמר, בו ראה מקרוב איך ואסיליס ספאנוליס כותב פרק נוסף במסורת הלוזרית שלו ושל צסק"א.

המשחק: מכבי תל אביב – ז'לגיריס, מחזור 6 בטופ 16, 2003/04

הפאשלה: הנה תרגיל מחשבתי קטן: נניח שבישראל 2015 נערך משאל רחוב ובו נשאלו עוברי אורח מיהו ומהו פועלו של גידריוס גוסטאס. עכשיו, נניח שבמקביל נערך משאל רחוב דומה בליטא. מי היה מנצח בדו קרב, ישראל או ליטא? אין לכך תשובה ברורה, מה שממחיש עוד יותר כיצד שמו נחרת באותיות של קידוש לבנה בתודעה הקולקטיבית שלנו. בכל זאת, אתם מכירים עוד זר, ספורטאי או פוליטיקאי, שתרם כל כך הרבה להעלאת המורל הלאומי?

יום אסונו של גוסטאס, אי שם ב-8 באפריל 2004, היה יום ששונם של מאות אלפים בישראל. כולם זוכרים איך ולמה: 2.2 שניות לסיום, ז'לגיריס ביתרון שלוש ביד אליהו, ומאות אוהדים כבר נטשו את ההיכל. שמעון מזרחי בפנים נפולות, מבין שהחלום להניף את גביע אירופה לעיני רבבת צהובים במשכנם הקבוע נגוז. שאראס, שזה עתה ביצע עבירה חמישית, ניגש לספסל של הקבוצה האורחת ומברך על הניצחון. גוסטאס, עם קרוב ל-90 אחוז בממוצע מהקו לאורך הקריירה, זקוק לנקודה אחת בלבד כדי לשלוח את הצהובים הביתה לשנים של חשבון נפש. הראשונה מתגלגלת על הטבעת וזולגת החוצה. השנייה עושה את דרכה החוצה בנסיבות דומות, רק מהצד השני של הטבעת. ואז הגיע דרק שארפ.

התגובות: "לא עברו כמה שעות מסיום המשחק, וברשת כבר הופיעו אלפי טוקבקים איומים שנכתבו נגדו", נזכר העיתונאי הליטאי ארלידאס בודראיטיס. "העיתונאים פחדו לתקוף אותו בשאלות כי הוא היה על סף דמעות, אבל האוהדים כבר חרצו את גורלו. השנאה כלפיו ברחוב פשוט הייתה חזקה מדי מכדי שהעיתונאים יצליחו להסוות אותה". כמה חודשים אחרי המשחק, התפרסמה ההתייחסות הראשונה והאחרונה של גוסטאס לנושא בליטא.

"כל מי שמבין כדורסל יודע שמה שקרה לא קרה רק בגלל שהחטאתי מהעונשין. שלושה מיליון אוהדים ממהרים לשלוף את החרבות, אבל ככה זה בכדורסל - אף פעם אי אפשר לטעון שהפסד בא רק בגלל טעות או שתיים". אבל אפילו הוא לא האמין לזה.

ההשלכות: כנראה שגוסטאס אף פעם לא באמת יתאושש מהמהלומה המנטלית שנחתה עליו. בקיץ שלאחר אותה עונה הוא עזב את ליטא לראשונה בקריירה כדי לשים הכל מאחור, וחזר רק כעבור שמונה שנים כשעבר זעם. לו היה נולד איטלקי, צרפתי או אפילו ספרדי, סביר להניח שהייאוש היה נעשה יותר נוח. אבל במדינת שחיה ונושמת כדורסל כמו ליטא ההחטאות הללו הן אות קלון נצחית. "יש את גוסטאס שלפני המשחק ההוא, ויש את גוסטאס שאחריו. הבחור של לפני היה חביב ומסביר פנים לקהל ולתקשורת. הגרסה המאוחרת מופנמת, שקטה ופגועה. הקריירה שלו נמשכה אחרי המשחק ההוא, אבל חלק ממנו מת", אומר עיתונאי ליטאי.

המשחק: מילאנו – מכבי תל אביב, משחק 1 בהצלבה, עונת 2013/14

הפאשלה: עד ה-30 שניות האחרונות במשחק ההוא ניקולו מלי נחשב לשחקן שקול ואינטליגנטי. אחריו, הוא נמצא במאבק תמידי לשיקום התדמית. הערב, מול אותה קבוצה שהותירה בו צלקת, הוא יכול להשיג פריצת דרך. אבל גם זה עלול שלא לעזור. התמונה שנחרתה בזיכרון הקולקטיבי לעולם תהא אותה עבירה בלתי ספורטיבית מטופשת על טייריס רייס, שהכניסה את מילאנו לפאניקה ועזרה למכבי תל אביב לבצע את אחד המהפכים הגדולים בתולדותיה. הרגע הזה לעולם ייזכר כמאורע המכונן בעונה ההיסטורית של מכבי תל אביב, שהסתיימה בגביע אירופה סנסציוני.

התגובות: מלי לא ניסה לנקות את עצמו מאחריות בסיום ("חשבתי על המהלך הזה שוב ושוב ולא הפסקתי לכעוס על עצמי. לא הייתי צריך להיות כזה חסר ביטחון"), אבל האוהדים נטרו לו טינה על כך במשך תקופה ארוכה. "זה רגע ה'מה אם' הגדול בהיסטוריה של מילאנו. אלמלא העבירה הזאת, יכול להיות שמילאנו הייתה הופכת לקבוצה אחרת לגמרי היום", אומר העיתונאי פייטרו שיבטה.

ההשלכות: איינשטין אמר פעם שטיפשות היא לעשות את אותו דבר פעמיים ולצפות לתוצאות אחרות. מלי לא באמת שבאיטליה יגיבו אחרת כשכמה חודשים אחרי אירועי מכבי תל אביב, הוא ביצע את אותה שגיאה בדיוק על ג'רום דייסון בשניות האחרונות של משחק 7 בחצי גמר הפלייאוף מול ססארי. מילאנו עפה, וגם מלי, שהפוך לשנוא נפשם של אוהדי מילאנו ולבדיחה בקרב חוגים אחרים, ראה את הדרך החוצה. "הוא הרגיש שהוא חייב לעזוב את איטליה. הוא באמת זקוק למשהו אחר כדי לנקות את הראש", אומר שיבטה. לטובתו ולטובת באמברג, עדיף שטרינקיירי יספסל אותו במקרה של קרב צמוד הערב.