כאשר שקלזן גאשי פוגש את ציריך, הוא מרגיש שהוא חייב להוכיח משהו לאנשים שלא נתנו לו צ'אנס אמיתי. להעמיד את מועדון הבית שלו על טעותו. אחרי שכבש לרשתה במחזור הרביעי של העונה הקודמת והוסיף צמד במחזור ה-17, כולל שער ניצחון דרמטי בדקה ה-94, גאשי פגש את קבוצת נעוריו בפעם השלישית, כשבאזל אירחה את ציריך ב-12 באפריל. הקשר האלבני הגיע בכושר נפלא, אחרי שכבש צמדים נגד לוצרן, אראו וסנט גאלן, ובתווך הבקיע את שער הניצחון של נבחרתו ב-1:2 על ארמניה במוקדמות יורו 2016. התנופה נמשכה עם שער בדקה ה-24, אבל דקה לפני השריקה למחצית הוא תוקל בחריפות על ידי אבי ריקן ויצא מכליו. גאשי קם, נצמד לקשר הישראלי של ציריך, השניים החליפו כמה מילים ואז הגיעה הדחיפה. גאשי העיף את ריקן אל הדשא, לפני שנדחף בעצמו ונתן את האות למהומה על כר הדשא. העונש: אדום ישיר ראשון בקריירה והרחקה משני משחקים.
באזל נגד מכבי תל אביב בפלייאוף האלופות (21:45, ספורט 5 ו-HD)
הבלם טל בן חיים בראיון בלעדי: "צ'לסי זה פצע שלא יגליד"
מכבי תל אביב בבאזל, השחקנים מתלהבים מהגישה של איגייבור
האירוע הזה עצר את התנופה של גאשי, שהוסיף למאזנו לאחר מכן רק עוד שער אחד, במחזור הלפני אחרון. למרות זאת, על הכתרתו למלך שערי הליגה השוויצרית איש כבר לא יכול היה לערער. שוב. אחרי שזכה בתואר האישי במדי גראסהופרס עם 19 שערים, הרכש המשמעותי של קיץ 2014 הצליח לשמור על מלכות השערים גם במדי באזל עם שיפור שיאו האישי. גאשי תרם 22 כיבושים (31 משחקים, 26 בהרכב) לאליפות השישית ברציפות של קבוצתו, והפך לראשון מאז פטר אלכסנדרוב (נוישאטל ולוצרן לפני 20 שנה) שזוכה ברצף בפרס הכובש המצטיין, במדי קבוצות שונות.
ביום רביעי גאשי שוב יפגוש את ריקן, הפעם בזירה יוקרתית הרבה יותר. אולי לא יהיו שם הניצוצות מהעימות הפיקנטי עם ציריך, אבל ליגת האלופות היא הסיבה העיקרית בגינה האלבני הגיע לבאזל. זו גם הסיבה בגינה בחר להישאר שם (בינתיים) גם העונה.
ולמרות הנוכחות של ריקן, הדו קרב המרכזי של גאשי יהיה מול הגרסה הצהובה שלו. כמו כוכב מכבי תל אביב, גם הקשר של באזל הוא יליד חודש יולי (1988) והיה סוג של מורד בתחילת דרכו. כמוהו, גם הוא נדרש לרדת לליגה השנייה כדי שיגלו את כישוריו, הבריק במדי היריבה הגדולה ונרכש כדי לבסס את השליטה בליגה המקומית. באופן מפתיע למדי, הוא התגלה לא רק כווינר שמתמחה בהכרעת משחקים, אלא כמפלצת שערים שרק הולכת ומשתכללת. התלות אפילו לא דומה, עד כדי כך שגאשי בכלל עשוי להתחיל על הספסל נגד הצהובים, כפי שקרה לו לא מעט באירופה. ובכל זאת, מזכיר מישהו?
שקלזן גאשי אמנם מייצג את נבחרת אלבניה, יריבת ישראל במוקדמות מונדיאל 2018 בעוד קצת יותר משנה, אבל הוא בכלל נולד בציריך. כמו כדורגלנים רבים בני דורו בשוויץ, גם הוא בן למהגרים אלבנים-קוסוברים. גאשי הצטרף לאקדמיית הכדורגל של ציריך בגיל 10 וחלם על קריירה של כדורגלן. ברמה הלאומית, הכול הלך לפי התכנית: הופעות בנבחרת הנערים של שוויץ, התקדמות לנבחרת הנוער וחמישה שערים במדי הנבחרת הצעירה. דווקא בקבוצת האם שלו, הקרדיט היה מזערי. "שקלי", כפי שהוא מכונה, זכה לרשום הופעה אחת כמחליף בליגה, קצת אחרי שחגג יום הולדת 18, ועוד אחת בגביע אופ"א. 22 דקות במצטבר. זהו.
בצר לו, השחקן הצעיר נאלץ להתחיל לחרוש את שוויץ. תחילה הצפין לכיוון שפהאוזן ששיחקה אז בליגת המשנה, לאחר מכן ירד עד לגבול האיטלקי כדי לשחק בבלינצונה, משם נדד צפון מערבה לכיוון נוישאטל ואז שב לצפון עם חתימה באראו. אחרי שעשה "טור דה שוויץ" וסיים ארבע שנות השאלה, גאשי חתם באראו (קבוצתו דאז) לחצי שנה בינואר 2012. הוא סיים את אותה עונה עם 17 שערים ב-26 משחקים והיה דמות מפתח בעלייה לליגה הבכירה. על רנה ויילר, מאמנו באראו, אמר גאשי לא מזמן: "בזכותו הפכתי לשחקן שאני היום".
עונת הפריצה הזו הזכירה לאנשי הכדורגל בשוויץ שמדובר באחד הכישרונות הבולטים של שנתון 88', בוגר כל הנבחרות הצעירות. פרדי ביקל, המנהל הספורטיבי של ציריך בימיו של גאשי במועדון, זכר עימות אלים בין הכדורגלן הצעיר לנשיא המועדון אנצ'ילו קאנפה, שהתעקש שגאשי יסיים את לימודיו ולא יפרוש בגיל 17. "שקלזן היה בטוח אז שיכבוש את העולם, הוא היה זקוק לתחזוק שוטף". מרקו שליבאום, מאמנו בשפהאוזן, הדגיש: "יש צעירים שזקוקים לשתיים-שלוש שיחות אישיות בשבוע כדי להבין דברים, הוא היה אחד מהם. נלחמנו עליו כי יש לו את ה-10 האחוזים האלה שמכריעים משחקים. יש לו את החוש המיוחד לשערים". אז גאשי חזר לעיר הולדתו ציריך, אבל דווקא גראסהופרס הייתה זו ששמה עליו את ידה, עם חוזה לשלוש שנים. היא קיבלה ממנו חמישה שערי ליגה בעונה שהסתיימה בסגנות ובזכייה בגביע השוויצרי. זו הייתה רק ההתחלה.
בעונת 2013/14 - הכול התפרץ. גאשי הבקיע כבר במחזור הפתיחה, המשיך למצוא את הרשת כמעט בכל הזדמנות ובמקביל החליט לייצג את נבחרת אלבניה, כשהבכורה הרשמית הייתה דווקא נגד שוויץ שוויתרה עליו. הוא חגג שלושער ראשון בקריירה נגד סיון בפברואר 2014 והוסיף רביעייה במאי לרשת יאנג בויז ברן ב-0:5 המוחץ. החרגולים שוב ראו את באזל חוגגת אליפות, אבל כולם דיברו על גאשי, שמעמדת הקיצוני השמאלי (בדרך כלל) זכה בתואר מלך השערים עם 19 כיבושים ב-32 משחקים. לבאים אחריו ברשימה, אגב, היו 13 שערים בלבד. האלבני הוסיף גם שבעה בישולים ובאזל סימנה אותו. וכשהאלופה ננעלת על רכש, המעבר הוא בלתי נמנע.
באזל חיפשה אז מחליף לוולנטין שטוקר וראתה בכוכבה של גראסהופרס פתרון הולם. האלופה רכשה את כרטיסו של גאשי ב-3 מיליון יורו והעניקה לו חוזה לארבע שנים, עם שכר של כמיליון יורו לעונה. התמורה הייתה מיידית. גאשי הוצב מאחורי מרקו שטרלר, בישל בבכורה, כבש שבוע לאחר מכן ובסוף נובמבר היו לו כבר 11 שערי ליגה. הוא נבחר לשחקן השנה של הליגה השוויצרית ב-2014 ולאחר מכן קיבל את הפרס גם מההתאחדות, על פי בחירת המאמנים, השחקנים והעיתונאים. הליגה נראתה קטנה עליו, אבל בליגת האלופות פאולו סוזה לא ממש ספר אותו.
הייבוש הזה מצד סוזה, העניק לגאשי את האפשרות להוכיח שהשתנה. הפעם, בניגוד לימיו כצעיר פוחז, הוא ידע להתמודד עם האכזבה ולגלות סבלנות. מאמן מכבי תל אביב לשעבר כלל לא השתמש בסקורר האלבני שלו בשלושת המשחקים הראשונים של שלב הבתים? בסדר, גאשי המתין בשקט על הספסל. רק במחזור הרביעי, בבית נגד לודוגורץ הבולגרית, הגיעה ההזדמנות הראשונה של "שקלי", שהוצב בכנף השמאלית וכמובן הרשית בבכורה. מאז הוא לא זז מההרכב גם בצ'מפיונס ליג, וברוב המקרים לא הוזז גם מעמדת המוצא שלו בצד שמאל. יחד עם חבריו טאולנט ג'אקה וארלינד אייטי, גאשי היה לאלבני הראשון שמופיע בשלבי ההכרעה של ליגת האלופות. למרות ההדחה בשמינית הגמר בידי פורטו, באזל טיילה לאליפות נוספת בשוויץ והסקורר האלבני, כאמור, שמר על הכתר כמלך שערי הליגה.
"שקלי" הפך לשם חם גם באירופה. סוזה מאמנו התקדם לפיורנטינה ורצה לצרפו, לאציו כבר הגישה הצעה ומגרמניה אותתו דורטמונד ושאלקה. כולן זיהו את היכולת שלו לספק שערים בכל הזדמנות, ואת התפוקה שהוא מספק לצד חלוץ מטרה דומיננטי. אחרי קאיו בגראסהופרס, היה לו את שטרלר בבאזל. הקפטן פרש בקיץ, ובמקומו צירפה אלופת שוויץ את מארק יאנקו. שיתוף הפעולה עד כה מוצלח למדי. שטרלר הסביר את סוד כוחו של גאשי: "לפעמים אתה שואל את עצמך אם שקלי בכלל על המגרש, ואז עובר רגע ואתה רואה אותו מבקיע". המגן מיכאל לאנג, ששיחק עם גאשי בגראסהופרס ותקף אותו פומבית כאשר ערק ("אני מבין שאתה רוצה לשנות אווירה, אבל למה דווקא באזל?") הלך בעקבותיו שנה לאחר מכן וניסה לתרץ: "לא באתי בטענות לבאזל או לגאשי, אלא כעסתי על כך שאיבדנו את השחקן הכי חשוב שלנו. אני מעדיף אותו לידי מאשר נגדי".
בינתיים, גאשי נותר לצד לאנג ושומר אמונים לבאזל, לפחות עד לסיום משחקי הפלייאוף. הוא הספיק למצוא את הרשת פעמיים בארבעה משחקי ליגה עד כה, אם כי גם החמיץ בשני מקרים מהנקודה הלבנה (במוקדמות ליגת האלופות נגד לך פוזנן ובליגה נגד תון). ולמרות היותו כוכב האלופה ומועמד מוביל לתואר שחקן השנה גם ב-2015, קולו בקושי נשמע. "אני אדם פשוט, אני לא יכול לדמיין שמישהו יתעניין במה שיש לי לומר", הגיב כאשר נשאל מדוע אינו מרבה להתראיין. "אני מעדיף להיות בחדר גז מאשר לדבר מול מצלמה. שכל אחד יעשה את מה שהוא אוהב. העיתונאים אוהבים לכתוב ולדבר - זו התשוקה שלהם. אני אוהב לשחק כדורגל ולכבוש שערים - זו התשוקה שלי. אני מעדיף להשאיר את זה ככה".
