לאורך שנים התרגל הכדורסל הישראלי להפיל את התיק על חוסר ההצלחה בזירת הנבחרת על היעדר שחקן פנים איכותי. "לא מצמיחים שחקנים מלבד יניב גרין ועידו קוז'יקרו", התלונן כל עיתונאי, פרשן או מאמן כבר יותר מעשור, ובצדק. גם בקמפיין הנוכחי ידע מאמן נבחרת ישראל ארז אדלשטיין להפנות את תשומת הלב פנימה, "היתרון הגדול של סרביה ושל הרבה נבחרות עלינו הוא שיש להם שחקן מטרה", אמר המאמן בהתייחסו למירוסלב ראדוליצה הפנטסטי. אלא שדווקא מאמן נבחרת סרביה, סשה ג'ורג'ביץ', נשמע מעט מסויג לקביעה של מאמן נבחרת ישראל, "צריך לראות איך זה ייצא לפועל. בסופו של דבר השחקנים שמזכים אותך במדליות הם לא שחקני הפנים, אלא דווקא הגארדים, כי אצלם נמצא רוב הזמן הכדור".
אז בעמדות הפנים יש לישראל שחקנים בקמפיין הנוכחי, על טיבם אפשר וראוי להתווכח. אבל דווקא בעמדות הגארדים אמורה הנבחרת להיות מסודרת עם שני רכזים אתלטיים ואיכותיים - גל מקל ויוגב אוחיון. אלא שהסיטואציה ממנה מגיעים השניים הללו, שצריכים למלא בעזרתם של רביב לימונד, אפיק ניסים וקצת דגן יבזורי את עמדות 1 ו-2 בנבחרת בהיעדרו של יותם הלפרין, רחוקה מלהיות אופטימלית.
מקל חתם במדי הכוכב האדום בלגרד לאחר שמשך את ההחלטה על קבוצתו הבאה יותר מדי זמן, בדיוק כמו בחורף שעבר. אוחיון סחב פציעה ברגל לאורך עונה שלמה אשתקד, והקיץ חלה לפני החזרה לנבחרת. "כל אחד סוחב איתו את הקילה שלו, כל הבעייתיות הזאת נסחבת לנבחרת, אי אפשר להתווכח עם העובדות", מסכים המאמן הלאומי לשעבר צביקה שרף. אז מה בכל זאת יוכלו להביא שניים מהשחקנים המובילים של הנבחרת למדים הלאומיים הקיץ, והאם הם מסוגלים לשחק ביחד, כפי ששואף אדלשטיין?
אל הקיץ הקודם הגיע גל מקל כנסיך השני של הכדורסל הישראלי לצידו של עומרי כספי. אחרי שאת אליפות אירופה בסלובניה הוא החמיץ כי בדאלאס לא רצו לשחררו, הפעם הוא מופיע למוקדמות אחרי ששיחק חצי עונה ב-NBA, התאושש מפציעה שעצרה לו את העונה, והיה מוכן להראות לכולם את גרף ההתקדמות שלו מההופעה הקודמת בנבחרת, אחרי העונה מלאת העליות והירידות בטרביזו. זה נגמר עם 13.3 נקודות, 6.5 אסיסטים ו-4.5 ריבאונדים למשחק, חיבור מושלם עם ארז אדלשטיין והשחקנים, ותקוות גדולות לעתיד. הקיץ הסיפור שונה. מקל השלים עונה של 27 משחקים רשמיים - 4 בניו אורלינס ועוד 23 משחקים בניז'ני נובוגרוד, כשממוצע הדקות הכללי שלו נע סביב ה-18 דקות למשחק.
במשחקי ההכנה עד כה מקל לא ממש מרשים. אמנם הוא רשם משחקים לא רעים נגד אוקראינה ומקדוניה, המשיך במגמה ונראה טוב יותר נגד בוסניה ואסטוניה, אבל הדברים עדיין לא נראו כפי שמצופה ממנו. בהקשר של מקל עולה השאלה האם הוא מצליח להביא לנבחרת ישראל את יכולת השיא שלו, שכן רק בקמפיין אחד הוא הבריק, ובטורנירים האחרים, גם בשל העובדה שהיה צעיר מדי, פשוט לא מוצא את מקומו. העובדה היא שמאז שנלקח במפתיע על ידי צביקה שרף לנבחרת ב-2009, כמעט ולא היה פקטור משמעותי במדים הלאומיים עד הקיץ שעבר, כשבתווך הוא זוכה בשתי אליפויות. אצל אריק שיבק הוא פספס שני קמפיינים, אחד בגלל דאלאס, והשני בגלל שנופה. בהכנות לאליפות אירופה 2011 קיבל את ההזדמנות אך לא הרשים והפך לגארד השלישי ברוטציה, ובשנה לאחר מכן הסיטואציה לא השתנתה לטובה. אצל אדלשטיין בקיץ שעבר, התמונה השתנתה, והוא קיבל את מפתחות הנבחרת.
לתוך הקלחת הזאת, אפשר להוסיף את נושא ההתמהמהות וחוסר ההחלטיות של מקל, שלקח יותר מחודשיים מהיום שבו פתח במגעים עם מכבי תל אביב, הפועל ירושלים וקבוצות ה-NBA ועד שנחת השבוע בבלגרד, "זה היה לא פשוט להביא שחקן כמו מקל", סיפר בכיר בכוכב האדום, "לדעתי היו לו הצעות כמעט כפולות בשכר, אבל הוא בחר בנו. לדעתי, היה פה אלמנט לא קטן של מזל, כי עד לפני שבועיים או שלושה, לא היה לנו סיכוי להביא אותו".
בדיוק כמו החתימה בניז'ני נובגורוד במהלך העונה, גם הפעם ביקורת רבה מופנית כלפי ההחלטה של מקל, "לדעתי הוא היה צריך לשחק במכבי תל אביב או הפועל ירושלים. הכוכב האדום בלגרד לא בשבילו, אני אמרתי בזמן אמת, ביום שהוא חתם בניז'ני נובוגרוד שהוא עשה טעות", אומר צביקה שרף, "העמדה שלי בנושא הזאת ברורה. אני מאוד אוהב את גל, אבל אני חושב שהוא טועה. מה שארז יכול להגיד, הוא אומר, הוא צודק, הוא לא יכול לומר הכל. הוא מאמן הנבחרת, הוא לא יכול להגיד דברים שאני ואתה יכולים לומר".
ההרגשה היא שמקל עדיין לא מצא לגמרי את קצב המשחק, למרות יכולת טובה נגד אסטוניה ובוסניה. "גל לא שיחק בשנתיים האחרונות באופן מסודר, חוץ משלושה חודשים בניז'ני נובוגרוד, ויש לזה אפקט משמעותי", אומר קפטן הנבחרת לשעבר מאיר טפירו. "בסופו של יום אתה צריך להיות חד, ולהמשיך תקופה. זה קשה אחרי שנתיים שאתה לא משחק מסודר, לבוא ולשחק יום אחרי יום, שהגוף שלך צריך להתמודד עם זה. גל הוא טיפוס שעובד קשה, מבחינה גופנית הוא יהיה בסדר, השאלה תהיה בחדות שלו. העניין עם גל זה הכל חדות, במהות שלו הוא עובד קשה ומתאמן קשה. יכול מאוד להיות שהוא יהיה בכושר גופני טוב, אבל החדות - התגובה לאירועים שקורים על המגרש, גם במסירה וגם בקליעה - אלה דברים שלטעמי ייקח לו יותר זמן".
מערכת היחסים בין מקל לאדלשטיין היא יוצאת מן הכלל. הרכז התאמן בהפועל תל אביב לפני שהגיע למכבי חיפה בעונת האליפות, והשניים שומרים על קשר צמוד גם בימים בהם בילה מעבר לים. בצד השני נמצא יוגב אוחיון, שגם כן נמצא בקשר טוב עם המאמן הלאומי, אבל דווקא פספס את הקמפיין האחרון בשל מחלה. לקיץ הזה אוחיון היה אמור להגיע אחרי מנוחה טובה שהייתה אמורה לעזור לו להתגבר על פציעה ברגל, לאחר שמכבי תל אביב סיימה את העונה כחמישה שבועות לפני פתיחת ההכנות, ואחרי שהשלים עונה שלישית ברציפות בעמדת מפתח בצהוב. הגארד מקרית שמונה היה יכול להכנס לעמדת מפתח בנבחרת, אלא שדווקא כשחזר מחופשה, המחלה שמציקה לו כל כך תקפה, והוא נאלץ לפספס את השבועיים הראשונים של ההכנה.
הסקפטיות לגבי השתתפותו של גארד מכבי תל אביב ביורובאסקט הייתה גדולה, אלא שתוך שבוע וחצי הוא עמד על הרגליים וחזר לאימונים, כשבנבחרת מעידים על רצון גדול שלו להיות בסגל. אחרי שבמשחק ההכנה הראשון נגד סרביה זה עדיין לא היה נראה טוב, במשחק השני האנרגיות כבר היו שם, ואפילו הכדורים נכנסו. המומנטום החיובי נמשך גם נגד בוסניה, אך גם במקרה שלו יש עדיין עליות וירידות גדולות מדי במשחק, בעמדה משמעותית מאוד. עם זאת, בנבחרת החמיאו לו בשבועיים האחרונים על החזרה לעניינים, ומאמינים כי יהיה בכושר טוב לקראת האליפות עצמה.
"יוגב מגיע אחרי תקופה שהוא שיחק פצוע וחולה, אבל שיחק", אומר מאיר טפירו, "כשהוא ייכנס לכושר זה ייראה טוב, כי הוא שיחק ברמות הגבוהות וגם לא מעט. אני מאמין שכשיוגב ישים את המחלה והפציעה מאחוריו, הוא יוכל להגיע לאליפות אירופה בכושר לא רע. הוא צריך להכנס לכושר גופני טוב יותר". יתרון נוסף של אוחיון היא מידת ההתאמה שלו לחלק מהשחקנים האחרים, "המשחק שלו מאוד זורם, והוא נמצא ברמות הגבוהות כבר הרבה זמן כדי להכנס לעניינים מהר", העיד גורם בכיר במכבי תל אביב על הגארד, "אם הוא לא היה רוצה להיות בנבחרת, הוא יכל להתחמק באלגנטיות, אבל הוא מאוד רוצה ויודע שהוא יכול להיות משמעותי. הכל שאלה של כניסה לכושר גופני, אם הוא יוכל לעמוד על הרגליים במהירות, הנבחרת תרוויח מזה".
כאמור, סגל נבחרת ישראל לאליפות אירופה יכלול ככל הנראה שישה גארדים, כשאדלשטיין נוטה לשחק ברוב שלבי המשחק עם שני מובילי כדור. בר טימור לא קיבל הרבה הזדמנות במהלך ההכנה, ואם ייסע לצרפת לא צפוי לקבל דקות משמעותיות, כך שנשארנו עם חמישה שחקנים. לצד מקל ואוחיון נמצאים רביב לימונד, דגן יבזורי ואפיק ניסים. נראה כי מסיבות הגנתיות וניסיונות של לחץ על הכדור, נראה את ההרכב ששני הגארדים המובילים שלנו, אוחיון ומקל, משחקים ביחד, הרכב שלדעת הרבה מאוד בעלי מקצוע גורם לנבחרת ישראל להראות מוגבלת מאוד בשל אלמנטים של קליעה.
למרות הרצון, במשחק השני נגד סרביה קיבלנו כ-8 דקות של ההרכב הזה, ובהפסד לבוסניה כ-10 דקות, רובן ברבע האחרון בו הבוסנים שלטו במשחק, וגם בהפסד לקרואטיה השילוב לא ממש עבד. "אני חושב שזה רעיון טוב, ברור שצריך שיוגב יהיה בריא ויחזור לכושר טוב, מקווה שעד האליפות הוא ייכנס לכושר", קובע שרף. "כולם מצפים מגל מקל ליכולת יותר טובה, העובדה הזאת שהוא לא משחק סדיר במשך שנתיים לא השתנתה. בשנה שעברה אחרי שני משחקים הוא נכנס לכושר יותר טוב, אבל אפשר לשחק לדעתי ביחד, צריך לתרגל את זה, ואין זמן, וזאת ההבעיה האמיתית, שלא הייתה אפשרות להריץ את זה". מאיר טפירו חושב מעט אחרת: "החיבור הזה אפשרי אם הם ירוצו, יילחמו על הכדור ועל מובילי הכדור. אם זה יהיה במשחק העומד ובלי לרוץ, יהיה להם לא פשוט, במיוחד בקטע של הקליעה, יבואו נבחרות וישחקו טקטית על הקליעה שלנו. זה נראה לי חיבור לא קל".
דווקא לאור הבעייתיות שמציבים לא מעט הרכבים בפני אדלשטיין, יש כאלה שמתגעגעים להלפרין, שהיה יכול ביחד עם אחד מהשניים להעמיד הרכב איכותי יותר, "ארז אמר באופן ברור שכולם נוטים לזלזל ביותם הלפרין והוא חסר, אני בכמה קמפיינים נתתי את המושכות ליותם כי חשבתי שהוא שחקן חשוב", קובע צביקה שרף, "הוא לא תמיד קיבל את ההערכה האמיתית, היה לו את האופי הנוח הזה, הוא לא נלחם על המעמד שלו, היום רואים כמה שיותם חסר. בכל קיץ שהוא היה יכול, הוא הגיע לנבחרת. דווקא עכשיו כשהוא הגיע לבשלות, אחרי שהייתה לו עונה מצוינת בהפועל ירושלים, יצאה לו התדמית הזאת, אבל היא לא נכונה. זה בפירוש לא נכון".