פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

        כשחיימוב וגרינפלד הצילו את המפעל: סיכום משחק אלוף האלופים

        משחק "אלוף האלופים" נראה לפרקים כמו סיום צולע לעונה שעברה, אבל השוער והשופט הכניסו דרמה בשממה והתניעו את 2015/16. אורן יוסיפוביץ על השיחה שהחדירה רבאק בקרית שמונה והמחברת הריקה של הסקאוט הדמיוני של באזל

        כשחיימוב וגרינפלד הצילו את המפעל: סיכום משחק אלוף האלופים

        לטוויטר של אורן יוסיפוביץ

        לעמוד הפייסבוק של יוסיפון

        "ועכשיו…", שאג הכרוז באיצטדיון בנתניה, ואנחנו 12 דקות לפני חצות, ומהרמקולים בקעה מוסיקה של מסיבת סיום של כיתה ו' מהניינטיז.

        "בואו נשמע את הקהל שהגיע מהצפון!".

        אבל באותו זמן, באצטדיון בנתניה, נשארו כל כך מעט אוהדים - שהיציע הכי עמוס היה יציע העיתונאים. הפזמון הרגיל של "קווין" צעק ברמקולים והעמיק את גודל האבסורד, ושחקני קרית שמונה - אלופי האלופים - עשו הרבה יותר רעש מאוהדיהם. ההנפה, הקונפטי, ומסביב הכול ריק, הכיסאות היו כחולים כמו שהיציעים היו ריקים. ואנשי קרית שמונה, צוהלים ורוקדים במרכז, נראו כמו חבורה של תיכוניסטים אמריקאים שפרצו לבריכה של בית הספר כדי לעשות בלגן.

        26 שנים שהמפעל הזה היה בהשבתה, ואתמול הוא חזר כמו פרודיה. של סופרקאפ. של כדורגל. של ישראל. מאוחר מדי ולח מדי ומשעמם מדי. חצי שעה לפני המשחק, בזמן שטובי הכדורגלנים של ארצנו בלסו סלמון בערב הגאלה לפתיחת העונה שנערך בקומת ה-VIP, והיציעים ריקים וחשוכים. היו למנהלת כמה פאקים, אבל זה גם ובעיקר האקלים והפיינליסטית. במועד קריר יותר ובהשתתפות, למשל, באר שבע או מכבי חיפה או הפועל תל אביב או בית"ר ירושלים או כל קבוצה כמעט שהיא לא קרית שמונה — האטמוספירה היתה אחרת.

        וכך, כמו שיש 0:0 מרתק, קיבלנו 2:2-ופנדלים רע. הכדורגל היה רע, והאווירה היתה רעה, והיה כל כך חם וכל כך מרדים, לעתים. ובעיקר, היה כל כך 2014/15. מכבי תל אביב שולטת מול יריבה כנועה, המשחק נהיה מותח רק כשיש השגות לגבי השיפוט, ערן זהבי הוא השחקן היחיד שיכול לעשות משהו. במנהלת בטוח נעו באי נוחות — זה מה שאנחנו רוצים לשדר לקהל שלנו? שהכול נשאר אותו דבר? הרי עונה חדשה חייבת לגרור באזז. שחקנים חדשים, תסרוקות חדשות, חולצות חדשות. אם היינו רוצים לראות את 2014/15 היינו נכנסים ל-VOD.

        ועדיין, מזל שאת הגורל חורצים בסוף. כי בסופו של דבר קיבלנו אפילו דרמה ואקשן וכמה נקודות למחשבה. וגם אם היו כמה באגים, אחרי 26 שנים עקרות מגיע למפעל עוד צ'אנסה - גם אם לדעתי הוא והטוטו-קאפ לא יכולים להתקיים זה לצד זה. וממש לא קיבלנו את 2014/15. כי בעונה שעברה מכבי תל אביב לא הפסידה שום תואר לוקאלי. והפעם כן.

        שחקני מכבי תל אביב, גל אלברמן, ברק יצחקי (קובי אליהו)
        הצהובים הפסידו תואר אחרי הרבה זמן (צילום: קובי אליהו)

        "באזל תפרק את מכבי לחתיכות"

        טל בן חיים 2 הגיע לעמדת הראיונות. הוא נשאל על התלות בערן זהבי. הוא לא חיכה לסיום השאלה.

        "עשה טובה", הפטיר בכעס, "נמאס לי לענות על ערן. תתקדמו".

        "אבל גם המאמן אמר ש…".

        "אוקיי, אז המאמן אמר את מה שאמר", המשיך טב"ח2, והטונים עלו, "אבל זה לא קשור אליי. נמאס לי להתייחס לזה. זה לא! זה לא! בסדר? כשאתם מראיינים את ערן, תדברו על ערן. אל תדברו איתי על ערן".

        "אבל אין שחקנים אחרים שמבקיעים. זו עובדה", נאמר לו.

        "כרגע אין עוד שחקנים שמבקיעים - זה המצב כרגע", אישר בן חיים. "כמו שכבר אמרתי - אנחנו לא נראים… אנחנו לא בשיאנו. אבל תמיד אותן השאלות ותמיד אותן תשובות. אני מרגיש כמו תקליט שבור".

        טב"ח2 היה נראה עצבני, וזו זכותו, אבל העצבים - שלו, ושל כל שחקן מכבי תל אביב שעונה על השאלה המעצבנת הזו בשנתיים האחרונות - רק מראים עד כמה שזה נכון. ושיש בעיה.

        כי נכון להיום בצהריים, כשהסקאוט של באזל ידבר עם המאמן, והמאמן ישאל איך היה ומה המסקנות, הסקאוט לא יוציא מהתיק קלסר עב כרס אלא כובע EZ7. הוא יזרוק את הכובע על השולחן, ויגיד למאמן: "זהו. זה מה יש להם. עצרת אותו, ואתה בצ'מפיונס. ותגיד, אפשר לשמור את הכובע?".

        זה ככה. זה לגמרי ככה. כשאומרים בהכללה שמכבי תל אביב תלויה בערן זהבי, התשובה שמיד נזרקת היא "גם ברצלונה תלויה בליאו מסי". זה נכון, אבל ברצלונה בלי מסי מסוגלת לשחק כדורגל - זה הוכח. מכבי תל אביב בלי זהבי? אוי ויי זמיר. ואם הוא מחטיא פנדל, בכלל.

        אנחנו עדיין באוגוסט, וזה עדיין לא משחק קריטי, ואנחנו עדיין בשלב הפקת הלקחים ולא בשלב הקביעות הנחרצות. אבל אם מכבי תל אביב רוצה להריח שלב בתים בליגת האלופות, מישהו צריך להתעורר ולהעיר.

        להוציא פציעה נוראית, תסריט האימים של מכבי לגבי אמש התמשש בפרוטרוט. 120 דקות מעייפות, פנדלים והפסד שיציף את המערכת בחוסר ביטחון. אתמול, הצהובים סימנו וי על הכול. סלאבישה יוקאנוביץ' עלה בהרכב חזק מול קבוצה שעל הנייר דעכה קמעה, והופיעה בהרכב חסר - בלי הסופרסטאר שלה דויד מנגה (אגב, אוגו אזוצ'וקוו נהדר). ההרכב הפך חסר יותר כשלואיס גוטיירס הורחק בדקה ה-58. גם קואץ' יוקאן (אם הסרבים קוראים לו ככה, גם אני אקצר) הודה שהיו למכבי כל הסיבות לנצח. וגם בשעה מול עשרה שחקני קרית שמונה, הצהובים נראו כפי שנראו לכל אורך הקיץ להוציא הבלחה בצ'כיה. הם נראו לא טוב. והמצח של יוקאן הגבוה היה חרוש קמטים. קמטים של דאגה, גדולים כמו ערוגות. ויש לו את כל הסיבות לכך.

        ובזמן ששחקני ההרכב הראשון של באזל המשיכו לצבור מנוחה - ההרכב הרזרבי הביס אתמול 0:4 את מיירין מהליגה החמישית - המכביסטים שתו 120 דקות מאומצות. ובזמן שמכבי חווה עוד קיץ מדאיג, בבאזל מספרים על פתיחה רצחנית, מהטובות בתולדות המועדון. ועל סגל חדש ורעב. והעיתונאי השוויצרי שישב אתמול בטריבונת התקשורת בנתניה אמר, עוד לפני המשחק ובביטחון מלא אחריו: "באזל תפרק את מכבי לחתיכות".

        שוער עירוני קרית שמונה, גיא חיימוב, עם השופט אוראל גרינפלד (קובי אליהו)
        העירו את המשחק. חיימוב וגרינפלד (צילום: קובי אליהו)

        כשבקרית שמונה החליטו להיות כמו זהבי

        כשדור מיכה ניגש לגלגל את הכדור לתוך גיא חיימוב, האצטדיון הרגיש שזה יהיה בחוץ כמו שהפייסבוק הרגיש שמכבי תקבל את באזל.

        אבל גרינפלד, שוב, הורה על בעיטה חוזרת כי חיימוב חרג מגבולות הגזרה. רק לפני כמה דקות, חיימוב סוף סוף עצר את זהבי - אבל נתבקש לעשות זאת שוב, ועשה. הפעם זה כבר היה יותר מדי בשביל השוער. בהפגנתיות, הוא רץ לעבר הספסל תוך כדי סימונים של "אני איתו סיימתי". בסופו של דבר, לאחר שניות של חוסר שליטה, המנכ"ל יוסי אדרי שכנע את השוער להדוף גם את הבעיטה השנייה של מיכה. זה היה קל כפי שזה נשמע.

        בסיום, לאחר ההנפה, האשימו הבוס איזי שרצקי והשוער חיימוב, ועוד כמה חבר'ה, את גרינפלד. חלק מהמילים שנזרקו היו קשות, ומוגזמות, ומפלרטטות בדיבה. העסק דווקא פשוט מאוד:

        החוק הזה בעייתי ולא באמת נאכף כמו שצריך. 14 אחוז מהשופטים בעולם, בהגזמה, שמים דגש על החוק הזה, וזה לא בסדר. או שמותר או שאסור, ואם מותר אז מותר לכולם, ואם אסור אז אסור לכולם.

        גרינפלד, כרגיל, בין אם צודק או לא, תמיד מוצא עצמו בקו האש. כמעט כל מקרי השיפוט ההזויים בכדורגל שלנו חתומים עליו. גם אתמול הביקורת היתה מעורבת. מחאות על אפליה, מחמאות על פדנטיות. ועדיין, נראה שגרינפלד לפעמים מכניס את עצמו למלכודות שחוקת השיפוט המסובכת-מדי כופה עליו. בהיעדר שימוש במצלמות, אולי עליו להפסיק להילחם בטחנות רוח. הוא היה צודק לחלוטין אם היה פוסל את כל ארבע הבעיטות, והיה יוצא בשקט אם היה מאפשר את כל הארבע. גישת ה"בין-לבין" הזו היא שעושה את הרעש.

        חיימוב אכן עבר על החוק, בכל הבעיטות המדוברות. הוא גם לא היה בסדר שניסה לרדת מהמגרש, אבל הוא בהחלט היה גיבור המשחק. עצירת שני פנדלים (ארבעה, ארבעה) בדו-קרב כזה, אחד (שניים, שניים) מול זהבי - וכדור המשחק שלו.

        לאחר המשחק שאלתי אותו על התחושות, ועל כך שהוא היחיד בהיסטוריה שעצר שני פנדלים של זהבי באותו משחק. והוא סיפר שהשבוע השחקנים דיברו על זהבי; על כמה ווינר הוא. והם החליטו שגם הם ינסו, אישית וקבוצתית, להחדיר כמה שיותר ווינריות במה שם עושים. ואם כך יהיה, הם גם יוכלו לנצח. אתמול זה עבד. להם ולחיימוב. אולי הוא לא היה 100 אחוז צודק או 100 אחוז בוגר, אבל הוא היה 100 אחוז ווינר.

        והוא הניף את הגביע, והפעם גרינפלד אפילו לא שרק.

        ובני יהודה, אחרי 26 שנים, היא אלופת האלופים היוצאת.

        ואת הפנדל המכריע כבש אלי בלילתי, ילד בלי דקת ליגת על.

        ולקרית שמונה - שנחלשה, ששיחקה במשך שעה עם עשרה שחקנים, שפיגרה פעמיים מול הטרבליסטית - יש עוד תואר.

        אבסורד, כבר אמרנו?

        orenjos@walla.co.il