1. כשמירי רגב הוציאה את הודעת הגינוי נגד התפרעות אוהדי בית"ר ירושלים בשרלרואה, קרה משהו חדש. אולי זה קרה באיחור, אולי זה כבר לא יעזור, אולי זה לא יחזיק יותר מיום-יומיים, אבל דבר אחד בטוח: בבוקר שאחרי הבושה יש לראשונה קונצנזוס אמיתי, חזק, להתמודד עם הסרטן שאוכל את בית"ר כבר הרבה מאוד שנים.
כששני השחקנים הצ'צ'נים חטפו מלה פמיליה, הקונצנזוס היה חלקי. בכל התפרעות שהתרחשה מאז או אירעה לפני כן, לא כולם באמת הבינו. לא כולם באמת הסכימו. המחאה הייתה נחלת המיעוט, הרוב בחר לשתוק או להתעלם. הבוקר, יום שישי, זה מחלחל לכולם. ימנים, ימנים מאוד, ותיקים, צעירים, מבינים שאי אפשר יותר להבין. לראשונה, גם משום שזה קרה באירופה וכל ישראלי הרגיש את הבושה, הקומץ יוצא באמת מחוץ לחוק.
2. כשבית"ר נורדיה הוציאה הודעה מיד אחרי סיום הבושה בבלגיה, קשה היה שלא להתאכזב מהמעשה הלא אצילי. אנשים שגדלו ביציעי טדי וימק"א מדברים בלשון סטריאוטיפית נגד אלו שחוו איתם כל כך הרבה רגעים נפלאים. אחדים, דגש על אחדים, ממש מדברים כמו שונאי בית"ר, ונורדיה היא הזדמנות עבורם לצאת מהארון. בשעה כזו שבה אנשים שמתעבים את בית"ר ושאר פופוליסטיים יורים לכל הכיוונים ומשתמשים בכל השטויות האפשריות, היה מקום למעט יותר פאסון ממי שמכיר גם את הטוב שיש במועדון הזה.
הרוב המכריע של תומכי נורדיה הם אנשים נהדרים. הכוונות שלהם חשובות, נכונות, וכל אוהד בית"ר צריך לאחל להם הצלחה ולעזור, אבל לא מהם תבוא הישועה. לפחות לא כרגע. הם המוטיבציה לפתרון, לא הפתרון עצמו. לפחות לא עכשיו. בגדול, אין שם ייצוג לאוהד בית"ר האמיתי. הטייפ קאסט של הבית"רי שעבר לנורדיה כולל נטייה לצד השמאלי של המפה הפוליטית ותכונות שלא מאפיינות את אוהד בית"ר הטיפוסי (גם אם הוא לא ממש יוכל להשפיע). אוהדים כאלה, נהדרים ככל שיהיו, יכולים לשכנע בעיקר את עצמם, אבל לא את השונים מהם. לפחות לא כעת.
כדי שנורדיה תהפוך לאלטרנטיבה האמיתית ללה פמיליה, היא חייבת לנקות מעצמה לא מעט מאותה גישה עוינת. לא לשכוח מאיפה היא באה ולזכור תמיד שסגנון כזה, עוין לכל מה שקשור לבית"ר ירושלים, לא יסחף אחריה את ההמונים שהתעוררו הבוקר (שישי) מיואשים. לאדם שיבוא מתוך הגרעין המרכזי של אוהדי בית"ר יש סיכוי גדול יותר להצליח, ובכלל: לא בטוח שבריחה הצדה, כמו זו שנורדיה בחרה בה, היא הצעד הנכון. ייתכן שאופציית החזרה לטדי והתמודדות אמיתית עם הגורמים הקיצוניים של בית"ר היא דרך נכונה יותר. לעזור עכשיו לקבוצה, לא לרדת עליה.
כי כמה אוהדים באמת יצעדו אחריהם בעוד כמה ימים, אחרי שאירועי שרלרואה ישכחו? כמה יסכימו להתחיל הכל בליגה ג', כשחלק מהגוש שמוביל את הקבוצה המקסימה הזו הוא לא באמת בית"ר עליה הם גדלו? אם אותם אוהדים שמייחלים לשינוי לא באו למשחקים אחרי הקללות הראשונות לצ'צ'נים, ספק אם משחקים בליגה הכי נמוכה יגרמו להם לנהוג אחרת.
הערב אנחנו מקבלים הוכחה שלבית"ר נורדיה יש תומכים מכל הכיוונים. אתם מוזמנים להצטרף ולתרום לקמפיין מימון ההמונים שלנו https://t.co/WL0TEujB3H
ביתר נורדיה ירושלים (@BetarNordia) July 16, 20153. כשאלי טביב מיהר להודיע שהוא עוזב את בית"ר וממנה נאמן, הכי קל היה לרדת עליו. אבל כמה אנשים באמת ראיתם שמוציאים הכרזה כזו דרמטית אחרי אירוע כזה עם אוהדי בית"ר? נוח מאוד להיטפל לטביב, אבל לא הוא האחראי לצרות ביציע (למרות היחס המקל ללה פמיליה בראשית דרכו במועדון). זה היה שם הרבה לפניו ואם אף אחד לא יושיט לו כעת יד לעזרה, זה יישאר שם הרבה אחריו. כנראה לנצח.
כי טביב לא יכול לעשות זאת לבד. לא בעבר וגם לא בעתיד. גם כי המערכת שבנה לא מספיק מקצועית וחזקה, וגם כי כדי לנצח ארגון שמושרש כל כך חזק בבית"ר כמו לה פמיליה צריך הרבה יותר. צריך שראש העיר ניר ברקת, שרת הספורט מירי רגב ובכירים דומים יעזרו לטביב עכשיו, אחרת בית"ר ירושלים תקרוס ולא תוכל לקום. זה לא הזמן להיזכר מה עשה טביב למען ברקת ומה ברקת עשה למען טביב, זה הזמן לשלב כוחות ולהציל את החולה הגוסס. אם עוד אפשר בכלל.
4. כשאוהדי הפועל תל אביב מיהרו לבקר את ההתנהגות החוליגנית של האוהדים הישראלים בשרלרואה, האמת שרבים מסרבים להכיר בה שוב הרימה ראש: בית"ר היא סרטון השוקולד של מדינת ישראל. רבים אוהבים לנגח את ההרגלים שלה, גם מתוך צורך לשכוח שהם חיים באותה מציאות בדיוק. באותה מדינה. עם אותן בעיות, ואותן נכויות. האם מישהו מהם ירד מהארץ הזו, על הטוב, הרע וגס רוח שיש בה? האם הבעיה של קהל שפוגע במועדון לא קיימת בקבוצה הנוכחית של טווטאחה או זו הקודמת של מהארן ראדי? האם באמת אולטראס הפועל תל אביב נגעל ממופע הפירוטכניקה חסר האחריות של אוהדי בית"ר?
כי זו התגובה הישראלית כמעט לכל דבר: להתווכח, לצאת מפרופורציות, להצביע תמיד על האחר, ובעיקר להיות צבוע. אוהד פרץ לדרבי? סוף העולם. קהל התנהג באלימות? הכדורגל מת. אוהד בית"ר תמיד יחפש איפה הקלון של אוהד הפועל. אוהד מכבי תמיד ינסה להראות שהפועל הכי גרועים. ואוהד הפועל תמיד יחכה לשעת הכושר להראות שרק אותם מחפשים כל הזמן, והם בעצם הנאורים. הנה, תראו מה המתפרעים בבלגיה אומרים הבוקר: לא אנחנו התחלנו. בסך הכל הפגנו גאווה יהודית נגד האנטישמיות. אף אחד מהם לא מסוגל להבין שאפשר היה לעשות זאת מבלי לפגוע בשוער הצרפתי של שרלרואה, או לקלוט שכל מופע החזיזים הזה לא יכול לעבור בשקט מול ארגון כמו אופ"א?
אלא שהמקרה האחרון שבו הברברת הבלתי נגמרת הזו התרחש הסתיים עם סוף טוב. היה מישהו שבחר לא לדבר, אלא לעשות. אלרואי ידעי נכנס השבוע רשמית לכלא, אחרי שנגזר עליו עונש מרתיע באמת. פואד הוא הסיכוי האחרון להנשים את החולה האנוש שנקרא בית"ר ירושלים. לא לדבר, לא להתווכח, לא לחפש צודקים, לא לברוח לאיזו אוטופיה, לעשות. פשוט לעשות. אם גם הפעם כולם יתקפלו אחרי זמן קצר ולא יעזרו להרחיק מבית"ר את האנשים שפוגעים בה, ספק אם יש משהו שיעזור.
כשהפרשות הגזעניות האחרונות התפוצצו בעונה שעברה בבית"ר עם אחמד עאבד ואיאד עבו עביד, קולו של ראש העיר כמעט ולא נשמע. ברקת חייב לעזור לאלי טביב הפעם. לבד הוא לא יוכל. שניהם לבד לא יוכלו. שרת הספורט חייבת לעזור לברקת. שלושתם צריכים לגרום לרשויות החוק לטפל באנשים שחונקים את בית"ר ירושלים. לראשונה יש מאחוריהם קונצנזוס. לראשונה זה לא נראה כמו התארגנות של אנשי אופוזיציה. אפשר עדיין לגרום לטביב לצאת לקרב האחרון. להביא שחקן ערבי או מוסלמי, כזה שיגרום שוב לכל המוגלה לצאת החוצה רק כדי שאפשר יהיה למחוק אותה. רק טביב, ברקת ורגב יחד מסוגלים לדבר בגובה העיניים לאוהד בית"ר המצוי, ולנצל את ההזדמנות ההיסטורית שנוצרה לשינוי. אולי ההזדמנות האחרונה.
מקרה הורדת הנקודות בסיום העונה שעברה הוכיח: גם אוהדי בית"ר ירושלים הקיצוניים ביותר הם אנשים רציונאליים. גם להם יש תחושת כאב. לרגע אחד, הם באמת פחדו. לרגע אחד, הם באמת הבינו שיש גבול. הנה, תראו מה קרה לאותו אוהד שקילל את אשתו של איציק קורנפיין מתחת לביתו של היו"ר לשעבר. ברגע שאיימו עליו ופגעו בו, הוא התיישר. פתאום הוא מדבר בתור מי שרוצה להביא את השינוי, לעקור את הגזענות ולשים גבול לאלימות. אסור שהמקרים האלה יהיו מקריים, חלקיים, ולא קשורים. הבוקר נפתח חלון ההזדמנויות האחרון לעשות זאת באמת. אם המנהלת, ההתאחדות, שרת התרבות וראש העיר יבחרו באמת לעזור לבעלים של בית"ר ירושלים, ולא רק להוציא הודעות נפרדות.
