מתיחת פנים: על העזיבה הכואבת של שווינשטייגר, הפנים של באיירן מינכן

"ניסינו לשכנע אותו לשנות את דעתו ולהישאר", אמר יו"ר באיירן מינכן קרל היינץ רומיניגה כדי להרגיע את האוהדים הכועסים בעקבות המכירה של בסטיאן שווינשטייגר למנצ'סטר יונייטד. קשה להאמין שהמועדון הבווארי באמת עשה מאמצים כבירים בכיוון, כי העסקה במסגרתה קיבלה כ-20 מיליון יורו משתלמת במיוחד עבורו. הקשר, שיחגוג בעוד מספר שבועות את יום הולדתו ה-31, החמיץ בשנתיים האחרונות משחקים רבים בגלל פציעות בקרסולו ובברכו. שנה אחת בלבד נותרה בחוזהו, אשר היה אמור להסתיים בקיץ 2016. במצב שנוצר, המשא ומתן להארכתו היה עלול להיות בעייתי ביותר, והסיכוי לאבד את השחקן ללא תמורה גבוה. איך אפשר לבוא בטענות לרומיניגה?

היה זה הניסיון השלישי של השדים האדומים להחתים את שוויני. ההצעה הראשונה הוגשה ב-2013, אבל היא לא היתה רצינית מספיק. שווינשטייגר היה האדריכל של באיירן שזכתה זה עתה בטרבל, כולל ליגת האלופות, בעוד תקציב הרכש של יונייטד בתחילת הקדנציה של דייויס מויס היה צנוע יחסית. לא היה לה סיכוי, גם אם הקשר לא התלהב במיוחד מהגעתו של פפ גווארדיולה במקומו של יופ היינקס. הפעולה הראשונה של המאמן הקטלוני הייתה הבאתו של טיאגו, בן טיפוחיו מברצלונה, על המשבצת של שווינשטייגר, ובמקביל מעבר למערך עם קשר אחורי אחד. שוויני, שפרח לצד חאבי מרטינס או לואיז גוסטבו, ראה כי חל פיחות משמעותי במעמדו.

הגישוש השני נרשם לפני שנה, אחרי שלואי ואן חאל מונה וסימן את שווינשטייגר כמנהיג המועדף. מבחינת יונייטד, המהלך היה הגיוני מאוד ואפשרי בהחלט כלכלית, אולם באיירן לא שיתפה פעולה. היא מכרה את טוני קרוס לריאל מדריד, ולא יכולה היתה להרשות לעצמה, בעיקר תדמיתית, לשחרר שני אלופי עולם טריים. לו היה צ'אבי אלונסו מגיע בעיתוי מוקדם יותר, ייתכן שהיה ניתן אור ירוק בכל זאת, אך הכוכב הבאסקי נחת בהפתעה באליאנץ ארנה ממש על סף סגירת חלון ההעברות בשלהי אוגוסט. המהלך של גווארדיולה הוריד את שווינשטייגר עוד יותר בסדר העדיפויות של המאמן, והיחסים בין השניים לא היו מזהירים בלאו הכי. טבעי, אם כך, שהקשר בין שווינשטייגר לבין ואן חאל נשמר לאורך העונה, וההחלטה התבשלה אצל השחקן במשך זמן רב. הוא ידע שזמנו במינכן הגיע לסיומו כאשר ערך את הופעתו ה-500 במדי קבוצתו האהובה במחזור הנעילה של הבונדסליגה וכבש בניצחון 0:2 על מיינץ. היה זה משחקו האחרון, ואפשר היה לראות זאת על פניו.

אז נכון, אפשר לומר כי שווינשטייגר נדחף החוצה, על אף שחלם לסיים את הקריירה במועדונו היחיד. הוא רצה לשבור שיא של תשע אליפויות בונדסליגה, להיות בקבוצה כשהיא מנסה לקבוע שיא של ארבע אליפויות רצופות, ולהמשיך להיות "אל הכדורגל" של אוהדי באיירן מינכן. הוא לא יגשים את השאיפות האלה. ואולם, נראה כי האלטרנטיבה שבחר טובה הרבה יותר עבור כל המעורבים. כמה שחקנים בגילו עם רקורד רפואי בעייתי מאוד יכולים לחתום לשלוש שנים במועדון פאר חדש, להתאחד עם המאמן האהוב שלהם ולקבל שכר עתק של 10 מיליון יורו לעונה?

אין זו הגזמה – ואן חאל שינה את חייו של שווינשטייגר. לפני הגעתו של ההולנדי למינכן בקיץ 2009, היה שוויני שחקן אגף עם תדמית פרובלמטית למדי. כשרונו לא הוטל בספק, אך אופיו בהחלט כן – הוא נתפס כאדם לא חכם במיוחד, וכשחקן חסר יציבות. המבטא הכפרי הבווארי שלו היה מקור לבדיחות מגוונות על חשבונו. הגעתו של אריאן רובן היתה אמורה לדחוק אותו הישר לספסל. במקום זאת, הוא הפך לבורג האולטימטיבי של הקבוצה החדשה.

"בסטיאן לא התאים לתפקיד קיצוני מבחינתי. אמרתי לו שהוא חייב לעבור למרכז המגרש. שיחקנו עם שני קשרים אחוריים, והוא התאהב בתפקיד החדש", אמר ואן חאל. ואכן, תוך חודשים ספורים התברר כי שווינשטייגר הוא אחד השחקנים האינטליגנטיים בגרמניה. הוא ידע לשלוט בקצב המשחק, לנווט את המהלכים הקבוצתיים, ועשה עבודה שחורה במקביל לחלוקת מסירות עומק חכמות. יואכים לב ראה כי טוב, הסיט את שוויני לקישור המרכזי גם בנבחרת, וקיבל הופעות פנומנליות במונדיאל 2010. משחקן רוטציה, השתדרג שווינשטייגר למוח המרכזי של הקבוצה. אם לא היה פוגש את ואן חאל, סביר שהיה הולך לאיבוד מזמן, כי מהירות – תכונה קריטית עבור שחקן אגף – מעולם לא היתה הצד החזק שלו.

בנבחרת לב עדיין משתמש בו בדיוק כפי שואן חאל הגה, אך בבאיירן העסק הלך והידרדר בעידן גווארדיולה. התחרות על המקום בהרכב היתה קשה מאוד, במיוחד לאור הפציעות. צ'אבי אלונסו מתאים הרבה יותר לשיטה של פפ, גם כאשר טיאגו מתופקד בעמדה קדמית יותר. המאמן בחר לנסות את פיליפ לאהם בקישור המרכזי, והסיט לשם גם את דויד אלאבה, אשר זהו תפקידו המקורי. חואן ברנאט נרכש לפני שנה על מנת לאייש את האגף השמאלי ולאפשר לאוסטרי לשחק בעמדה האהובה שלו. גם חאבי מרטינס וסבסטיאן רודה היו ברוטציה, וכעת יש לקחת בחשבון גם את היהלום הדני פייר הויביירג שחזר מהשאלה באוגסבורג ואת ג'ושוע קימיך הצעיר שהגיע הקיץ משטוטגרט.

שוויני היה בסך הכל עוד שחקן בסגל מבחינת גווארדיולה, והיותו אליל היציעים רק היוותה מעמסה מיותרת מבחינתו בבחירת ההרכב. המאמן רמז על כך בדיפלומטיות: "אני לא יכול להחליט בשביל בסטיאן. הוא מופיע בתוכניות שלי לעונה הקרובה. אם הוא רוצה להישאר כאן לשלוש או ארבע שנים נוספות, הוא יכול לעשות זאת. יש לו חוזה, והוא שחקן באיירן מינכן. הבחירה היא שלו". בתרגום חופשי, אמר הקטלוני: "יאללה, לך כבר".

לותר מתאוס המליץ לקפטן הנבחרת באופן נחרץ: "שווינשטייגר זקוק למאמן שיאפשר לו לנצל את הנקודות החזקות שלו. ואן חאל יעשה זאת, ללא ספק". יהיה מעניין לראות כיצד הוא משתף פעולה במרכז המגרש במנצ'סטר עם מורגן שניידרלין, שהגדיר את שוויני כאחד המודלים שלו לחיקוי. כעת, אחרי שהוכרז על המעבר, הצטרף גם לב למברכים וקבע: "אני משוכנע שהאתגר החדש של בסטיאן יסייע לו גם בנבחרת, והוא ינהיג את גרמניה ביורו 2016".

שווינשטייגר לא נפרד אישית מהאוהדים במתקן האימונים או באצטדיון, ורומניגה הסביר את הסיבה לכך: "בסטיאן הוא אדם רגיש". הוא הבטיח לקיים משחק הוקרה לכבודו אחרי שהקשר יתלה את הנעליים, וגם להציע לו תפקיד ניהולי במועדון, אך אמירות אלה דווקא קצת צרמו. למה להקדים את המאוחר? בעוד הכוכב יוצא לדרך חדשה, באיירן כבר חושבת על הפרישה שלו. עבורה, אם כן, שווינשטייגר הוא סוג של שחקן עבר, בעוד הוא עצמו ממש לא רואה את הדברים כך.

מבחינת באיירן, היתה חשיבות עליונה לשמור על הנכס השני שקודם על ידי ואן חאל וחשק במעבר לאולד טראפורד – תומאס מולר. לדבריו של רומיניגה, מכירתו של שוויני היתה האחרונה של השדים האדומים, והחלוץ הרב גוני יישאר באליאנץ ארנה למרות חילוקי הדעות התכופים עם גווארדיולה. נצטרך להמתין ולראות אם זה אכן המצב, כי עזיבתו של מולר תהווה מכה אנושה, אולם האוהדים משמיעים את דעתם כבר עכשיו. הם אולי מבינים את השיקולים של שווינשטייגר, אך מכירת דמות כה מזוהה עם המועדון כואבת מאוד.

כפי שכתב פלוריאן קינאסט, פרשן העיתון "ולט": "שווינשטייגר הוא לא רק הסמל של באיירן, אלא גם חלק ממינכן, הפנים של העיר". בתקשורת המקומית נמתחת ביקורת על ההנהלה בגין "התאמת יתר" של הסגל לרצונותיו של גווארדיולה, בעוד המאמן עצמו מסרב להתחייב כי יישאר בקבוצה מעבר לעונה שנותרה בחוזהו. יש הרואים במכירת שווינשטייגר סימן לכך שפפ רואה בבאיירן פרוייקט לטווח ארוך, אך הקדנציה שלו בברצלונה גורסת אחרת, ובעוד פחות משנה עלולה באיירן להידרש למהפכה חדשה בעקבות שינוי בעמדת המאמן.

אין זה אומר כי באיירן שגתה כאשר הפיקה רווח נאה ממכירת שווינשטייגר. היה זה מגוחך לקשור אותו בשרשראות ברזל, להושיבו על הספסל ואז לצפות שיישאר במועדון אם פפ יעזוב ב-2016. מבחינה מקצועית, כל הצדדים מרוויחים מהמהלך. הבעיה, אם וכאשר הקבוצה תיכשל בעונה הקרובה, תהיה תדמיתית. הן רומיניגה והן גווארדיולה יודעים זאת היטב.