לפני כחודש שוחח גורם במכבי חיפה על האפשרות לצרף את סאן מנחם, מגן רמת השרון, לקבוצה של יעקב שחר. התשובה שלו, פחות או יותר, היתה כך: עם כל הכבוד וההערכה, אנחנו מחפשים שחקן טוב יותר.
לא עבר יותר מדי זמן, ואותו סאן חתם בסופו של דבר במכבי חיפה. הסיבה פחות חשובה: עסקת דניאל בורחל נפלה ברגע האחרון בגלל דרישות של הפועל עכו, ומכבי חיפה מיהרה לפנות לאחת האופציות הבאות ברשימה, לא מעט זכות סוכן שזיהה את הפרצה.
אין כאן חלילה זלזול במנחם. ליגת העל הנוכחית היא לא כזו טובה ששחקן מבטיח מליגה לאומית לא יוכל להפוך לתגלית. ובטח, כאשר עוסקים במישהו שאמור להיות מגן שני בקבוצה של רוני לוי.
הסיפור כאן הוא שונה והוא בעל משמעות כפולה. הראשון, והלא פחות חשוב - מדובר בבעיית המגינים של מכבי חיפה שעלולה להפוך לצרה אמיתית. בזמן שכולם מצפים להחתמה הנוצצת בגזרת החלוץ או הקשר, למכבי חיפה יש שמיכה קצרה שיכולה להפוך בעייתית בעמדות המגן.
גם ההחתמה החוזרת של אייל משומר לא משנה זאת. קודם כל, כי זה אייל משומר, וברור לכל שאין כאן שדרוג, אלא חזרה לכל מה שהיה בעייתי בשנים האחרונות. שחקן שנראה כי עבר זמנו מסיים מו"מ כאילו הוא עושה טובה למועדון, "למרות ההצעות הרבות", לדבריו. בנוסף לכל, למשומר אין מחליף ממש רציני. אם בעונה שעברה היה שם את אלעד גבאי, בעונה הנכנסת גם זה לא יהיה למכבי חיפה.
סלבישה יוקאנוביץ' במסר ראשון לשחקני מכבי תל אביב
במכבי חיפה מתכוננים לפרישת בוקולי: "אחד הסמלים שלנו"
קאלה דרשלר פותח פה בראיון: "33 שנה לא ראיתי דיבור כזה"
בעמדת המגן השמאלי המצב לא יותר מרנין, ואם טאלב טואטחה יעזוב, אז בכלל רוני לוי יהיה בצרות צרורות. מוכשר ומבטיח ככל שיהיה, סאן מנחם לא יהיה במקרה כזה התרופה. בדיוק כמו המגן הימני יובל יוסיפוביץ. אם קסימפאשה הטורקית תסכים לעלות את ההצעה שלה על טוטאחה ל-1.8 מיליון יורו, הרף של מכבי חיפה, שזה 700 אלף יורו יותר ממה שהציעו כבר, לירוקים יהיה בור אמיתי אותו יהיה קשה לכסות עד הסוף בעמדות החלשות ממילא של הקבוצה.
טוטאחה, וזו נקודה שאסור לשכוח, רוצה ללכת לטורקיה. כחצי מיליון יורו בעונה זה לא דבר שמקבלים בכל יום, ואם יישאר, המספר הזה יהדהד בראשו במשך רוב העונה, ובטח כאשר אוהדים יקללו אותו לאורך הקו. לא סתם מכבי חיפה לא אצה רצה להצעה המאוד נדיבה של הטורקים ופועלת במקרה הזה עם לא מעט מניעים אנטי כלכליים. אם בעמדת המגן הימני רוני לוי יוכל לתמרן עם אוראל דגני, בצד שמאל קשה יהיה לחשוב על פתרון זמני דומה.
מדובר באחת הדילמות הכי מעניינות בהקשר של מכבי חיפה הקיץ, אף שאינה נוצצת. הטפטוף עוד עלול להפוך למבול במחי מאמץ נוסף של הטורקים. רוני לוי פתח את אימוני הקבוצה קצת לפני כולם והעביר מסר נכון: קבוצה שנכשלה בעונה שעברה צריכה לעבוד הרבה יותר קשה. הכי קשה. נראה כי לוי למד במכבי נתניה לא לחשוש מחסרונות ובעיות, ולתת לשחקנים פחות מוכרים את הבמה להוכיח שהם יכולים ברגים נהדרים במכונה. אלא שכאן זה עלול להיות מסובך יותר.
למה מסובך מיותר? כי האנשים שאמורים להביא למאמן מכבי חיפה את השחקנים המתאימים לא מגלים נכון לעכשיו יעילות ו/או ברק. הדגש הוא על נכון לעכשיו, כי באמת בשלב כזה של הקיץ ניתן רק להעריך ולנתח עם כמה כוכביות. אבל מכבי חיפה לא מצליחה עד עכשיו לסגור את העסקאות שהיא רוצה. אם בעונה שעברה היו לא מעט רגעים בהם המשבר של מכבי חיפה הזכיר את ימי מכבי תל אביב תחת לוני הרציקוביץ, אז גם בקיץ הזה הרמזים נמשכים.
חוסר היכולת להשלים את עיסקת בורחל, אם אתם יודעים מיהו, זו רק דוגמה קטנה. הפספוס של עסקת רועי קהת, שהיתה צריכה להיסגר הרבה לפני שהתמונה הסתבכה עם הצעות מקבוצות אחרות, זו דוגמה הרבה יותר חשובה. אין כמעט שחקנים ישראלים בשוק שיעזרו למכבי חיפה להשלים פערים מול רמת הישראלים של מכבי תל אביב. קהת יכול היה להיות כזה.
כנ"ל לגבי השחרור של שמואל שיימן שהתברר כנמהר מדי. בכירים במכבי חיפה הגיעו לסוג של הסכם ג'נטלמני עם בכירים בהפועל תל אביב לפיו הם ישקלו להחזיר להם את המגן במקרה שתהיה להם בעיה עם טווטאחה, אבל זה לא רציני. ממש לא רציני. לא מזמן מכבי חיפה ניסתה להחזיר את שיימן עם שכר גבוה יותר מהפועל תל אביב, אבל המגן כבר חתום ואת הגלגל יהיה קשה להחזיר לאחור.
זו המשימה החשובה יותר של מכבי חיפה להמשך הקיץ. כדי לתת פייט למכבי תל אביב, צריך להיות הרבה יותר חדים ויעילים בשוק ההעברות. המחשבה לקצץ בתקציב בעונה הבאה היא רק סימפטום לבלבול המערכות. מכבי חיפה צריכה לפעול מהר יותר, נחוש יותר ולהבין בדיוק מה היא רוצה להשיג. האם באמת נאבקים במכבי תל אביב, או שיושבים על הגדר. אין באמצע.
מקרה איאד אבו עביד הוא עוד חוליה בשרשרת של סיפור שאוטוטו מסיים לכתוב את עצמו: שחקנים כבר לא רצים למכבי חיפה. היא לא החלום הגדול שלהם. ומי שחושב פעמיים, מאבד שחקן כמו אבו עביד גם לקבוצה עם סימן שאלה הרבה יותר גדול מזה שילווה את הירוקים בעונה הבאה.
זרקור על זר של תומר יצחק: אליס באקאי - הפועל רעננה
בתחילת חודש אפריל ביקר באלבניה אחד הסקאוטים של טורינו האיטלקית. בפנקס שלו הופיע שם אחד בלבד: אליס בקאי. רק בן 27, עם ניסיון בינלאומי (27 הופעות בנבחרת), כובש יותר מ-10 שערים בעונה וחשוב מכל - הוא שחקן חופשי. השמועה על "פליימייקר סטייל שאקירי במחיר מציאה" עשתה לה כנפיים. אחרי כשלושה שבועות גם ססואולו, קייבו, אטאלנטה והעולה שבדרך קארפי הצטרפו למרדף. עוד שבועיים חלפו, וההודעה הרשמית יצאה: בקאי מצא קבוצה. הפועל רעננה?!
כמה פעמים מגיע לליגת העל זר שנבחר פעמיים ברציפות לשחקן העונה בארצו? לא יותר מדי. ודווקא להפועל רעננה? המאמן חיים סילבס ראה את בקאי כובש צמד עבור KF טיראנה בדרבי נגד פרטיזני ב-4 במאי, ושבוע לאחר מכן העסקה נסגרה. עוד לפני שנפרדה מאנתוני וואקמה, הקבוצה מהשרון מצאה פתרון הולם לבור שנפער בחלק הקדמי. ואיך הסביר את המהלך האלבני השמיני בתולדות ליגת העל? "חתמתי בקבוצה ממוצעת שמוכרת את שחקניה הטובים כמדיניות", אמר בקאי לאנשי התקשורת במולדתו, שכמובן הופתעו מהצעד. "רעננה תהיה מקפצה עבורי לקבוצה גדולה יותר ותקרב אותי בחזרה לנבחרת".
בקאי, שיכול לשחק גם בכנף השמאלית או בשפיץ אך מעדיף את העמדה שמאחורי החלוץ, לא שיחק במדי נבחרתו מאז 2012. הוא חזר הביתה אחרי ארבע שנים ברומניה (דינמו בוקרשט, שם כמעט נפגע מאבוקה במהלך דרבי נגד סטיאווה) ואוקראינה (צ'רנומורץ אודסה), ותוך זמן קצר הזכיר את היכולת שזיכתה אותו בתואר ה-MVP של הליגה האלבנית ב-2009 ו-2010. בקאי הבקיע 13 שערי ליגה, הוסיף עוד שניים בגביע והיה אחד השחקנים המסעירים באלבניה. ואם לא בזכות היכולת, אז לפעמים בגלל הפיוז הקצר שלו. עם טכניקה גבוהה ורגל ימין אדירה, נראה שרעננה עשתה יופי של עסקה. באלבניה עדיין מגדירים אותו כ"הבטחה גדולה שעוד צריכה לממש עצמה בנבחרת". בישראל יהיה הגניבה של הקיץ?
מד כוח עדכני של פעילות קבוצות ליגת העל בחלון העברות:
1. מכבי תל אביב שומרת על כוחה. לא מתחדשת, אבל גם לא נחלשת, ולהבדיל מקבוצות כמו בית"ר ירושלים לא משחררת שחקנים שלא רוצים להמשיך אצלה וגורמת לרוב שחקני הספסל היקרים והיוקרתיים שלה להמשיך כרגיל.
2. הפועל תל אביב עדיין חסר שם מנהיג, עדיין הכל יהיה תלוי ביכולות האימון הלא מספיק מוכחות של ססאר מנדיונדו, אבל בהרבה מאוד עמדות האדומים אספו לעצמם כישרונות מעניינים.
3. הפועל באר שבע חושבים מחוץ לקופסא עם דודו גורש ומשיגים את מה שרוצים עם וואקמה. שקטים יותר, מבולבלים פחות. בינתיים לפחות.
4. עירוני קרית שמונה איזי שרצקי עובד מהר, אולי מהר מדי. יש מחליפים כמעט לכל מי שעזב, אבל המחליפים נראים כרגע פחות טובים מהמקור.
5. הפועל רעננה - לא משדרים פאניקה אחרי עזיבת וואקמה, וממלאים את המחסנים בכישרונות שיכולים להשאיר את המועדון עונה נוספת בליגת העל.