דיוויד בלאט וקליבלנד בגמר ה-NBA

טיפול בהלם: ניתוח הניצחון של קליבלנד על גולדן סטייט במשחק 3

האופן שבו קליבלנד מותחת את עצמה עד לקצה ומגיבה במהירות לכל תכנית של סטיב קר, הופך את גולדן סטייט לקבוצה שקורסת מנטלית ושחקניה נראים מבוהלים. אם קר לא יתחיל להפעיל את הדמיון ולהשתמש יותר בג'וקר שיש לו קצה הספסל, בלאט ימשיך להלום. אסף רביץ מנתח

אסף רביץ
10/06/2015
צילום וידאו: אוהד גרינוולד, עריכת וידאו: מתן חדד

גמר מטורף קיבלנו, כל משחק מצליח להיות עוד יותר הזוי מהקודם. כמות הסיפורים והזוויות מהן ניתן להתבונן במה שקורה עצומה, הפעם אתמקד בנקודות שחשובות במיוחד לקראת המשך הסדרה. לא אתייחס באופן ממוקד ללברון ג'יימס ומתיו דלבדובה, עליהם תוכלו לקרוא בכל מקום אחר בעולם. על לברון די נגמרו המילים, דלי שבר את האינטרנט והגיע לרמה שיש מצב שסבתא שלי תזהה אותו ברחוב. אז אלה שלוש נקודות מפתח לקראת ההמשך, לפי סדר חשיבות:

1. קליבלנד נכנסה לראש של גולדן סטייט

אולי זאת לא רק היריבה, אולי זה גם מעמד הגמר והתחושה שגולדן סטייט חייבת לנצח אותו, מה שבטוח זה שהשחקנים של סטיב קר לא מצליחים להיכנס לקצב שלהם וחלקם ממש מבוהלים כרגע. במבחן העוצמה המנטלית בחצי הראשון של הסדרה השחקנים של דיוויד בלאט מנצחים בנוק-אאוט.

הטענה הזאת לא מנסה להוריד מהאפקט המקצועי, מההשפעה של ההגנה של קליבלנד על ההתקפה הלא מתפקדת של גולדן סטייט. להיפך: ההגנה הזאת היא מה שנכנס לראש של שחקני הווריורס. ההגנה של הקאבס נוגעת בשלמות בשלושת המשחקים הראשונים של הגמר. כל שחקן מקבל טיפול מדויק, המשמעת יוצאת דופן וכל פעם שיש טעות קטנה מיד מדברים עליה והיא לא חוזרת. הדברים הקטנים שבקושי שמו לב אליהם בעונה הרגילה מופיעים בגדול בגמר: ההגנה רחוק מהכדור של דלבדובה שמתבססת בעיקר על כך שהוא נודניק, היכולת של טימופיי מוזגוב לצפות מהלכים, תכונה שמאפשרת לו לעצור לא מעט חדירות, העבודה הקבוצתית בריבאונד ההגנה שמרשימה במיוחד כאשר שחקני הפנים עסוקים בלא מעט משימות רחוק מהסל.

קליבלנד הראתה ברגעים מסוימים בעונה הרגילה שהיא יכולה להיות קבוצת הגנה טובה, אך לרגע לא נתנה רמז שהיא מסוגלת להיות כל כך טובה ונטולת טעויות. מרשימה במיוחד קריאת המצבים, כי גולדן סטייט מכריחה הגנות לקבל החלטות קשות כמעט בכל התקפה. השחקנים של בלאט שמים לב מתי שחקן הסתבך בחסימה וצריך חילוף ומתי הוא יספיק להגיע לשחקן שלו, הם קוראים נכון את השעון ויודעים מתי נכון לקחת הימורים ומתי לא, הם תמיד צודקים לגבי מתי צריך עזרה בצבע ומתי עדיף להישאר צמודים לשחקן החוץ (זה תלוי גם בשאלה מי נמצא בצבע, גם בשאלה מי שחקן החוץ וגם בסיטואציה המסוימת).

בלאט: "כל משפחת קליבלנד מאחוריי", לברון: "הוא נותן לי להנהיג"

סדרת הגמר הכי מרשימה של כוכב NBA? משדר מאולפן וואלה

כשאביר וסוס דוהרים כמו רכבת: הטוב מ-7, מד הכוח של משחק מספר 3

ככה זה כשיש שניים: אלבום התמונות ממשחק מספר 3 בגמר ה-NBA

טוב לדעת (מקודם)

הלחצן הזה יכול להציל את חייך במקרה חירום רפואי

מוגש מטעם שחל
במבחן העוצמה המנטלית בחצי הראשון של הסדרה השחקנים של דיוויד בלאט מנצחים בנוק-אאוט. לברון וקרי(צילום: GettyImages)

ככל שהסדרה מתקדמת, השחקנים של גולדן סטייט מבינים שהם לא הולכים לקבל מתנות. אם ההגנה מושלמת, גם הם צריכים להיות מושלמים. הפתרונות של סטיב קר בינתיים לא עוזרים להם, הניסיון שלו לבצע פיק נ' רול קרוב יותר לסל אפשר כמה סלים אבל מוציא חלק מהעוקץ של המהלך. שחקנים כמו דריימונד גרין, האריסון בארנס ואנדרה איגודלה מבינים שהקליעה שלהם מבחוץ היא כבר לא בונוס, היא הכרחית כדי שהווריורס יצליחו להשיג נקודות. ככל שההבנה הזו מחלחלת הם מתקשים יותר, והשחקנים של בלאט מרגישים יותר ויותר בנוח להשאיר את השלושה האלה חופשיים לחלוטין לזרוק מבחוץ כדי להתמקד בספלאש בראדרס ובאטימת הצבע. לפני כל התאמה מקצועית, גולדן סטייט צריכה שהשלושה האלה יחזרו לקלוע זריקות חופשיות שהם קלעו באחוזים טובים בעונה הרגילה, כדי להכריח את ההגנה של בלאט להגיב אליהם. אם השלושה האלה ימשיכו להרגיש את כובד האחריות ואם דלבדובה ימשיך לגור בתוך הראש של סטף קרי יהיה קשה מאוד לווריורס לחזור.

חשוב להזכיר שגולדן סטייט כבר הייתה במצב דומה בפלייאוף הזה, בסיבוב השני מול ממפיס. גם אז הווריורס הפסידו את המשחק השני והשלישי וגם אז ההתקפה שלהם נראתה משותקת והסתפקה ב-90 ו-89 נקודות. אז זה היה טוני אלן שהצליח להיכנס לראש של קרי והשחקנים מסביב התקשו להתעלות. בסדרה ההיא סטיב קר הגיע למשחק הרביעי עם התאמה הגנתית שהוציאה את העוקץ מאלן והכריעה את הסדרה, נראה מה הוא ישלוף הפעם. את תחילת התשובה ההגיונית ביותר קיבלנו בדקות בודדות ברבע השני ודקות רבות יותר ברביעי. היא נמצאת בנקודה 3, אך לפניה יש עניין חשוב עוד יותר.

קריאת מצבים, נחישות וטקטיקה נבונה: ההגנה של קליבלנד נוגעת בשלמות(צילום: רויטרס)
לברון יצטרך להמשיך לקחת 35 זריקות למשחק, כולם יצטרכו להמשיך לעבוד כמו מטורפים בהגנה ובלאט יקווה שיישארו להם מספיק כוחות כדי לסיים משחקים

2. קליבלנד מותחת את עצמה לקצה

את המשחק הזה הקאבס סיימו עם דלבדובה בבית חולים בגלל התכווצויות, שאמפרט פגוע בכתף שהציקה לו במהלך העונה ולברון איכשהו עדיין נושם. כל משחק השלב בו השחקנים של בלאט מתחילים להשתמש ברזרבות מגיע מוקדם יותר וזה ניכר במשחק התקפה הרבה פחות מדויק וגם בטעויות קטנות בהגנה שגולדן סטייט מתנפלת על כל אחת מהן. בשני המשחקים האחרונים קליבלנד איבדה יתרון דו ספרתי ברבע האחרון, מה יקרה כשלא יהיה לה יתרון כזה?

קל להגיד שצריך להוריד עומס מלברון, גם בכמות הדקות וגם בתלות של ההתקפה בו, אך בלעדיו אין לקאבס יכולת ליצור התקפה. זאת כבר לא אטלנטה ואפילו לא שיקגו, ההגנה הנפלאה של גולדן סטייט חונקת שחקנים עם יכולות התקפיות מוגבלות, ומדובר כאן בכל השחקנים של הקאבס פרט ללברון. גם כשקינג ג'יימס משחק יש לקר מספיק שומרים מצוינים כדי לנטרל את ג'יי אר סמית' והרוטציה ההגנתית עובדת מספיק טוב כדי למנוע כמעט לגמרי שלשות פנויות מהשלשתנים של בלאט. היו שתי התקפות בהן ג'יי אר יצר משהו בעצמו ושתי התקפות בהן הפיק נ' רול בין דלי למוזגוב הביא נקודות, אך ההגנה זיהתה מהר את התקלה ולא נתנה לזה להימשך. זאת קליבלנד, זה מה שיש לה, לברון יצטרך להמשיך לקחת 35 זריקות למשחק, כולם יצטרכו להמשיך לעבוד כמו מטורפים בהגנה ובלאט יקווה שיישארו להם מספיק כוחות כדי לסיים משחקים. הלילה היו, בקושי. כל משחק זה יהפוך לקשה יותר, בעיקר משחקים בהם יש רק יומיים מנוחה ואלה שני משחקי הבית שנותרו לקאבס.

הקשה ביותר עוד לפניו. לברון(צילום: GettyImages)
הלילה התברר שהיכולות של לי עשויות לעשות את ההבדל ולספק להתקפת הווריורס את מה שהיה חסר עד עכשיו. איתו הגיוני יותר לבצע את הפיק נ' רול קרוב יותר לסל, הוא יכול לעלות לקליעה מחצי מרחק, הוא הרבה יותר מלוטש כשהוא נע לכיוון הטבעת (גרין מתבסס על התנופה, לי יכול ל

3. דיוויד לי

בקצה הספסל של קר יושב ג'וקר שמרוויח 15 מיליון דולר לעונה. לי היה אמור לפתוח בחמישייה בפתיחת העונה, נפצע במשחק ההכנה האחרון ודריימונד גרין תפס לו את המקום והיה טוב מכדי לפנות אותו. במהלך העונה גרין היה שחקן הפיק נ' רול המושלם ליד קרי, כי הוא ידע גם להתגלגל החוצה לקליעת שלוש וגם להגיע לאזור קו העונשין (אם ההגנה מבצעת דאבל-טים אגרסיבי על קרי, מה שהרבה קבוצות עשו) ומשם או להגיע לטבעת או למסור לשחקן פנוי בפינה. קליבלנד שומרת על הפיק נ' רול כך שהיא כמעט לא נותנת לגרין לקבל כדור על קו העונשין אלא מכריחה אותו לצאת החוצה. מכיוון שהוא איבד ביטחון בקליעה בלאט לא שולח עזרה אלא מכריח אותו או לזרוק או לנסות להגיע עד לטבעת, שם מחכה לו חומה רוסית שיודעת בדיוק מה הוא מנסה לעשות.

עד חודש יוני גרין היה שחקן פיק נ' רול קטלני לא פחות מלי, ויחד עם ההגנה שלו הפך לשחקן הרבה יותר טוב, משמעותי ונכון לווריורס. ההגנה של בלאט ומצוקת הקליעה של גרין שינו את המצב. הלילה התברר שהיכולות של לי עשויות לעשות את ההבדל ולספק להתקפת הווריורס את מה שהיה חסר עד עכשיו. איתו הגיוני יותר לבצע את הפיק נ' רול קרוב יותר לסל, הוא יכול לעלות לקליעה מחצי מרחק, הוא הרבה יותר מלוטש כשהוא נע לכיוון הטבעת (גרין מתבסס על התנופה, לי יכול לסיים במגוון דרכים) והוא מוסר לא פחות טוב לשחקנים פנויים על קו השלוש. ברבע האחרון, עוד לפני ההתפוצצות של קרי, היו כמה דקות בהן ההתקפה של גולדן סטייט נראתה כמו מה שהתרגלנו לראות בעונה הרגילה, כשלי בתפקיד גרין. זה הדאיג את בלאט מספיק כדי לגרום לו לעבור לבצע חילופים אוטומטיים שגם אותם שחקני הווריורס ניצלו, בין היתר כי לי הוא גם שחקן עם יכולות פוסט.

אולי הוא יהיה הג'וקר של קר. דייויד לי(צילום: AP, Mark Duncan)

לי היה פצוע במהלך הפלייאוף וכשחזר נותר מחוץ לרוטציה. אני מניח שקר הולך להשתמש בו הרבה יותר בהמשך הסדרה. אם קר היה מגיע מהמסורת האירופאית כמו המאמן שמולו אולי הוא היה מגיב מהר יותר עם ההתאמה הזאת גם במהלך המשחק הזה, האמריקאים מעדיפים לבצע תכנית מסודרת בין משחקים אותה הצוות שלו יכין ביומיים הקרובים.

קר יודע להמר כשצריך, במשחק הרביעי מול ממפיס הוא שלח את אנדרו בוגוט לשמור על טוני אלן, לכן לא אופתע אם הוא יבצע מהלך יחסית קיצוני ויעלה את לי בחמישייה במקום גרין, או אולי אפילו במקום בוגוט. בין היתר כי יהיה קל יותר להחביא אותו בהגנה מול ההרכב הגבוה של קליבלנד, הרכב בו בלאט כמעט לא משתמש בפיק נ' רול כי הצבע צפוף מדי. הלילה לי שיחק מול הרכבים נמוכים וקליבלנד מיהרה לנסות לתקוף אותו בפיק נ' רול בהגנה וגם הצליחה פעמיים (בשאר הזמן בלאט, עם עוד הברקה קטנה, השתמש בשחקן של קרי כחוסם ואף ביצע כל מיני הטעיות כדי למנוע מגולדן סטייט לבצע חילוף לפני החסימה).

בכלל, בוגוט נראה די מיותר בסדרה הזאת, כי גם כשהשחקנים של קליבלנד מגיעים לצבע (בשחקנים הכוונה ללברון ושלוש פעמים במשחק דלי) הם בדרך כלל לא מגיעים עד לטבעת אלא זורקים בדרך או מהצד, לכן יכולות ההגנה שלו על הטבעת לא משמעותיות כאן. חמישייה עם לי במקומו עשויה להיות מוכשרת מספיק כדי לשנות את שיווי המשקל בין ההתקפה של גולדן סטייט להגנה של קליבלנד, שבינתיים נמצאת בשליטה מלאה. העובדה שהקדשתי עכשיו כ-500 מילה לניתוח האפשרות של דיוויד לי כג'וקר פוטנציאלי היא עוד מחמאה להגנה הזאת.

מנצח מהקווים על הקונצרט. בלאט(צילום: GettyImages)

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully