מהגיהנום למלון חמישה כוכבים: סיפורה של טימאה באשצ'ינסקי

במאי 2013 החלה טימאה באשצ'ינסקי התמחות בבית מלון. מי שדורגה ב-2010 במקום ה-37 בדירוג הטניס העולמי, החלה לעבוד בבתי קפה, מסעדות, ברים ובתי מלון לקראת לימודי המלונאות שרצתה להתחיל בהם. באחד מן הימים הללו, חזרה באשצ'ינסקי הביתה בתום יום מפרך במלון ועברה על תיבת הדואר האלקטרוני שלה. בין ההודעות הייתה הודעה שהזמינה אותה להירשם למוקדמות רולאן גארוס.

באשצ'ינסקי הודיעה לבוס שלה במלון על ההזמנה ואפילו לא הספיקה למתוח את הגידים של המחבטים שלה לפני שלקחה את המכונית ונסעה במשך חמש שעות מלוזאן לפאריס באותו היום. "הרגשתי כאילו קיבלתי עוד ריאה; יכולתי לנשום שוב", אמרה באשצ'ינסקי על אותה נסיעה, "זו הייתה הרגשה מוזרה מאוד. חמש שעות הנסיעה האלה היו נהדרות. עם כל ההתרגשות הרגשתי כאילו אני הולכת לשחק ברולאן גארוס בפעם הראשונה".

באשצ'ינסקי אמנם הפסידה 6:3, 7:6 (6) לשרון פישמן בסיבוב המוקדמות הראשון של אליפות צרפת, אבל בטווח הארוך היא ניצחה ובגדול. שנתיים לאחר מכן, תגיע היום באשצ'ינסקי לאצטדיון סוזן לנגלן כדי לשחק מול אליסון ואן אויטבנק הבלגית ברבע הגמר של אותו טורניר בדיוק, רולאן גארוס. השוויצרית בת ה-25 נמצאת בתקופה הטובה ביותר בחייה, אבל גם אליה היא מגיעה עם צלקת עמוקה בלב וכשהיא בנתק מוחלט מאביה, איתו היא לא מתכוונת לדבר יותר לעולם.

הכול התחיל כשהייתה בת שלוש. טימאה נלקחה למגרש הטניס עם אביה איגור, שהיה שחקן ומאמן. אחרי שניסה להפוך את שני האחים שלה (מאמא אחרת) לטניסאים ולא הצליח, ראה איגור שההצלחה יכולה להגיע מטימאה הכישרונית. או כמו שהיא הגדירה את זה: "אבא שלי רצה לחיות את החלום שלו דרכי ולצערי ולחוסר מזלי, שיחקתי ממש טוב". מאז, ובמשך שנים עברה הילדה המוכשרת תשעה מדורי גיהנום, כפי שהיא הגדירה את זה, כשאביה ממש מתעלל בה.

"לא יכולתי לצאת מהבית ולא יכולתי לעשות כלום כי היה לי אדון", אמרה באשצ'ינסקי בריאיון ל"ל'אקיפ" לפני חודשיים כשהיא מתייחסת לאביה, "אני יודעת שהמילים שאני משתמשת בהן קשות, אבל זה המצב האובייקטיבי שהייתי בו. אבא שלי הכניס אותי לכלוב, לכלא. אני לא רוצה להתלונן כדי שאנשים יגידו: 'אוי איזו ילדה מסכנה'. לא בגלל זה אני מתראיינת בנושא. אני מספרת את זה כי אני רוצה לעזור לאנשים אחרים, לפקוח לאנשים את העיניים".

באשצ'ינסקי היא בת להורים הונגרים שעברו לשוויץ. אמה היא רופאת שיניים שפרנסה את המשפחה במשך השנים בהן טימאה הייתה עם איגור במגרשי הטניס, ולכן עבדה קשה וכמעט לא הייתה בבית. למרות שיטות האימון הקשות והמשברים הנפשיים הקשים שחוותה, באשצ'ינסקי הצליחה מאוד וזכתה פעמיים בטורניר לה פטיט אס כשהייתה בת 12 ו-13 והפכה לטניסאית השנייה שזוכה בתואר הזה פעמיים אחרי שבת ארצה מרטינה הינגיס עשתה את זה לפני כן. באשצ'ינסקי אמרה שבשלבים מסוימים נלחמה וניצחה במגרש הטניס רק כדי להשכין שלום בית בין הוריה, ולמעשה כדי שאמה לא תחטוף מאביה.

"אני זוכרת שהיו פרסומות לקווים חמים בשביל ילדים שקיבלו טיפול לא טוב מההורים שלהם או שהוכו. הרצון שלי להתקשר לשם אכל אותי", סיפרה השוויצרית באותו ראיון ל"ל'אקיפ", "פחדתי מאוד שהוא (אבא שלי, ר.פ.) יראה בחשבון הטלפון שחייגתי למספר הזה ושיהיו לי בעיות איתו". עם זאת, הודתה הטניסאית שמעולם לא הוכתה בצורה קשה על ידי אביה: "אולי כמה סטירות או שהוא משך לי בשיער, אבל ההתעללות הייתה פסיכולוגית ברובה. חשבתי לברוח מהבית, חיפשתי באינטרנט דרכים לברוח מהבית בצורה מוצלחת. סבלתי מסינדרום ההורים הדוחפים שלצערי הוא מאוד נפוץ בטניס ואנשים מבקשים להתעלם מזה ולהראות רק את הסיפורים היפים.

"אבא שלי מעולם לא דאג לי חוץ מאשר על מגרש הטניס. לדאוג לילד שלך זה לא רק לזרוק לעברו כדור טניס. לא היה לי אבא ואני לא רואה אותו יותר, אני לא מדברת איתו וכך זה יהיה עד הסוף. הוא ממש לא חסר לי, הילדות שלי נגנבה וגם הנעורים. הדבר הכי גרוע הוא שאני חושבת שגם הייתי משחקת טוב יותר אם הוא רק היה נותן לי לנשום. הדבר הכי טוב הוא שעל המגרש הייתי יכולה לברוח, להתנתק, לצאת מהשליטה שלו. כשהוא היה אומר לי במשחק: 'תחבטי באלכסון', הייתי משחקת בכוונה לאורך הקו. בסופו של דבר הייתי חייבת לנצח, אחרת הוא היה גורם לי לשלם ביוקר. כשהייתי קטנה אהבתי את הטניס, אבל הוא גרם לי לשנוא את זה".

בעיה נוספת בה נתקלה באשצ'ינסקי הייתה ההתאקלמות לבית הספר ולתרבות השוויצרית. אביה לא רצה שהיא תלמד דברים רב-תרבותיים, אלא שתתחנך רק על התרבות והשפה ההונגרית. באשצ'ינסקי שיקרה לאביה כל הזמן כדי ללכת לבית הספר ולהשתתף במשחקים חברתיים. "אהבתי מאוד ללמוד דברים חדשים על התרבות השוויצרית", העידה.

אחר כך, כמו תמיד במקרים הטראגיים הללו, התחילו ענייני הכסף. טימאה הכישרונית קיבלה הסכם חסות עם ספונסר ואביה משך משכורת מהסכם החסות הזה והפסיק לעבוד. את הרגע בו הפסיק לעבודה, טימאה מגדירה כ"גרוע ביותר בחיי". מדי פעם הוא היה קונה לה מתנות כדי כמו זוג או שני זוגות ג'ינס כדי להרגיע אותה, אבל זה ממש לא עזר לה. כשהייתה בת 15 ועמדה על דעתה, הציבה אולטימטום לאמה: או שתתגרשי ממנו, או שאני לא ארצה לראות את שניכם יותר כל חיי. הוריה אכן התגרשו וטימאה נשארה בקשר עם האמא.

כבר בגיל 15 נכנסה באשצ'ינסקי לסבב והתחילה לעשות תוצאות לא רעות בתחרויות ITF. ב-2010, כאמור, הגיעה לדירוג השיא שלה - 37 - אחרי שהגיעה לסיבוב השני ברולאן גארוס. שנה לאחר מכן, ב-2011, חוותה תאונה מחוץ לטניס שגרמה לה להיעדר למשך מספר חודשים, אירוע עליו היא מסרבת לפרט או לדבר עד היום. לכך, נוספה גם פציעה ברגלה שגרמה לה לעבור שלושה ניתוחים ולהידחק אל מחוץ ל-500 הראשונות בעולם.

"אני חושבת שחיפשתי לקבל אהבה דרך ההצלחה בטניס, אהבה שלא קיבלתי בילדות", אמרה באשצ'ינסקי, "חשבתי שזה משהו חשוב מאוד שאנשים מדברים עלי פתאום ואפילו מחבבים אותי. אבל הבנתי שהם חיבבו אותי רק כי השגתי תוצאות. הבנתי את זה בזמן שהייתי פצועה, פתאום אף אחד לא היה שם בשבילי. הרבה אנשים הופתעו שלא פניתי לסמים ואלכוהול, ובאמת היו הרבה לילות בהם הייתי יוצאת ומבלה בלוזאן כדי לברוח מכל הצרות ולשכוח מהן".

הקאמבק שלה ב-2013 לא היה סיפור הצלחה מיידי והיא לא הצליחה לעבור את המוקדמות ברולאן גארוס ובווימבלדון. בחודשים שלאחר מכן היא עשתה תוצאות לא רעות בטורנירים מסבב ה-ITF, אבל הפריצה האמיתית הגיעה שנה לאחר מכן. טורניר ה-WTA הראשון בו הבריקה היה באוריאס, פורטוגל, כשהגיעה מהמוקדמות (ניצחה בסיבוב הראשון את שרון פישמן) עד לרבע הגמר, שם נעצרה על ידי אירינה קמליה בגו. לאחר מכן הגיעה עד הסיבוב השני ברולאן גארוס מהמוקדמות, כשהיא מפסידה בשלוש מערכות לקרלה סוארס נבארו החזקה. גם בווימבלדון היא עשתה את הדרך מהמוקדמות כדי להגיע לסיבוב השני, שם הפסידה למריה שראפובה, לא לפני שהיא עוברת (שוב) את שרון פישמן בסיבוב הראשון. התוצאות המשיכו להגיע כשבאשצ'ינסקי רשמה חצי גמר בגואנגז'ו בסין ורבע גמר בטורניר היוקרתי בווהאן, שם ניצחה שחקניות מהטופ העולמי כמו קטיה מקארובה ושראפובה.

את השנה הנוכחית פתחה מצוין כשהיא מגיעה לגמר בשנז'ן, תוך שהיא מנצחת את פטרה קביטובה - אותה קביטובה שניצחה לפני יומיים בשמינית הגמר בפריס - ומפסידה בגמר רק לסימונה האלפ. באליפות אוסטרליה היא הגיעה לסיבוב השלישי ואז הגיעה התקופה החלומית בקריירה שלה כשזכתה בשני תארים ברציפות במקסיקו - אקפולקו ומונטריי, ומגיעה לרבע הגמר באינדיאן וולס, שם הפסידה רק לסרינה וויליאמס.

אחרי אותו משחק סיפרה באשצ'ינסקי שסרינה וויליאמס ביקשה שתלמד אותה איך היא מכה דרופ-שוטים כל כך טובים והיא ענתה לה: "אין בעיה, אם תלמדי אותי איך את עושה את כל היתר". כמו כן, סיפרה השוויצרית כי היא נמצאת בטיפול פסיכולוגי כבר שנתיים, שעוזר לה מאוד להתמודד עם השדים מן העבר. בתקופה האחרונה היא מחייכת, שמחה ומשתפת את עוקביה ברשתות החברתיות בכל מה שעובר עליה. נראה שסוף סוף היא נהנית מהחיים שלה. עכשיו, באשצ'ינסקי יכולה לפגוש את סרינה שוב, הפעם בחצי גמר גרנד סלאם. כדי להגיע למפגש מול אחת הטניסאיות הגדולות בכל הזמנים, היא צריכה לעבור קודם כל את אליסון ואן אויטבנק הבלגית.

העצוב בהפסד של רוג'ר פדרר 6:4, 6:3, 7:6 (4) לסטן ואוורינקה הוא חוסר ההפתעה. אף אחד לא באמת מופתע ששיאן הזכיות בתארי גרנד סלאם הפסיד לבן ארצו והמדורג תשיעי בעולם. הדבר היחיד שאולי מפתיע מעט זה שפדרר לא הצליח לקחת אפילו מערכה אחת לרפואה. ההפסד לשחקן שטוב ממנו כרגע אינו מפתיע.