פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

        כשאביר וסוס דוהרים כמו רכבת: הטוב מ-7, מד הכוח של משחק מספר 3

        לברון, שרושם את סדרת הגמר המרשימה בתבל, ובלאט, שמגמד את הקבוצה הכי מנצחת בליגה, עוזרים זה לזה לסחוב את קליבלנד לתחנה סופית שעל גבול הפנטזיה. הקטר: מת'יו דלבדובה, שהפגמים במשחק שלו רק מבליטים את גודל הלב. הטוב מ-7: מד הכוח של אורן יוסיפוביץ לגמר ה-NBA

        כשאביר וסוס דוהרים כמו רכבת: הטוב מ-7, מד הכוח של משחק מספר 3
        צילום וידאו: אוהד גרינוולד, עריכת וידאו: מתן חדד

        לאורך סדרת הגמר בין גולדן סטייט לקליבלנד, נדרג את שבעת הגיבורים של כל משחק. הדירוג לא יתבצע אך ורק לפי יכולת אלא לפי מידת השפעה וגודל הסיפור. חובה עליכם להתווכח. משחק 3, מתחילים.

        קליבלנד גברה 91:96 על גולדן סטייט ועלתה ל-1:2 בגמר

        סיכום המשחק: התגובות, המספרים ומיטב הממים

        אלבום תמונות למזכרת ממשחק 3 בסדרה

        לברון ג'יימס קליבלנד קאבלירס מטביע (GettyImages)
        (צילום: אימג’בנק, Gettyimages)

        1. לברון ג'יימס (בדירוג הקודם: 2)

        לברון ג'יימס היה עייף הלילה, במונחים של לברון ג'יימס. 20 החטאות, 4 איבודים, פחות אסיסטים מהמשחק הקודם (8 לעומת 11) ובשני מקרים שונים ביקש פסק זמן נטו בגלל מצבו הגופני (פעם אחת בעיצומה של ריצה רצחנית של הקאבס). ואתה מסתכל על הבוקס-סקור, והוא שתה גם הפעם 96% ממשך המשחק. 46 דקות לקינג ג'יימס, במהלכן קלע 40 נקודות, קטף 12 ריבאונדים והיה שם כשזה הכי חשוב. במצב של 48:61, הוא רב עם טימופיי מוזגוב שלו על ריבאונד; יעבור עוד הרבה זמן, ולברון ה"עייף" יגיע ראשון לסל היריבה ויפרק אותו עם אלי הופ מהשמיים; לקראת הסיום, הבטיח את הניצחון עם שלשה נהדרת, גליץ' מופרע לתוך סטפן קרי, שתי חטיפות עוצמתיות ושקט מהקו. אחרי עונה שבה הובס בגמר, ודווקא בעונה עם לא מעט הפסדים, משברים ורגעים בהם נראה לכאורה אנושי — הוא רובוטי וביוני מתמיד.

        סטפן קרי היה ה-MVP של העונה הסדירה, ושני הטאלנטים נולדו באותו בית חולים באקרון, אוהיו. אבל איזה הבדל. בעוד הסטטיסטיקה של ה-MVP המכהן משקרת ונצברה בעיקר כשזה היה די אבוד, ג'יימס הרשית, הנהיג ושוב הצליח לסחוב חבורה בינונית מינוס לניצחון על הקבוצה הכי מנצחת בליגה. 40 הנקודות שלו הביאו אותו ל-123 בסדרת הגמר הזו - מספר שאף שחקן בתולדות הליגה לא צבר בתקופת זמן כזו. הוא מקדים את ריק בארי, ג'רי ווסט, מייקל ג'ורדן. הנה המספרים שלו ב-3 המשחקים הראשונים: 44, 8, 6; 39, 16, 11; 40, 12, 8. רק מלקרוא את זה אפשר להשמין.

        כל עוד לברון במלוא אונו, תואר ה-MVP של העונה הסדירה הוא לא יותר מקישוט. תואר של כבוד. זו לא אותה רמה, זה לא אותו כדורסל, זה לא אותו גלובוס. העוצמה, המספרים, הטראש טוק, הכעס על החברים הטועים, וכן, גם הקלאץ'. הוא לא רק הכי יכול ב-NBA, הוא גם הכי רוצה.

        אחרי שעזב את אוהיו כדי לדאוג לטבעות עבור עצמו, ג'יימס שב כדי לדאוג לטבעת עבור העיר שלו. הלילה הוא התקרב עוד יותר להשלמת המשימה. הלילה הוא התקרב עוד יותר לאחד הסיפורים הכי שלמים בהיסטוריה.

        דיוויד בלאט מאמן קליבלנד קאבלירס (AP)
        (צילום: AP)

        2. דיוויד בלאט (בדירוג הקודם: 3)

        הקאמבק הזריז של גולדן סטייט אמנם מפנצ'ר קצת את התזה, אבל ברוב דקות המשחק זה היה בית ספר. פשוט בית ספר. דיוויד בלאט, והקרדיט מגיע לכל אנשי הצוות המקצועי של הקאבס, שוב נתן לכוכב שלו את כל הכלים לנצח. המספרים של לברון - ביוני, כבר אמרנו - מובנים וברורים. לרוב, אתה יודע מה תקבל. אבל המספרים של לברון לא היו מביאים ניצחון מול גולדן סטייט של כל העונה פרט לסדרת הגמר. הווריירס קלעו 110 נקודות לערב בפלייאוף, וירדו ל-98 בסדרת הגמר, וזה עוד עם שני משחקים בהארכה.

        ככל שעובר הזמן, מתגלה היתרון הגדול של בלאט. שיטת הסדרות עושה לו רק טוב. בכל משחק אומרים שהאחוזים של הווריירס לא יישארו ברצפה, שסטף קרי יבין איך לפתוח את ההגנה, ובכל משחק זה רק נראה טוב יותר עבור הקאבס ורע יותר עבור הווריירס. בלאט, ונכון שאיבד יתרון שאסור לאבד, מוצא פתרונות מהירים יותר וטובים יותר מהקולגה שבספסל המקביל, וכל זה מבלי שאף נתון טהור משחק לטובתו:

        גולדן סטייט שיחקה עם יותר שחקנים, לקחה יותר ריבאונדים, מסרה יותר אסיסטים, ועדיין — לא הובילה בשום שלב של המשחק. בקליבלנד החליטו להוציא את קרי מהמשחק, ויהי מה, ואם זלזלו בצוות המסייע של לברון — מה יגידו על החבר'ה של סטף? תומפסון, למרות 14 נקודות, היה נעדר. גרין, 7 נקודות. בוגוט, 4. בארנס, 0. פתאום העומק של הקבוצה מאוקלנד לא נראה כזה עמוק.

        בפרסומת ששודרה בישראל בין הרבעים, בלאט מפמפם חברת קרמים וטוען ש"אליפות מתחילה בהגנה". אמת בפרסום. עד עכשיו רואים שהשיטה של המאמן - קצב איטי, כוח, התשה - מנצחת את כדורסל הצליפות של גולדן סטייט. עד עכשיו, זו אחת ההגנות הכי מרשימות בתולדות הגמרים, בטח שזה בא מקבוצה כל כך פגועה, קצרה ועייפה. עד עכשיו, דיוויד בלאט רץ לאליפות עם 39 דקות של דלבדובה.

        בכל דקה שעוברת, הקרדיט לבלאט גובר. כל משחק כזה כותב את שמו בהיסטוריה, אות אחר אות. אם משחק 2 היה הניצחון הגדול בקריירה, אז משחק 3 היה זה שיקנה לו את הפרגון הרב ביותר. זו הקבוצה של לברון והעיר של לברון, וכך תמיד יהיה. בלאט לעולם לא יאפיל עליו, זה ברור ומובן. אבל אם לפני כמה חודשים היה נראה שבלאט מעכב את המלך, היום נראה שהוא זה שמסייע לו לדהור; שאם לברון זה האביר, דיוויד הוא הסוס הלבן שלו.

        סטפן קרי אנדרו בוגוט גולדן סטייט ווריירס מול מת'יו דלבדובה קליבלנד קאבלירס (רויטרס)
        (צילום: רויטרס)

        3. מת'יו דלבדובה (בדירוג הקודם: 3)

        ב-1895, כך כתב העיתונאי האוסטרלי סטיב סמית', מארק טוויין טייל באוסטרליה, והגיע לעיירה קטנה בשם מאריבורו. ליד העיירה, 7,000 תושבים כיום ואז הרבה פחות, היתה תחנת רכבת. "תחנת רכבת, עם עיירה מחוברת אליה", הגדיר הסופר את יחסי הכוחות. העיירה היתה כל כך קטנה, שטוויין אמר שאפשר להכניס את כל תושביה לרכבת, ויהיה מקום לעוד. עברו הרבה שנים מאז שטוויין ביקר במסילות מאריבורו ועד שלברון ג'יימס יגיד על מת'יו דלבדובה, יליד העיירה: "הוא נותן הכול עד שהמיכל שלו ריק, ואז מגלים שיש לו מיכל רזרבי". מה אתם יודעים, גם טוויין וגם ג'יימס, שתי אושיות אמריקאיות, התלהבו מהקטר.

        קרי לא יחזיק? דלי לא יקלע? הבלוף יתגלה? בינתיים, לפי לברון ג'יימס, "מת'יו דלבדובה עשוי מפלדה", ו"אם יש כדור על הרצפה, הוא יהיה הראשון על הרצפה". ברוב שלבי המשחק, דלי - שלא נבחר בדראפט! - היה עם יותר נקודות מה-MVP של הליגה. הוא סיים את הלילה עם 20, 5 ו-4, ב-39 דקות. ודווקא הפגמים שלו - איבוד מיותר בהוצאת כדור מתחת לסל, ליי-אפ מעבר לקשת - מדגישים עד כמה כביר ההישג. עד כמה הלב לא פחות חשוב מהכישרון כשחגורת האליפות תלויה במעלה האולם.

        לא, דלי לא שחקן נקי. הוא אחראי לפציעות של כמה שחקנים, מי בעקיפין ומי במישרין, וגם הלילה נכנס לחבר'ה ברגליים. אבל יש בו משהו, כאילו הגורל מתעקש להכתיר אותו כגיבור. הלילה, למשל, ברבוסה החמיץ ליי-אפ קל רק כי האוסטרלי עמד לידו. הוא כבר ויתר, אבל הטבעת לא. על הזינוק שלו לרצפה ביחד עם לברון עוד יקימו סיירת, ואך טבעי שמהאולם הוא ייצא באמבולנס, בדרך לבית החולים. אז מה, זה ייגמר במשחק 4? קרי לא יחזיק? דלי לא יקלע? הבלוף יתגלה?

        נראה אתכם שמים כסף נגד מת'יו דלבדובה, The Little Engine That Could.

        מת'יו דלבדובה שחקן קליבלנד קאבלירס (GettyImages)
        (צילום: אימג’בנק, Gettyimages)

        4. דייויד לי (בדירוג הקודם: לא דורג)

        11 נקודות קלע דייויד לי, ב-100 אחוז מהשדה, ב-13 דקות בלבד על הפרקט. בפעם האחרונה שלי רשם 7 נקודות ומעלה, היינו בתחילת אפריל. בפלייאוף העונה, זהו שיא אישי שלו. הוא הוסיף 4 ריבאונדים ו-2 אסיסטים, ובזמן היותו במשחק, הווריירס צברו פלוס של 17 נקודות. וכל ההקדמה הזו, פלוס 15 מיליון דולר שלי מכניס לבנק כל שנה - מספר 2 על המגרש בסדרת הגמר הזו - נועדה כדי לשאול את קואץ' קר: למה?

        מדוע דייויד לי לא משחק יותר?

        טריסטן תומפסון קליבלנד קאבלירס (GettyImages)
        (צילום: אימג’בנק, Gettyimages)

        5. טריסטן תומפסון (בדירוג הקודם: 5)

        בשלב מוקדם של המשחק, הגארגויל טריסטן תומפסון קטף 5 ריבאונדים. לכל יתר השחקנים, משתי הקבוצות יחד, היו 4. לאף אחד מהם לא היה יותר מ-1. הפעם, הלוחם של בלאט הוסיף גם 10 נקודות, עם 4 מ-6 מהשדה. בלי ורז'או ובלי לאב, טימופיי מוזגוב הגדול קיבל את רוב הקרדיט על המהפך של הקאבס בעונה הזו. אבל לפחות ככל שזה נוגע לשלושת המשחקים האחרונים, ובלי קשר רק לסטטיסטיקה - טריסטן הוא הביג-מן הכי חשוב של בלאט, והתומפסון הכי טוב בסדרה הזו.

        סטפן קרי שחקן גולדן סטייט (AP)
        (צילום: AP)

        6 סטפן קרי (בדירוג הקודם: 7)

        הסוף משקר ומעודד כאחד. משקר, כי זה היה משחק נוראי של קרי. ומעודד, כי אם ישחק במשחק 4 כמו ששיחק בסוף משחק 3, גולדן סטייט בהחלט יכולה לחזור לאוקלנד עם יתרון הביתיות. למרות הפגזת השלשות שסוף סוף נכנסה, לקראת הסיום, שלהי המשחק דווקא הראו עוד חסרונות של סטף. בלט מה שקרה כדקה וארבעים לסיום. קרי, מול לברון, איבד כדור פשוט. לברון, כמה שניות לאחר מכן, דפק שלשה. שתי התקפות לאחר מכן הגיע גליץ' המשחק. המקרה הזה ממחיש מצוין את ההבדל בין השניים. בין אחד שעושה הכול כדי לנצח לאחד שתלוי בינתיים רק בקליעות של עצמו. בין אחד שנופל על הרצפה לאחד שעם הפנים ברצפה. בין MVP של סדרת הגמר ל-MVP של העונה הסדירה. איך צייץ קובי בריאנט הבוקר:

        קליבלנד לעומת גולדן סטייט, לברון לעומת סטף. אחד לאחד.

        7 ג'ים בראון (בדירוג הקודם: לא דורג)

        הרץ המיתולוגי של קליבלנד בראונס כבר בן 79, וכשהוא בשורה הראשונה, לפני המשחק, לברון ג'יימס הגיע וקד קידה. בראון זכה עם קליבלנד באליפות הפוטבול ב-1964 - התואר הגדול האחרון שהגיע לעיר המסכנה הזו. לברון עשה כבוד לאגדה, ובראון החזיר מחווה. גם הוא כנראה יודע שג'יימס רחוק שני ניצחונות בלבד מלרשת את התואר של הוד מלכותו - "אגדת הספורט הכי גדולה בתולדות קליבלנד".

        מחוץ לדירוג: סטיב קר, ששוב לא היה ממש בכיוון וגם הוכיח שטעה בייבוש של לי עד כה; האריסון בארנס, שהיה חלש יותר ממיסטר בארנס; דריימונד גרין, כנ"ל; טימופיי מוזגוב, שממש רוצה אבל בדקות האחרונות כמעט איבד את המשחק; אנדרה איגודאלה, ששמר טוב וקלע 15, אבל לא הצליח לשנות את המשחק; אימאן שאמפרט, שנראה פגוע אבל עשה הגנה מצוינת; ג'יי אר סמית', שראה לא מעט ספסל וקלע 10; מייק מילר, שכל כך בצל של לברון. תראו עד כמה.


        orenjos@walla.co.il