הטוב: מארק ואליינטה
לא קל בערב כזה לבחור שחקן אחד שבלט מעל כולם מחוליית ההגנה של מכבי חיפה. למרות משחק כמעט מושלם של השוער ולדימיר סטויקוביץ' והקרבה של כל קו ההגנה אחרי ההרחקה של טאלב טוטאחה בדקה השלישית, מעל כולם היה הבלם הספרדי של הירוקים, שהצטיין הערב. לפני שהחלה העונה לא היה ברור למה רוני לוי מתעקש על הבלם, שעשה טובה שבא ארצה ואחר כך גם התברר שהוא לא בכושר. הערב, ואליינטה נתן תשובות מוחצות לכל הספקנים עם שקט וביטחון והיה לאורך כל המשחק במקום הנכון כדי לחלץ עוד ועוד כדורים. יתרה מכך, הבשורה ללוי היא שהוא סוף סוף מצא את ההגנה שאולי תתן לו קצת שקט במחזורים הבאים. האתגר הבא שלו הוא למצוא חלוץ שיבקיע.
הרע: מאור בוזגלו
בבאר שבע עשו הכול כדי לקחת אליפות. הביאו מאמן מצליח, בנו סגל עמוק וטוב ואפילו נכנסו למבצר חדש, אולי הכי ביתי בליגה. אבל דבר אחד שכחו בבירת הנגב - הם צריכים שחקן שיוביל אותם לצלחת. כזה שייתן את הגול ברגע הנכון. כזה שיכריע משחקים חשובים וכזה שידעו שאפשר לסמוך עליו ברגע האמת. בוזגלו שחקן מצוין, אבל מתברר שיש לנו ווינר אמיתי אחד בליגה, ההוא מקרית שלום.
המכוער: דני קרסיקוב
האצטדיון החדש, התפאורה הנהדרת, האווירה המקסימה ביציעים. הכול היה מוכן לערב מושלם. לרגע, אם עצמתם עיניים לפני שריקת הפתיחה בטרנר, הרגשתם אירופה ויש כאלה שהגזימו ואפילו אמרו "אנפילד". שתי דקות מהפתיחה, קריסקוב הזכיר לכולם שאנחנו עדיין בביצה המקומית שנקראת כדורגל ישראלי. לא ברור איך קוון שנמצא כל כך קרוב לאירוע הצליח להרוס חווית כדורגל שהייתה יכולה להיות המשך ישיר למה שהיה לפני שריקת הפתיחה.
