עד לפני מספר חודשים ביברס נאתכו התקשה להכיל את החיים ברוסיה. הכדורגל במגמת עליה, הנסיקה בקריירה מגיעה עונה אחר עונה, אבל נאתכו הרגיש שהוא צריך להתאוורר. המעבר לפאוק סלוניקי היה מובן מאליו עבורו. הביקורות סביב ההחלטה הגיעו, כמובן, אבל רבים לא הבינו שנאתכו בסך הכול רוצה לקחת פסק זמן מהשגרה הרוסית לטובת חיים במגרש אחר לגמרי.
"לא רציתי ללכת עם הראש בקיר. היו לי הצעות, אבל החלטתי שאני לא רוצה להמשיך לשחק ברוסיה. מי שמכיר את הליגה הרוסית, יודע שהיא קשה מאוד מבחינת הלחץ. איך נאמר, זה לא ישראל. לא היה לי פשוט. הרגשתי שאני שבע, שמיציתי את עצמי, שאני חייב שינוי לטובת המשפחה שלי. היה חורף, רוב הקבוצות היו עם סגלים די סגורים, ואז הגיעה פאוק. הרגשתי שזה הזמן להתאוורר", הוא מסביר. "אז היו ביקורות, אז מה? אם הייתי חוזר אחורה, זה משהו שהייתי עושה שוב. אנשים לא מבינים, חזרתי שחקן אחר לגמרי לרוסיה. נהניתי ביוון. הלכתי לחצי עונה והרצון להתקדם שוב ניצח. כדורגל זה הרבה בראש, הרבה פסיכולוגיה, והראש לא יכול היה להכיל עוד עונה ברוסיה. היום אני מרגיש חדש, רעב. עשיתי צעד טוב".
יכול להיות שאלמלא הצעד ההוא, נאתכו לא היה מככב היום בצסק"א. כל כך מככב, עד שהמספרים שלו כמעט בלתי נתפסים, לפחות לאוהד הממוצע שיושב ביציע ושואל את עצמו לפעמים למה הוא לא מוביל את הנבחרת לטורניר גדול. המספרים של נאתכו מוכיחים עד כמה הוא לא הבעיה, אלא רמת הנבחרת. 14 שערים בכל המסגרות, מתוכם 12 בליגה, ועוד 10 בישולים. והוא גם יודע להסביר בדיוק איך הפערים האלה נתפסים, וכמה לא פשוט לעשות עונה שתוביל את הקבוצה שלו לצ'מפיונס. "מי שעוקב אחרי הליגה הרוסית יודע כמה היא קשה. זאת ליגה של הגנות חזקות, של משמעת טקטית חזקה, מאוד קשה להגיע למצבים. אבל בשנים האחרונות אני רק עולה ועולה מבחינת מספרים. אני רק מקווה שזה ימשיך ככה. מצד שני, צריך להסביר מאיפה זה מגיע. הגעתי לקבוצה גדולה, שברוב המשחקים אנחנו שולטים במשחק. תוקפים המון. זאת קבוצה שהתאימה לי מבחינת הגישה וזה בא לידי ביטוי במספרים".
היו עוד כמה הצעות, אבל התעקשת על צסק"א.
"הייתה לי את ההצעה הזאת עוד ברגע שעזבתי את קאזאן. אחרי שהחלטתי לעזוב את המדינה, ידעתי שאם אחזור פעם לרוסיה, זה יהיה רק לצסק"א. היו לי הצעות טובות יותר, מבחינת כסף. רציתי ללכת למקומות אחרים. ידעתי שאם אני חוזר זה רק לצסק"א, גם מהמלצות של אנשים שמכירים את רוסיה וגם ממה שאני חוויתי. אחרי שיחה אחת עם המאמן, הבנתי מה הולך להיות התפקיד שלי. למה צסק"א? כי זה מועדון שעובד נכון, מועדון עם שפיות, כזה שלא שופך כספים כדי לקנות כל דבר. ומצד שני, מועדון שכל עונה לוקח אליפות, או מקום שני, מתמודד יפה בגביע או משחק בצ'מפיונס.
חשבתי בזמן הזה שההצעה תתאים לי מאוד. השיקול היה: איפה יהיה לי הכי טוב. ושם הכי טוב".
תרשה לי להיכנס לכיס. אם אני מבין נכון, היו לך הצעות גבוהות יותר. שלושה מיליון יורו לעונה, זה מטורף. וסירבת.
"מבחינה כספית, היו לי ברוסיה הצעות טובות יותר. דינמו, ספרטק, זניט, רובין קאזאן ולוקומוטיב רצו אותי. ההצעה מצסק"א הייתה הכי פחות טובה כלכלית. בוא נגיד בעדינות, שהפער היה כמעט 50 אחוז יותר. בעונה הראשונה בקאזאן הרווחתי 600 אלף יורו. היום פי שלושה".
ליתר דיוק, כשני מיליון יורו לעונה. שכר עצום. היה ישראלי שהרוויח יותר?
"בין הגבוהים, אולי רק יוסי בניון בתקופות מסוימות הרוויח יותר. זה לא משהו שהסתכלתי עליו בחיים. כסף פחות מעניין אותי".
אתה משקיע את הכסף בחכמה?
"הכסף לא גורם לי להשתנות, כי ככה חינכו אותי. אני משקיע בעיקר בנדל"ן בחו"ל. גם ברוסיה".
לצד השכר העצום שהוא מקבל ברוסיה, גם הקבוצה שלו מקבלת שכר עצום שערים, בישולים, וכדור מדוד אחד שהוגבה לתוך הרחבה מהרגליים שלו, שתי דקות לסיום העונה, יצר את השוויון הדרמטי מול רוסטוב ושלח את הקבוצה שלו לפלייאוף של ליגת האלופות. "זה באמת היה משחק מאוד מוזר, הייתה שליטה של 200 אחוז שלנו. הם הבקיעו משום דבר, פעם ראשונה שהם עברו את החצי. רוסטוב נלחמה על החיים שלה בליגה, התגוננו מאוד, עוד דקה ועוד דקה חלפה. מצאתי את עצמי בדקה ה-80 ואנחנו לא משווים. אבל בכדורגל זה לא נגמר עד שזה לא נגמר. פתאום במהלך אחד זה קרה. באותם רגעים לא חשבתי על הכרטיס לצ'מפיונס, אלא איך ממשיכים את המהלך הבא. יש לנו את האופי הזה בקבוצה, זה מה שניצח את המשחק. הכדור היה בשמאל, פס אחורה, נגיעה אליי והרמה לתוך הרחבה. יש מצבים במשחק שאתה צריך לקרוא צעד אחד קדימה. ידעתי שכל שחקני החוד ברחבה, צריך רק קור רוח. שמח שעשינו את זה".
נראה שהליגה הרוסית תפורה עליך. היית שחקן מוביל ברובין קאזאן, עכשיו כוכב בצסק"א מוסקבה, הקבוצה הכי גדולה במדינה. חולם על אחת הליגות הגדולות או שהחלטת להתיישב במוסקבה?
"תמיד יש לי את החלום הזה, תמיד הלב שלי רצה לנסות גם בליגות האלה. היו לי הצעות מספרד. לא הצעות שכרגע יכולתי לקחת, לא בסכומים שהיה לי נכון ללכת אליהם. הייתה לי הצעה מחטאפה, היו לי שיחות עם סביליה, ודברים לא התקדמו יותר. כרגע, חצי שנה לאחור, או אולי שנה, הייתי הרבה יותר לחוץ על זה. היום אני כבר במקום שלי. אם זה לא יקרה, זה לא משהו שאצטער עליו".
הסכומים, ההצלחה ברוסיה. בסוף הקריירה נזכיר אותך ברשימת שלושת הגדולים של השנים האחרונות ברקוביץ', רביבו ובניון?
"בטוח לא אדבר על עצמי באותה נשימה עם השחקנים האלה. כבודם במקומם מונח. אני לא משווה את הקריירה שלי לאף שחקן אחר".
לאחרונה נכללת גם בנבחרת העונה של הליגה הרוסית. ברוסיה מעריכים אותך יותר?
"לא קצת, הרבה יותר מאשר בישראל. אבל כבר התרגלתי. זה לא מה שמדליק אותי היום. כשרק עברתי לאירופה, זה קצת הפריע לי שבישראל לא מפרגנים. אין לי מושג למה זה קורה. אני לא מהשחקנים המקושרים, יחסי ציבור הם לא משהו שאני עובד עליו יום ולילה. אולי זאת הסיבה. בגלל שזה לא מפריע לי, אני לא מתעסק בזה יותר. אין לי טענות לתקשורת בישראל, זה לא חורה לי. אבל אם אני משווה את זה לרוסיה, שם מעריכים הרבה יותר".
ההצלחה המטאורית בליגה הרוסית מתחזקת עוד יותר לנוכח גל הביקורות נגד הנבחרת. נאתכו, שעל המגרש מקבל הוראות אחרות, הוא לא אחת הכתובת לאצבעות המאשימות. נגד בוסניה הוא נראה מצוין. בישראל דיברו על עלייה היסטורית ליורו, אבל אז הגיעו צמד ההפסדים לוויילס ובלגיה והוא שוב סומן כאחד המאכזבים. "הפסדנו שני משחקים, רצינו להוציא בהם יותר נקודות. אני והשחקנים כבר מזמן הפסקנו להתייחס לביקורות. רובן נובעות מצרות עין של אנשים, כואב להם ששחקנים ישראלים מצליחים. קראתי חלק מהביקורות, קיבלנו חלק בצדק ואתה יודע מה? אני מצפה לביקורות יותר מכולם. אני שחקן בכיר יחסית וזה חלק מהכדורגל. בישראל לוקחים הכול תמיד לקיצוניות".
המבקרים טענו שלא צריך לצפות ממך להנהיג, שאולי אין לך את התכונה הזו.
"לעולם לא אתייחס לביקורות כאלה. לאנשים לא היה מה לכתוב באותו בוקר, אז כתבו והפילו הכול עליי. אני מנסה בסך הכול לעזור לנבחרת, וכן, להנהיג. את האופי שלי לא מצליחים לקבל בישראל. אני לא עושה רעש, לא מעורב בבלגן, אני רואה את המנהיגות אחרת. יש כאלה שזה לא מתאים להם. הלו? כשניצחנו את בוסניה ידעתי להנהיג, ואז שכחתי? כאן מתהפכים מהר. וזה בסדר".
אולי הביקורות נובעות גם מהתפקיד אותו אתה ממלא בצסק"א. שם יש לך הרבה יותר חופש בחלק הקדמי.
"התפקיד שלי לא שונה מבחינת מיקום, אבל צסק"א שולטת ברוב המשחקים ואנחנו מחזיקים בכדור, אז טבעי שאני יוצא קדימה. בנבחרת לרוב זה הפוך. אנחנו מתגוננים. ברוב המשחקים הנבחרות שוות לנו או יותר טובות. ההצטרפות קדימה נפגעת".
אתה כבר יותר מחמש שנים מחוץ לליגת העל. ובטח עדיין עוקב.
"עוקב באדיקות, רואה הרבה משחקים. אני מחזיק אצבעות להפועל, מן הסתם. יש לנו ליגה טובה, רק שהקצב בארץ פחות גבוה. נכון שהשחקנים הישראלים טכניים יותר, אבל בליגה הקצב נמוך יותר. הכדורגל הישראלי נמצאים בתהליך שאולי נראה את התוצאות שלו בעוד כמה שנים. הסיפור הוא מכבי. קבוצות מנסות לחקות וללמוד אותה. פעם היו לומדים מאירופה, אבל היום, כשזה קרוב אליך קל יותר ללמוד. התהליך שעוברת מכבי תל אביב טוב לכדורגל הישראלי. בסופו של תהליך, זה יעזור לנו. זה ישתלם".
היית מקבל הצעה מישראל? תחזור לכאן בסוף הקריירה?
"היום לא הייתי חוזר. מקצועית זה לא היה קורה, וכלכלית - אין קבוצה בישראל שיכולה לשלם חמישים אחוז מהשכר שלי. לסיים את הקריירה כאן? תראה, תמיד חשבתי שאני אעשה את זה, אבל עם השנים נראה לי שזה פחות ופחות יקרה. אם לא בתור שחקן, אולי אחזור לכאן בתור מאמן. תמיד חלמתי לאמן בישראל".
נאתכו לא אוהב לערבב בין הפוליטיקה הישראלית לכדורגל, אבל לאחרונה הוא הגיב בחריפות להתבטאות של גיא לוי בעניין השחקנים הערבים בבית"ר ירושלים. לוי טען שבית"ר "לא צריכה את נאתכו, משום שיש לנו את שלומי אזולאי", ויצר סערה. נאתכו לא התאפק והגיב בכעס על דבריו של מאמנו לשעבר. "אני מכיר את גיא לוי, הוא אימן אותי ואני יודע שהוא לא אדם גזען", מגיב נאתכו היום, באיפוק מסוים. "ההתבטאות עצמה הייתה לא במקום. ברגע שהייתי מעורב והשם שלי הוזכר בכתבה הזאת, החלטתי להגיב. אמרתי את דעתי, שם זה נגמר. לא דיברנו מאז, גם לא לפני. אבל זה לא שאני כועס על גיא. זאת הייתה טעות, הוא היה צריך לסיים את זה בדברים שהוצאו מהקשרם".
אז אולי הגיע הזמן להגיב לטענות של ג'יבריל רג'וב, שניסה להדיח את הכדורגל הישראלי מהמפה. אתה בטח לא מזדהה איתן.
"אני בדרך כלל לא מערב פוליטיקה בספורט, אבל אם פיפ"א רוצה להעניש אותנו, יש עוד הרבה מדינות שצריך לטפל בהן לפני ישראל".
