סיפור הסינדרלה הכי מדהימה שידעה גרמניה: דרמשטאדט בבונדסליגה

לפני שנתיים בדיוק, במאי 2013, התייצבה דרמשטאדט למשחק גורלי על חייה מול שטוטגרטר קיקרס. היא הייתה זקוקה לניצחון ביתי על יריבתה במחזור האחרון של הליגה השלישית על מנת לשרוד ולא לשוב לליגת החובבים האיזורית, ממנה עלתה בסך הכול שנתיים קודם לכן. עבור המאמן דירק שוסטר הייתה זו מטרה מרגשת במיוחד, כי הוא פוטר באופן שנוי במחלוקת משטוטגרטר קיקרס במהלך העונה, ואז גויס מידית על ידי דרמשטאדט על מנת להציל אותה. הוא הרגיש מחויב להביס את האקסית ולהשלים את מסע ההינצלות המופלא של הקבוצה שבילתה את רוב העונה מתחת לקו האדום.

14 אלף אוהדים נאמנים מילאו כמעט עד אפס מקום את האצטדיון המיושן בתקווה לחזות בנס. ואולם, חלומות לחוד ומציאות לחוד. התקפת השושנים הסגולים הייתה החלשה ביותר בליגה, והיא לא הצליחה לפרוץ את העורף של קיקרס שעלתה ליתרון מוקדם. רק בדקה ה-84 השווה אלטון דה קוסטה ל-1:1, אבל זה היה כבר מאוחר מדי. התיקו קבע כי דרמשטאדט ירדה, ושוסטר נכשל במשימתו. ספקות גדולים היו סביב עתידו במועדון, וגם סביב עתידו של המועדון למוד הסבל.

לו מישהו היה מספר אז למאמן הצעיר שכעבור שנתיים הוא יצעיד את דרמשטאדט לבונדסליגה, וארבעה משחקניו בסגל ההוא יהיו שותפים להישג, הוא היה רואה בכך בדיחה חסרת טעם. אתמול זה קרה. העלייה המטאורית של דרמשטאדט היא סיפור הזוי ובלתי נתפס, נטול הגיון מינימלי. זוהי הסינדרלה של הסינדרלות, חבורה שבנויה אך ורק על רוח קבוצתית יוצאת דופן. מעבר לכך, אין לה כלום, ולכן רבים כל כך בגרמניה מתלהבים ממנה. בעונה הבאה תהיה דרמשטאדט הקבוצה החביבה של האוהדים הנייטרלים, ובפער עצום. אפילו היריבה האיזורית פרנקפורט מאושרת. "יהיה לנו דרבי ראשון אחרי 33 שנה", היא צייצה בטוויטר.

המזל החל להאיר פנים לשושנים כאשר הירידה שלהם לליגה הרביעית בוטלה. אופנבאך לא עמדה בהתחייבויותיה הכלכליות והורדה בידי ההתאחדות, וכתוצאה מכך נותרה דרמשטאדט בליגה השלישית, בעוד שוסטר נותר בתפקידו. את עונת 2013/14 התחילה הקבוצה כמועמדת ודאית לקרבות תחתית, עם שער זכות בודד ושתי נקודות בשלושה המשחקים הראשונים. אלא שאז, באמצע ספטמבר, היא הביסה לפתע את דואיסבורג 0:4, והמשיכה ל-0:6 כביר על האנזה רוסטוק.


העשיריה שכבשה תוך שבוע שינתה לחלוטין את המומנטום, ודרמשטאט טסה לפתע לחלק העליון של הטבלה. איש לא לקח אותה ברצינות, אבל היא הפסיקה לספוג שערים, ניצלה ביעילות את ההזדמנויות שנפלו בחלקה, ובמהלך אביב 2014 ביססה את מעמדה במקום השלישי המוביל לפלייאוף העלייה.

הפלייאוף הזה מול ארמיניה בילפלד שסיימה במקום ה-16 בליגה השנייה היה גדול על השושנים בכמה מידות. בן שהר זוכר את הדרמה המטורפת הזו היטב. הוא כבש את השער השני של ארמיניה שניצחה 1:3 בדרמשטאדט במשחק הראשון, והפכה את הגומלין לעניין לפרוטוקול – או כך, לפחות, היו בטוחים כולם חוץ משוסטר וחניכיו. כעבור שלושה בימים, מול הקהל של בילפלד שהגיע לחגוג הישארות, התרחשה אחת הסנסציות הגדולות ביותר שליגות נמוכות יכולות להציע.

שהר, שפתח שוב בהרכב, ראה את דרמשטאדט כובשת לפני ההפסקה, ועולה ל-0:2 בתחילת המחצית השנייה. בילפלד צימקה מיד ל-2:1, וכאשר החלוץ הישראלי הוחלף עדיין הייתה בטוחה בעצמה. ואולם, בדקה ה-73, הבקיע ג'רום גונדורף, שהוחתם – תאמינו או לא – משטוטגרטר קיקרס, קבע 1:3 וגרר את ההתמודדות להארכה בלתי צפויה. בדקה ה-110 כבשה בילפלד את השער שהיה אמור להשאיר אותה בכל זאת, אבל בדקה ה-120 ממש שלח דה קוסטה טיל מרהיב לרשת, ודרמשטאדט חגגה 2:4. עד לשריקת הסיום הספיקה ארמיניה לשלוח כדור לעמוד, אבל המזל הלך עם השושנים עד הסוף. הם עלו בזכות שערי החוץ, ושוסטר חגג כמו משוגע.

בהיעדר אמצעים כלכליים, עם תקציב שנתי של 5 מיליון יורו בלבד, לא הייתה לדרמשטאדט אפשרות להחתים אף שחקן משמעותי. היא הסתפקה באלה שאיש לא רצה, כמו הקשר טוביאס קמפה שלא בדיוק התאקלם בדינמו דרזדן אשר ירדה לליגה השלישית. למעשה, שווי השוק של כל שחקני הסגל ביחד בקושי מגיע ל-12 מיליון יורו. סיכוייהם לשרוד הוערכו, באופן לא מפתיע, כקטנים. מחשבות על עליה שניה ברציפות היו אבסורדיות במקרה הטוב.

אם מסתכלים על הסטטיסטיקה היבשה, דרמשטאדט באמת נראית כמו קבוצת תחתית. אחוז המסירות המדויקות שלה הוא הנמוך ביותר בליגה – מקום 18 מתוך 18. אחוז הזכיות בכדור בתיקולים בין שחקנים גם הוא נמוך ביותר בליגה. לדרמשטאדט היה קושי ברור לפתח משחק התקפי מסודר – היא מצאה את הרשת 44 פעמים בלבד ב-34 משחקים. 23 שערים, כלומר יותר מ-50 אחוזים מהיבול, נכבשו ממצבים נייחים, והיתר נפלו בדרך כלל בהתקפות מתפרצות. עם נתונים כאלה קשה מאוד להיות בצמרת, אבל זה בדיוק מה שדרמשטאדט עשתה.

שוסטר, בלם עבר קשוח ומוערך מאוד בבונדסליגה, שהצטיין במשחק ראש על אף שגובהו 178 סנטימטרים בלבד, בנה קבוצה בצלמו ובדמותו – לוחמת, נחושה, עם לב גדול שמפצה על המגבלות הטכניות. היא שמרה על רשת נקיה ב-17 משחקים, וספגה רק 26 שערים – המאזן הטוב בליגה. כתוצאה מכך, יש לה חמישה הפסדים בלבד במשך כל העונה, לעומת 15 ניצחונות שהושגו עם המון זיעה והשקעה.

אחד החשובים שבהם התרחש לפני שבועיים, בקרב ישיר באצטדיונה של קרלסרוהה, היריבה החזקה בצמרת. שוסטר התרגש מאוד לשוב למגרש בו בילה את השנים הטובות ביותר כשחקן, בשנות ה-90', עם המאמן הג'ינג'י ויני שפר על הקווים. ב-1994, כאשר אוליבר קאן עמד בין הקורות, העפילה קרסלרוהה של שוסטר לחצי גמר גביע אופ"א, תוך שהיא רומסת בדרך 0:7 את ולנסיה. כעת הוא רצה לנצח את האקסית המיתולוגית, ועשה זאת, 0:1 משער של קמפה במתפרצת לתפארת שהחלה בכדור קרן של היריבה. אתמול היה זה שוב קמפה שהבקיע את שער הניצחון בכדור חופשי, 19 דקות לסיום המשחק הביתי מול סנט פאולי. תיקו היה משאיר את דרמשטאדט במקום הרביעי, 0:1 סידר לה את המקום השני והעפלה אוטומטית.

קמפה הוא אחד הגיבורים הגדולים, וכמוהו גם החלוץ מרקו סיילר, שכמעט ולא מבקיע שערים, אבל רץ ללא הפסקה בכל חלקי המגרש, ובולט בזכות הזקן שהוא מגדל מאז נובמבר לצערה הרב של אמו – ג'יימס הארדן יכול להתבייש אל מול הגאווה העבודה של הלוחם בן ה-29 ששיחק תמיד בליגות הנמוכות. גם הוא המום לחלוטין מהשינוי הקיצוני במעמדו. הוא מעולם לא העז אפילו לחלום לשחק בבונדסליגה.

גם כל קבוצות הבונדסליגה מעולם לא העלו בדעתם שיצטרכו להגיע לאצטדיונה של דרמשטאדט שנבנה ב-1921, ונראה בהתאם. עיתונאי של "בילד", שביקר בחדרי ההלבשה דיווח כי הם נראים כמו "אולם ספורט בבית ספר ישן". "דרמשטאדט שיחקה לא מזמן בליגת החובבים, וזו רמת המתקן. לפחות הדשא הוחלף לפני שנה, כי עד אז לא הייתה שם אפילו מערכת חימום. לעומת זאת, חדרי ההלבשה לא שופצו, ויש בהם ספסלי עץ. במקלחות לא תמיד יש מים חמים, והריח מזכיר את שיעורי הספורט בתיכון", נכתב על האצטדיון אליו יגיעו בעונה הבאה באיירן, דורטמונד ושאלקה. "אנחנו עורכים לכל שחקני הרכש הפוטנציאליים סיור באצטדיון לפני החתימה, והם יודעים בדיוק מה הם הולכים לקבל", אמר שוסטר.

אצל המאמן הכריזמטי אין כוכבים, ויהיה מעניין לראות אם דרמשטאדט תצליח להחתים מספר שחקנים עם ניסיון בליגה הבכירה, אשר יהיו חיוניים כדי שסיפור האגדה המופלא הזה לא יהפוך לסיוט. בפעמיים הקודמות, כאשר העפילה דרמשטאדט לבונדסליגה, ב-1978 וב-1981, היא ירדה תוך עונה אחת. טבעי לחלוטין להניח שזה יהיה גורלה גם הפעם, אבל הקבוצה הזו הוכיחה לתחזיות הגיוניות אין ערך בכל הקשור אליה. היא פשוט משנה את חוקי המשחק, אז בואו נזרום איתה. קדימה שושנים, למה שלא תזכו באליפות בעונה הבאה עם הסגל הקיים?