מתנה משמיים: ברצלונה החזירה אהבה למעריצים שלה בגאורגיה

האהדה לבארסה יצרה אווירה קוסמופוליטית ברחובות טביליסי, סביליה כבשה את היציעים רק למספר דקות, אבל השער של פדרו פרץ את כל הגבולות. איליה ירוחימוביץ' מדווח מהסופרקאפ הבלתי נשכח, ושולח מסר של ידידות ושלום גם מכווית

איליה ירוחימוביץ', טביליסי
12/08/2015
אימג'בנק GettyImages

"הקבוצה של טביליסי זו ברצלונה", קובע נהג המונית זוראב, שלוקח אותי לכיוון האיצטדיון הלאומי בוריס פאיצ'דזה שבטביליסי, לקראת משחק הסופרקאפ בין ברצלונה וסביליה שנערך שם אמש (שלישי). אכן קשה לפספס את כמות תושבי העיר שמסתובבים בחולצות של הטרבליסטית הקטלאנית, אבל זוראב מבקש להרחיב ולהסביר על יחסי גאורגיה-ברצלונה: "אני חושב ש-70%-65% מאוהדי הכדורגל כאן מעדיפים את ברצלונה, והיתר את ריאל מדריד. מעניין מה היה קורה אם הן היו מתמודדות זו נגד זו בטביליסי. בטח היו כאן מכות".

אז מה הופך את ברצלונה לכל כך פופולארית גם בגאורגיה? ובכן, התשובה של זוראב לא אמורה להפתיע אף אחד, והיא כנראה רלוונטית לכל מקום על פני כדור הארץ, שבו ילדים מתרוצצים עם חולצות של מסי, ניימאר, אינייסטה וחבריהם. "הם הקבוצה הכי טובה בעולם", אומר נהג המונית, שמודה כי גם הוא אוהד את ברצלונה. "הם משחקים כל כך טוב, שהם אפילו לא צריכים מאמן. גם אם אתה או אני נאמן אותם, הם יהיו הכי טובים בעולם". אבל מעבר לכדורגל נטו, לזוראב יש עוד תובנה מעניינת: "אנחנו, הגאורגים, אוהבים אותם לא רק בגלל שהם הכי טובים, אלא גם בני אדם, צנועים. כשהם הגיעו לטביליסי, הם נופפו לכולם והיו מאוד נחמדים. לעומת מסי, כריסטיאנו רונאלדו הוא שחצן, ולא אוהבים כאלה אצלנו".

פדרו נתן לברצלונה 4:5 בסופרקאפ עם שער בדקה ה-114

הערב הסוער של פדרו: "לא רוצה לעזוב, אבל המצב מורכב"

מסצ'ראנו בטירוף אחרי הזכייה, קבלו את כל מספרי המשחק

נתנו לגאורגים תמורה מלאה לכספם. לואיס סוארס(צילום: AP)

קצת פחות משעתיים לפני שריקת הפתיחה, וכל הרחובות מסביב לאיצטדיון כבר מזמן חסומים לתנועה. אל מעבר למחסומי המשטרה זורמים להם רבבות אוהדים, שמדברים בכל שפה שרק אפשר לדמיין, כשהרוכלים המקומיים מציעים להם מכל הבא ליד: גרעינים, שתייה קרה, צעיפים של המשחק, ואפילו ציורי צבע של סמלי המועדונים על הפנים.

אנטוניו הגיע לכאן מסביליה, וזהו ביקורו השישי של בגאורגיה, שבה כבר רכש לעצמו לא מעט חברים מקומיים. "אני אוהב פה את הכל – את האנשים, את האוכל, את תרבות האירוח – ומכל הסיבות האלה זה מאוד מיוחד עבורי שהמשחק מתקיים דווקא כאן", מסביר אנטוניו, שמלווה בחברו הגאורגי טנגיז ובנו לוקה – כולם בחולצות של סביליה. כשאני מבקש מאנטוניו להמר על התוצאה, הוא צוחק כמי שאינו מאמין בסיכויי קבוצתו, אך בכל זאת מצהיר: "אנחנו ננצח 1:2".

אדוארד ואנה, בני זוג צעירים מסוצ'י שברוסיה, הגיעו לכאן במיוחד כדי לראות את המשחק, למרות שלא היו להם כרטיסים. "היינו בטוחים שנשיג אותם בכל מקרה", הם אומרים דקה אחרי שסגרו עסקה עם ספסר מקומי. "אני אוהד את ברצלונה מ-2001, וב-2013 נסעתי לראות אותם בקאמפ נואו במשחק נגד מילאן בליגת האלופות", מספר אדוארד, ומוסיף: "גם בפלייסטיישן אני תמיד בוחר את ברצלונה". אנה מודה כי התחילה לאהוד את ברצלונה רק בגלל אדוארד, אבל היום היא כבר מגדירה את עצמה "אוהדת שרופה" ומהמרת על ניצחון של בארסה. אולם, חברם הארמני של השניים, שעטוף בדגל גדול של ארצו, מחליט להשבית את האופטימיות של בני הזוג וקובע: "אני בכלל אוהד של מילאן, אבל תכתוב שסביליה מנצחת היום".

עוד בוואלה!

תגידו לנו מי אתם - ונגלה לכם באיזה כרטיס אשראי תקבלו יותר

בשיתוף max
כבר רכש לא מעט חברים מקומיים. אנטוניו, שני מימין(צילום: מערכת וואלה!, איליה ירוחימוביץ')
"מי אם לא מסי?". מילנה ועלי(צילום: מערכת וואלה!, איליה ירוחימוביץ')

ממש בכניסה לאיצטדיון עומדים להם בחורה צעירה כבת 20 וילד בן 10. קוראים להם מילנה ועלי – בני דודים מבאקו, בירת אזרבייג'אן. "הוא אוהד מטורף של ברצלונה והגיע לכאן רק ברגע האחרון", מספרת מילנה שלומדת ומתגוררת כעת בטביליסי. "שילמנו 150 דולר על כרטיס", מספר עלי, שלובש חולצת פסים אדומה-צהובה של ברצלונה. "ברצלונה תנצח 1:3, אולי אפילו 0:3, ומסי בטוח יבקיע", קובע האוהד הצעיר. "מי אם לא הוא?", מסכמת בת דודתו.

חצי שעה לפני תחילת המשחק, והאיצטדיון מלא כמעט עד אפס מקום. אחד היציעים נותר ריק, כדי לאכלס מאוחר יותר את הילדים המקומיים שהשתתפו בטקס הפתיחה המרשים. עוד לפני שהם ממלאים את היציע, האיצטדיון כבר רועד מצעקות "בארסה, בארסה" של הקהל, שנותן לשחקני ברצלונה תחושה של משחק ביתי.

אחרי היתרון של סביליה מהכדור החופשי של באנגה, גם מסי ניגש לכדור חופשי משלו. שירת "בארסה, בארסה" הופכת לשירת "מסי, מסי", והפרעוש מקפיץ את היציעים עם שוויון מרהיב. אפשר להשוות את שאגת השמחה שנשמעה ביציעי בוריס פאיצ'דזה רק לאלה שנשמעות בקאמפ נואו אחרי שערים נגד ריאל בקלאסיקו. תשע דקות לאחר מכן, מפגן האהבה לכוכב הארגנטינאי חוזר על עצמו, בעיקר כשהכרוז האנמי משהו מכריז את שמו של מבקיע הצמד המוקדם.

באזור הדקה ה-25 הקהל בטביליסי מנסה לייצר גל מקסיקני, אבל התוצאה - לא מי יודע מה מרשימה. הניסיון השני כבר נראה הרבה יותר טוב, ובפעם השלישית – זה מושלם, כמו שצריך להיות. האוהדים מוחאים לעצמם כפיים, ובדקה ה-44 שוב מרעידים את האיצטדיון אחרי השער של ראפיניה, שמוריד את הקבוצות למחצית ב-1:3 לברצלונה.

שירת "בארסה, בארסה" הפכה לשירת "מסי, מסי"(צילום: AP)

במחצית אני מזהה דמות מעניינת בשורה הראשונה, מתחת ליציע העיתונאים וממש סמוך לכר הדשא. הוא לבוש כמיטב המסורת של מדינות המפרץ ועל צווארו צעיף של ברצלונה. אחרי מסע דילוגים מעל כמה שורות של כיסאות, אני מבקש לראיין אותו, שואל מה שמו ומהיכן הוא מגיע. "קוראים לי נאיף ואני מכווית", הוא עונה ומפנה אליי שאלה זהה. "אני מישראל", אני עונה לו בחשש שהראיון יגיע לסיום מר בטרם עת, אבל נאיף דווקא מחייך ואומר שישמח לדבר עם עיתונאי ישראלי.

"אני אוהד גדול של ברצלונה עוד מימי מראדונה, ואחרי זה סטויצ'קוב", מבהיר נאיף ומספר על ההספק המרשים שלו עם קבוצתו האהובה. "אני נוסע הרבה בכל העולם כדי לראות את ברצלונה. הייתי בגמר ליגת האלופות האחרון בברלין ובכל משחקי הקלאסיקו בשש השנים האחרונות". כשנאיף שומע שגם בישראל, כמו בעולם הערבי, ברצלונה היא הקבוצה האהודה ביותר ושישראלים רבים נוסעים לראות את משחקיה, הוא ממש לא מופתע. "זו הקבוצה הכי טובה בעשר השנים האחרונות עם השחקן הכי טוב בעולם", מציין האוהד מכווית ומזכיר את הצמד של מסי שהובקע כאן לפני קצת יותר מחצי שעה.

וכמובן שלנאיף יש גם מסר של אהבה ושלום לאוהדי הכדורגל היושבים בציון, ובעולם בכלל: "בכדורגל לא משנה מה הדת שלך, מה הצבע שלך ומה הלאום שלך. הנה, אנחנו רואים פה אנשים מכל העולם שמעודדים את אותה הקבוצה. המסר של כדורגל צריך להיות ידידות ושלום".

"בכדורגל לא משנה מה הדת שלך, מה הצבע שלך ומה הלאום שלך". נאיף(צילום: מערכת וואלה!, איליה ירוחימוביץ')

בחזרה לכדורגל – בדקה ה-52 זה נראה גמור עם השער של סוארס, אחרי בישול מצוין של בוסקטס, והתוצאה היא כבר 1:4 לברצלונה. רק אז החליט הכרוז להתעורר, ובסגנון המוכר לנו משי סידי של מכבי תל אביב שאג "לואיס", כדי שהאוהדים יענה "סוארס", והם ענו – בגדול. בדקה ב-63 הגיע גם תורו של אינייסטה המוחלף לקבל אהבה מהקהל, אבל גם כאן מסי היה זה שגנב את ההצגה. העברת סרט הקפטן מהספרדי לארגנטינאי התקבלה ביציעים פשוט באקסטזה.

ואז סביליה התעוררה. קודם הגול של רייס, אחרי זה הפנדל של גמיירו שנבעט כשברקע שריקות בוז צורמות, ולבסוף השוויון של הרכש האוקראיני קונופליאנקה. גוש האוהדים הקטן של סביליה, שישבו מאחורי השער שבו עמד במחצית השנייה טר שטגן, כמעט שלא נשמעו לאורך המשחק, אבל עכשיו הם בעננים. יותר מזה, אוהדים רבים באיצטדיון מתחילים לעודד את האדומים-לבנים הנהדרים, במיוחד אחרי החזרה שלא תיאמן מפיגור של שלושה שערים, וכבר לא ברור מי מעודד את מי. אולם, משבר הזהות של האוהדים בטביליסי נמשך בדיוק שתי דקות, והאיצטדיון שב במהרה לקריאות הקצובות "בארסה, בארסה".

כבשו את היציעים למספר דקות בלבד. חוסה אנטוניו רייס(צילום: AP)

הסוף כאילו נלקח מהאגדות. זוהי הדקה ה-115, מסי שוב מתייצב מאחורי כדור חופשי, הקהל שוב קורא בשמו, אבל דווקא פדרו, שעשוי לעבור כבר בימים הקרובים למנצ'סטר יונייטד, בועט מקרוב פנימה ורץ לחגוג עם הקהל. אנשי האבטחה לחוצים, אבל זה לא מפריע לשחקני ברצלונה להתחכך בקהל, שרק רוצה להתקרב ולגעת, ולספג ממנו אהבה.

מאותו הרגע, הדבר היחיד שעצר את שאגות "בארסה, בארסה", הייתה הבעיטה החופשית של סביליה, שלוותה בעוד בוז צורם. ארבע דקות לאחר מכן נשמעה סוף סוף שריקת הסיום, והעיר טביליסי צהלה ושמחה. כמו שאמר נהג המונית, "הקבוצה של טביליסי זו ברצלונה", ותושביה זכו לראות את אליליהם מניפים עוד גביע לאוסף. גביע שהוצב בקדמת האוטובוס של הקבוצה, שעזב את האיצטדיון לבית המלון תחת אבטחה כבדה.

מימין: פדרו, לצד שחקני ברצלונה, סופרקאפ. GettyImages
וככה זה נגמר(צילום: GettyImages)

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully