מכבי ת"א נגד באזל במוקדמות האלופות

טל בן חיים בראיון בלעדי: "צ'לסי זה פצע שלא יגליד"

"לא מיציתי, וחבל לי שמישהו משלנו תרם לזה". "לשחקנים שם לא היה את מה שהיה לראובן עובד ברגליים". "בליאז' רוב הקהל היה שונא ישראל". לוזון וגרנט, ברקוביץ' ובניון, אבא ואירופה. טל בן חיים חולם על ליגת האלופות עם מכבי ת"א ("סגירת המעגל המושלמת") ונחשף

one

בווידאו: תקציר משחק אלוף האלופים

עוד בוואלה! NEWS

השפים הטובים בארץ בשיתוף פעולה ייחודי

בשיתוף רשת מלונות דן
לכתבה המלאה

על מסך הטלוויזיה בסלון בית הוריו בראשון לציון רץ תקציר המשחק בין מנצ'סטר סיטי לצ'לסי. טל בן חיים עדכן אותי מיד כשנכנסתי, שהמיוחד הפסיד 3:0. שאלתי אם ישב לראות את המשחק והוא הפתיע: "אני לא מסוגל. קשה לי. מדי פעם הגנבתי מבט, אבל תחושת ההחמצה עדיין קיימת. צ'לסי זה פצע שלא יודע אם יגליד. הייתי יכול לעשות שם שש או שבע שנים, ולא עונה אחת. זה עדיין מאוד צובט".

הערכתי לפני המפגש עם הבלם שחזר הביתה למכבי תל אביב, שיהיו מספיק כותרות לראיון, אבל הראשונה התקבלה עוד לפני שהתיישבנו לדבר. הוא יצא ילד בן 22, חזר אבא לשלושה בנים - בן 33. 11 שנות קריירה באירופה, שלישי רק לרוני רוזנטל וליוסי בניון ששיחקו קצת יותר ממנו מעבר לים, אבל לנצח כנראה ייקח את התחושה שלא מיצה את עצמו בצ'לסי.

תחושת ההחמצה מהתקופה בצ'לסי תלווה אותו לעד. טל בן חיים בראיון (צילום: ניב אהרונסון)

ב-2004 עזב את מכבי תל אביב עם אליפות ושני גביעי מדינה, רגע לפני ההופעה ההיסטורית בליגת האלופות עם ניר קלינגר. הוא קיבל הצעה מבולטון והחליט לקום וללכת, למרות שהופעל עליו לחץ עצום להישאר. שלוש שנים אחרי, בקיץ 2007, הזדמן לנו להיפגש בקופנהאגן. בית"ר ירושלים שיחקה במוקדמות ליגת האלופות בדנמרק מול פ.צ. קופנהאגן ובאותו שבוע התארחה בעיר גם צ'לסי למשחק ידידות מול ברונדבי. זה היה כמה ימים בלבד אחרי שחתם שם לארבע שנים, בשכר חסר תקדים של כשני מיליון ליש"ט לעונה.

מהמעלית של המלון בקופנהאגן ראיתי אותו יוצא בחבורה אחת עם ג'ון טרי, דידייה דרוגבה, פרנק למפארד והכוכבים האחרים שכבר החזיקו בשתי אליפויות עם ז'וזה מוריניו. "תתפלא, אבל היה לי הכי קל להיקלט בצ'לסי עם כל התותחים ששיחקו שם", סגר בן חיים את אותו מעגל שנפתח לפני שמונה שנים. "שנה וחצי לפני שחתמתי בצ'לסי, הם כבר רצו אותי. אבא שלי נקרא לשיחות בלונדון והבין שהם רוצים, אבל הייתי שחקן בולטון והצלחנו שם, כך שבולטון לא רצתה לשחרר אותי. בטח שהייתי מאושר שצ'לסי רוצה אותי. זה היה הפרס לכל ההשקעה שלי כילד וכנער".

"השחקנים הכי טובים בעולם, אבל גם הכי צנועים". טל בן חיים לצד ג'ון טרי, פרנק למפארד וכוכבי צ'לסי ב-2007 (צילום: אימג’בנק, Gettyimages)
"אני רואה היום את השחקנים שמשחקים בצ'לסי וכן, זה צובט בלב שהקריירה שלי שם לא נמשכה לתקופה ארוכה יותר. חבל לי שמישהו משלנו איכשהו תרם לזה"

גם אז היית אדיש לכך. זו צ'לסי הזוהרת של רומן אברמוביץ'.

"כשאתה שם בפרמיירליג ומשחק בקביעות עם בולטון מול מנצ'סטר יונייטד, צ'לסי וארסנל, ועושה את זה על הצד הטוב ביותר, אז היה לי די טבעי ולא בשמיים להגיע למקום קצת יותר טוב. בולטון עשתה אז עונה מדהימה והיינו במקום הרביעי. בצ'לסי קיבלו אותי נהדר. זה אולי יפתיע רבים, אבל למרות שהגיעו לצ'לסי השחקנים הכי טובים בעולם, הם גם היו הכי צנועים. טרי, דרוגבה, מייקל אסיין, ג'ון אובי מיקל, מאקללה, למפארד. שחקנים שהגיעו לרמות הכי גבוהות בכדורגל העולמי, היו הכי צנועים שאפשר. צ'לסי זה המועדון אליו התחברתי הכי מהר".

ובגלל זה תחושת ההחמצה?

"ודאי. לא מיציתי את עצמי בכלל בצ'לסי. כשאתה מגיע למועדון כזה אחרי 19 שנות השקעה בכדורגל, אתה מצפה להיות שם יותר. את כל החיים הקדשתי לכדורגל, מגיל 6. אוכל נכון, לא מבלה, לא יוצא, ישן בזמן וחדר כושר או ריצה בחוץ - במבול או בחום של 40 מעלות כמו השבוע. אחרי כל זה אתה מגיע למועדון כזה ובתום חצי שנה, כבר לא משחק, אז ברור שלא מיציתי את עצמי בכלל".

התחושה שלך היא שאברהם גרנט שם את המחסום.

"זה לא הזמן לפתוח את זה, אבל צ'לסי היא ללא ספק פצע שלא הגליד, וכל פעם שמזכירים את צ'לסי הפצע הזה נפתח מחדש".

תשעה מועדונים באירופה, 11 שנים ואתה לא מרגיש שלם.

"שיחקתי בעוד מועדונים ועשיתי קריירה יפה, אבל אני רואה היום את השחקנים שמשחקים בצ'לסי וכן, זה צובט בלב שהקריירה שלי שם לא נמשכה לתקופה ארוכה יותר. חבל לי שמישהו משלנו איכשהו תרם לזה".

המאמן הישראלי מקבל שחקן ישראלי באירופה וכולם ישר חושבים שהוא יעזור לו לשחק יותר.

"לא הייתי צריך עזרה. הייתי צריך שהמאמן יהיה אובייקטיבי ורגיל. לא ביקשתי אף פעם עזרה. כבר שיחקתי לפני שהוא הגיע".

מתי שוחחת בפעם האחרונה עם גרנט?

"לא זכור לי. נפגשנו בליאז'. אמרנו שלום, שלום. לא יותר".

"הייתי צריך שיהיה אובייקטיבי ורגיל. כבר שיחקתי לפני שהוא הגיע". אברהם גרנט (צילום: אימג’בנק, Gettyimages)
"באנגליה אתה שומע בטלוויזיה את גארי נוויל שהיה קפטן מנצ'סטר יונייטד במשך עשר שנים, או ג'יימי קראגר שהיה קפטן ליברפול עם סטיבן ג'רארד. בישראל אתם לוקחים נהג אוטובוס שיעביר ביקורת על כולם"

אנשים יקראו עכשיו את דבריך ולא יבינו איך אתה מסתובב עם תחושת החמצה כזו אחרי קריירה כל כך ארוכה.

"בסדר, כל אחד יכול לחשוב אחרת. אני גם מתפלא שיש פרשנים שאומרים דברים בזמן שמעולם לא היו שחקנים. באנגליה אתה שומע בטלוויזיה את גארי נוויל שהיה קפטן מנצ'סטר יונייטד במשך עשר שנים, או ג'יימי קראגר שהיה קפטן ליברפול עם סטיבן ג'רארד. בישראל אתם לוקחים נהג אוטובוס שיעביר ביקורת על כולם".

לאורך השנים באירופה ועוד קודם במכבי תל אביב, תמיד הפריעה לך ביקורת מעיתונאים ומפרשנים מסוימים. לא הצלחת לנתק את עצמך מזה.

"לא הפריעה לי הביקורת".

גם עכשיו אתה מדבר על זה.

"אני נקטתי בגישה מאוד ברורה. מי שאני מרגיש שמנסה לפגוע בי בצורה קבועה, אני לא מדבר איתו. כתוב עלי מה שאתה רוצה, תגיד עלי מה שבא לך, אבל אל תבוא אחרי זה ותבקש ממני להיות נחמד ולהתראיין אצלך".

אז אסור לבקר אותך?

"מותר. אין לי בעיה לשמוע ביקורת מקצועית ממישהו שמבין כדורגל והביקורת שלו עניינית. אבל אני לא מקבל ביקורת ממישהו שלא היה שחקן כדורגל או ממישהו שאתה יודע שכל הביקורת שלו מונעת מאינטרסים. אני שומע כתב שמסקר אותי אומר: 'איפה הוא שיחק? צ'לסי, שמלסי?'. באיזו זכות לדבר בכזה זלזול? באיזו זכות לדבר בחוסר כבוד כזה? כמה שחקנים מישראל שיחקו במועדוני פאר כאלה? אלה דברים שאני לא מתחבר אליהם ולא אקבל אותם. זה מראה על רמה מאוד נמוכה".

ציפית ליותר פרגון?

"מי שמכיר אותי, יודע מי אני ומה אני שווה. לא רדפתי אחרי עיתונאים כדי שיכתבו עלי דברים טובים. מי שבחר ללכת נגדי מכל מני סיבות, לא מצא אותי שם. אני לא יכול להיות מזויף".

"אני לא יכול להיות מזויף". טל בן חיים עם בניו (צילום: ניב אהרונסון)
"הכי קשה היה בסטנדרד ליאז'. רוב הקהל היה אנטישמי או שונא ישראל. אנשים הגיעו למשחקים עם דגלי פלסטין וזה השפיע מאוד על גיא לוזון"

עם תחושת חוסר המיצוי באירופה ואחרי עונה טובה בצ'רלטון, לא היה מקום להמשיך שם ולא לחזור הקיץ?

"מכבי תל אביב רצתה אותי כבר לפני שלוש שנים. ג'ורדי קרויף דיבר איתי כבר אז ולאורך כל הדרך. הקיץ הם החליטו ללכת עליי בכל הכוח ואני שלם לגמרי עם החזרה לישראל. זה שאני מרגיש שיכולתי להישאר ליותר שנים ברמות הכי גבוהות, לא אומר שאני לא שלם עם ההחלטות שקיבלתי".

בצ'לסי קיבלו אותך הכי יפה. היכן היה הכי קשה?

"סטנדרד ליאז'. רוב הקהל היה אנטישמי או שונא ישראל. אנשים הגיעו למשחקים עם דגלי פלסטין וזה השפיע מאוד על גיא לוזון. התקשורת הבלגית מאוד תומכת בשחקנים הבלגים. אם יש שם שני בלמים שאתה טוב מהם בשתי דרגות, זה לא מספיק. בגלל שהם בלגים, התקשורת דוחפת אותם להרכב. ואז ההנהלה מושפעת והמועדון מושפע וזה יוצר לחץ על המאמן שנמצא בסיטואציה לא נוחה".

לא ידעת על כל זה לפני שחתמת בסטנדרד?

"לא. ממש לא. ביום בו חתמתי ישבתי לראות משחק שלהם בגביע אופ"א ודודו ביטון שיחק כחלוץ. פתאום ראיתי דגלים של פלסטין ושריקות בוז שנדהמתי. אנשים שם גם לא היו אדיבים, בטח אחרי שבאת מאנגליה וראית את הסטנדרטים הכי גבוהים של אנשים ומהי מקצוענות אמיתית".

חשבת שזה ישתנה עם הזמן?

"כן. תראה, אני הצלחתי לחיות עם כל המשתנים שהיו סביב. הבעיה היא שאחרים הושפעו מכל מה שציינתי. גם כל היחס לשפה האנגלית שם הציק לי. הייתי שואל אנשים שאלה כדי להתמצא סתם כך ברחוב, והם היו עונים לי באנגלית הכי טובה שיש שהם לא מדברים אנגלית. כאילו, תן להם לדבר צרפתית ואל תציק להם עם אנגלית. יכול להיות שאני הרגשתי את זה בצורה קיצונית, כי בכל זאת הייתי אחרי תשע שנים באנגליה ובאתי למקום חדש".

"התקשורת תומכת בשחקנים הבלגים, גם אם אתה טוב מהם". טל בן חיים במדי סטנדרד ליאז' מול ליאור רפאלוב (צילום: אימג’בנק, Gettyimages)
"מכבי הציעו לו סכום מאוד יפה כדי שאני אשאר, וכל אבא אחר היה אומר שנשארים כי הוא קיבל מענק חתימה יפה למשפחה. אבל הוא היה היחיד שאמר: 'אתה צריך לצאת לאנגליה. מיצית את עצמך בישראל ובעתיד גם הכסף הגדול יגיע"

החזרה לישראל העניקה לו את האפשרות להיות שוב קרוב להורים אתי ועמנואל. באנגליה הקים משפחה עם מיכל ונולדו להם בלונדון הבנים אורי, איתן ואיתמר. עמנואל בן חיים הוא כנראה אב הטיפוס להורה האידיאלי. קרוב מאוד, מכוון, תומך ודואג, אבל גם יודע לשמור על דיסטנס ולא להתערב בעבודת המאמן. לא היה אימון במכבי תל אביב שהוא החמיץ וגם לאנגליה היה טס לפחות פעם בחודש. ברגעי המשבר במועדונים בהם טל מיעט לשחק, הוא היה עם הילד הרבה.

"יש בינינו חיבור הכי חזק שיכול להיות", מדגיש טל. "אני זוכר איזה משחק, חצי גמר גביע המדינה באצטדיון רמת גן, ואני על הדשא עושה מתיחות עם אלי ביטון. ברגע ששמעתי את השריקה הקבועה שלו מהיציע, הסטתי את הראש ומצאתי אותו בין 40 אלף איש. ביטון היה בהלם שכך קלטתי אותו בין כל כך הרבה אנשים".

הוא החבר הכי טוב שלך?

"ברור. מבחינתי זה הכי טבעי. יש הרבה שחקנים שלא הצליחו, וכולם באו ואמרו לי שאם היה להם את האבא התומך שלי יש, הם היו מצליחים בגדול. מבחינתי זה מרגיש לי טבעי וכך גם אני אהיה עם הילדים שלי. אבא עשה איתי את הקריירה. בתקופות קשות שלא הייתה לו עבודה או בתקופות שהיה יותר טוב, הוא תמיד היה איתי בכל אימון. לוקח ומחזיר. לא הרבה אנשים יודעים שמכבי תל אביב עשתה המון כדי שלא אעזוב ב-2004. אבא לא עבד והיה בתקופה קצת קשה ומכבי ניסתה לפתות אותנו להישאר. הציעו לו סכום מאוד יפה כדי שאני אשאר, וכל אבא אחר היה אומר שנשארים כי הוא קיבל מענק חתימה יפה למשפחה. אבל הוא היה היחיד שאמר: 'אתה צריך לצאת לאנגליה. מיצית את עצמך בישראל ובעתיד גם יגיע הכסף הגדול'. הוא יודע כל דבר על החיים שלי. ברוב התקופות הקשות הוא היה מגיע להיות איתי ולעבור את זה יחד".

שמע את השריקה הקבועה שלו מהיציע, בין 40 אלף איש באצטדיון רמת גן. טל בן חיים עם האבא עמנואל (צילום: ניב אהרונסון)
"סם אלרדייס שנתן לי את הצ'אנס הראשון באירופה, ידע להוציא ממני המון והיחס שנתנו שם לאחי רועי, גרם לי לרצות לתת את הכול בשביל המאמן. אנלקה היה מחכה לטיפול בזמן שאחי, בלי חוזה, על מיטת הטיפולים"

אנחנו מתלוננים על ירידת הרמה בכדורגל הישראלי. אתה מרגיש את השינוי לרעה מאז שעזבת או שאולי ההפסדים שלכם למכבי פתח תקוה וקרית שמונה מלמדים אותך משהו אחר?

"מול מכבי פתח תקוה בגביע הטוטו לא שיחקתי. קרית שמונה זכו באלוף האלופים, אבל עם כל הכבוד להם רוב המשחק הם לא עברו את האמצע. אני עוד לא יכול לקבוע אם הליגה הישראלית נחלשה בהשוואה למה שהיה לפני 11 שנה, כי עדיין הליגה לא נפתחה. התקופות שונות זה בטוח. אני חושב שהיום הכדורגל יותר מהיר והשחקנים בליגה הישראלית רצים יותר. אבי נמני היה כוכב מכבי תל אביב, אבל לא ראית שהוא רץ את המרחקים שערן זהבי רץ היום. מה שכן, אין היום את הכישרון שהיה אז. עד היום אין שחקן עם הכישרון שהיה לאייל ברקוביץ'. אין שחקן שיש לו את יכולת ההטעיה של אבי נמני. אבל מנגד, אני לא זוכר שחקן לפני עשר שנים שרץ על הקו כמו שטל בן חיים רץ היום".

למה אתה יותר מתחבר - לכישרון של אז או לעבודה של היום?

"תמיד התחברתי לעבודה קשה. שחקן שיהיה הכי כישרוני שיש, לא יגיע לשום מקום בלי עבודה קשה. כואב לי לתת את הדוגמה של ראובן עובד. בצ'לסי ובמנצ'סטר סיטי לא שיחקתי עם שחקנים שהיה להם את האחד-על-אחד ואת מה שהיה לראובן עובד ברגליים. אתה יודע מה, אולי רק לאחי רועי בן חיים היה את הכישרון שהיה לראובן ברגליים. גם היום כשאחי משחק כדורגל להנאתו במיאמי, אנשים באים ולא מאמינים שהוא לא היה הכוכב בכדורגל הישראלי. אבל בגלל שהוא לא עבד, כמו שראובן לא עבד קשה, אז הוא לא הגיע לאן שהיה צריך להגיע. אתה יודע שאחי רועי התאמן בבולטון חצי שנה אצל סם אלרדייס, אבל בסוף בגלל דרכון וכל מני עניינים לא לקחו אותו".

היחס של אלרדייס מחבר אותי לעובדה שבמקומות בהם קיבלת תחושה חמה מהמאמן, נתת פי כמה מאשר במקומות בהם היחס היה רגיל.

"אתה נוגע כאן בנקודה שמסכמת הרבה ממה שעברתי עד היום. ברגע שהגעתי למקום והמאמן נתן לי להרגיש חשוב, הוא הוציא ממני הרבה יותר. הראשון שידע לעשות זאת היה ניצן שירזי ז"ל, שלקח אותי בנוער של מכבי תל אביב ודיבר איתי מקרוב. הוא נתן לי להבין כמה אני חשוב לו ומעולם לא יכולתי לאכזב אותו אחרי זה. הייתי גומר ספרינטים במשחק בלי אוויר בריאות, אבל ישר הייתי חושב על ניצן ועל זה שאני לא רוצה לאכזב אותו, ויוצא לעוד ספרינט. ניצן הבין דברים שלא הרבה מאמנים מבינים. ומי שהבין את זה, הרוויח ממני הרבה יותר. עם אלי גוטמן היו לי תקופות בהן הייתי פצוע, אבל כל השיחות איתו ישבו לי בראש ועליתי לשחק, מה שלא יהיה. גם סם אלרדייס שנתן לי את הצ'אנס הראשון באירופה, ידע להוציא ממני המון והיחס שנתנו שם לאחי רועי, גרם לי לרצות לתת את הכול בשביל המאמן. אנלקה היה מחכה לטיפול בזמן שאחי, בלי חוזה, על מיטת הטיפולים. סיפרתי את זה לברק יצחקי והוא לא האמין לי. אלרדייס ידע איך לגרום לי להיות שמח וקיבל אותי עולה למשחקים עם בקע. הייתי כל כך מחויב אליו והרגשתי שאני חייב להחזיר לו תודה ושיחקתי עם זריקות רק בשבילו. תמיד נתתי מעל ומעבר ויותר ממה שאפילו יכולתי לתת עבור מישהו שנתן בשבילי את הלב שלו".

דוגמה כואבת מבחינת טל בן חיים. ראובן עובד (צילום: ברני ארדוב)
"בבולטון שיחקתי כבר בהתחלה עם טוניסאי ושמו אותנו יחד. הוא היה משתטח על השטיח ואני באותו הזמן עושה קידוש. תאר לך את התמונה. אני והוא באותו חדר בשישי בערב. אני לוקח בקבוק יין קטן וחתיכת חלה לקידוש, והוא לידי על השטיח ברצפה"

ניר ביטון אמר לי שהוא חולם על קריירה ארוכה כמו שלך, אבל מרבית השחקנים חוזרים מהר לנוחות בארץ.

"אתה חייב להיות חזק אם אתה רוצה לשרוד. הייתי במנצ'סטר סיטי ונתתי משחק מצוין. אחרי זה באו משחקים בהם לא שיחקתי ולא הבנתי למה. הייתי יותר טוב מהבלמים ששיחקו ובכל זאת לא שיחקתי. אז אמרתי שאני עובר לקבוצה אחרת ושם אצליח יותר. הכול בראש וצריך אופי חזק. ברגע שהוכחתי לעצמי כבר בבולטון שאני יכול לשחק ברמות האלה, ידעתי שאני לארץ לא חוזר כל כך מהר".

הצטערת עבור שחקנים כישרוניים שלא ידעו לעבוד ולממש את עצמם. אתה מצטער גם עבור ערן זהבי שלא יצא לקרוע את הפרמיירליג?

"קשה לקרוע את הפרמיירליג. אייל ברקוביץ' שהיה ביכולת הכי גבוהה שיש לא קרע את הפרמיירליג וגם אני לא קרעתי את הפרמיירליג. ערן זהבי עושה כאן דברים מדהימים ומספרים שאף שחקן לא עשה כאן, כולל אבי נמני בשיאו. הוא עושה את זה משחק אחרי משחק ואני מסיר בפניו את הכובע. לדעת אם זה מספיק לפרמיירליג? צריך להיות שם כדי לראות. הפרמיירליג זה עולם אחר. זו רמה הרבה הרבה יותר גבוהה מאשר בליגה כאן. כשהייתי בישראל כבר בגיל 21 הייתי משחק בחצי הליכה, ונחשבתי לאחד שיש לו כושר טוב ועובד חזק. הגעתי לבולטון ואחרי רבע שעה לא ידעתי לאן הגעתי. הגוף צעק לי כי הרמה הרבה יותר גבוהה. לטעמי ערן יכול היה להצליח שם, אבל זה מורכב מכל כך הרבה דברים כמו מזל ופציעות. על יוסי בניון אמרו שהוא לא יצליח והוא צחק לכל התחזיות. על ברקוביץ' אמרו שייתנו לו כניסה אחת והוא יברח לארץ, אבל היה קשה בכלל להגיע אליו לתיקול כי הוא היה כל כך חכם וידע להתחמק מכל מגע. כשאני הגעתי למנצ'סטר סיטי, כולם דיברו איתי רק על אייל ברקוביץ' ועל איזה שחקן הוא היה שם".

בשנים האחרונות התחדד כאן המאבק בגזענות. אתה שיחקת שם עם מוסלמים וחיית איתם יחד. איך באה לידי ביטוי העובדה שאתה יהודי מישראל?

"בבולטון שיחקתי כבר בהתחלה עם טוניסאי (ראדי ג'הידי, י.ט.) ושמו אותנו יחד באותו חדר. הוא היה משתטח על השטיח ואני באותו הזמן עושה קידוש. תאר לך את התמונה. אני והוא באותו חדר בשישי בערב. אני לוקח בקבוק יין קטן וחתיכת חלה לקידוש, והוא לידי על השטיח ברצפה. מבחינתי אין מקום בכלל לערב כדורגל ודת. ברגע שעלית למגרש כולם שווים מבחינתי, ואני לא אקבל לעולם ניסיון לפגוע במישהו על רקע הדת שלו. אגב, גם בסטנדרד ליאז' שם הקהל היה עוין ישראל ואנטישמי, השחקנים הבלגים היו נהדרים. מפרגנים, מדברים בחמימות".

"שיחקתי 11 שנים נגד הקבוצות האלה". טל בן חיים מול כריסטיאנו רונאלדו ב-2006 (צילום: אימג’בנק, Gettyimages)
"מי שהיה אחראי על ההחלטה הזו טעה בגדול. לתת תוספת זמן במשחק כזה זו שערורייה ואני מדגיש שיש לנו צוות רפואי ומאמן כושר מצוין שיאוששו אותנו. אבל אני לא מבין את הקטנת הראש הזו. הרי אנחנו מייצגים את מדינת ישראל"

במה אתה שונה היום בהשוואה לטל שעזב את ישראל?

"אני לא מרגיש שהשתניתי ברצון שלי לנצח על המגרש או אפילו בשש בש. יכול להיות שאני קצת יותר מתון בחיים האישיים כי הפכתי לאבא ואני מבין מה יותר חשוב. הרעב לנצח הוא חלק מהאופי שלי ולעולם זה לא ישתנה".

אפרופו רעב, אחד השחקנים במכבי תל אביב הסביר לי את הפתיחה הצולעת שלכם בארץ בכך שיש שובע אצל חלק מהשחקנים אחרי הטרבל ואחרי שמכבי לקחה שלוש אליפויות רצוף. לא חששת שאתה מגיע למועדון שבע?

"האמת שזו הייתה אחת המחשבות שלי לפני שהגעתי לישראל, אבל בסופו של דבר אני לא מאמין שזה יכול לקרות. אני לא מקבל את הגישה הזו שאם המועדון לקח תארים, אז הוא שבע. אני גם לא אתן לאף אחד להשריש את הגישה הזו. בכל זאת, יש במכבי הרבה שחקנים שלא שיחקו בעונה שעברה. עדן בן בסט יכול להיות שבע? הוא רעב מאוד ואתה רואה את זה באימונים. גילי ורמוט בקושי שיחק בעונה שעברה והוא רעב מאוד. יובל שפונגין לא שיחק כל כך בעונה שעברה. אני הגעתי רעב מתמיד ויש את אלי דסה ושלומי אזולאי שהגיעו מבית"ר. יש רענון טוב בסגל ואני לא חושב שיהיה מישהו שיוריד רגל מהגז. מי שיוריד רגל, ימצא את עצמו בחוץ".

אתם לפני באזל, וליגת האלופות מעבר לפינה. בפעם הקודמת שמכבי הייתה שם, אתה העדפת את בולטון. לא צבט לך?

"ממש לא. מכבי תל אביב שיחקה בצ'מפיונס נגד באיירן, אז אני שיחקתי באותה עונה עם בולטון נגד מנצ'סטר יונייטד. הם שיחקו נגד יובנטוס, אז אני שיחקתי נגד צ'לסי וארסנל. הם שיחקו שישה משחקים ואני שיחקתי 11 שנים נגד הקבוצות האלה. יצא לי לשחק שניים או שלושה משחקים עם צ'לסי בליגת האלופות, אבל זה לא מרגש כמו להגיע לשם עם מכבי תל אביב. אם אעשה את זה, זו תהיה סגירת המעגל הכי מושלמת שיכולה להיות".

ההופעות האחרונות מול מכבי פתח תקוה וקרית שמונה לא מאפשרות להיות אופטימי לקראת באזל.

"אנחנו משחקים נגד קבוצה טובה שניצחה אותנו פעמיים באירופה, אבל לא יהיה שום קשר למשחקים ששיחקנו כאן. נעשה הכנה טובה מאוד ואני חושב שבאזל טובה מאוד, אבל אנחנו לא יוצאים לשחק נגד ריאל מדריד או ברצלונה".

היה מיותר לשחק 120 דקות במוצאי שבת.

"אני לא יודע מי אחראי לזה שהמשחק מול קרית שמונה נכנס להארכה כל כך מיותרת. היה צריך לסגור על פנדלים מיד בתום 90 דקות וזו שערורייה שנתנו לנו לשחק כל כך הרבה זמן. כולם ידעו איזה משחק חשוב יש לנו מול באזל. אנחנו לא נחפש תירוצים, אבל אנחנו הולכים לייצג גם את הכדורגל הישראלי ולא רק את מכבי תל אביב. מי שהיה אחראי על ההחלטה הזו טעה בגדול. לתת תוספת זמן במשחק כזה זו שערורייה ואני מדגיש שיש לנו צוות רפואי ומאמן כושר מצוין שיאוששו אותנו. אבל אני לא מבין את הקטנת הראש הזו. הרי אנחנו מייצגים את מדינת ישראל".

"שערורייה שנתנו לנו לשחק כל כך הרבה זמן". טל בן חיים לצד דור מיכה ושלומי אזולאי במשחק אלוף האלופים (צילום: קובי אליהו)
"שיא ההופעות בנבחרת זה לא משהו שיושב לי בראש בכלל. מבחינתי, ואמרתי את זה בעבר, תאפס לי את מספר ההופעות ותיתן לי לעלות לטורניר גדול עם הנבחרת. אני קונה את זה בשתי ידיים"

אפרופו מדינת ישראל, מהנבחרת כבר התייאשנו.

"למה התייאשתם? נכון שהקשינו על עצמנו עם התוצאות האחרונות, אבל אנחנו ננסה להבטיח את הכרטיס לפלייאוף דרך המקום השלישי וזה עדיין לא אבוד".

עומר דמארי הצטרף אל ליאור רפאלוב ורמי גרשון, כך שיש הרבה פצועים.

"הם יחסרו לנו מאוד, אבל ברמה של נבחרת יש מספיק שחקנים שיכולים להחליף לקראת שני המשחקים הקרובים".

עוד עשר הופעות ותשבור את השיא של יוסי בניון במספר המשחקים בנבחרת.

"זה לא משהו שיושב לי בראש בכלל. מבחינתי, ואמרתי את זה בעבר, תאפס לי את מספר ההופעות ותיתן לי לעלות לטורניר גדול עם הנבחרת. אני קונה את זה בשתי ידיים".

ספר על החיים של טל בחיים ייצא בעתיד?

"אני בהחלט חושב על זה ויש לי כמה פרקים מוכנים בראש. פרק על מכבי ופרק על אבא ופרק על צ'לסי ועוד ועוד. בוא נגיד שברגע שאחליט להוציא ספר, הוא ייכתב מהר מאוד כי אני זוכר הכול".

חושב על הספר. טל בן חיים עם הבנים (צילום: ניב אהרונסון)

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/הלתנאי שימוש
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully