איזט חאירוביץ' ניצל היטב את החופש שקיבלו הבוסנים בסוף השבוע האחרון. כבר במאי האחרון נישא לבחירת לבו, אבל בגלל היציאה החפוזה לברזיל לקראת מונדיאל 2014, הצמד לא הספיק לערוך טקס כמו שצריך. אז בסופ"ש האחרון הם סוף סוף חגגו. לפני קצת יותר מחצי שנה, בחיפה, קשר ורדר ברמן החמיץ מול שער ריק. זו היתה הדקה העשירית, ועדיין 0:0. הסיפור של הדרקונים נגמר עם שלישייה ישראלית כואבת, אבל בסוף השבוע, בזניצה, הסטטוס המשפחתי של איזט חאירוביץ' לא יהיה הדבר היחיד ששונה.
הצטרפו לעמוד הפייסבוק של יוסיפון
למעקב בטוויטר
***
לא אותה הנבחרת
במשחק הבית הראשון שלו כמאמן בוסניה, מחמד בז'דרביץ' (54) יפגוש את הנבחרת שסידרה לו את הג'וב. סאפט סושיץ' היה כבר עם שלושת-רבעי גוף מחוץ לדלת, וורמוט, דמארי וזהבי דחפו אותו את הסנטימטר האחרון. חרב פיפיות, אפשר לומר, כי ב-12 ביוני הבחורים של גוטמן יפגשו באחד השחקנים הגדולים בתולדות בוסניה, באחד המוטיבטורים הגדולים.
הכול לקראת בוסניה - ישראל
בלעדי: אדין דז'קו בראיון מיוחד לוואלה ספורט, עם מסר לנבחרת ישראל
אלי גוטמן חושש מהמצבים הנייחים: "בוסניה שולחת שישה שחקנים קדימה"
ביברס נאתכו בראיון: "נגד בוסניה ידעתי להנהיג, ואז שכחתי? בישראל מתהפכים מהר"
כבר לא החלוץ הראשון: בלוג הנבחרת על מעמדו החדש של עומר דמארי
בז'דרביץ', Meša בפי ההמון, הגיע אחרי שנמאס לכל מהגישה של סוסיץ'. התוצאות במונדיאל האחרון ומערכת היחסים בין המאמן הקודם לכוכבים היו במדרון. שחקנים לא הגיעו לאימוני הנבחרת, היו 'פצועים' מדי או שפשוט פרשו (אמיר ספאחיץ', למשל, תלה את הנעליים וחזר).
והבחור החדש, עם רזומה אימון בצרפת ובקטאר, איחד את השורות. הוא הציג לשחקנים גישה לוחמנית, ובבוסניה מרגישים את השינוי. הוא נוסע ברחבי אירופה, מבקר את כל השחקנים באימונים ומשחקים, מדבר איתם רבות. התקשורת עם השחקנים טובה יותר, והם אוהבים אותו ומשחקים בשבילו. בישראל, האווירה בנבחרת הבוסנית היתה בשפל. הפעם זה יהיה אחרת.
"הוא השפיע המון על השחקנים ועל הציבור", מספר לוואלה ספורט העיתונאי המקומי דינו קורבגוביץ'. "כולם הרגישו שצריך דם חדש. מערכת היחסים של בז'דרביץ' עם השחקנים טובה מאוד, הם מכבדים אותו. הוא מצא כמה שחקנים חדשים, ועוקב אחרי כל הסגל בצורה מקיפה יותר. הכוכבים - דז'קו, ספאחיץ', פיאניץ' ובגוביץ' - מהללים את העבודה שלו ומאמינים שאיתו בהחלט אפשר להגיע ליורו 2016 בצרפת".
מבחינת הכשירות, ביחס למשחק הקודם בין הדרקונים לבין ישראל, מדובר בשמים וארץ. ההבדל המהותי - הפעם, לבוסנים יהיו ארבעה חלוצי אמת - דז'קו, איבישביץ', ג'וריץ' וזץ. במשחק הקודם, להזכירכם, היו אפס כאלה.
"אנחנו חייבים לעבוד קשה וחזק, ליצור אווירה שתיתן לנו אפשרות להשיג את המטרה שלנו מול ישראל", אמר בז'דרביץ' לתקשורת המקומית. "אנחנו מוכנים. אני מקווה שהשחקנים יישארו ברמת המוטיבציה הנוכחית, עם התשוקה האדירה לנצח. אנחנו יודעים מה מחכה לנו ביום שישי. אנחנו רוצים ואנחנו יכולים לנצח את ישראל".
לא אותו הבית
אם שחקני הנבחרת ירימו ראש במהלך החימום באצטדיון הדחוס בזניצה, שעה נסיעה מסראייבו, הם ישימו לב למסגד שמיתמר מעל היציעים. אם הם ממש יתרכזו, הם ישמעו את קולות התפילה הקצובים שיבקעו מאותו מסגד.
ההחלטה לקיים את המשחק במתקן הקומפקטי היא אסטרטגית. בסראייבו יש אצטדיון גדול, והבוסנים מעדיפים את הצפיפות והאקוסטיקה הנהדרת של הבית ב'בילינו'.
אמיר האדז'יץ', חלוצה הבוסני של הפועל עכו, שיחק במתקן המדובר במשך שלוש עונות. הוא שהה עם הנבחרת הבוסנית בסראייבו השבוע, והנה הדיווח שלו לקראת היציאה ל'ניצה: "לכל קבוצה ונבחרת קשה לשחק כאן. כמות האוהדים קטנה יותר, אבל הרעש עצום". האווירה? "ואוו, ואוו", האדז'יץ' לא מוצא את המילה, ושואל את הבחור שלצדו איך אומרים את זה באנגלית. "וולקאנו?", הוא שואל כדי לוודא. "כמו וולקאנו".
עד לא מזמן, גם הדשא נראה כמו משהו שעברה עליו לבה רותחת. אבל לאחרונה שתלו שם דשא חדש, ובתקשורת המקומית נכתב שרמתו תהיה "כמו בוומבלי".
וכן, יש גם את הפיל הזה שבחדר. מוסלמים, יהודים וכל הטראראם. "בוסניה זו לא מדינה מוסלמית", מסביר איברהים סופיץ', עיתונאי מסניף הבלקן של רשת "אל ג'זירה". "זו מדינה משולבת. לא סתם קראו לה פעם 'ירושלים של אירופה'. לא צריך להתעסק יותר מדי ביחסים מוסלמים-יהודים. דיברתי עם אלי גוטמן והוא אמר לי שהוא לא צופה בעיות, וגם אני לא מאמין שתהיינה תקריות גדולות. ברור שבמגרש כדורגל תמיד נמצאים אוהדים שלא שם בשביל הספורט, אבל נאצות מילוליות זה דבר שקורה בכל משחק".
ובכל זאת, המשחק בזניצה מוגדר כ"רגיש מאוד" ורמת הכוננות גבוהה. גם בצד הישראלי וגם בצד המקומי נערכו למספר תרחישים בעיתיים, וסופיץ' מספר שהמשטרה נערכה מבעוד מועד ותגברה כוחות באצטדיון וברחובות שמסביבו. "כשרמת הכוננות גבוהה כך, בדרך כלל זה נגמר חלק", מוסיף קורבגוביץ'. "הרבה תלוי גם בישראל, לפני ואחרי המשחק. לדעתי, איך שהישראלים יתנהגו, כך הבוסנים. אני משוכנע שהקהל יכבד את ההמנון האורח".
ל-11 הבוסנים שירוצו על הדשא, לעומת זאת, יש כמה חשבונות לסגור.
לא אותו היחס
"תראה", מסביר סופיץ', "בבוסניה חיים על כדורגל. וכאומת כדורגל, כל תבוסה מתקבלת כאן באופן קשה מאוד. אחרי מה שקרה בחיפה, זה המקרה גם הפעם. תוסיף לכך שישראל יריבה ישירה על הכרטיס ליורו, ותבין. בהחלט יש כאן רצון לנקמה, אבל אפילו יותר מ'להחזיר לישראל', בנבחרת הבוסנית רוצים שלוש נקודות".
הסיפור גדול יותר, בגלל שבוסניה מעולם לא ניצחה את ישראל, וזה משהו ששם רוצים לשנות, ומהר. "המוטיבציה בשיא, השחקנים רוצים לנקום על מה שקרה בחיפה", מחזק דינו. "הם מאמינים שהם טובים יותר מנבחרת ישראל, וינסו להוכיח את זה מהדקה הראשונה, עם כדורגל אגרסיבי והתקפי. ישראל היתה חלשה יותר בשני המשחקים האחרונים בבית, ולנו פשוט אסור להפסיד, כי הפסד גומר את הסיפור. זה המשחק המכריע של בוסניה. אם ננצח, האווירה תהיה אפילו טובה יותר, ומצב כזה אין נבחרת שלא נוכל לנצח - כולל בבלגיה".
המרגל האדז'יץ' חותם: "כשאתה מובס 3:0, אתה תמיד תיתן כבוד למי שהביס אותך. בבוסניה לא מתייחסים לישראל כאל ספרד, אבל לא מזלזלים לרגע. לישראלים יהיה קשה לשחק כאן, ובמשך 90 דקות - בלי קשר לתוצאה - הם ישמעו 'טוב טוב' את השאגות של האוהדים. אף אחד אולי לא יגיד את זה באופן פומבי, אבל כמובן שכולם רוצים נקמה".
לא אותה התוצאה
האמנם?
orenjos@walla.co.il
