נבחרת ישראל ביורובאסקט 2015

    ההפתעה, האכזבה והקשר הישראלי: מסקנות ראשונות מהיורובאסקט

    יוון סופסוף נראית כמו נבחרת גדולה, איטליה לא מצליחה להתרומם וננו גינזבורג מפתיע יחד עם נבחרת צ'כיה. אור שקדי על הימים הראשונים של האליפות, כולל השחקן האלמוני שפורץ ובעיית המתאזרחים

    אימג'בנק - AFP

    המרשימה: יוון

    שש שנים עברו מאז ההצלחה האחרונה של נבחרת יוון בטורניר גדול. ב-2009, באליפות אירופה בפולין, הצליחו היוונים לסיים במקום השלישי, אחרי שורה של הצלחות בכל המסגרות והיה נראה כי המסע שלהם לשליטה ביבשת לצד ספרד וסרביה ימשיך. אלא שמאז משהו קרה למדינה המפולגת כלכלית. באליפות העולם ב-2010 היוונים בקושי עברו את שלב הבתים והודחו מול ספרד בשמינית הגמר. שנה לאחר מכן, באליפות אירופה בליטא, הם נעצרו על ידי צרפת ברבע הגמר. אחרי שלא העפילו לאולימפיאדת לונדון 2012, הגיעה התרסקות באליפות אירופה האחרונה בסלובניה עם הדחה בשלב הבתים השני וההרגשה שהדור הצעיר והמוכשר לא יוביל את יוון רחוק מדי.

    אלא שניצני השינוי נראו כבר בשנה שעברה, באליפות העולם בספרד, אז יוון כיכבה בשלב הבתים הראשון עם חמישה ניצחונות, ביניהן הצגות מול קרואטיה וארגנטינה וללא הפסדים, אך נעצרה בהפתעה בשמינית הגמר מול סרביה, שהמשיכה עד הגמר. הקיץ, לאור ההצלחות של הנבחרות הצעירות היווניות, היה ברור כי הנבחרת הבוגרת תעשה הכל כדי לחזור לקדמת הבמה ותשאף להשיג את הכרטיס לריו 2016 כבר דרך אליפות אירופה, קרי להגיע לגמר.

    הסגל שהעמיד פוציס קציקאריס מוגדר בתקשורת היוונית כטוב ביותר של הנבחרת מזה יותר מעשור. כל הכוכבים הגדולים הופיעו: מספאנוליס, דרך קלאת'ס ועד אנטטוקמפו. הסגל עמוק כל כך, עד שפפאניקולאו הגדול עולה כמחליף רביעי. בזכות משחקי ההכנה סומנו היוונים כמועמדים לתואר והפתיחה, בהתאם. את מקדוניה הם טאטאו בקלות, אבל המשחק המרשים באמת היה נגד קרואטיה, שמארחת את שלב הבתים הראשון. הקרואטים שלטו במשחק, אלא שברבע האחרון ספאנוליס העביר הילוך ונתן ליוון ניצחון גדול וככל הנראה את המקום הראשון בבית. בקצב הזה, הבצורת היוונית קרובה להסתיים.

    (תוכן מקודם)

    לא רק בזמן הקורונה: השירות הרפואי שעוזר לחולי לב

    בשיתוף שחל
    לכתבה המלאה
    חזרה למרכז הבמה. שחקני יוון (צילום: AP)

    המאכזבת: איטליה

    נבחרת נוספת שהגיעה עם בצורת לאליפות הנוכחית היא איטליה. הנבחרת של סימונה פינג'יאני רשמה את ההישג האחרון שלה אי שם במשחקים האולימפיים באתונה ב-2004, שנה אחרי מדליית ארד באליפות אירופה בשבדיה. בעשור האחרון האיטלקים פשוט לא מתרוממים ולמרות שהשתחלו לרבע הגמר בלובליאנה לפני שנתיים, לא היו באזור של הפודיום כבר יותר מעשור. הקיץ, זה אמור היה להראות אחרת. אחרי טורניר מוקדמות טוב, הכנה סבירה וסגל נוצץ ועמוק, איטליה סימנה לפחות את הכרטיס לטורניר הקדם אולימפי כמטרה.

    האיטלקים בנו הרים של ציפיות, בתחושה שגם מבית המוות הם אמורים לצאת בצורה טובה. כבר במשחק הבכורה הם נקלעו לפיגור דו ספרתי מוקדם נגד טורקיה החסרה והצליחו לרשום קאמבק בזכות משחק מפלצתי של גלינארי, רק כדי להפסיד בגלל החטאת עונשין של אותו שחקן. במשחק השני הגיעה איסלנד, הנבחרת החלשה בבית, הוליכה שלוש דקות לסיום והפסידה רק אחרי סיום דרמטי. עם הפתיחה הצולעת לא הספיקה, הרי שגם ג'יג'י דאטומה, שחתם הקיץ ב-1.7 מיליון יורו בפנרבחצ'ה/אולקר נפצע וההרגשה היא כי איטליה עוד עלולה למצוא את עצמה מודחת לפני שמינית הגמר, "אם הנבחרת לא תעפיל שלב, זה יהיה קטסטרופה", נכתב אתמול ב"גאזטה דלו ספורט". הערב איטליה נגד ספרד. הפסד, וההדחה המוקדמת מתקרבת.

    איטליה שוב תקועה. ג'נטילה (צילום: אימג’בנק, Gettyimages)

    לא קשורות לאליפות: אסטוניה ואוקראינה

    בזמן ששחקני נבחרת ישראל עקבו אתמול מקרוב אחר המשחק הנהדר בין פולין לצרפת, בבית הלטבי נערכה ההתמודדות בין שתי הנבחרות החלשות ביותר באליפות ככל הנראה, אסטוניה ואוקראינה. קצת פחות מ-3,000 צופים התכנסו באולם בריגה, כאשר האלפים שדחפו את אסטוניה לפני האליפות, הצטמצמו לאור חוסר ההצלחה המובהק של הנבחרת בפתיחת הטורניר. אלא שלמרות התבוסות המחפירות לצ'כיה (23 הפרש) ובלגיה (29 הפרש), האסטונים שמרו על אמונה ורשמו קאמבק מול האוקראינים, בדרך לניצחון 71:78, ששמר עבורם על האפשרות לעלות לשמינית הגמר.

    ברחבי אירופה קצת הובכו מהמשחקים הראשונים של אסטוניה, שבניגוד לאיסלנד שנלחמת בבית המוות ומציגה כדורסל ראוי, נראתה כמו חבורת שחקנים שלא יודעת מאיפה האליפות הזו נחתה עליהם. אוקראינה מנגד, דווקא נראתה סביר ביום הראשון נגד ליטא, אך המשיכה במגמה הרעה שלה ואחרי שהאליפות שהייתה אמורה להתארח אצלה בקייב ונלקחה ממנה בשל המצב הביטחוני, היא נראית בדרך לקריסה והדחה משפילה, דווקא אחרי שנתיים נהדרות, הצלחות באליפות אירופה והגעה לאליפות העולם. "אין ספק שלא לזה ציפינו", אמר בהכנה מאמן אוקראינה, יבגני מורזין. "נקווה לרשום הצלחות גם נגד ליטא ולטביה", סיכם מאמן אסטוניה טיט סוק. שתי הנבחרות הללו יואילו בטובן לסיים את הדרך באליפות ביום חמישי ויחזירו את הביקורת שיש נגד הגדלת האליפות ל-24 נבחרות.


    נעים להכיר: אדם וצ'ינסקי

    לכל אליפות אירופה יש את הכוכב האלמוני שלה, זה שאיש לא סימן כמי שיכול להכות גלים לפני האליפות ואחרי האליפות הופך לסחורה חמה. ב-2013, סרגיי גלדיר היה הדבר הכי קרוב שהיה להפתעה, למרות שהיה מוכר לאנשי הכדורסל האירופי בזכות שנים טובות בליגה הספרדית והעובדה שנבחר בסיבוב השני בדראפט 2009. למרות זאת, איש לא ציפה להתפוצצות כמו של גלדיר, שזכה בזכות האליפות לחוזים גבוהים בליגה הצרפתית.

    השנה יש מועמד חדש לתואר הפריצה. מבט על הקלעים הבולטים של האליפות, טבלה אותה מוליך עומרי כספי, מגלה במקום הרביעי את אדם וצ'ינסקי הפולני, עם 18.7 נקודות. לפני האליפות, עיקר תשומת הלב בנבחרת של מייק טיילור הופנתה למרצ'ין גורטאט, איי ג'יי סלוטר, פרמיסלב קרנובסקי הצעיר ואפילו מתיאוש פוניטה המוכשר, אבל לפתיחה רצחנית כמו של וצ'ינסקי איש לא ציפה. 15 נקודות נגד בוסניה, 23 (4 מ-5 מחוץ לקשת) נגד רוסיה ו-18 נקודות שהשאירו את הפולנים חזק במשחק נגד המועמדת לזהב צרפת העלו את המניות של הפורוורד בן ה-26. "אני לא מסתכל על המספרים שלי, בעיקר על ההצלחה של הנבחרת", אמר אחרי הניצחון על רוסיה.

    בעונה הבאה הוא אמור להמשיך באוברדיורו, אליה הגיע בקיץ שעבר אחרי שבילה את כל הקריירה המקצוענית שלו, מהרגע שעלה לבוגרים בגיל 15, בסופוט. אל תתפלאו אם התחנה הבאה של השחקן שקולע ב-58 אחוז מחוץ לקשת, תהיה בקבוצת צמרת אירופית.

    פישר הוא היוצא מן הכלל (צילום: AFP)

    לא מובילים לשום מקום: מתאזרחים

    כמו לפני כל אליפות אירופה בשנים האחרונות, גם השנה דובר לא מעט על נושא המתאזרחים והמשמעות שלהם לנבחרות השונות. אם בעבר ראינו שחקנים כמו פו ג'טר ובו מקאלב סוחבים את אוקראינה ומקדוניה בהתאמה להצלחות, הקיץ נראה שהתמונה שונה. המתאזרח שנמצא במקום הגבוה ביותר בטבלת הקלעים הוא ג'רום רנדל, אקס ברק נתניה, שקולע 15.3 נקודות למשחק באוקראינה החלשה. השחקנים הבאים בדירוג נמצאים רק בעשירייה השישית. אגב, רנדל מדורג גבוה דווקא באיבודים, עם כמעט ארבעה למשחק.

    עיקר הביקורת שמועברת על גל המתאזרחים נוגעת לרמת החיבור לנבחרות ולעובדה שלרובם אין כל קשר למדינות שהם מייצגים. אם נתעלם מהביקורת הזאת, נראה שהתרומה המקצועית לא גבוהה. דיאור פישר, ג'מאר ווילסון ואיי ג'יי סלוטר הם היוצאים מן הכלל, אבל שחקנים כמו בובי דיקסון, שמשחק תחת השם החדש עלי מוחמד בטורקיה, בלייק שילב בצ'כיה או ריצ'רד הנדריקס במקדוניה, כאלה שהגיעו עם מוניטין נהדר, נראים כבויים ונכשלים יחד עם הנבחרות שלהם.


    הקשר הישראלי: ננו גינזבורג

    בשקט בשקט, בלי שכמעט שמים לב, לישראל יש נציגות שנייה ביורובאסקט, ננו גינזבורג מאמן נבחרת צ'כיה. אחרי שנים כעוזר מאמן ומאמן בנימבורק, האלופה הצ'כית הקבועה, החליטו בקיץ 2013 לתת באיגוד הצ'כי לגינזבורג את הנבחרת ואת הניהול המקצועי של הנבחרות הצעירות. זה נגמר בעלייה לאליפות אירופה, אך כבר בעונה הבאה הוא ישוב לתפקיד מאמן נימבורק. בינתיים, הוא עולה על הציפיות הראשוניות עם נבחרת צ'כיה, שקרובה לעלייה לשמינית הגמר.

    לא מדובר בהפתעה גדולה מבחינת הסגל, שכן הצ'כים מחזיקים ביאן וסלי, תומאס סטורנסקי ובלייק שילב, לצד הוותיקים לובוס בארטון, פטר בנדה ויירי וולש, שמסרב לפרוש, אך לאור ההכנה הרעה, בדיוק כמו נבחרת ישראל, ההרגשה הייתה שצ'כיה לא תרשום אליפות מוצלחת. גינזבורג ונבחרתו פתחו עם שני ניצחונות משכנעים על היריבות החלשות בבית ואם לא תהיה הפתעה גדולה, הם יהיו בשמינית הגמר, שם כנראה המסע המוצלח שלהם ייעצר.

    טרם התפרסמו תגובות

    הוסף תגובה חדשה

    בשליחת תגובה אני מסכים/ה
      לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

      התרעות פיקוד העורף

        walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully