באוקטובר 2000 היה יהוא אורלנד שחקן צעיר בליגת העל, ג'רמיין הול היה בעיצומה של קריירת המכללות שלו, וכל שאר השחקנים בסגל של מכבי אשדוד היו בין התיכון, במקרה הטוב, לגן הילדים. לפני 15 שנים פתח בפעם האחרונה צביקה שרף עונה כמאמן בליגת העל, אז בקדנציה קצרה מאוד בהפועל ירושלים. מאז הוא עבר במכבי תל אביב, במכבי ראשון לציון ובעונה שעברה ובמכבי אשדוד, אבל לא פתח את העונה אפילו פעם אחת, אלא הגיע במהלכה כדי להציל את המצב, לרוב גם נחל הצלחה.
"אני איש כדורסל, אני מאמן כדורסל, בכישוריי גם פרשן לא רע, מנהל לא רע, כל מה שקשור לכדורסל", מספר שרף בראיון לוואלה ספורט על ההחלטה להשאר באשדוד, ועל העבודה הקשה של הפגרה, "אין כל ספק שאהבתי הראשונה היא להיות מאמן. באתי לאשדוד, ומעבר לתוצאות בטבלה התחברתי. יש לי מערכת אמון והערכת חברות גדולה עם ההנהלה, ולמרות שזאת קבוצה קטנה אני עושה את העבודה בשמחה ועם הנאמנות והמסירות שלי, מ-6 בבוקר ועד 1 או 2 בלילה, אם צריך.
"בכל הקבוצות, חוץ ממכבי תל אביב והפועל ירושלים, יש בעייתיות בנושא התקציב. אין פה אף קבוצה או מאמן שיכולים להבטיח שהכל מושלם ושזה ירח דבש. אני מאמין שעם העוזרים שלי ועם ההנהלה, ועם הנתונים שיש לנו, וכל הדברים הטובים והרעים שיש לנו כמו לכל קבוצה, נשתדל לבנות קבוצה טובה. אני לא מכריז שנלך לאליפות, אבל אני רוצה להיות במצב שלא נהיה קבוצת תחתית. רוצה לכוון לאמצע הטבלה, מקום שישי-שביעי, שלא ניגרר לתחתית. בסכומים שיש לנו האופציות לזרים הן שונות, מהמרים על זרים מסוג אחר, אבל אני עושה את זה מאהבה".
כבר שלוש עונות שמכבי אשדוד נשארת בליגת העל בדקה ה-90. פעם אחת אפילו ירדה, ונשארה הודות לכספים שהועברו לברק נתניה, ושעשויים להוביל אותה לבית הדין העליון ("לא היה בתקופתי, היועצת המשפטית משכה את זה יותר מדי זמן, למנהלת הליגה אין זכות לדרוש להוריד אותנו").
שרף נתקל בקשיים להביא הקיץ שחקנים לקבוצה, גם בגלל הבעיה הזאת: "יש סטיגמה, זה קיים וישנו, אני נלחם בסטיגמה הזאת. לי יש ניסיון לעשות משהו שונה בעוד דברים, אני אומר להם לא להסתכל על אשדוד כעל מועמדת בטוחה לירידה. אנחנו עושים קבוצה שונה, בואו תצטרפו אלינו. אני בוחר שחקנים שאכניס בהם אתיקת עבודה, אתיקת השקעה בהגנה, סטנדרטים של עבודה מקצועית כמו שאני אוהב.
"בשבוע שעבר הייתה כתבה על הזרים בליגת העל. מכל הכפולה שקראתי, היה קטע של 30 מילה שדיבר אנתוני גודס והוא אמר שישראל היא המקום היחיד שהזרים יודעים שמתאמנים פעם אחת ביום. כל שחקן שבא למכבי אשדוד, אני אומר לו מראש שאנחנו נתאמן בסטנדרטים שאני מאמין בהם. אני לא צריך להיות באירופה כדי לעשות את זה. חברים שלי אומרים שלא מתאים לי לאמן בישראל, מתאים רק לאירופה. לא תמיד אפשר לקבל רק קבוצות צמרת, יש גם קבוצות תחתית. אז מה, אני צריך לפרוש?".
אחד הזרים האלה, הוא אייזיאה סוואן, שחקן מוכח שבארבע עונות בליגת העל הגיע ארבע פעמים לפיינל פור. בלשון המעטה, סוואן אינו ידוע כשחקן משקיען, אלא כטיפוס "שונה". "אני חי את השטח ויודע שיש בדיחה שמסתובבת שצביקה שרף וסוואן ילכו מכות באימון השלישי ובאימון הרביעי הוא יעזוב את הארץ. היו לנו שיחות ארוכות לתוך הלילה, ואני לא כל כך מצוץ מהמציאות, אני לא סנילי. השחקנים שמשחקים אצלי יודעים שעובדים יותר קשה, יש לזה פלוסים ומינוסים. שחקנים ששיחקו אצלי בדרך כלל הכפילו את שכרם בשנה אחרי זה, תיקח את איבן אסקה וג'יימס נאנאלי, שהלכו על חוזים שיותר כפולים, שחקנים שהתאמנו אצלי הגיעו ל-NBA. אני אסתדר עם סוואן. אני יודע מתי בן אדם בן 30 צריך לקבל מנוחה, ובן אדם בן 20 יכול להמשיך להתאמן.
"לא יקרה שום דבר אם אחרי שעה וחצי אשלח שלושה שחקנים לטיפול בסאונה או אצל הפיזיותרפיסטית, והשחקנים הישראלים יצטרכו להמשיך לעבוד. אין לי כוונה להרוג אף אחד. הכל אני מכוון, והכל תחת שליטה, ובסופו של דבר, אם סוואן יזרוק בשבוע עוד 400 זריקות לשלוש הוא ישפר את אחוז הקליעה שלו מבחוץ בעוד שבעה אחוזים".
יש שחקנים שלא רצו להגיע לכאן בגלל האימונים שאתה עושה בשבת בבוקר?
"זכותו של שחקן לא לבוא לפה בגלל האימונים בשבת בבוקר, בגלל זה הוא לא פה. אני חושב ששחקן שאומר את זה הוא לא מקצוען, אני לא שולח אותו להתאמן ב-10 בבוקר כשאני יושב בים או בבריכה עם וויסקי וסיגר קובני. אני מגיע לפה ב-8, או לראשון ב-8 כבר ופותח את האולם. זאת דרכי, מי שלא יכול לשחק אצלי שלא יבוא. אני מכבד את זה, הוא מכבד אותי ואני מכבד אותו, אבל אני חושב ששחקן שאומר את זה הוא לא מקצוען. אי אפשר לשנות אותי בגיל 63, אני גם מאמין במה שאני אומר. אנתוני גודס אמר שככה זה באירופה, וככה צריכה להיות קבוצת כדורסל. אני רוצה להטיף למקצוענות בישראל כבר 30 שנה, אז קוראים לי הרס"ר, אז מה?".
לפני שש שנים סיים שרף את תפקידו כמאמן נבחרת ישראל, בדיוק בקיץ שבו הנבחרות הצעירות החלו לרדת לדרג ב'. הוא היה אמור להתמנות ליושב ראש הוועדה המקצועית באיגוד ולראש האגף המקצועי, אך המינוי נפל. הקיץ סיים הכדורסל הישראלי את המסע בחזרה לדרג א'. "אני מבסוט ומאושר מכל נבחרת שעלתה. זה לא התחיל השנה ולא נגמר מחר. אחד הדברים שסייעו לכל הדבר הזה זה האקדמיה שבנה יורם חרוש בעזרתי הצנועה. היא נתנה הרבה מאוד לכדורסל הישראלי, אבל בשנים האחרונות יורים בה. האגודות הגדולות לא אוהבות אותה ומחבלות בה.
"נגיד שהקימו אקדמיות. מספר אגודות הקימו מעין אקדמיה. אני לא רוצה להקים אקדמיה לבנדר, אני רוצה להקים אקדמיה לשחקנים ישראלים. אמר השבוע פיני גרשון שההבדל בין שחקן ישראלי לשחקן סרבו-קרואטי, שהוא מגיע לגיל 18 עם 5,000 שעות אימון לעומת 2,500 של הישראלי. אני אומר את זה כל השנים. ילד באירופה מתאמן בין 16 ל-18 שעות בשבוע, וילד ישראלי בין שמונה לעשר. הכדורסל הישראלי לא עובד מספיק. מצד שני עם כל הביקורת שיש לי, ויש לי, הכדורסל הוא ענף הספורט מספר אחת בישראל, ויסלחו לי אנשי הכדורגל. אם לא תהיה השקעה ותמיכה בכדורסל מצד המדינה, כלומר משרד הספורט ומועצת ההימורים, אנחנו פשוט חוטפים גול עצמי".
"לא יכול להיות שמחלקות נוער גדולות יעשו עבודה נהדרת והתמיכה בהן תהיה קטנה", טוען המאמן הוותיק, שמדריך בענף קרוב ל-40 שנה. "מכבי ראשון, מכבי חיפה, מכבי תל אביב, גליל/גלבוע, הפועל ירושלים, מכבי רעננה, ויסלחו שאר הקבוצות ששכחתי. צריך להוסיף להן עוד ארבע שעות אימון בשבוע, אבל צריך להזיז את הילדים, את הריתמיקה, את הכדורעף ואת ריקודי העם.
"בונים אולמות נהדרים אבל למה לא בנו בירושלים מגרש אימון למטה? למה לא חפרו ביד אליהו מגרש אימון? כשיש הופעה של מדונה, מכבי תל אביב עוברת להדר יוסף וכולם זזים. אין לנו מספיק אולמות ותנאי אימון, אין מספיק תמיכה באגודות ובמפעלים של הנוער, גם האקדמיה של איגוד הכדורסל עולה לאיגוד המון כסף ומשרד הספורט לא מכיר בזה כהשקעה במצוינות. צריך להגדיל את ההשקעה בספורט, כמו שמגדילים את ההשקעה בישיבות, במקוואות, בבנייה בשטחים, אבל אין מה לעשות - לספורט אין בקואליציה סחטנים כמו המפלגות הדתיות, כמו המפלגות הסקטוריאליות. לספורט אין לובי, אין אחד שנלחם. היום יש מצב, שילד בגיל 18 גומר נוער והולך ללאומית במקרה הטוב, גם שם לא נותנים לשחק, אבל הליגה הלאומית לא מקבלת כסף. על מה אני נלחם באיגוד? הליגה הלאומית בכדורגל מקבלת המון כסף, בכדורסל היא לא מקבלת שום דבר. בליגה הלאומית מתאמנים ארבע פעמים בשבוע וללא אימוני בוקר, אז איך נקדם ילדים אם אני לא יכול לתת להם ארבעה אימונים אישיים בבוקר?".
ובכל זאת, רואים כשרונות בנבחרת הנוער והעתודה, שחקנים שיכולים להגיע לנבחרת הבוגרת.
"רועי הובר והבן של דיוויד בלאט באו מאקדמיה, הבן של בראד ליף, הבן של בריסקר, אבל צריך לייצר עוד. מה יקרה איתם עכשיו? השאלה עכשיו היא כמה הם יתקדמו בלאומית וכמה לא? אני חושב שצריך להוריד זר בלאומית, אבל קודם כל שזה יהפוך לכור ההיתוך של הליגה הראשונה, שיהיו יותר אימונים עם מאמני כושר. בשש השנים שלא הייתי מאמן נבחרת ישראל, לא קודם אף שחקן צעיר לסגל, האחרון היה גל מקל, הנבחרת לא הצליחה ומי שילם את המחיר? המאמן. גם באשדוד יש את אור סולומון , נועם לייש ויהיה נאור שרון, ואני אלחם בשבילם. יש דיבור של הסוכנים ושל ההורים שמגיע לילד. מספיק עם ה'מגיע', צריך דקות משחק? הוא יקבל כשהוא יהיה זכאי להן באמת".
בחודש הבא תנסה נבחרת ישראל להעפיל לראשונה מזה שמונה שנים לשלב השני באליפות אירופה, ושרף מחזיק אצבעות. "זה לא תמיד תלוי רק בנו, זה תלוי המון גם ביריבות. זה לא קל לשחק חמישה משחקים בשישה ימים. היריבות שלנו קשות, ואני מאחל ומתפלל שנבחרת ישראל תצליח, אני האוהד מספר אחת שלה, ואני נותן לארז אדלשטיין את כל הגיבוי שבעולם, אני מאמין בו".
שרף מגבה את אדלשטיין גם בשאלת העסקתו כפרשן בערוץ הספורט, במקביל לתפקידו כמאמן לאומי. "בדיוק כמו ארז, חשבתי בזמנו שאי אפשר לאמן קבוצה ובמקביל לאמן את הנבחרת, למרות שיצא לי לעשות את זה. איגוד הכדורסל אשם בסיטואציה הזאת בגלל השכר הנמוך שהמאמן הלאומי מקבל, אי אפשר לומר לו מצד אחד 'זה השכר' כשזה מונע ממנו לאמן בקבוצה וגם למנוע ממנו לעבוד כפרשן".
גם שרף עצמו משמש פרשן, עבור אתר ONE, במה שגורר ביקורות על מידת האתיקה של עיסוק כזה."אני כותב רק על מכבי תל אביב ביורליג, אין לזה שום בעיה. אין בעיה ששום מאמן יעשה את זה. אני איש כדורסל, וכל הטורים שלי הם נטו מקצועיים ומעולם לא התעסקתי שם בטורים כדי לחסל חשבונות. אנשים אוהבים לשמוע את הדברים שאני אומר, והעובדה אני שומע שיש לטורים שלי רייטינג גבוה, אז מה הסיבה שזה לא יופיע? אנשים רוצים לקרוא. עשרה אחוזים שם מקללים, ו-90 אחוז מברכים, אבל הכל בסדר, אני לא רואה בזה שום בעיה".
לפני ששימש פרשן, היה חלק מהפאנל של יציע העיתונות, שם בלט גם בזכות הרמות הקול שלו. "אני בן אדם עם קול חזק", אומר שרף עם חיוך גדול, "צריך לשמוע את התוכן של הדברים, ואולי לפעמים לא שומעים את זה כשצועקים. בפאנל המקורי עם ניב רסקין, רון קופמן ושלמה שרף היו מקשיבים גם אם זה היה בצעקות, אולי היום זה נשמע אחרת. היו כאלה שדאגו, גם באיגוד הכדורסל, דרך יועצים משפטיים, שאני אפסיק את העבודה שלי שם, וחבל כי היה לי הרבה מה לומר. כרגע יש שם אנשים אחרים".
בגיל 63, מלבד אימון כדורסל, יש לצביקה שרף עיסוקים נוספים. הראשון והמרכזי שביניהם הוא איגוד הכדורסל, שם הוא משמש חבר הנהלה מטעם סיעת האופוזיציה "עוז". "נגררתי לזה בעל כורחי אחרי שלא נתנו לי להיות איפה שרציתי להיות, אחראי על כל התחום המקצועי באיגוד הכדורסל. יש כאלה שמקבלים החלטות מבלי להיות בקיאים ולעשות את שיעורי הבית שלהם. בסופו של דבר אנחנו עושים את העבודה שלנו", מספר שרף.
בהתייחסו לעובדה שחברו לסיעה צביקה ליבר עומד לדין על הדלפות, לכאורה, שיוצאות מכיוון סיעתו, ועל רקע ביקורת קשה שהטיח בהנהלת האיגוד, אומר שרף: "פה זה לא רוסיה, ופה זה לא צפון קוריאה, אפשר לומר מה שרוצים לומר. גם ברוסיה, ששוקלים להעיף אותה מפיב"א, לא מתנהלים ככה. יש לי ביקורת על התנהלות מנכ"ל איגוד הכדורסל, לדעתי הוא לא מתנהל כפי שהוא היה צריך להתנהל. אין שם את הסודות האטומיים של איראן, מי שמנסה להסתיר דברים כנראה שיש לו סיבה. אנחנו דורשים שקיפות, היועץ המשפטי דורש שקיפות, יושב ראש איגוד הכדורסל אומר שהוא בעד שקיפות, אבל בפועל נלחמים על כל דבר.
"לא הדלפתי מעולם שום דבר. יותר מזה - לפעמים באיגוד הכדורסל מדליפים את המסמכים שמעבירים אלינו במקביל כדי שיגידו שאנחנו הדלפנו, ויש לי הוכחות לכך. אני מכבד כל בן אדם שבא ושואל אותי, מעולם לא הדלפתי כלום, ולא הסתרתי שום דבר מאף אחד. אנחנו מייצגים 25 אחוז מאיגוד הכדורסל, היו פה ארבעה דוחות ביקורת ומעולם לא הובאו לכדי דיון ולכדי ביצוע. אנחנו מנסים לתקן ולשפר".
