מדורים ובלוגים

שובו של פיטר קראוץ' הגרמני: סנדרו ואגנר חוזר לפרוח בדרמשטאדט

הוא זכה באליפות אירופה, כיכב עם ריברי, סחט מחמאות מהיצפלד והביא את ריקוד המכונה לגרמניה. לנסיקה של ואנגר לא הייתה המשכיות והוא אפילו ירד ליגה, אבל עכשיו הוא חוזר בגדול

28/10/2015
אימג'בנק GettyImages

בווידאו: פייר אמריק אובמיאנג בראיון מיוחד עם מרקו רויס

נבחרת גרמניה עד גיל 21 שזכתה באליפות אירופה ב-2009 הייתה אחת הטובות בכל הזמנים. לא פחות משישה שחקנים שהביסו 0:4 את אנגליה בגמר במאלמו קיבלו את מדליות הזהב במונדיאל האחרון – מנואל נוייר, מאטס הומלס, מסוט אוזיל, סמי חדירה, ג'רום בואטנג ובנדיקט הובדס. גם אנדראס בק וגונסאלו קסטרו רשמו הופעות בנבחרת הבוגרת והפכו לשחקנים בכירים בבונדסליגה. פביאן ג'ונסון החליט לימים לייצג את נבחרת ארצות הברית לבקשתו של יורגן קלינסמן, ושיחק גם הוא בגביע העולם בברזיל. סבסטיאן בוניש, יליד פולין, שיחק במדי נבחרת מולדתו ביורו 2012. כולם מוכרים היטב לחובבי הכדורגל, ורק החלוץ שהבקיע צמד מול האנגלים נותר אלמוני.

נותר אלמוני בהתחלה. ואגנר(צילום: GettyImages)

בכורה מושלמת בבאיירן

למען האמת, סנדרו ואנגר היה שחקן ספסל בסגל של הורסט הרובש ב-2009, אבל זכה לככב בגמר בזכות השעייתו של אשקן דג'אגה, אשר עבר בהמשך לנבחרת איראן ושותף אף הוא במונדיאל האחרון. הוא לקח את ההזדמנות בשתי הידיים. אחרי שערים של קסטרו ואוזיל, ניצל ואגנר התמיר, המתנשא ל-194 סנטימטרים, את כוחו הפיזי, הבקיע בשמאל את השלישי ממסירה של אוזיל, וקינח בימין עם הרביעי מול קן לואץ' האומלל, שעמד בשער אנגליה במקומו של ג'ו הארט המושעה. התקשורת בממלכה יצאה מגדרה ושיבחה את הסקורר. "הוא פירק את ההגנה שלנו", קבעו הפרשנים שהתרשמו מנוכחותו העצומה ברחבה. משם אפשר היה רק לצמוח, קל וחומר כאשר לוקחים בחשבון את המחמאות שקיבל החלוץ עוד קודם לכן על ידי המאמן המוערך ביותר בגרמניה באותם ימים.

כי הרי ואנגר היה על הנייר אחד השחקנים המעניינים בסגל ההוא. רק שניים גדלו בבאיירן מינכן – הוא והומלס. כבר כאשר היה בן 19, העלה אותו אוטמר היצפלד לקבוצה הראשונה, ובמשחקי הסופר-קאפ בקיץ 2007 נשלח הנער הישר להרכב הראשון במשחק מול שטוטגרט. הוא בישל בעקב לפרנק ריברי וכבש שער נאה בעצמו בניצחון 1:4. "ואנגר זוהר", נכתב בדיווח באתר הרשמי של באיירן, והיצפלד התרשם עמוקות. "סנדרו יודע לשמור על הכדור ולחלק מסירות עם הגב לשער. הוא עשה את העבודה ב-100 אחוזי הצלחה. היה לו משחק מושלם", קבע הבוס. במחזור השלישי של הבונדסליגה, כאשר לוקה טוני נפצע במחצית הראשונה מול האנובר, נכנס ואנגר במקום הכוכב האיטלקי והיה מצוין בניצחון 0:3. לרוע מזלו, היתה זו תרומתו האחרונה באותה עונה בגלל שחלוצים מנוסים ממנו החלימו מפציעות, אבל העתיד נראה ורוד.

"ואגנר זוהר". ואגנר במדי באיירן(צילום: GettyImages)

"יהלום לא מלוטש"

קלינסמן, שהחליף את היצפלד בקיץ 2008, חשב אחרת. הוא ויתר על ואגנר, והחלוץ חתם בדואיסבורג, אשר בדיוק ירדה לליגה השנייה וקיוותה לחזור במהרה. מנהלה הספורטיבי, ברונו הובנר, הצהיר: "סנדרו הוא יהלום לא מלוטש, שמביא איתו איכויות רבות. הוא מתאים בול לדרישות שלנו, ויוכל להתפתח לחלוץ מצוין אצלנו". אז תקוות העליה לא מומשו, אבל ואנגר אכן סיפק את הסחורה. הוא כבש שבעה שערים, וזימונו לסגל של הרובש היה טבעי. אחרי הצמד מול האנגלים, חזר ואגנר עם מוטיבציה גדולה לקבוצתו, הרשית חמש פעמים בארבעה המשחקים הראשונים בליגה, וחגג אותם עם ריקוד המכונה.

ההשוואות לפיטר קראוץ', כוכב מתוקשר בטוטנהאם בימים ההם, הייתה מתבקשת. הנה לכם חלוץ גבוה מאוד שמבצע תנועות של רובוט. חברתו לא התלהבה, אבל האוהדים דווקא ביקשו לרקוד שוב ושוב. "אין לזה שום קשר לקראוץ'. חבר ילדות ממינכן ביקש ממני לרקוד כך, ועכשיו זה פשוט מביא לי מזל", הסביר הסקורר, אבל הכינוי דבק בו. ואנגר נהיה קראוץ' הגרמני. רבים סברו שהוא יוכל להגיע רחוק יותר מהגרסה האנגלית.

"סנדרו יודע לשמור על הכדור ולחלק מסירות עם הגב לשער. הוא עשה את העבודה ב-100 אחוזי הצלחה. היה לו משחק מושלם". היצפלד(צילום: GettyImages)

שני משחקים בהרכב עם שכטר

ואז התברר שהריקוד לא באמת הביא מזל. כבר בספטמבר 2009 קרע ואנגר רצועות בברכו, ומאז הקריירה שלו הלכה ודעכה. לפרקים היו הבזקים של תקווה, אבל היא התרסקה בכל פעם מחדש, והחלוץ המוכשר נאלץ לראות את חבריו לסגל הנבחרת הצעירה הופכים לכוכבי על, בעוד הוא עצמו נשכח לחלוטין. היה זה תהליך ארוך ומתסכל, עם משברים רבים, אבל השחקן הצליח באופן מופלא לשמור על אופטימיות ולהתמיד בנסיונות לפלס את דרכו.

בתחילת 2010 היה מקום לאופטימיות גדולה כאשר ורדר ברמן של המאמן הסופר-התקפי תומאס שאף החליטה להחתים אותו בעודו פצוע. היא הריצה אותו בקבוצת המילואים אחרי החלמתו, ובעונת 2010/11 כבר היה ואנגר חלק מהרוטציה בקבוצת מכובדת בבונדסליגה, תוך שהוא מבקיע חמישה שערים, אך לאחר מכן חלה נסיגה ביכולתו. ואגנר סופסל, ובינואר 2012 הושאל לקייזרסלאוטרן. איתי שכטר אמור לזכור אותו היטב – השניים פתחו בהרכב בצוותא פעמיים. אלא ש-ואנגר לא הרגיש בבית, תרומתו שאפה לאפס, וכאשר לאוטרן ירדה הוא הגדיר את החודשים בקבוצה כקטסטרופה. "זו הייתה טעות גדולה מאוד להצטרף לקייזרסלאוטרן, בכלל לא היינו קבוצה", הוא קבע. מאחר וברמן כבר לא רצתה בו, עבר החלוץ להרטה ברלין.

אמור לזכור אותו היטב. שכטר(צילום: GettyImages)

דרמשטאדט מצילה את הקריירה

בשלוש העונות הקודמות הוא היה בברלין, התלהב מיופיה של הבירה, וניסה לעשות את המיטב, אבל ישב לרוב על הספסל והתגעגע לעיר הולדתו. "המשפחה שלי תחזור למינכן בהקדם, ואולי עוד אשחק בבאיירן", הוא אמר לפני שנה וחצי, "עצוב לא להיות בהרכב כשאני יודע שנתתי את המקסימום באימונים. גם כשאני מקבל 10 דקות על הדשא, אני משקיע את כולי, אבל בינתיים זה לא מספיק". כאשר פאל דרדאי מונה למאמן בשלהי העונה שעברה גם 10 דקות כבר לא היו רלוונטיות. ההונגרי הבהיר ל-ואנגר שהוא לא נמצא בתוכניות. "איך המאמן התייחס אליך?" נשאל ואנגר הקיץ. "הוא לא התייחס אלי בכלל", השיב השחקן.

בגיל 27, נותר ואנגר ללא כלום. "אני אוהב כדורגל יותר מדי כדי לשבת ביציע ולקבל כסף", הוא אמר, אבל במצבו לא היה קל לחשוב על אופציה משמעותית להמשך הקריירה. ואז, כמו באגדות, הגיעה ההצעה שהתאימה לו כמו כפפה ליד. דרמשטאדט, העולה החדשה הסנסציונית והמרגשת ביותר שידעה גרמניה, קראה לו לדגל. מבחינת ואגנר, זה היה חלום שהתגשם. המשפחה שבה למינכן, על אף שהיא מרוחקת 400 קילומטרים ממועדונו החדש. המנטליות של דרמשטאדט, האנדרדוג האולטימטיבי ללא כוכבים בו כולם עובדים קשה למען מטרה משותפת עם הרמוניה מושלמת בחדר ההלבשה, היא בדיוק המנטליות של ואנגר בימים אלה. הוא היה מחוק, וקיבל לפתע הזדמנות פז להוכיח את עצמו.

"היתה לי תחושת בטן לגביו". ואגנר(צילום: GettyImages)

כל גרמניה מאוהבת

איך אפשר לפספס אותה, במיוחד כאשר המאמן דירק שוסטר סומך עליך? "היתה לי תחושת בטן לגביו", אמר המאמן. זה התחיל בקטן עם חמש הופעות כמחליף, בעוד שוסטר ממתין שחניכו החדש ייכנס לכושר. הבכורה בהרכב הגיעה במחזור השישי מול ברמן, שלא האמינה בו פעם, והנקמה היתה מתוקה. ואנגר הישווה בפנדל במחצית הראשונה, ושש דקות לסיום הבקיע את שער הניצחון. ריקוד המכונה לא היה שם, אבל שמחה אדירה התפרצה החוצה. הבטחון העצמי שב אליו, ואפילו החמצת הפנדל בזמן פציעות בדרבי מול מיינץ, שגרמה להפסד כואב, לא הצליחה לערער אותו. שחקני מיינץ הקניטו אותו וצהלו מול פניו, אבל ואנגר לא ענה להם. הוא השיב עם שער בניצחון על אאוגסבורג במחזור שלאחר מכן.

אתמול, במשחק הגביע מול האנובר, הפך שוב ואנגר לגיבור דרמשטאדט. זה לא היה שער יפה, בסך הכל דחיקה ממטר עם החזה, אבל למי אכפת? הוא הביא ניצחון 1:2 ועלייה לשמינית הגמר. הקהל תומך בו, חבריו החדשים בונים עליו, ואפשר לשכוח מכל השנים האבודות. גרמניה כולה מאוהבת בסיפור הסינדרלה של דרמשדאדט, שמצליחה מעל ומעבר לכוחותיה וצברה 13 נקודות ב-10 המחזורים הראשונים. ואנגר הוא תוספת נהדרת לעלילה הפנטסטית הזו. האם יהיה לאגדה הזו סוף טוב? זו כבר שאלה אחרת, אבל בינתיים אפשר רק להריע לו.

  • סנדרו ואגנר

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully