יש עוד מלבדו: ברצלונה היא כבר לא רק הקבוצה של ליאונל מסי

לראשונה, הפרעוש זכה בליגת האלופות מבלי לכבוש בגמר וההרמוניה הקבוצתית היא זו שהביאה את הטרבל לברצלונה. הבלוג של יוכין על ההצגה של אינייסטה, הנס של סוארס והבכי של פירלו

צילום וידאו: רויטרס, עריכת וידאו: יאיר דניאל

השלם גדול מסך חלקיו. נהוג לומר את המשפט הזה על קבוצות בינוניות או קטנות שמצליחות מעבר למצופה בזכות עבודה נהדרת של המאמן, שמייצר שיתוף פעולה יעיל בין השחקנים האלמונים. אתמול (שבת), ראינו בגמר ליגת האלופות בברלין שתי קבוצות על, שהאמירה הזו תקפה לגביהן. החלקים המרכיבים את ברצלונה ויובנטוס אדירים בפני עצמם ובכל זאת, השלם טוב עוד יותר. לכן זוכות שתי היריבות למחמאות רבות כל כך, לכן היה לנו משחק מרתק כל כך ובסיומו, ניצחה הקבוצה הטובה יותר. על סמך התוצאות ואיכות ההצגות בארבעת החודשים האחרונים לא יכול להיות ספק: ברצלונה היא הקבוצה הטובה באירופה כיום והיא האלופה הראויה.

הביקורת הנוקבת ביותר על ברצלונה בשלוש העונות הקודמות הייתה נעוצה בתלות האובססיבית בליאו מסי. הפרעוש הארגנטיני היה דומיננטי מדי וכאשר הוא לא היה כשיר והפגין יכולת ירודה, כמו למשל בחצי גמר ליגת האלופות מול באיירן מינכן ב-2013, זה נגמר רע מאוד מבחינת הקטאלנים. התלות הזו לא קיימת עוד ואפשר לומר זאת בפה מלא, על בסיס העונה כולה, קל וחומר אחרי אתמול. מסי סיפק עונה כבירה, עם רגעי שיא רבים ומגוונים ובכל זאת, ברצלונה לא הייתה הקבוצה שלו. לא רק שלו. עובדה: ב-2009 וב-2011 כבש מסי בגמר ובארסה הניפה את הגביע. אתמול, לראשונה במעמד זה, הוא לא מצא את הרשת. שני חבריו להתקפה דווקא כן.

עוד באותו נושא

ברצלונה זכתה בליגת האלופות אחרי ניצחון 1:3 בגמר על יובנטוס

לכתבה המלאה
עדיין ענק, אבל לא לבד. מסי (צילום: GettyImages)

ברצלונה הנוכחית מבוססת על יכולת קטלנית של שלישיית החוד, שעשויה להיזכר לימים כטובה ביותר בתולדות המשחק. בהקשר זה, המבחנים המשמעותיים עדיין לפניה. מסי, ניימאר ולואיס סוארס הם צוות מדהים וההרמוניה ביניהם טובה מכל מה שאפשר היה לחלום עליו לפני שנה. במשך העונה כולה לא הצליחה התקשורת למצוא אפילו עשירית בעיה בין הכוכבים. האגו הונח בצד, הוא בכלל לא היה על הפרק. כולם עבדו למען כולם. זו קבוצה במלוא מובן המילה.

הדוגמא האולטימטיבית לקבוצתיות הזו הוגשה במהלך שהוביל לשער הראשון. כל שחקני השדה של ברצלונה השתתפו בו, לרבים מהם היה חלק מכריע. מסי העביר כדור אלכסוני פנטסטי שמאלה לג'ורדי אלבה, שמצא את ניימאר. הברזילאי חיכה בסבלנות עד שאנדרס אינייסטה יעשה תנועה גאונית לשטח מת בתוך הרחבה וסיפק לו את הכדור. סן אנדרס, שנבחר בצדק לאיש המשחק, העביר את הכדור ב"אינייסטאיות" בלתי ניתנת לחיקוי לאיבן ראקיטיץ' שלא נשמר כהלכה על ידי אנדראה פירלו. האם אפשרית בכדורגל הנאה אסתטית גדולה יותר? השער הזה אפילו יפה יותר מהסלאלום של מסי מול בילבאו לפני שבוע.

עוד באותו נושא

סוארס: "זה חלום שמתגשם", אינייסטה: "הלילה הזה בשביל צ'אבי"

לכתבה המלאה
השער הראשון היה לתפארת (צילום: רויטרס)

התכנית של אלגרי כמעט הצליחה

חייבים לציין כי התכניות הטקטיות של שני המאמנים עבדו היטב. לואיס אנריקה שילב כהרגלו הנעת כדור סבלנית עם פעולות מהירות, שהביכו את הגנת הגברת הזקנה. ברצלונה הייתה יכולה להיות ביתרון גדול יותר בתום המחצית הראשונה. מסימיליאנו אלגרי מצדו, אימץ את הנוסחה שהניבה לו הישג ענק בסנטיאגו ברנבאו מול ריאל מדריד בחצי הגמר. במחצית הראשונה הוא אפשר לבארסה לשלוט במשך רוב הדקות והצליח, בדיוק כמו במדריד, לצאת עם פיגור מינימלי. אחרי ההפסקה העבירה יובנטוס הילוך, באה על שכרה כאשר אלברו מוראטה הבקיע את שער השוויון ולאחר מכן תרגמה לחץ מאסיבי על כל המגרש לדקות ארוכות של שליטה והייתה קרובה לכבוש את השני. קרלוס טבס חתום על החמצה בולטת וגם פול פוגבה עדיין חושב שהגיע לו פנדל. גם במקרה זה, הכל התבסס על עבודה צוות והמהלך שהוביל לכיבוש היה מרהיב ואסתטי. את מסירת העקב של קלאודיו מרקיזיו לסטפן ליכטשטיינר צריך למסגר ולשים במוזיאון.

אלא שדווקא כאשר נדמה היה שברצלונה נמצאת במצוקה, היא עלתה ליתרון, בניגוד למהלך המשחק. מסי תרם רבות עם הפריצה והבעיטה שגרמה לטעות היחידה של ג'יג'י בופון, אבל הסיומת הייתה של סוארס, שהקדים במאבק על הריבאונד את פטריס אברה. כן, זה חייב היה להיות אברה. באופן ביזארי, האירוע הספציפי הזה גרם לאוהדי ליברפול לשמוח לאידו של המגן הצרפתי. החלוץ האורוגוואי דווקא לא חשב בכיוון. הוא לא שיחק אתמול נגד אברה, אלא בעד ברצלונה.

עוד באותו נושא

מחק היסטוריה: ברצלונה השכיחה את העבר והפכה לענקית של אירופה

לכתבה המלאה

סיפורו של סוארס בשנה האחרונה מפעים בכל קנה מידה. פחות משנה חלפה מאז הנשיכה המפורסמת בכתפו של ג'ורג'יו קייליני במונדיאל וגבות לא מעטות הורמו כאשר ברצלונה הסכימה לשלם בכל זאת 85 מיליון יורו על שחקן שבריאותו הנפשית הוטלה בספק. והנה לכם, החלוץ הצליח להתעלות אפילו על העונה המזהירה שלו בליברפול אשתקד, שינה לחלוטין את כל המערך הטקטי של ברצלונה, התברר כחלק החסר שהפך את אותה לקבוצת על ולבסוף הבקיע את שער הניצחון בגמר ליגת האלופות. איזו אגדה נהדרת וזו אולי רק ההתחלה שלה.

ללואיס אנריקה מגיע קרדיט ענק על ההברקה, כי הרי במשחקיו הראשונים במדי ברצלונה שולב סוארס מימין, לצד מסי במרכז. רק לאחר מכן, אי שם בעיצומו של המשבר הגדול בין המאמן למסי בינואר, משבר שאיים לרסק את הקבוצה לרסיסים, הכל השתנה. סוארס עבר לעמדת החלוץ המרכזי, גם אם הפגין ניידות רבה מאוד, בעוד מסי קיבל תפקיד חופשי לחלוטין. ניימאר נשאר משמאל וכך איבד המבנה של ברצלונה את הסימטריה. על הנייר זה נותר עדיין 3-3-4 המסורתי, אך בפועל מדובר בהרכב חדשני. התברר שאת המערך הזה לא ניתן לעצור וגם ההגנה המצוינת של יובנטוס כשלה בסופו של דבר.

עוד באותו נושא

יובנטוס: פירלו מירר בבכי אחרי ההפסד. בופון: "אלו האכזבות שהספורט גורם"

לכתבה המלאה
הנס של סוארס (צילום: GettyImages)

שוער לליגת האלופות בלבד

סיפורים אישיים רבים ליוו את הגמר הזה, שהיווה סיום נהדר לעונה אירופית איכותית וחיובית. אינייסטה, אשר בזכות השער שלו בסטמפורד ברידג' השלימה ברצלונה את הטרבל הקודם ב-2009, היה פנומנלי אתמול ואת הפעולה המבריקה במחצית השנייה, כאשר עשה סיבוב של 360 מעלות ליד הרחבה כדי לחכות לתנועה של סוארס ואז שלח אליו כדור מדוד, נזכור עוד זמן רב. רק יציאה מתוזמנת של בופון מנעה את בישול העונה. את התואר הקדיש אינייסטה לצ'אבי, שפרש עם טרבל ועם שיא ההופעות בליגת האלופות, שיא שיחזיק מעמד כשלושה חודשים עד שאיקר קסיאס ישבור אותו מחדש.

אפרופו איקר, בפעם השנייה ברציפות זכה בליגת האלופות שוער "ייעודי", כזה שלא שיחק בליגה המקומית. מארק אנדרה טר שטגן לא ראה דקת דשא בליגה הספרדית העונה, שם הצטיין בין הקורות של ברצלונה הצ'ילאני קלאודיו בראבו. לעומת זאת, השוער הגרמני לא החמיץ דקה בליגת האלופות. מדובר בתופעה חדשה יחסית, כאשר הקבוצות הבכירות מחזיקות שני שוערי צמרת בסגל וכלל לא בטוח שזה טוב להם ולכדורגל באופן כללי. העובדה כי פטר צ'ך, אחד השוערים הטובים בעולם, בקושי שיחק העונה, היא לא פחות ממחפירה. האם טר שטגן שמח בחלקו אחרי הזכייה בטרבל? סביר להניח שמישהו כבר ישאל אותו אחרי שהחגיגות יסתיימו.

היו גם הדמעות המרגשות של אנדראה פירלו. המאסטרו, שעתידו עדיין לא ברור, עשוי לעבור לניו יורק סיטי והמשחק אתמול המחיש שהוא לא נצחי, גם אם מתחשק לנו לחשוב אחרת. לפירלו היה חלק משמעותי בספיגת שני השערים של יובנטוס והוא לא היה דומיננטי מספיק מול אינייסטה, ראקיטיץ' וסרחיו בוסקטס במרכז המגרש. הוא נותר ג'נטלמן עד הסוף ומחא כפיים כאשר בארסה הניפה את הגביע. חבריו למרכז המגרש, ארתורו וידאל ופול פוגבה, דווקא לא היו מאופקים במהלך המשחק ועם שופט אחר שניהם עלולים היו לקבל כרטיסים אדומים בגין ריבוי העבירות.

עוד באותו נושא

הלילה ההיסטורי של ברצלונה ואינייסטה: כל המספרים והנתונים מגמר האלופות

לכתבה המלאה
לא עמד בקצב. פירלו (צילום: GettyImages)

לואיס אנריקה חייב להמשיך

צ'אבי עוזב, אולי גם פירלו, אולי גם דני אלבס. מטרבל לטרבל, המגן הברזילאי הוא הרכש הטוב ביותר של פפ גווארדיולה ויש לו חלק אינטגרלי בהצלחות הקבוצה, שתיזכר כאחת הגדולות בכל הזמנים. אוהדי ברצלונה צריכים לקוות שיחתום על חוזה חדש ויותר מכך הם חייבים לייחל להישארותו של המאמן.

לואיס אנריקה סירב להתייחס אתמול לעתידו ודיווחים על המשך המשבר עם מסי הופיעו ביתר שאת בתקשורת הקטאלנית בחודשים האחרונים. לאור מה שראינו בחודשים אלה, מתברר שהסכסוך הזה דווקא הועיל באופן אבסורדי לברצלונה. העובדה כי השניים הצליחו, למרות הכל, לקרב את הקבוצה לשלמות היא אחת הדרמות המרתקות ביותר בכדורגל העולמי בתקופה האחרונה.

יום אחד אולי נדע על כך מאוטוביוגרפיות של המעורבים בדבר, אבל בינתיים ההמשכיות תהיה קריטית. עזיבתו של לואיס אנריקה תחייב את ברצלונה למנות מאמן חמישי בחמש שנים וזה עלול להיות יותר מדי. אם ישכילו לא לפרק את החבילה, יוכלו הקטאלנים להמשיך ולשלוט בכדורגל האירופי ואולי אפילו להגן על התואר בעוד שנה. אחרי הכל, סוארס בן 28, מסי בן 27 וניימאר רק בן 23. מפחיד לחשוב לאיזו רמת תיאום הם עשויים להגיע בשנים הקרובות. מפחיד בעיקר מבחינת היריבות.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully